ד"ר רם פרומן: ישראל החילונית הליברלית עומדת להיעלם

שני גלים גדולים מציפים את ישראל: הגל האנטי ליברלי וגל ההדתה. כדי שהגלים הללו לא יציפו אותנו וישנו את פני המדינה לנצח, הציבור החילוני חייב להתעורר

12/09/2019
ד''ר רם פרומן קבלו עדכונים מד''ר רם
  • RSS

שני גלים גבוהים מציפים את ישראל של היום. הראשון הוא הגל האנטי ליברלי הגלובלי – הגל שהביא איתו את טראמפ, פוטין, ארדואן, הברקזיט ואצלנו את נתניהו ואף יותר מכך את איילת שקד. הגל השני הוא יצירה מקורית שלנו: גל ההדתה. השילוב של שני הגלים האלו מאיים להטביע את הציבור החילוני-ליברלי. גרוע מכך – האדישות והנאיביות שבהן מקבל רוב הציבור החילוני את הגלים הללו הופך אותם למסוכנים וקטלניים יותר.

איילת שקד, חלק מהגל האנטי ליברלי (צילום מסך)

אתגרי הגלובליזציה הפכו שכבות רבות למאוימות. הליברליזם נתפס על ידיהן כמקור לבעיותיהם. המנהיגים הסמכותניים יודעים לנצל את התחושה הזו על מנת לצבור כוח ולשנות את מבנה הדמוקרטיה הליברלית ששלט במערב החל ממלחמת העולם השנייה, ולתקופה קצרה גם זלג לגוש הקומוניסטי לשעבר. בניגוד לעבר, לא נראה שמנהיגים אלה מנסים למוטט את הדמוקרטיה ולייצר משטרים טוטליטריים, אלא הם מנצלים את התמיכה הרחבה בהם כדי לנטרל מהדמוקרטיה את מרכיביה הליברליים, בעיקר על ידי החלשת שומרי סף כמו בית המשפט, התקשורת, הרגולטורים והפקידים. הם למעשה הופכים את הדמוקרטיה מליברלית לפופוליסטית.

בישראל, הכוחות האנטי ליברליים הללו משתלבים נהדר עם התחזקות הדת והזהות היהודית. תהליך ההדתה ניזון בעיקר מהכוח הפוליטי האדיר שצברה הציונות הדתית, וההחלטה שהתקבלה שם לפני למעלה מעשור לשנות את ייעוד הכוח הזה מבניית התנחלויות בשטחים לשינוי הצביון של מדינת ישראל, ובעיקר של הציבור החילוני. הכוח הזה נעזר בגורמים נוספים, ובראשם הבחירה של מסורתיים רבים ממוצא מזרחי לייצר גבולות בינם לבין הציבור החילוני, הנתפס בעיניהם כאשכנזי. הדת היהודית הופכת על ידי ציבור זה לאמצעי לשימור זהותם הייחודית, מול מה שהם רואים כחילון שנכפה עליהם על ידי הממסד האשכנזי. גם השילוב בין כוחן הפוליטי העולה של המפלגות החרדיות תחת כנפי נתניהו והיציאה האיטית של הציבור החרדי מהגטאות, תורמות להדתת המרחב הציבורי הישראלי. הבלבול האזרחי הנובע מהשליטה בציבור פלסטינאי גדול, גורם לישראלים רבים להעדיף את זהותם היהודית (המבחינה אותם מהציבור הערבי) על פני המשך גיבושה של זהות ישראלית. לכן קידום הזהות היהודית מבוססת הדת שמקדם הציבור הציוני דתי זוכה להצלחה רבה ומכרסמת בקיומה של זהות ישראלית-חילונית.

הזהות היהודית מכרסמת בזהות הישראלית החילונית (צילום: ניידות חב"ד)

הציבור החילוני-ליברלי אובד עצות מול שני הגלים הללו המאיימים לכלותו. רובו עדיין תופס את עצמו כרוב הגמוני-ממלכתי למרות שכבר שנים הוא אינו רוב וודאי לא הגמוני. הוא מעדיף תפיסה של בת יענה שנעה בין התכחשות לאיום וזלזול בעוצמתו, לבין תחושת חוסר אונים מולו. מכאן גם הבחירה של הציבור הזה להצביע למפלגות חסרות אמירה ומשמעות כמו כחול לבן וגרוע יותר, הבחירה לא להצביע כלל. לשמחתי, האיומים הללו מתחילים לפעפע מעל פני השטח. ההתנגדות לאיום האנטי ליברלי (שבטעות מוצג כאיום אנטי דמוקרטי) מתחזקת יותר ויותר בכל מערכת בחירות, והפעם, גם בשל העבודה האזרחית שאני ואחרים עושים, החליטו שתי מפלגות – ישראל ביתנו והמחנה הדמוקרטי – להציף גם את איום ההדתה.

זו תהיה מדינה שבה לחילוני ליברל יהיה מאד לא נעים לחיות בה (צילום: ליאת מייה לומברוזו)

לאן כל זה ילך? הרבה מזה תלוי בציבור החילוני. לצערי רובו מאמין שאם פשוט ננשוך שפתיים, הגלים הללו יעברו. נכון שההיסטוריה היא גלית אבל אורכי הגל שלה יכולים להיות ארוכים וגובהם קטלני. הערכתי היא שבעוד עשר שנים הגלים הללו יהיו עדיין בשיאם. התרחיש שהציבור יתעורר, יילחם בגלים הללו וינצח אותם קלוש בעיניי באותה מידה. ההערכה שלי היא שנדונו לפתח לעצמנו אוטונומיה חילונית-ליברלית בתוך מדינה דתית וסמכותנית. אבל החובה שלנו להתעורר ולפעול משפיעה גם על התרחיש הזה: כוחנו הכמותי, ההשכלתי והכלכלי מאפשר לנו לכפות על המדינה להעניק לנו אוטונומיה רחבה שבה נוכל לחיות בכבוד לאור ערכינו. אבל אם לא נפעיל אותו נמצא את עצמנו נאבקים על פיסות שפיות שילכו ויתמעטו, מסתפקים במועט, בוכים על כמה טוב יותר היה ורואים את ילדינו נוטשים בהמוניהם לטובת מקומות נאורים יותר. זו לא תהיה מדינת הלכה, אבל זו תהיה מדינה שבה לחילוני ליברל יהיה מאד לא נעים לחיות בה. שעון החול אוזל ומי שתסריט כזה מטריד אותו חייב להתחיל לפעול לשינויו כבר עכשיו. הזמן לא פועל לטובתנו.

רם פרומן (צילום: אלבום פרטי)** הכותב הוא יו"ר הפורום החילוני




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה