אלפי ילדים יושבים על הר געש שבעוד רגע יתפרץ

בימים כמו אלה, כשכולנו תחת הסגר ובידוד וסיר הלחץ של כולנו מבעבע, האלימות במשפחה עולה ואם המדינה לא תתעשת מיד, נגיע לנקודת האל חזור

אלימות במשפחה (Tiko Aramyan - shutterstock)

מאת: גליה וולך מנכ"לית קרן ילדי ישראל

לקורונה יש מחיר כבד והוא לא רק רפואי וכלכלי. עבור ילדים רבים הבית הוא לא מקום בטוח. סיר הלחץ של הסגר והבידוד והעדר כל יכולת לפרוק מתחים, כמו למשל ליגות הספורט וערוצי הטלוויזיה המשדרות ספורט, הקשיים הכלכליים שמתעצמים והדאגה המובנית לעתיד, כל אלה מעצימים את תופעות האלימות במשפחה.

לתקשורת מגיעים רק מקרי הקיצון, מקרי הרצח. וכאשר אנחנו שומעים על עוד ׳מקרה׳ אנחנו מזדעזעים, כואבים וחושבים שזה יכול לקרות רק בשכבות מוחלשות, אצל אנשים ״לא נורמטיבים״. אלה אולי מנגנוני ההגנה הטבעיים שלנו כדי שנוכל להמשיך הלאה. אבל ראוי שנעצור ונשאל כמה ילדים חווים ועדים לטרור בתוך ביתם יום יום או לפרקים? מה קורה בנפשו של ילד שחי בבית עם אלימות מילולית ורגשית גם אם אינה מופנית כלפיו ישירות? כמה ילדים מתחבאים בחדר עד שיעבור התקף הזעם? אלו מחשבות מתרוצצות במוח של ילד שחי ביומיום את התפרצויות הזעם האלה וכמה רגשי אשם הוא נושא עמו שאולי זו אשמתו?

אם המדינה לא תתעשת מיד, נגיע לנקודת האל חזור (שאטרסטוק / Paul Biryukov)

אנחנו סופרים בכאב רב את מספר הנרצחות מידי שנה ומה בנוגע לילדי הנרצחות? הם רק סטטיסטים במשוואה. שהרי סופרים את מספר הנשים הנרצחות, לא סופרים את הילדים של אותן נשים, שנפשם נרצחה תוך כדי. אם סופרים את מספר הנרצחות במספרים דו ספרתיים אז מספר הילדים שלהן הוא תלת ספרתי! ילדים אלה יישאו צלקות פיזיות, רגשיות ונפשיות על גופם לכל חייהם.

ארגוני הנשים ואקטיביסטיות נאבקות בכל כוחן לזעוק את זעקת הנשים שחיות 365 ימים בשנה בפחד תמידי. הן נאבקות שממשלת ישראל תתעורר ותקצה את המשאבים הכספיים הנדרשים כדי לטפל ולמגר את תופעת האלימות במשפחה בימים של שגרה אבל בימים כמו אלה, כשכולנו תחת הסגר ובידוד, כשסיר הלחץ של כולנו מבעבע ותוסיפו לכך את העדר ליגות הספורט למיניהן ושידורי הטלוויזיה, אשר מהווים מקום מעולה לפורקן מתחים והתוצאה ברורה, האלימות במשפחה עולה. אלימות זו לא גזירת גורל ואנשי המקצוע יודעים ויכולים לסייע.

אלימות במשפחה היא תופעה שצריך למגר. אני קוראת לרשויות הרווחה להתחיל מיד בתכנית לאיתור ילדים עדים וחווים אלימות ולתגבר את מערך כוח האדם המטפל בנושא. אם המדינה לא תתעשת מיד, אם הנבחרים לא יפסיקו לריב ביניהם, במקום לדאוג לילדים שלנו, נגיע לנקודת האל חזור.

גליה וולוך (אלבום פרטי)