עו"ד יעקב שקלאר: בין אופטימיזם בלתי נלאה לפסימיזם חרד

חיינו כאן נעים על מטוטלת פיזית ונפשית מופרעת. אנחנו בונים ויוצרים ובמקביל נלחמים על קיומנו אך בשנים האחרונות הפכנו לעם משוסע ומפולג וזה מה שעשוי להפיל אותנו סופית

12/09/2019
עו''ד יעקב שקלאר קבלו עדכונים מעו''ד יעקב
  • RSS

אני מטבעי אופטימיסט בלתי נלאה, אבל במקביל אני פסימיסט חרד.

איך אפשר להסביר את הדיכוטומיה הדו קוטבית שלי?

לא בפסיכופתולוגיה הדורשת התערבות תרופתית, אלא במציאות חיינו הכאוטית, אשר יכולה להתפתח באותה קיצוניות שבה מתחרים אצלי החזון אל מול האפוקליפסה;

ממדינה משגשגת ומתפתחת במהירות, מתויירת, משכילה, אסתטית ומשתפצת, אותה אני רואה בחלומי בעוד 10 שנים, היא יכולה להידרדר במהירות הבזק למדינה הרוסה, כורעת תחת נטל החובות, צפופה, נחשלת, מוצפת באויבים - בדרך לאבדון.

הכרזת העצמאות. יוצרים ובונים וגם נלחמים על קיומנו (צילום: לע"מ)

חיינו כאן נעים, עוד מקום המדינה, על מטוטלת פיזית ונפשית מופרעת. אנחנו עובדים ויוצרים ובונים ובמקביל נלחמים על קיומנו. שרדנו בנס את מלחמת העצמאות, המשכנו לעבר ניצחונות ענק במבצע קדש ובששת הימים, הגאוותנות והיומרנות כמעט עלו לנו בכליה ביום הכיפורים, ומאז ועד היום אין לנו רגע מנוחה, בין מלחמות למבצעים בעלי שמות הרואיים, אותם אנחנו שורדים בשן ועין וממשיכים קדימה מכוח האמונה בדרך ומכוח שותפות הגורל והערבות ההדדית.

אלא שכל אלה נסדקו בשנים האחרונות, בניצוחו של נתניהו, ראש ממשלה שלימד אותנו פרק בהלכות אינטרסים אישיים, סכסכנות, גזענות, הסתה ושנאה. הפכנו לעם משוסע ומפולג לכתות ולזרמים. במקום ׳איש באמונתו יחיה׳, הפכנו ל׳איש לעצמו יחיה׳.

תל אביב, עיר בצמיחה ובפריחה (צילום: שאטרסטוק / Stanislav Samoylik)

כשאני מטייל בחוצות תל אביב, ואני מרבה לעשות זאת, רכוב על קורקינט חשמלי, אני מסתכל בגאווה ובהתפעלות על העיר המתעוררת, הצומחת, שרחובותיה ובתיה המיוחדים משוחזרים ומשתפצים. אני רואה את הפרויקטים היוקרתיים שצומחים לשמים, את מרכזי הקניות ואת המשרדים, את שרונה, את הטיילת, את שכונות המגורים המודרניות, את שדרות רוטשילד, את דרום העיר הנבנה מחדש.

אני משתף את אשתי בחלומי לקפוץ לעוד 10 שנים קדימה, ליום אחד, לעשות סיבוב בקורקינט, לבדוק את הרכבת התחתית, את הפארק מעל איילון, את כל המגדלים החדשים שיקיפו אותו, את כל הפחונים הישנים שיהרסו ויבנו שדרות מודרניות תחתיהם, ואני מתרגש מהמחשבה.

אני חושב על הפרויקטים הלאומיים, על תעלת הימים שתמלא מחדש ותחייה את ים המלח הגווע, את השכונה המדהימה שתיבנה על חורבות שדה דב - שיעבור לאי מול תל אביב, אליו נגיע במסוע מיוחד, מוקף במרכז קניות בינלאומי, שיבנה כמובן ע״י חברות סיניות והולנדיות. אני מתכנן בעיני רוחי את שחזור כל הארמונות המיושנים שיש לנו בעיר, את רחוב אלנבי שהוא שכיית חמדה, אבל נראה זוועה, ובעוד 10 שנים כבר יחודש כולו, כמו שחידשו בכישרון את ג׳ורג׳טאון בוושינגטון הבירה. אני מתפעל מכיכר דיזינגוף החדשה, שכל בתיה המקיפים אותה שופצו והפכו אותה לכיכר לדזפליין באמסטרדם. אני רואה בדמיוני את טבריה הופכת לעיר שואבת תיירות, צוהלת ושמחה ופתוחה בשבת, חופי הכנרת נקיים, מטופחים, מוקפים במלונות יפים והצפון פורח, מלא צימרים צבעוניים. ואפילו נהריה הופכת בחלומי לסאן טרופה. הצבים הגדולים עוד מגיעים לשם, או שכבר היגרו למדינה יותר רגועה?

אילת, מרכז קונגרסים וקזינו ענק (צילום: שאטרסטוק / Ruslan Paul)

אני מדמיין את אילת, לאחר שפינו את השדה המיושן מאמצע העיר, והפכו את כל השטח למרכז קונגרסים, מרכז טניס עולמי וקזינו ענק, כמו באינדיאן וולס שבארה"ב. עד כדי כך אני מפליג בדמיוני, עד שאני רואה את בית המקדש השלישי נבנה על הר הבית במקום המסגד שנהרס בפיצוץ מסתורי, שיוחס לדעא"ש כמובן, והבית מוצלח ויפה מקודמיו, עשוי מבטון מזויין מצופה זהב, שיש איטלקי, עץ טיק בורמזי וחומרים מרוכבים שאינם מתכלים לעולם, עם מזבחי ענק עליהם מקריבים פילים שלמים, בתנאי שאינם מפריסי פרסה כמובן או מעלי גרא.

וכל העמים נושאים עיניהם למדינת היהודים, אור לגויים, ובאים להתפעל מהפלא הטכנולוגי והרוחני של מעצמת הסייבר, המדע ועוצמת הנפש שהפכנו להיות, ובדרך משאירים כאן את מעותיהם, כדי שנוכל להמשיך ולשגשג, עד שיגיע משיח בן דוד על חמור לבן.

ואז אני מתעורר ונתקף בחרדה קיומית, אל נוכח העתיד המפחיד, בו נתניהו ממשיך לדרדר את המדינה הזאת לעבר חורבן. ובחרדתי אני רואה אותו כובש בסיסמאות שטחיות ומאחזות עיניים את השלטון בפעם החמישית, את החרדים מקבלים ממנו תקציבי ענק ללימודי הזיה, החרדלים מספחים את השטחים, ואת סמוטריץ' מגשים את חזונו להפוך את ישראל למדינה דו לאומית - לאחר כיבוש מחדש של עזה.

נתניהו, שוב כובש את השלטון בסיסמאות שטחיות ומאחזות עיניים (צילום: עמוס בן גרשום / לעמ)

אלא שהמשק הישראלי מתחיל לקרטע. מעמד הביניים כורע תחת נטל המיסים שנדרשים כדי לשלם לחרדים המתרבים בטרוף, התושבים הפלסטינים החדשים שסופחו, 5 מיליון עניים חדשים, יושבים כמו אחיהם במזרח ירושלים על הביטוח הלאומי המתרוקן. מוחות חזקים עוזבים את המדינה. ביבי הופך לחסין, כי תמורת השוחד הפוליטי שהוא משלם, מצביעים אנשי שלומו עבור כל חוק הזוי אנטי דמוקרטי שהוא ממציא, כדי להשתלט על התקשורת השמאלנית ועל המשטרה המנוולת ועל הפרקליטות החד צדדית וכמובן על היועץ המשפטי - שידע לייעץ נכון, ועל מבקר המדינה - שידע את מי לבקר ואת מי לא. ואיילת שקד משתלטת על בית המשפט העליון וממנה שופטים חבושי כיפה שמרנים אומרי הן מאשרי כל. תכני הלימוד משתנים ומתימטיקה נלמדת רק בבתי ספר פרטיים, כי גמרא יותר חשובה ממדעים, ואלוהים ישמור עלינו ממילא מפני כל צרה.

בינתיים בארה"ב נבחר נשיא לעומתי שמבטל את הסיוע האמריקאי. המטוסים החדישים מחלידים ללא טיפול. נשק מודרני נזנח, כי אין מי שיודע לתפעל אותו. ובכלל, מי רוצה לשרת בצבא של הפראיירים החילונים? היהודים והערבים פותחים במלחמת אחים על משאבים וכוח פוליטי. אל האנדרלמוסיה הפנימית מתפרץ נסראללה הנצחי, שהחליט שנמאס לו לשבת בבונקר ובעצה אחת עם הפרסים מעיף עלינו אלף טילים מדויקים ביום - ומגדלים מתחילים ליפול מכל עבר, עד שביבי אומר ׳תמות נפשי עם פלישתים׳ ולוחץ על הכפתור האדום וטהרן הופכת לפטריית עשן רדיואקטיבית (זה דווקא הקטע הטוב בסיוט שלי).

אלא שאז, הג'יהאד האיסלמי העולמי בסיוע צפון קוריאני מטיל על תל אביב פצצת אטום ניסיונית שהצליחו להרכיב באיזה מרתף בסוריה - ושנת 2029 הופכת לשנת בצורת אטומית - ושוב אני מתעורר, הפעם שטוף זיעה.

עו"ד יעקב שקלאר (אלבום פרטי)

** עו"ד יעקב שקלאר, הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, מרצה בפקולטות למשפטים ובהשתלמויות לשכת עורכי הדין בנושאי עבודת הסנגור הפלילי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך