הקנוניה שהרסה את חייו של נמרוד ברנע

חייו של פעיל מרצ, נמרוד ברנע, נהרסו כליל בעקבות האשמות בגין הטרדות מיניות שלא הוכחו ואף זכו לגיבוי מלא של יו"ר המפלגה, תמר זנדברג וח"כ מיכל רוזין, שעדיין לא מוכנות להודות אחרי תחקיר מקיף "טעינו"

17/06/2019
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין
  • RSS

צפיתי בתחקיר המצוין של רביב דרוקר, ששודר בתוכנית "המקור", אשר עסק בפרשת נמרוד ברנע, פעיל מרצ שתבע אישה בשם אלישבע פלדמן, עימה ניהל מערכת יחסים אינטימית, לאחר שזו הפיצה עליו האשמות שהוא לכאורה הטריד אותה מינית. לאחר שברנע הגיש נגד פלדמן תביעה בגין לשון הרע, האחרונה חזרה בה, התנצלה בפניו ואף חשפה שהופעלו עליה לחצים מתוך מפלגת מרצ. ברנע קיבל את התנצלותה, משך את התביעה חזרה אך הנזק הרב כבר נעשה.

ברשתות החברתיות גולשים רבים כבר הפכו את ברנע ל"אנס סדרתי" כשהוא חף מפשע. לדבריו, בתקשורת המיינסטרימית לא ממש ניתנה לברנע להביע את הצד שלו, כמו בתוכנית הרדיו הפופולארית של קרן נויבך, שכינתה את תביעתו "תביעת השתקה" (למרות שזו תביעה לגיטימית להוכחת חפותו ולא השתקה בשום צורה). בתוכנית הרדיו של נויבך, עלתה לאוויר אישה נוספת, בשם "אורלי" שטענה שברנע הטריד אותה מינית. לכאורה, אף אחד לא בדק את אמינותה. נויבך, עיתונאית לוחמנית, לקחה את צד המתלוננות בלי למצמץ. עלתה לאוויר גם יו"ר מרצ, תמר זנדברג, שהרסה את שמו הטוב של ברנע באותה תוכנית רדיו ובהזדמנות אחרת בתקשורת היא לקחה את צד המתלוננות באופן אוטומטי. בישיבת מפלגה אחת שנחקקה היטב אצל ברנע ועליה שוחחו בתחקיר, זנדברג השפילה אותו מול כולם. לאורך כל הדרך, זנדברג, ללא ראיות כלשהן המגבות את עמדתה, הוקיעה את ברנע מבחינה ציבורית ולמעשה, הפכה אותו לפרסונה נון גרטה במפלגה.

נמרוד ברנע צילום מסך

פרשה כה חמורה כזאת לא הייתה יכולה להתקיים ללא הרוח הגבית של תנועת מי טו, שסחפה את כל העולם ועוררה הדים גם בישראל. זנדברג יחד עם גורמים נוספים בעלי אינטרס כגון ח"כ מיכל רוזין, הציגו את ברנע כאשם, בלי חקירה, בלי משטרה ובלי בית המשפט. למעשה, נגזר על ברנע עונש ציבורי-חברתי-כלכלי מבלי שהתקיים הליך ענייני המבוסס על עובדות נטו.

להזכירכם, מפלגת מרצ חרטה על דגלה לייצג ולקדם שוויון זכויות לפני הכל ופועלת שנים למען צדק חברתי ודווקא בה, קרה דבר איום שכזה. ברנע, שהיה יועצו של אילן גלאון, התפטר מתפקידו כדי לא ליצור אי נוחות ונקלע למצוקה כלכלית. בכל התקופה הזאת הוא לא עבד ונשען על תמיכת זוגתו. הוא סיפר כיצד ספג איומים ואנשים אף ריססו מול ביתו "ברנע, שב בבית" וחייו הפכו לגיהנום. אתם יכולים לקרוא את הפוסט הארוך והמנומק שמופיע אצלו על הקיר ובו ברנע מתאר שלב אחר שלב את השתלשלות האירועים הקפקפאיים שהרסו את שמו הטוב ופגעו בקריירה ובחייו האישיים. נשארתי המומה ומזועזעת. אילו ברנע היה טיפוס חלש יותר היה יכול להתאבד בעקבות האירועים הקשים. עשו זאת לפניו. אבל ברנע השקול בחר להילחם על חפותו באמצעים המשפטיים שעמדו לרשותו כאשר יצאה לסייע לו ד"ר אורית קמיר שהתראיינה בתחקיר ולמעשה, כיכבה בו כקול ההיגיון.

אלישבע פלדמן. צילום מסך

במסגרת התחקיר, זנדברג ורוזין נשאלו שאלות רציניות אך הן לא העניקו לדרוקר שום תשובה סבירה לשאלותיו. למשל, ח"כ רוזין אף השוותה את המקרה באופן מסויים לזה של "יגאל עמיר", לא פחות. מול המצלמות היא טענה שלא השוותה אליו למרות שדרוקר הוכיח שכן. הן ניסחו כל מיני תשובות לא ברורות, נאחזו בעמדתן והיתתמו מול המצלמה כאילו היו בנות 13. שתיהן אמרו דבר אחד בעוד שדרוקר הוכיח, על ידי הקלטות, דבר אחר. אין דרך עדינה לומר זאת אבל שתיהן שיקרו לכאורה בלי בושה כשעל פניהן חיוך מדושן עונג. אי אפשר היה לשאת את זה.

ניכר על זנדברג ורוזין שהן לא ידעו איך לצאת מהפלונטרוהתעקשו לא לרדת מהעץ עליו טיפסו ולהודות "טעינו, פעלנו בזריזות ואימפולסיביות מבלי לרדת לחקר האמת ופגענו בפעיל נאמן שלנו. אנחנו מתנצלות ועל כולנו להפיק לקחים". אבל הן המשיכו בשלהן. מה עומד מאחורי התנהגות מקוממת ותמוהה זו? אולי אינטרס פוליטי מובהק לסלק לכאורה את מי שאיים על מעמדן ולנכס לעצמן כוח פנים מפלגתי.

רביב דרוקר. צילום מסך

התחקיר החשוב מציג את האפקט העגום שיכול להיווצר בעידן מי טו, תנועה חשובה שבאה במטרה ליצור צדק עבור נשים שהוטרדו מינית ופחדו לדבר על כך בציבור, כשנשים פועלות באוטומטיות פבלובית ורואות בכל מתלוננת דוברת אמת, מבלי להתייחס לגופו של עניין, מבלי לדרוש הוכחות, ראיות, ותימוכין להאשמות. נכון, כמות התלונות שווא על הטרדה מינית הן נמוכות ועדיין, כל אדם הוא עולם ומלואו וסיפורו של נמרוד ברנע מראה באופן מובהק כיצד הוא, הגבר שהואשם בהטרדה מינית, יצא דובר אמת בעוד שהמתלוננת נגדו, שיקרה. הסיפור הזה גם חושף את הנזק העצום שיוצרות הרשתות החברתיות, כאשר מספיק פוסט אחד כדי להרוס לבן אדם את החיים. מילים הפכו לנשק המסוכן מכל כבכל רגע נתון תולים אדם אחר בכיכר הפייסבוק.

לצערי, פעם אחר פעם, אני עדה לכך שליותר מדי אנשים לא אכפת מהאמת וכל מטרתם היא שהסיפור שלהם יוצג לפי השקפת עולמם. הם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם. גם כעת, כאשר ברנע טיהר את שמו, הודות לפלדמן האמיצה שחזרה בה, זנדברג ורוזין ממשיכות בשלהן. האם ברנע יצליח לשקם את חייו בחזרה? ספק רב. לנצח בגוגל הוא יחקק בתור "האנס הסדרתי". יהיה לו קשה מאוד לחזור לפעילות פוליטית ולהתקדם במפלגה. עדיין יהיו אנשים שירימו גבה ויחשבו שהוא אשם, אנס או מטריד מינית.

תמר זנדברג (צילום מסך)

ברנע שילם מחיר עצום בקרב על שמו הטוב ותהיו בטוחים, מה שקרה לו יכול לקרות לכל אחת ואחד מאיתנו. זאף אחד לא חסין מפני האשמות שווא. זו הסיבה שבכל הנוגע לתלונות על הטרדות מיניות, אין תחליף להליך מוסדר, שמתחילה מהגשת תלונה במשטרה ומסתיימת, אם בכלל, בבית המשפט. לא יעלה על הדעת שאנחנו, כבני אדם רציונאליים, נקבע גורל של אדם בלי הוכחות ולא יעלה על הדעת שלאחר הפרשה המסריחה הזו, זנדברג תמשיך לעמוד בראש מפלגת מרצ. היא לא ראויה לשמש יו"ר לאור התנהלותה. נבחרי ציבור מוכרחים להפנים שהאמת אינה רק אופציה. האמת אינה בגדר המלצה. האמת היא חובה מוסרית ומי שלא מציגה יושרה לאורך כל הדרך ואחריות אישית, צריכה ללכת הביתה.

לתגובתה של תמר זנדברג, כפי שהעלתה לדף הפייסבוק שלה לחצו כאן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה