קרישיות יתר- מי הזיז את הבדיקה שלי?

"בישראל לפחות 12% מהאוכלוסייה סובלים מקרישיות יתר או בשמה הרפואי תרומבופיליה", מספרת הסטודנטית נטע קזז. "קרישיות יתר היא נטייה גנטית, או נרכשת"

21/08/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: נטע קזז

לכמה מאיתנו יצא לקחת כדור שינה בטיסה לניו יורק או לתאילנד רק כדי להקל קצת את קשיי הטיסה? אם הייתם יודעים שלפחות ל-48 אנשים מ-400 האנשים הנמצאים איתכם על המטוס יש סיכוי להתעורר עם קריש דם או בכלל לא להתעורר, האם הייתם לוקחים את הכדור ואת הסיכון הנלווה לו בכל מקרה? כנראה שלא.

בישראל לפחות 12% מהאוכלוסייה סובלים מקרישיות יתר או בשמה הרפואי תרומבופיליה. קרישיות יתר היא נטייה גנטית, או נרכשת בה שינוי הנוצר בחלבונים במערכת הקרישה גורם לקרישיות יתר של הדם, וכתוצאה מכך להיווצרות קרישי דם שיכולים לנוע במקרים החמורים ללב, לריאות או למוח.

מרבית האנשים יכולים לעבור חיים שלמים מבלי לדעת שהם סובלים מקרישיות יתר, ולא לחוות אף אחד מתסמיניה. אולם, יש מספר גורמים שיכולים להגביר את הסיכוי לקריש דם אצל הסובלים מקרישיות יתר לדוגמא- חוסר תזוזה, גלולות למניעת הריון וטיפולים הורמונאליים.

בטור זה אתמקד בסיכון בלקיחת גלולות למניעת הריון בשל הקלות בה הן ניתנות, השכיחות בשימוש בהן וחוסר המודעות לסיכון הגלום בהן. כדי לסבר את האוזן ולהבין את הסיכון שבנטילת גלולות כאשר סובלים מקרישיות יתר- אישה עם פקטור 5 ליידן (הסוג הנפוץ ביותר של קרישיות יתר, אשר סובלים ממנו בערך 7% מהאוכלוסייה) הנוטלת גלולות משולבות המכילות הן אסטרוגן והן פרוגסטרון מגדילה את סיכוייה ללקות בפקקת ורידים (קריש דם בוורידי הגפיים) פי 35, ובמקום סיכוי של 1:10,000 סיכוייה גדלים ל-1:285.

נטע קזז צילום אלבום פרטי

כאשר אישה מחליטה שהיא מעוניינת להתחיל לקחת גלולות היא נשלחת לרופא הנשים שלה והאחרון מבצע תשאול מהיר כדי לשלול גורמי סיכון- האם יש היסטוריה של פקקת ורידים במשפחה, האם האישה מעשנת ומה המשקל שלה. אם יש היסטוריה של פקקת ורידים בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, האישה נשלחת לבירור אצל מומחה קרישה שלאחר תשאול נוסף בוחר האם להפנות אותה לביצוע בדיקות דם של בטריית גורמי הקרישה או שמא לתת לה גלולות ללא בדיקה נוספת.

בדיקת זו של בטריית גורמי הקרישה המצויים בדם קובעת האם אותו אדם סובל מסוג מסוים של קרישיות יתר, וכן מאיזה סוג בדיוק הוא סובל. בעזרת הבדיקה קל יותר להבין האם נכון לתת מרשם לגלולות, ואם כן איזה סוג גלולות כדאי לתת, וזאת משום שרמות ההורמונים משתנות מגלולה לגלולה. בדיקה זו היא בדיקה יחסית יקרה העולה כמה אלפי שקלים, ואינה מסובסדת על ידי המדינה. עובדה זו היא הסיבה העיקרית מדוע רובכם לא שמעתם עליה.

הנתונים מבהילים: 30% מאירועי פקקת הוורידים נגרמים כתוצאה מקרישיות יתר, כ-300-400 נשים מתות מידי שנה כתוצאה משילוב בין קרישיות יותר לגלולות למניעת הריון. בישראל כ-10,000 נשים עוברות הפלה מידי שנה וכשני שליש מכלל ההפלות נגרמות בשל קרישיות יתר.  את המספרים הללו ניתן למנוע או לפחות להקטין על ידי הרחבת חובת הגילוי של הרופאים לגבי הבדיקות. חובה זו תדרוש מהרופאים לספר לנשים המבקשות ליטול גלולות שקיימת תופעה הנקראת קרישיות יתר, על הסיכונים, הסימפטומים והשכיחות שלה ועל הבדיקות שניתן לבצע כדי לגלות ולאבחן אותה.

בהנחיות שנמסרו מהאיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה ב-2012 נקבע שאין לבצע בדיקות קרישיות לכל מטופלת המעוניינת ליטול גלולות למניעת הריון. הסיבות לכך היו שהסיכוי לאבחן מטופלת שלא היה לה או לקרובי משפחתה מדרגה ראשונה עבר של קרישיות יתר נמוך, ולכן העלות עולה על התועלת. בנוסף, מסירת המידע לציבור אודות קיומן של בדיקות אלה ללא עבר של קרישיות אצל המטופלת עלול לגרום לפאניקה ולנהירת אנשים למעבדות כדי לבצע את בדיקות הדם, דבר שיגרום לעומסים מיותרים על מערכת הבריאות.

אינני מסכימה עם המחשבה על חיי בני אדם במונחי עלות-תועלת. בסופו של דבר, כשמאות אלפי ישראליות נוטלות גלולות כל שנה, לא עדיף לקחת עוד רגע אחד ולספר על הבדיקה שיכולה לשנות, לסייע ולהציל חיים? אם נחזור רגע לתחילת המאמר, אם היתה לכם את האופציה לשבת במטוס ולדעת מראש אם בטוח לכם לקחת את כדור השינה, לא הייתם מעדיפים לדעת מאשר לחיות בחוסר וודאות? או לפחות לדעת שהבחירה בידיכם? אני יודעת שאני הייתי מעדיפה.

 ** הכותבת היא סטודנטית שנה שניה לתואר ראשון במשפטים ותואר שני בממשל במרכז הבינתחומי הרצליה 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה