רוצות לייצג את עצמנו: כבר לא לבד במאבק החרדי הפמיניסטי

עשרות נשים חרדיות נרשמו לתכנית מנהיגות ורבות מהן אומרות בפה מלא: אנחנו רוצות ייצוג! פמיניזם בחברה החרדית? מותר כבר להגיד את זה בקול רם

15/12/2017
אסתי ביטון שושן קבלו עדכונים מאסתי
  • RSS

עד לפני ארבע שנים פמיניזם לא היה כלל נושא לדיון בעולם שלי. אפשר להגיד שהוא היה קללה, מעין מילת גנאי שזרקו לכיווני כשהעזתי להתמרמר על המצב שבו הבנים שרים שירי שבת בזמן שהבנות מפנות את השולחן. אפילו באותה פעם בה נעתר אבי לבקשתי ולימד אותי דף גמרא לא הרגשתי את תחושת אי הצדק שהתבקשה אחרי זמן קצר כשהוא סגר אותה בחמיצות ואמר "נו, חבל שאת לא בן". אם משהו אמור היה להניע אצלי משהו בתודעה הפמיניסטית, זה לא קרה אז. גם לא כשאמרתי מדי בוקר את "ברוך שעשני כרצונו", שנכתב בפונט קטן ובסוגריים, מול "ברוך שלא עשני אשה" הגדול, הברור והלא-מתנצל. גם לא כשעבדתי בארגון חרדי ששילם לגברים פי שלוש ממני על אותה עבודה. גם לא כשכתבתי פובליציסטיקה בעיתון חרדי נפוץ והתבקשתי להסתיר את שמי הפרטי כדי שלא יזהו אותי כאשה. כל אלה ועוד לא הספיקו כדי שאבין שלתחושת המחנק שעולה לי כל פעם מחדש קוראים פמיניזם.

ואז, בלי תאוריית שינוי מסודרת, בלי ללמוד מגדר, בלי לדעת על קיומן של סימון דה בובואר או בטי פרידן, בלי ללמוד קצת מדעי החברה, או מדע המדינה, נפל האסימון. זה היה קצת לפני בחירות 2013 כשפתאום קלטתי שבפעם המי יודע כמה, נלך להצביע שוב עבור מפלגות שלא חושבות לרגע שעליהן להתייעץ איתנו, הנשים, לשמוע את קולותינו, או לתת לנו מקום של כבוד סביב שולחן מקבלי ההחלטות. החלטות שהשפיעו על כל תחום בחיים שלנו, שמישהו אחר קיבל בשבילנו, תוך התעלמות מוחלטת ממה שלנו היה להגיד.

מקבלי ההחלטות, איפה הקול הנשי? (צילום: קובי גדעון / לעמ)

כשהתחלתי לחפש סביבי, גיליתי נשים חרדיות ששוברות תקרות זכוכית בתחומים שונים, אך עדיין, במקומות בהם מתקבלות החלטות בסיסיות על חייהן, אין להן דריסת רגל, שלא לדבר על החלטות הרות-גורל. באותו הרגע קלטתי שצריך לעשות מעשה, אבל עדיין לא ממש הצלחתי לשים את האצבע.

גם המילה פוליטיקה, בהקשר של נשים, היתה הס מלהזכיר. הקבוצה הראשונה של נשים חרדיות שהקמתי לפני כארבע שנים, פחדה מאוד לדרוך במחוזות הפוליטיקה. קראנו לזה בכל מיני שמות – ספירה ציבורית, השפעה, מעורבות - לא כי סירבנו להאמין שנשים צריכות להיות חלק מהפוליטיקה וממוקדי הכוח, אלא כי פחדנו פחד אמיתי מהזדהות עם הדבר הזה.

בחודש האחרון נסדקה אצלי פרדיגמת הפחד שייחסתי לאחיותיי החרדיות. מכסת האיומים והחסמים שהן קיבלו, במטרה למנוע מהן להשמיע קול אחר מהמקובל ולגרום להן להמשיך להשאיר את המצב הקיים על כנו – היא בלתי נתפסת.

קול קורא שפרסמנו והזמין נשים חרדיות להשתתף בתוכנית מנהיגות, יוזמה שלנו בשיתוף עם ויצו, זכה להיענות חסרת תקדים. הפעם הכל הונח על השולחן: פוליטיקה, מנהיגות ציבורית, כל המילים ה'גסות'. להגיד את האמת, חששתי. פחדתי שהמילים האלה ירחיקו נשים, יחזירו אותן לאזור הנוחות שהורגלו אליו. להפתעתי, קיבלנו עשרות פניות של נשים המעוניינות לשנות את המציאות ולקחת חלק בהובלה ובהנהגה הפוליטית. נשים שלא מסכימות לוותר עוד על קולן ומקומן לטובת הגברים. הגיעו נשים חדשות, שלא הכרתי, גם כאלה שלא היו חלק מהמעגל הקטן של הפמיניזם החרדי. כולן גמרו אומר להתכנס יחד, להשמיע את קולן ולהקשיב למגוון הקולות.

נשים בעולם החרדי מתחילות להשמיע את קולן (צילום: Irina Borsuchenko / Shutterstock.com)

הנשים שנרשמו התבקשו לכתוב בקצרה מה הביא אותן להתעניין בתכנית, ואלה חלק קטן מהתשובות שקיבלנו:

ש' כתבה: "נשים חרדיות נדרשות להתמודד עם אפליה משולשת ולצמצם פערים שוב ושוב: הפער בינן לבין נשים לא חרדיות, הפער בינן לבין גברים חרדים והפער בינן לבין גברים. הפערים הללו מתבטאים במגוון תחומים: שוק העבודה, בריאות, עמדות מנהיגות ועוד. אנו חייבות לפעול לשינוי המצב הזה".

ג' כתבה: "ברצוני לקדם את מעמדן של נשים חרדיות בתפקידי מפתח בציבור החרדי, קידום נשים בחברה, שינויי פני החברה לשוויון, מדינת רווחה ועוד המון!"

א', עו"ד חרדית כתבה: "אשמח להיות חלק מנבחרת מנהיגות חרדית. לצערנו, נשים חרדיות לא מספיק מיוצגות במרחב הציבורי וכתוצאה מכך נפגעות זכויותיהן בהרבה מאוד תחומים".

ר' כתבה: "אני תומכת בייצוג נשי חרדי בכנסת מתוך אג'נדה פמיניסטית. אשמח לתרום לתהליך השינוי".

ו' כתבה: "תמיד עניין אותי לקבל העצמה ולראות איך אפשר להעצים את הנוכחות הנשית בחברה החרדית, יש בי את התשוקה לשנות את העולם".

נ' כתבה: "אני אקדמאית חרדית. בת לדור שלם של פוליטיקאים. ינקתי פוליטיקה כמו שינקתי מחלב אמי. רוצה להיות חלק ולא רק להתבונן מהצד".

ח' כתבה: "התשוקה והאמביציה לשנות בוערות בי, הגיע הזמן להשמיע קול אחר. ממקום שונה, שלא נשמע או לא אפשרו לו להישמע".

אלה מעט מהחלוצות שמוכנות לעבור דרך חומת השתיקה שמתחילה להיסדק. גם חומות הפחד קורסות ככל שהדיון מתרחב וזוכה ללגיטימציה. עתודת מנהיגות חדשה תצא בחודשים הקרובים לדרך ותשמיע את קולה. עובדת מעורבותן הציבורית חברתית ותעסוקתית של נשים במגוון תחומים שומטת את הקרקע מתחת לטיעונים. רק לאחרונה התייחס האו"ם כשאמר את דברו בנוגע לתופעה הפסולה של הדרה פורמלית של נשים מייצוג וביקש מממשלת ישראל לפעול לשינוי. הגיע הזמן שגם מדינת ישראל תבין שתפקידה להסיר את החסמים, ולהתחיל לעקור מהשורש את כל מה שעומד בדרכן של נשים ומונע מהן להגשים את עצמן הן באישי והן בציבורי.

אסתי ביטון שושן (צילום: אריאל בשור)

** הכותבת היא מייסדת ומנכ"ל משותף בארגון נבחרות, נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה