"הייתי יכולה להימנע מטיפולי פוריות – לו רק הייתי מאובחנת בזמן"

זה יכול היה להסתיים במוות במקרה הרע וכריתה של כל אברי הרבייה וחלק מהמעי במקרה הטוב. למרבה המזל, הצלחתי להרות בדרך נס וללדת תינוקת ראשונה. חשוב לי שנשים יידעו שישנה מחלה גניקולוגית, המהווה חסם לקליטת הריון

15/08/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: אביטל עמר

ילדתי לפני 3 שבועות תינוקת בריאה, ומדובר בלא פחות מנס. בגיל 32, לאחר זוגיות ארוכה ואינספור ניסיונות להקים משפחה התחלתי בטיפולי פוריות אך מצבי הגופני רק הלך והדרדר. לא רק שלא נכנסתי להריון גם הכאבים לפני ובזמן מחזור, שהיו מנת חלקי מאז ומעולם, רק הלכו והתעצמו.

קיבלתי מחזור בגיל 11 ותמיד תמיד כאב לי. כשהייתי נערה אלה היו כאבים נסבלים. אבל ממחזור למחזור ומשנה לשנה זה רק הלך והחמיר. יש לי אחות תאומה, ולה אף פעם לא היו כאבי מחזור, אז חשבתי שאין לי כוח סבל, שאני הבעייתית. במשך שנים ניהלתי עם עצמי שיח פנימי. "נו, כואב לך קצת אל תעשי עניין, אל תתבכייני. תשתקי ותתגברי".

וככה סבלתי בשקט שנים. אבל לפני שנתיים, לאחר זוגיות ארוכה, התחתנו ורצינו מייד להקים משפחה אז הפסקתי את הגלולות. מרגע זה חיי הפכו להיות סיוט. התסמינים התחזקו ומחודש לחודש הכאבים הפכו לבלתי נסבלים. כאבי תופת ובעיות בתפקוד מערכת העיכול. אחרי 5 חודשים התחלתי לקשר בין הבעיות במערכת העיכול ובין כאבי מחזור ועדיין לא חשבתי שזה מעיד על בעיה.

(צילום: אלבום פרטי)

חצי שנה אחרי שהפסקתי את הגלולות התחלנו טיפולי פוריות. קיבלתי הורמונים והתחלנו סבבים של הזרעות. מטיפול לטיפול ידעתי שמשהו לא טוב קורה לי בגוף. ההורמונים, הכדורים, הזריקות, הנרות...הרגשתי שזה מעצים את הכאבים. היו ימים שהתפתלתי על הרצפה, נשארתי ימים במיטה ולא הצלחתי ללכת לעבודה ולתפקד. אבל עדיין חשבתי שהכאבים הם חלק מהתהליך

אבל יום אחד קמתי עם חום גבוה, שלא ירד במשך מספר ימים, למרות תרופות להורדת חום ושיכוך כאבים. הלכתי לרופא המשפחה ששלח אותי לבדיקות דם. ואז התקבלו תוצאות מדאיגות, מדדי הדלקת היו פי 100 מהמדדים התקינים והדבר הצביע על דלקת חריפה בגוף. רופא המשפחה התקשר אלי מיד עם קבלת התוצאות ושלח אותי בדחיפות לבית החולים.

הגיעו המון רופאים התחילו לבצע בדיקות שונות ובהן אולטרסאונד ושם התגלתה תמונה מחרידה. בדרך כלל רואים בבדיקה את אברי הרביה, הרחם, השחלות והחצוצרות. אצלי ראו צל שחור על כל האזור. לא ניתן היה לראות איברים. ושם בפעם הראשונה קיבלתי את האבחון: אנדומטריוזיס (אנדו') בדרגת חומרה 4, הגבוהה ביותר. היה זיהום כל כך חמור שלא ניתן היה לטפל באנדו' היה צריך לטפל קודם בדלקת. אשפזו אותי במשך שבועיים עם אנטיביוטיקה תוך ורידית ותרופות נוספות.

(צילום: אלבום פרטי)

במהלך האשפוז גיליתי שאנדו' היא מחלה גניקולוגית שכיחה מאוד שנגרמת מנדידה של תאים הדומים לתאי רירית הרחם, מחוץ לחלל הרחם – בעיקר באגן ובבטן תחתונה. התאים האלה גורמים לכאבים חזקים מאוד לפני ובזמן מחזור, כאבים האגן, כאבים ביחסי מין ועוד.

בשיחה שקיימתי עם ד"ר יובל קאופמן, כירורג בכיר, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול באנדומטריוזיס במרכז הרפואי כרמל ובנגה מדיקל, התברר שבנוסף לכאבים, יכולה להיות פגיעה בפוריות כתוצאה מהופעת ציסטות בשחלות ובחצוצרות, הידבקויות באברי האגן וכמו שקרה אצלי הופעת דלקת שללא טיפול רק הלכה והחמירה. הסתבר שטיפולים הורמונליים עלולים להחמיר את המחלה.

(צילום: טליה חן)

על פי ההערכות, בישראל ישנן כ-150 אלף נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, 60% מהן אינן מאובחנות, ולוקח בין 4 ל-11 שנים בממוצע להגיע לאבחון.

הוכנסתי לניתוח דחוף שארך 5 שעות בהשתתפות ארבעה מנתחים, בהובלתו של פרופ' דוד סוריאנו, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות ומנהל המרכז באנדומטריוזיס בשיבא, תל השומר, הסתבר שיש לי הידבקויות במעיים והיה דיון אם לכרות חלק מהמעי. למרבה המזל, המנתחים הצליחו להציל את המעי ונאלצו לכרות רק את התוספתן שהיה מאוד נגוע והכי חשוב: המנתחים הצליחו להציל את כל אברי הרבייה.

לאחר התאוששות והחלמה ארוכה שארכה שלושה חודשים, קיבלתי פרוטוקול מיוחד לאנדומטריוזיס ובעקבות טיפול אחד נכנסתי להריון ראשון.

(צילום: אלבום פרטי)

ד"ר קאופמן פועל כדי להעלות את המודעות למחלה בקרב הקהילה הרפואית והנשים כדי למנוע שנים של סבל מיותר ולטפל באחת הגורמים הנפוצים המהווים חסם לכניסה להריון. אם מאבחנים אנדומטריוזיס בזמן, ועוברים טיפול זעיר פולשני להפרדת הידבקויות, הסיכוי להרות ספונטנית בשנה הראשונה אחרי הטיפול מגיע עד 70%, תלוי בחומרת התפשטות הנגעים.

חשוב לי מאוד לשתף נשים אחרות כדי שיידעו שלפני שהן רצות לטיפולי פוריות שיבדקו אם יש להן אנדומטריוזיס.

**הכותבת היא בת 32 נשואה ואם לילדה, מנהלת תפעול, תושבת ראשון לציון




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה