המכה שנשכחה מההגדה: צרבת בפסח!

אוטוטו נלבש רובנו לבן ונתכנס לארוחת החג הגדולה. ילדים יקראו מההגדה, הורים ימלאו את מצוות שתיית ארבע הכוסות, נקנח בקינוח כשר לפסח ולא מעט מאיתנו יחושו צרבת

16/04/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: ד"ר רועי דקל

צרבת הינה התסמין העיקרי של מחלת ההחזר הקיבתי ושטי או בשמה הפופולארי "מחלת הרפלוקס". שכיחות תופעה זו עומדת על כ-7%-10% מהאוכלוסייה ומוכרת גם בקרב נשים וגברים בכל הגילאים. כעיקרון אין מדובר במחלה מסוכנת אך היא עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

במצב התקין חלקו התחתון של הושט מתפקד כסוגר, כלומר במעבר בין הושט לקיבה - הושט סגור ומכווץ. כאשר אנו בולעים הסוגר נפתח למספר שניות על מנת לאפשר את מעבר המזון ולאחר מכן נסגר שנית למנוע את חזרת התוכן החומצי. באנשים הסובלים מהחזר קיבתי ושטי ישנם חולשה או תפקוד לקוי של הסוגר הושטי התחתון אשר מאפשרים חזרה של תוכן קיבה חומצי מהקיבה אל תוך הושט. כאשר תוכן קיבתי חומצי חוזר לושט אנו עלולים לסבול בעיקר מצרבות אך גם מרגורגיטציה (טעם חומצי בפה) או כאב בחזה.

הסיבה לחולשת הסוגר אינה ידועה אך ישנם מצבים הנמצאים איתה באסוציאציה לדוגמא מצבים אנטומיים כגון בקע סרעפתי (עמדה גבוהה של הקיבה אשר חלקה עובר לתוך בית החזה מצב אשר מפחית את הלחץ בסוגר ומקל על חזרת התוכן החומצי). כמו כן עליית לחץ תוך בטני (לדוגמא בהשמנת יתר או בהריון) או שכיבה, כאשר הקיבה מלאה מאפשרת את חזרת התוכן מהקיבה לושט. כמו כן, ישנם מזונות מסוימים אשר פוגעים בתפקוד הסוגר או מעלים את רגישות הושט לחומצה כגון מאכלים שמנים ומתובלים, אלכוהול, שוקולד וחלק מהמאכלים המתוקים במיוחד, בדגש על ימי החג בהם מרבים באכילת עוגיות בוטנים וקוקוס אשר ידועים כמאכלים מאוד שומניים, מתוקים המגיעים לא פעם בתוספת שוקולד.

צרבת (shutterstock- Khaoniewping)

מומלץ: לנסות לא ל"להתרסק למיטה" מיד בתום הארוחה

על מנת למנוע את תסמיני הצרבת מומלץ להימנע מארוחות כבדות הכוללות אלכוהול, מזונות שמנים ומתובלים (בדיוק ההפך ממה שקורה בארוחות חג ובעיקר כששותים ארבע כוסות...). כמו כן מומלץ להמתין כ 3-4 שעות בין הארוחה לבין שכיבה על מנת לאפשר את התרוקנות הקיבה ולהפחית את הסיכון לחזרת תוכן קיבתי (מה שבעייתי אצל מי ש"מתרסק למיטה" מיד לאחר הסדר). כמו כן ממליצים להגביה את מראשות המיטה ושוב, על מנת להפחית את חזרת התוכן לקיבה.

על מנת להפחית את הצרבות ישנן "תרופות סבתא" כגון מלפפונים או שקדים שאמורים להפחית את הצרבת אך יעילותן מוגבלת. הטיפול התרופתי מתבסס על הפחתת הפרשת החומצה בקיבה על ידי תרופות כגון חוסמי משאבת המימן (PROTON PUMP INHIBITORS) שהן היעילות ביותר כגון אומפרדקס ולוסק נקסיום או דקסילנט, או ממשפחת חוסמי היסטמין (H2 BLOCKERS) כגון זנטק ופמוטידין אשר מורידות את כמות החומצה המופרשת בקיבה. תרופות אלו טובות בעיקר כטיפול מונע באנשים הסובלים מצרבות באופן כרוני אך לוקח להן מספר ימים להגיע ליעילות מקסימלית. באנשים הסובלים מצרבת אפיזודית בתדירות נמוכה יותר (כמו לדוגמא לאחר ארוחה כבדה במיוחד) ניתן להשתמש בסותרי חומצה. תרופות אלו סותרות ישירות את החומצה בקיבה ולכן עובדות מהר יותר (אם כי הן פחות יעילות במי שיש לו תלונות קשות או כרוניות). בין אלו ניתן למצוא תרופות כגון מאלוקס או טאמס. לראשונה ישנו גם תכשיר המכיל בנוסף לסותר החומצה גם מרכיב העוזר בטיפול בגזים (מאלוקס פלוס) שהן צרה שכיחה נוספת שנוטה להופיע לאחר ארוחות כבדות. תרופה נוספת הנה גביסקון אשר יוצר מעין שכבה הצפה על פני תוכן הקיבה ומהווה מחסום מיכני המונע את חזרת התוכן הקיבתי לושט.

ולסיכום, אילו היה נותן לנו את ליל הסדר ולא היה מביא איתו את הצרבת – דיינו! ושיהיה חג שמח!

**הכותב הוא רופא בכיר בשירות לתנועתיות מערכת העיכול, מכון למחלות דרכי העיכול, מרכז רפואי תל אביב ומנהל רפואי, מכון גסטרו, חולון, אסותא




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה