אין מקום להדרה על הבמה

כאשר באירוע המיועד לקהל החילוני נאסר על נשים לשיר על הבמה, זוהי הדרה. הרב פירר עושה עבודת קודש, אבל גדולתו אינה מקנה לו את הזכות לפגוע באוכלוסיה שלמה

31/10/2019
יערה די סגני קבלו עדכונים מיערה
  • RSS

פרשת הדרת הנשים באירוע ההתרמה של עמותת עזרה למרפא שבראשות הרב אלימלך פירר מעוררת הרבה מאוד אמוציות ולפני שנכנסים לדון בה, חשוב מאוד לציין עובדה חשובה אחת, עובדה שאין עליה ויכוח, אבל חשוב לציינה ולו בשביל להסיר כל ספק.

הרב פירר הוא אדם בעל זכויות רבות ויחד עם העמותה שבראשה הוא עומד, עושה עבודת קודש מצילת חיים ממש. זו עמותה שעוזרת לאנשים מכל המגזרים וממלאת צרכים חיוניים. ראוי ורצוי לתמוך בפעילות עמותה זו ולברך את הרב פירר על חלקו בה, נקודה.

הרב אלימלך פירר, אדם בעל זכויות רבות שעושה עבודת קודש (צילום: קובי גדעון / לעמ)

אירוע ההתרמה שעורר סערה גדולה כל כך הוא אירוע חשוב ומבורך שמטרתו לאפשר את המשך פעילות העמותה. זהו אירוע מכובד שמתקיים בהיכל התרבות, בנוכחות נשיא המדינה ובהשתתפות התזמורת הפילהרמונית ואמנים מהשורה הראשונה, אירוע שמוקדש לאחד הזמרים האהובים במדינה. האירוע הוא גם אירוע תרבות שמכוון לקהל החילוני, מספיק לראות את הליינאפ: אבי סינגולדה, אלון עדר, אלי יצאפן, הראל סקעת, עילי בוטנר וילדי החוץ, מוש בן ארי, שלישיית מה קשור ועוד רבים וטובים.

אז איך קרה שבאירוע בעל אופי חילוני מובהק, עלתה הדרישה להדיר זמרות מהבמה רק כי מדובר באירוע התרמה לעמותה שבראשה עומד אדם חרדי?

ערב מחווה לשירי שלמה ארצי, אירוע בעל אופי ישראלי חילוני (צילום: יעקב סער / לעם)

אפשר להבין שפירר, כאדם חרדי, נמנע משמיעת שירת נשים, זו אמונתו וזו וזכותו, אך מרגע שהוחלט על אירוע לקהל החילוני, עם תוכן תרבותי שמכוון לקהל החילוני, ההחלטה להדיר נשים היא צורמת ופוגענית, לא רק במהותה, אלא גם באופן שבה נעשתה, בשקט, במחשכים, מבלי שהאמנים שהתחייבו להשתתף באירוע ידעו על כך, מבלי שנשיא המדינה עודכן על כך. חשוב לזכור גם שלא מדובר באירוע פרטי. העמותה היא גוף ציבורי, שנתמך על ידי המדינה, הפילהרמונית היא גוף במימון ציבורי ונשיא המדינה הוא דמות ציבורית.

 

הודעת עילי בוטנר וילדי החוץ

מרגע שהתפוצצה הפרשה ונודעה ההחלטה להדיר נשים, הודיעו חלק מהזמרים המשתתפים על ביטול השתתפותם או שהתנו את השתתפותם בכך שגם נשים יופיעו. האמת היא שבכל הפרשה החשוכה הזאת, זוהי נקודת האור הגדולה ביותר. אמנים גברים שעומדים לצדן של חברותיהם ואומרים "אם אתם רוצים אותי, תנו מקום גם לה". סולידריות, פשוט כך, כמה מאבקים קשים היו נחסכים מאיתנו אם היתה קצת יותר סולידריות בעולם.

הודעתו של שלמה ארצי

אבל לצד הפרגון והסולידריות, ישנם גם קולותיהם הזועמים של אלה שטוענים שהזעקות נגד הדרת הנשים הן פופוליסטיות, שהן מעמידות בסכנה את עצם קיום האירוע (שככל הנראה יבוטל), שהן נובעות משנאת חרדים ומחוסר בסובלנות ו"מה יקרה אם מדי פעם נוותר?" יש שמקפידים לציין שישנן נשים על הבמה – נגניות הפילהרמונית ואורלי וילנאי המנחה לצדו של איל קיציס ושואלים "אז איפה ההדרה?"

הודעתו של מוש בן ארי

כן, ההדרה שם והיא זועקת. במקום שבו לנשים מותר לנגן, אפילו להנחות (בינתיים), אבל אסור לשיר, יש הדרה. בכל מקום שבו נוכחותה של אישה אינה באותם תנאים ובאותו מעמד של גבר, רק בשל היותה אישה, יש הדרה.

בואו נדבר על הדרה זוחלת

ההדרה לא תמיד היתה נוכחת בחיינו החילוניים. בחברה הדתית והחרדית המציאות אחרת, אבל עם השנים הדרת הנשים הולכת ותופסת יותר ויותר נפח, מתקרבת, בצעדים קטנים אך בטוחים לגבול שבין העולם הדתי לעולם החילוני ובכל פעם היא מזיזה אותו קצת, רק כמה מילימטרים, עד שיום אחד אנחנו פוקחים עיניים ושמים לב שמילימיטר אחרי מילימטר, נדחקנו לפינה שקצת קשה לצאת ממנה ופתאום הנוף שמולנו לא כל כך פתוח ורחב.

הודעת אלון עדר

פעם היתה הדרה רק באירועים של חרדים, אחר כך עברה המערכה לאירועים של חרדים במרחב הציבורי והתחלנו לדבר על המתח שבין זכויות הנשים  לזכות להדיר, בשם האמונה, נשים מאירועים במימון ציבורי, עכשיו אנחנו כבר מדברים על הדרת נשים מאירוע בעלי אופי חילוני מובהק, מה יהיה השלב הבא? כל ויתור חד פעמי הופך לסטטוס קוו חדש וכל סטטוס קוו חדש הוא קו המים הזמני שממנו יוצאים לקרב הבא, במאבק הבא, הגבול כבר יזוז עוד קצת ולנו יישאר עוד קצת פחות מקום.

אמרו זאת מצוין אחיותינו החרדיות שמכירות היטב את ההדרה:

"מוטב היה שבאירוע שכל כולו מיועד לצדקה וחרדים יראי השם ממילא מדירים רגליהם ממנו, לא בגלל נשים בהכרח, אלא בגלל התוכן והזמרים שרחוקים מעולמם הרוחני והתרבותי, מוטב שהיתה מתקיימת המלצתו של יעקב אבינו "ולמה תתראו", הנזק בבקשה הזו העלבון, הרעש הציבורי, השנאה והקיטוב, אינם מחיר ששווה לשלם."

הודעת נבחרות

אני באמת מקווה שאירוע המחווה לשירי שלמה ארצי יתקיים כמתוכנן, עם נשים על הבמה. אני אפילו אשמח להגיע לערב כזה ולתרום ממיטב כספי לטובת פעילות העמותה,  כי המטרה באמת נעלה. אבל אם ימשיך ויתעקש הרב פירר לכפות על ציבור תורמיו החילוני את הדרת הנשים שבה הוא מאמין, אז הערב הזה פשוט לא יקרה וחבל, הפגיעה תהיה בעיקר בחולים שהעמותה עוזרת להם.

 אולי לשם שינוי, במקום שיצפו מאיתנו, כרגיל, להתפשר "רק קצת", יתפשר כבוד הרב קצת ואחרי מילות הברכות וכמה קטעים מוזיקליים של הפילהרמונית, רגע לפני שתעלה אישה עם מיקרופון על הבמה, הוא יצא מן האולם וישב במרחק בטוח מן הצלילים הבעייתיים, ישתה כוס תה ויחזור בהמשך המופע, אם ירצה? זה יהיה פתרון שיכבד את הרב, את העמותה, את האמניות והאמנים ואת קהל התורמים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה