תחושת הבגידה של העובדים הסוציאליים

מתן חשיפה לחבורת לורי שם טוב, ההתנהגות האלימה ברשת ומחוצה לה וחוסר הגיבוי מהציבור והמדינה גורמים לעובדות הסוציאליות לברוח מהמקצוע ולקושי עצום בהגנה על קטינים בסיכון

16/07/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת ליאת שפירא, יו"ר תא עובדות סוציאליות לחוק נוער באיגוד העובדים הסוציאליים.

אני עובדת סוציאלית לחוק נוער, רכזת תא עובדים סוציאליים לחוק הנוער. כן כן, מאלו שבשנים האחרונות עושים להם דמוניזציה ומוצגים כחוטפי ילדים, כעובדים שבשרירות לב מפרידים בין ילדים להוריהם. בחרתי לשתף אתכם, מעט בתחושתי ובעבודתי.

עובדת סוציאלית לחוק נוער, תפקידה להגן על ילדים אשר נפגעים בבתיהם, סובלים מהזנחה, מאלימות פיזית ומינית. המדינה קבעה וחוקקה חוקים המשרטטים את זכויות ההורים ואת החובות והאחריות שחלה עליהם. התערבות שירותי הרווחה בתוך התא המשפחתי היא קשה, מורכבת ואמוציונלית ומעלה שאלות אתיות, מוסריות וחברתית. אנו מנסים ככל שניתן לסייע בידי ההורים לגדל את ילדיהם ולתת בידיהם את הכלים להצליח במשימה אך לא תמיד הדבר אפשרי. כסף ואמצעים, רבים ככל שיהיו (והיום הם לא ממש רבים) לא תמיד, ולא בכל מצב, יכולים לתת את המענה ואז אנו נדרשים להוציא את הילד למקום מוגן אשר מסוגל לטפל בו ולתת לו מענה לצרכיו.

ילדה מאויימת shutterstock_By Evgeny Atamanenko

החלטה על הוצאת ילד מביתו נעשית בחרדת קודש, באחריות, לעולם לא ע"י אדם בודד, אלא על ידי צוות המכיר את התחום תוך שיתוף פעולה עם מערכות נוספות (חינוך, בריאות). כאשר אין הסכמות עם המשפחה באשר להמלצת גורמי הרווחה, ההמלצה מובאת לפתחו של בית המשפט והוא זה שמקבל את ההחלטה. ההורים וגם הקטינים זכאים לייצוג משפטי במימון המדינה. אנו נמצאות ברגעים, במקומות ובשעות קשות עם אותם הילדים וגם עם משפחותיהם, מקומות שהחברה פעמים רבות מעדיפה שלא לשמוע ולראות.

קולגה שיתפה אותי בתחושת הבגידה הקשה שהולכת וגוברת שהיא חשה מחלק מהציבור, מהמדינה ומהתקשורת. תחושה שמתירים את דמה.

המדינה שחוקקה חוקים שמטרתם להגן ולשמור על ילדים וילדות מפני אלימות, הזנחה והתעללות מינית שיכולות להחריב את גופם ונפשם של ילדים, מתקשה להגן על העובדים הסוציאליים ששלחה למשימה הקשה והמורכבת.

התקשורת, שנותנת במה ללורי שם טוב וחבריה, חבורה שהפעילה טרור רשתי וגם כזה שמחוץ לגבולות הרשת, הסיתה, רדפה ופגעה באנשים שנשלחו להגן על אותם ילדים.

לורי שם טוב צילום מסך

אותה קולגה זכתה ל"טעום" מנחת זרועה של החבורה, שקיוותה שבאיומיה, ברצח האופי שעשו לה, בשקרים שהפיצו אודותיה, בקללות, יגרמו לה לעזוב את עבודתה או לפחות להרפות את ידיה מהגנתה על אותו הילד שהעז לחשוף מה עובר בביתו.

ביכולתה של המדינה לחוקק ולשנות מדיניות וזו גם אחריותה. לדוגמה - החוק אוסר על קיום קשר מיני בין הורה לילדו הקטין. האם הייתם רוצים כאזרחים כי חוק זה ישונה? מחשבה מטלטלת. אני באופן אישי חושבת שיש להגן על ילדים מפני ניצול מיני באשר הוא. אולם למדינה נתונה הרשות לשנות את חוקיה ואת מדיניותה, אולם כל עוד זו המדיניות וזה החוק, אנו אמונים על שמירת חוקי המדינה.

אנו עושים את תפקידנו באחריות, ברגישות ובמסירות לאחר שעברנו הכשרה מקצועית וקיבלנו מינוי משר העבודה והרווחה להגן על ילדים בסיכון.

התרת דמנו, חוסר הלגיטימציה וההשחתה הציבורית אשר עובר המקצוע, עלולים להיות בבחינת "לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה". האם אנו רוצים כחברה להתיר פגיעה בקטינים חסרי ישע? התעללות? פגיעות מיניות? הזנחה? בכל אלו אנו, עו"ס לחוק הנוער מטפלות על פי חוקים שחוקקה מדינת ישראל כדי להגן על קטינים בסיכון.

הצגת עבודתנו באופן מגמתי ולעתים שיקרי, מתן חשיפה לחבורת לורי שם טוב, ההתנהגות האלימה ברשת ומחוצה לה, חוסר הגיבוי לו אנו זוכים, מובילה לבריחה מהמקצוע, לקושי עצום להמשיך ולהגן על קטינים בסיכון ולמשבר אמון של העוסקים במקצוע.

עבודתנו מטלטלת, סוחטת רגשית ואינה מתגמלת כלכלית, אולם התחושה שבהושטת יד לילד אשר איבד אמון בעולם ובמתן סיוע לו ולהוריו לשקם את חייהם, היא תחושה ממלאת את הלב.

כולי תקווה כי המדינה שלי והתקשורת המגיעה לכל בית בישראל, ינהגו באחריות כלפינו ויאפשרו לנו לבצע את המוטל עלינו להשמיע את קולם של ילדים, ללא מורא ופחד. אותם ילדים שקולם אינו נשמע, שחיים במציאות של פחד הסתרה והשתקה. אותם ילדים אשר אנו, עו"ס לחוק הנוער רואות ברגישות בחמלה ובמקצועיות רבה כדי לתת להם מקום בטוח בעולם.

עו"ס ליאת שפירא אלבום פרטי

***

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה