פרפקציוניסטית? הכתבה הזאת בשבילך

אם את פרפקציוניסטית אז קשה לך במיוחד, אינך נותנת לעצמך הנחות. את ניזונה מפידבקים של הסביבה, כשמחמיאים לך את מרגישה סיפוק אדיר וכשאינך מקבלת חיזוק את מרגישה שהינך לא מספיק טובה

17/10/2019
שרון פרדני קבלו עדכונים משרון
  • RSS

 המבקרת הגדולה ביותר של עצמך היא את, לא משנה כמה תשקיעי בדבר- מה, תמיד בסופו של דבר את תרגישי רע על מה שלא עשית באופן מושלם, ותמיד יהיה משהו כזה כי אין כזה דבר מושלם ולכן זה יתיש אותך.

אז למה זה קורה?

בד"כ הצורך להיות מושלמת ולקבל הכרה וחיזוקים מהסביבה נוצר כי את זקוקה לאישור חיצוני בכדי להרגיש טוב עם עצמך, זהו נושא עמוק יותר ממה שאת חושבת ובבסיסו מסתתר חוסר באהבה עצמית. יכול להיות שאת מרגישה שאת אוהבת את עצמך ויחד עם זאת, את זוכה לאהבה עצמית רק כשאת עומדת בכל המטלות שבד"כ יהיו מרובות וקשות יותר ביחס לאנשים אחרים, ולכן היכולת לזהות חוסר אהבה עצמית היא חמקמקה.

ולכן אם את מבינה שאת קשה עם עצמך, הנה כמה צעדים שיעזרו לך לרכך את הדרישות הגבוהות ולהצליח להינות ממה שיש.

 1. תבדקי מה הכוחות שלך - בד"כ פרפקציוניסטיות עובדות על אוטומט ואינן עוצרות לשאול אם משהו שהן לקחו על עצמן גובה מהן מחיר פיזי או נפשי גדול מידי, לכן עצרי לשאול את עצמך- ״האם זה מתאים/ נכון/ נעים/ כואב לי״? תבדקי מה הגבולות שלך ואל תסכימי לחצות אותם.

2. תשימי לב אם את בלחץ - כשהכל חייב להיות מושלם מופעל לחץ אטומי עלייך ועל הסביבה, תנסי לראות את רגעי הלחץ, תעצרי ותגידי לעצמך ״הכל בסדר, אני לא חייבת להיות מושלמת ומותר לי גם לטעות״.

(צילום: shutterstock_ Andrey_Popov)

3. תדאגי לעצמך - זה תרגיל קשה אבל יש לו ערך עצום בתרגול של אהבה עצמית, תעמדי מול המראה ותשאלי את עצמך מה שלומך, תחשבי כמה אנשים אקראיים את שואלת ביום מה שלומם ואת עצמך אף לא פעם אחת. אם תנסי תיווכחי שלעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולהתעניין באותנטיות לשלומך מיד יעלה בך חיוך.

4. תכירי בחולשות שבך - השאיפה למושלמות נועדה להסתיר את העובדה שיש בך גם תכונות פחות מושכות, שיכול להיות שאם תהיי מי שאת באמת לא כולם יתחברו אלייך ואת לא תתחברי לכולם, תאפשרי לעצמך להיות מי שאת ובכך באופן טבעי מערכות היחסים שבחייך יהיו יותר מדויקות.

5. תדברי עם הילדה שבתוכך - הצורך באישור מהסביבה מתחיל בילדות, ילדים זקוקים לאהבה כמו אוויר לנשימה ובשביל מחמאה ייצאו מגדרם. רק בהמשך החיים את לומדת לפתח בטחון עצמי ועמוד שידרה אך בתוכך עדיין שוכנת אותה ילדה ולעתים היא קופצת, יוצאת מגדרה בשביל לקבל הכרה. עלייך להיות מודעת לילדה הפנימית שבתוכך, לעצום עיניים,לדמיין אותה ולתת לה אישור להיות מי שהיא מבלי להתאמץ, מי שיאהב אותה יאהב אותה, מי שלא יאהב אותה לא יאהב אותה גם אם היא מאוד תרצה.

לסיכום, תנסי לעבוד על להשקיט את רעשי הרקע ולא להיות מוזנת מאישור חיצוני או מביקורת, כי אם לא תעופי ממחמאה גם לא תתרסקי אם לא תקבלי אותה, איך תעשי זאת? עלייך להיות מסוגלת לתת את האישור לעצמך. תלמדי לתת לעצמך לנוח, להגיד לעצמך מילה טובה וגם אם טעית תדעי לנחם ולהגיד לא נורא, תהיי מודעת למגבלותייך כי הן חלק ממי שאת ומי שאוהב אותך, רוצה שתשמרי על הצביון שלך על כל גווניו, החולשות והחוזקות. כמו שאת מתמלאת מלעזור ומרגישה קירבה כשחושפים בפנייך קושי, תורידי את השיריון הנוצץ והמושלם שלך ותתני לאחר הזדמנות להרגיש קרוב ומועיל, זו מהות של קשר אמתי, כשאנחנו חשופים אנחנו אף פעם לא מושלמים. והכי חשוב תבקשי מעצמך סליחה על כל השנים שלא קיבלת את עצמך כפי שאת לטוב ולרע, ולכבוד השנה החדשה תתני לעצמך את החופש להשתחרר מהמושלמות ובמקום זאת להיות שלמה עם מי שאת.

** הכותבת היא שרון פרדני, פסיכותרפיסטית הוליסטית ורפלקסולוגית בכירה

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה