מירי מיכאלי: "כשהוא נופף מולי בסכין משוננת, לא האמנתי"

העיתונאית מירי מיכאלי חשפה סיפור קשה מהעבר כדי להזהיר נשים: "עד הסכין, לא חשבתי שאני נמצאת במערכת יחסים אלימה. זה היה נראה כאילו שייך לעולם אחר, לסוג אחר של אנשים, לנשים חלשות ומוחלשות"

07/10/2019
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • RSS

מאת: מירי מיכאלי

את המילים הבאות כתבתי ברגע, מתוך תחושת בהילות להעביר את המידע הזה. עברו הרבה שנים ואין בי צורך לשתף. אני אישה אחרת, בוגרת, חכמה ומנוסה יותר ומהמקום הזה בחרתי להיות בזוגיות עם הגבר שלא יכולתי לבקש טוב ממנו. מתוך הכאב הזה צמחתי ואין לי עניין לחשוף את הפצע שהגליד. אבל משהו בסיפור של מיכל סלה ז״ל גרם לי להבין שאני צריכה לכתוב בגוף ראשון, לא פוסט כללי. כדי שייכנס לכן, נשים צעירות, טוב טוב לראש.

כשהוא נופף מולי בסכין משוננת, לא האמנתי. רצתי לחדר השירותים, נשענתי בכל הכח על הדלת וצרחתי שיעזוב לפני שאני מתקשרת למשטרה.
בדיעבד, הכתובת הייתה על הקיר, כל הסימנים היו שם.
הקנאה המוגזמת והלא הגיונית, האובססיביות, העצבים והכעס הלא פרופורציונלי, הזעם שהיה יוצא ממנו אם מישהו ברחוב היה מסתכל לעברי, השליטה והרכושנות וגם האהבה המטורפת. את הכל הוא הסביר כ״אהבה גדולה״.
בפעם הראשונה שהרים את היד ומצאתי את עצמי מתגוננת הוא הזדעזע ובכה, נבהל שבכלל חשבתי שהוא מסוגל להרים עליי יד. חשבתי שטעיתי, שפירשתי לא נכון. אבל פחדתי. פחדתי על עצמי וגם פחדתי לעזוב מיד, הרי הוא תמיד אמר שאני ״ההישג הכי גדול בחיים שלו״ ושלל אמירות ״החיים לא שווים כלום בלעדייך״.

מירי מיכאלי צילום מהפייסבוק האישי

הוא היה ״אחד מהטובים״ על פי כל פרמטר חיצוני והוא היה האדם שהיה הכי קרוב אליי. הוא היה מקסים, חכם, חמוד, ממשפחה טובה ״מהרקע הנכון״ והוא היה אלים.
אז, עד הסכין, לא חשבתי שאני נמצאת במערכת יחסים אלימה. זה היה נראה כאילו שייך לעולם אחר, לסוג אחר של אנשים, לנשים חלשות ומוחלשות. זה לא. יותר מכך, אני אחת משליש מנשות העולם. שליש (!) מהנשים בעולם, כך על פי ארגון הבריאות העולמי, חוו אלימות פיזית או מינית מצד גבר.
אני אישה חזקה וזה קרה לי. ובנס וגם בזכות פניה לאשת מקצוע, אני כאן כדי לספר.
הסוף של מיכל סלה ז״ל היה אחר. רב הנסתר על הנגלה במקרה שבכותרות, אבל כמו שאמרה אחותה של מיכל, לילי בן עמי, בראיון הבוקר ״אם זה קרה לנו, זה עלול לקרות לכל אחת״.
במבט לאחור, אצלי הכל היה ברור. אין דבר רומנטי בקנאה ברמה כזו, מי שאוהב אותך לא רוצה לשלוט בך ואת בהחלט לא צריכה להרגיש אשמה. גם כשהוא אומר ״תראי מה את גורמת לי לעשות״. האחריות על מעשיו היא לא שלך ועצם האמירה הזו היא חלק ממנגנון הדיכוי.
זה לא סיפור שגם אחרי שנים ארוכות קל לי לספר, בטח לא בתפוצה כזו, אבל לצד אזלת ידה של המדינה בתחום האלימות נגד נשים, חשוב להזכיר לכן להיות עם האצבע על הדופק, לשים לב ולא להאמין כשהוא מתנצל בפעם המי יודע כמה ואז חוזר לסורו.
הסתרתי את הסיפור הזה מהרבה אנשים שהיו קרובים אליי. התביישתי. עוסי״ת ומטפלת שפגשה אותנו אחרי תקרית הסכין גרמה לי להבין את הסיטואציה, להפנים, לדעת שאני לא אשמה ולצאת מהמערכת האלימה הזו לחופשי, אל עולם שכולו טוב. מעגל השתיקה הזה נותן לגבר האלים כח ומאפשר את המשך האגרסיביות המתפרצת. כבר שמענו על כל כך הרבה מקרים שבהם נשים דיברו וזה לא עזר, אבל זה הדבר הראשון שצריך לעשות, לדבר.
אין דרך מובהקת לזהות ולחזות מי יהיה אלים כלפייך, אבל אם אחד או כמה מדפוסי ההתנהגות שתיארתי כאן נשמעים לך מוכרים, אל תשכנעי את עצמך אחרת. פני לקבלת עזרה, הצילי את עצמך. אל תחכי לסכין.

** הכותבת, מירי מיכאלי היא עיתונאית שעובדת בערוץ 12, קשת. היא העלתה את הפוסט במקור בדף הפייסבוק שלה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה