הדברים שחשוב שתדעו על טרשת נפוצה

האם זה גנטי, מהם הסימנים המחשידים שחשוב לשים לב אליהם ואילו טיפולים קיימים? ד''ר מיכאל אושרוב, נוירולוג מהמרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי 'ברזילי', עם הדברים שחשוב שתדעו על המחלה

08/07/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

אישה שסובלת מכאבים (צילום: שאטרסוק / Dmytro Zinkevych)

רבקה (שם בדוי), בת 24 מישוב בדרום הארץ, הייתה רק בת 18 כשגילתה על מחלתה "הייתי בתחילת השירות הלאומי שלי" היא משתפת "בדיוק ביום הולדתי ה-18 עברתי תאונת דרכים וסבלתי מחבלות יבשות. כשלושה חודשים לאחר מכן התחלתי לחוש נימול בידיים וברגליים. בהתחלה חשבתי שזה קשור לתאונה אבל בכל זאת כדי להניח את הדעת הלכתי לרופא המשפחה שלי שהפנה אותי מיד למיון בבית החולים. שם נתקלתי ברופא שטען שאני מדמיינת את ההרגשה ושבגילי הצעיר אין דברים כאלו ושלח אותי לביתי. למחרת חזרתי למיון עם הנחייה מרופא המשפחה שאינני עוזבת את בית החולים עד לבדיקת נוירולוג. על סמך הבדיקה הנוירולוגית החליטו לאשפז אותי וכבר הודיעו לאמי שאני סובלת מגידול בראש ושיש לחכות לתוצאות בדיקת ה-MRI לדעת אם הוא שפיר או לא. עם קבלת תוצאות הבדיקה והדיקור המותני שעשו לי הגיעה אלינו רופאה שבישרה לנו 'אתן יכולות להיות רגועות. זה לא סרטן זו רק טרשת נפוצה'. מעולם לא שמעתי את שם המחלה לפני כן ובמשך כל השנים הראשונות לא הסכמתי שיזכירו אותו או ידברו עליה לידי. אני זוכרת את המתמחה בנוירולוגיה המקסים שפגש אותי באותו יום והתחיל להסביר לי על המחלה – 'תבטיחי לי שלא תיכנסי לאינטרנט, רק לאתרים שאגיד לך ואם תרצי אשלח לך הרבה מאמרים בנושא' הוא אמר לי. זה באמת עבד. ללילה הראשון. לאחריו כבר מצאתי את עצמי גולשת ברשת ותוהה אם לא היה עדיף לקבל בשורה קשה אחרת – לפחות לא משהו שיהיה כרוני וילווה אותי מעתה ועד עולם" היא אומרת בכנות יוצאת דופן.

מחלה של צעירים

טרשת נפוצה ידועה כמחלה כרונית של צעירים עם יחס יותר גבוה של נשים לעומת גברים ומתפרצת בדרך כלל בין גילאי 48-20. בכ-85% מהמקרים היא מתחילה ומתקדמת כמחלה התקפית ועם הזמן מתפתחת למחלה פרוגרסיבית ועד היום עדיין לא נמצא הטריגר הספציפי להתפרצותה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות נמצאים יותר ויותר גורמים סביבתיים וגנטיים הקשורים להופעתה ומחקר חדש אפילו מצביע על שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ממה שהייתה מוערכת עד כה.

הקשר בין טרשת נפוצה למזג האויר 

שכיחות הופעת טרשת נפוצה גבוהה יותר במדינות הרחוקות מקו המשווה. מחקר גיאוגרפי שנעשה בצרפת ופילח את המדינה לאזורים שונים הראה קשר הפוך בין שכיחות המחלה לבין אזורים בהם ישנה פחות חשיפה לשמש וכנגזרת מכך גם פחות ויטמין D בקרב תושבי האזורים המדוברים. מחקרים מצאו כי ויטמין D מייצב את המערכת החיסונית ובעל השפעה מיטיבה בעת שניתן על בסיס יומי לחולי טרשת נפוצה.

ואצלנו בישראל? אנחנו אמנם מדינה שטופת שמש אך יחד עם זאת המודעות העולה לנזקי החשיפה לשמש והיותנו בעיקר באזורים ממוזגים בימות הקיץ החמים מפחיתים את היתרון הגיאוגרפי שלנו בהקשר ליצירת ויטמין D בגופנו. מחקר אפדימיולוגי נוסף שנעשה בנושא בדק מטופלים עם טרשת נפוצה בזמן התקף ושלא בזמן התקף ומצא כי בזמן ההתקפים רמת הויטמין בדם נמוכה יותר.

גנטי או לא גנטי?

כיום אנו יודעים על כ-200 גנים הקשורים למחלת הטרשת ואין ספק כי מדובר במחלה עם מרכיב גנטי, אך אל לנו להתבלבל שכן לא מדובר במחלה תורשתית העוברת מהורה לילד, אלא בהימצאות גנים שהביטוי שלהם מגביר את הסיכוי לחלות בטרשת נפוצה, בנוכחות תנאים סביבתיים מתאימים. כיום אנחנו יודעים שישנו כנראה מקור גנטי משותף למספר מחלות אימוניות כגון מחלת לופוס ודלקת מפרקים שגרונית והן אף חולקות גנים משותפים עם מחלת הטרשת, אולם גנים אלו משפיעים ומתבטאים בצורה שונה בין המחלות עצמן, מה שמביא למחשבה על גורם סביבתי כלשהו שאחראי לכך. בנוסף שכיחות טרשת נפוצה גבוהה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה שיש להם מחלה אחרת המערבת את מערכת החיסון.

מהם הגורמים הסביבתיים?

מדובר במגוון רחב של גורמים ובין הבולטים מבניהם אכן נמצא ההיבט הגיאוגרפי באופן ישיר בהקשר החשיפה לשמש, קרינת UV ורמת ויטמין D. אלמנט נוסף המתקשר לנושא הינו נדידה בין ארצות. מחקרים בעולם ואף מחקרים ישראלים הדגימו כי מהגרים למדינות אחרות לפני גיל 15 הצביעו על שכיחות של המחלה בהתאם לארץ החדשה אליה היגרו, לעומת מהגרים בגילאים מבוגרים יותר ששמרו על האפדימיולוגיה והשכיחות של ארץ המוצא. ואולם, מחקר שנעשה לא מכבר ברובע מהגרים ספציפי בלונדון בקרב חולים חדשים בטרשת נפוצה הצביע על עלייה באבחונים חדשים של טרשת נפוצה בקרב מבוגרים צעירים (מעל גיל 30) שהיגרו ממדינות עם שכיחות מאוד נמוכה של טרשת נפוצה, מה שמחזק את הטענה כי ישנם גורמים סביבתיים נוספים המשפיעים על התפרצותה.

אישה סובלת מכאבים (צילום: שאטרסטוק / ESB Professional)

גורמים נוספים 

בין הגורמים הנוספים אשר נמצאו קשורים להתפרצות המחלה נמצא את זיהום האוויר, חשיפה לכימיקלים ולרעלנים, עישון וכמובן המין הנשי, המעלה יותר את הסיכון. על אף כי אנו רואים שישנה ירידה גלובלית מינורית בשכיחות מקרים חדשים של טרשת נפוצה, אנו רואים עלייה בשנים האחרונות בקרב נשים חולות בטרשת נפוצה. אם בעבר דיברנו על יחס של 1 ל-2 בהשוואה בין המינים, מחקר קנדי מצביע על יחס גבוה יותר של 1 ל-3. ההנחה שלנו היא שהדבר נובע ממגמה של עישון נרחב יותר בקרב נשים בעולם היום. גורם נוסף שנבדק קשור לחשיפה לוירוס מחלת הנשיקה (EBV) ונמצא כי אלו שחלו במחלת הנשיקה היו בעלי נטייה גבוהה יותר לפתח את המחלה בניגוד למי שרק נחשף או רק נשא של הנוגדנים לווירוס.

חשיבות אבחון וטיפול מוקדם

"במשך חצי שנה טופלתי בזריקות שניתנות אחת לשבוע וגרמו לי לתופעות לוואי לא פשוטות ביניהן חולשה ונשירת שיער ובמשך תקופה מסוימת לא טופלתי בשום תרופה" מספרת רבקה. "אחרי ההתקף השני שלי, שהגיע בדיוק בשיא תקופת המבחנים שלי בלימודים, הנוירולוגית המקסימה שמלווה אותי הסבירה לי שאני חייבת טיפול ומבחינתי התנאי היחיד שלי היה שזה יהיה טיפול חד פעמי ולא כזה שילווה אותי יום יום. אחרי שבחנתי את תופעות הלוואי בחרתי בטיפול ביולוגי הנקרא 'למטרדה' ובדיוק לפני כשבוע סיימתי את הטיפול השני והאחרון שלו וכבר שבתי לעבודתי. כשאחותי שאלה אותי אם אני מחלקת את חיי לתקופה של לפני גילוי המחלה ואחריה, גמלתי בלבי החלטה שחיי ימשיכו כפי שהיו. את שנת השירות השנייה בחרתי לעשות בתיכון לנוער בסיכון. נוכח חופשות המחלה שהיו לי בשנה הראשונה, הרגשתי שחשוב לי לעשות שירות משמעותי ולרגע לא נחתי. את לימודי התואר שלי סיימתי בהצטיינות והיום אני עובדת ככלכלנית בדיוק כמו שחלמתי".

אבחון המוקדם והקשר לביטוי וחומרת המחלה

טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית אך חשיבות האבחון המוקדם הינה הכרחית על מנת לנסות להשפיע כמה שיותר על ביטוי וחומרת המחלה. ברגע שעולה חשד חשוב מאוד להיבדק במהרה ולשלול אותו ובמידה והסימנים מהותיים יותר ומאששים את המחלה ישנה חשיבות גדולה בהתחלת הטיפול בהקדם. אם בעבר חולים היו מתקדמים בטווח של כ- 15 עד 20 שנה למוגבלות קשה בניידות עד כדי צורך בכיסא גלגלים הרי שכיום, עם הטיפולים הקיימים והטיפולים החדשים אשר בידינו, אנחנו בהחלט יכולים לעכב את התקדמות המחלה, את חומרת התסמינים ועם הטיפולים המתקדמים אף לבצע מעין "אתחול למערכת החיסון" ובכך לשפר נכויות קיימות, להאט את הדלדול המוחי ואף להשפיע לטווח ארוך על ביטוי המחלה באחוז ניכר של המטופלים.

איור טרשת נפוצה (שאטרסטוק / VectorMine)

הטיפולים הקיימים

הטיפולים הקיימים למחלה נחלקים לשני סוגים – תרופות שניתנות בזמן התקף ותרופות משנות מהלך מחלה. בזמן התקף ניתן בדרך כלל טיפול בסטרואידים במינון גבוה שמטרתו להפחית מעוצמת ההתקף ולנסות לקצר אותו. תרופות משנות מהלך מחלה הן הטיפולים שניתנים באופן כרוני ומטרתם להפחית את כמות ההתקפים ואת עוצמתם, לעכב את התקדמות המחלה, להפחית את כמות הנגעים החדשים הדלקתיים החדשים ולהאט את קצב דלדול המוח. כיום קיימות 13 תרופות מאושרות לטיפול במחלה התקפית הפוגתית ותרופה אחת שמאושרת לטיפול במחלה מתקדמת כבר מההתחלה.

התרופות הותיקות יותר (הן הזריקות והן הכדורים) ניתנות על בסיס יומי או על בסיס הזרקה אחת למספר ימים. רובן בעלות יעילות בינונית ומיועדות למחלה קלה עד בינונית. מאחר ואלו ניתנות על בסיס קבוע גם תופעות הלוואי שלהן הולכות ומצטברות. לעומתן, הטיפולים שנכנסו בשנים האחרונות לא ניתנים על בסיס קבוע אלא על בסיס מספר מחזורי טיפול בהפרשי זמן שונים. מטרתם להביא להפחתה משמעותית של מספר התאים הדלקתיים הפעילים בטווח הקצר של מתן הטיפול ולאחריו ולאפשר לגוף לייצר תאים חדשים שהינם פעילים פחות ועל ידי כך להשפיע לטווח ארוך מאוד על ביטוי המחלה ועל חומרתה.

דוגמה לכך היא התרופה 'למטרדה' שהיא נוגדן הניתן במרבית המקרים בשני מחזורי טיפול בלבד בהפרש של שנה, מביא להפחתה משמעותית ביותר של התאים הדלקתיים המשתתפים בתהליך המחלה ומאפשר לגוף להתאושש בהדרגה על ידי יצירת תאים פעילים פחות. לפי מחקרי מעקב אחר חולים שקיבלו את התרופה בכ-30%-40% מהמטופלים ישנה האטה משמעותית של התקדמות המחלה ושל הנזק הנוירולוגי במשך של כ-8 שנים לאחר המחזור הראשון. חשוב לציין כי לצד יעילות התרופות השונות ישנן גם תופעות לוואי ובחלק מהמקרים קיים סיכון לפתח מצבים אימוניים ועל כן עולה החשיבות של מעקב רופא צמוד ובדיקות דם וגופניות במשך חמש שנים לפחות. כל אלו מובילים לכך שבחירת הטיפול צריכה להיעשות בשקלול של מהלך המחלה וחומרתה, מצבים רפואיים נוספים שמהם יכול לסבול המטופל, גיל המטופל ותופעות הלוואי בכל תרופה.

מהם התסמינים העלולים להעלות חשד?

הופעה של הפרעה בראייה בעין אחת שמתקדמת באופן פרוגרסיבי

כפל ראיה

אי יציבות מתקדמת ו\או סחרחורת שבאה והולכת בהתקפים

הפרעה בתחושה, נימול או זרמים בגפיים הנמשכים בין מספר ימים לשבועות

חולשת גפיים שמתחילה באופן הדרגתי ונמשכת מעבר למספר ימים

הפרעה מתקדמת בהליכה

בנוסף סימנים נלווים נוספים יכולים להיות עייפות ותשישות, ואי סבילות לחום

החשד להתקף של מחלת הטרשת, בין אם ראשון או בכלל, עולה כאשר ישנם סימנים נוירולוגים שניתן לשייך למערכת העצבים המרכזית ונמשכים למעלה מ-24 שעות ברצף. לכן חשוב מאוד לפנות לרופא לתחילת בירור אם האדם סובל מהתסמינים במשך מספר ימים או שבועות ללא הטבה. חשוב לציין כי יש משמעות לגיל בו מאובחנת המחלה, לקצב הופעת ההתקפים וחומרתם וקצב התקדמות הפגיעה הנוירולוגית - על מנת שנוכל להתאים את הטיפול הנכון ביותר וכמה שיותר מוקדם למטופל ולשלב המחלה בו נמצא.

הכותב הוא ד"ר  מיכאל אושרוב, נוירולוג, מרפאה לטרשת נפוצה ומחלקה נוירולוגית, המרכז הרפואי 'ברזילי'.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה