בדרך טבעית: כך תחזקו את גופכם בימים מאתגרים אלה

בתקופה של מתח, אי ודאות והסתגרות בבית, המערכת החיסונית והבריאות שלנו עשוית להפגע. ריכזנו עבורכם מידע על כמה צמחי מרפא שיכולים לעזור לכם לעבור תקופה קשה זו בשלום

מאת: שרון קוצר

הישיבה הממושכת בין כותלי הבית מקשה על קיום אורח חיים תקין. הרגלי התזונה משתנים, הפעילות הגופנית הולכת ומצטמצמת ובכל הזמן הזה מתרוצץ בראש החשש שמא ברגעים אלו ממש מקנן בנו הנגיף. הקושי הפיזי והנפשי מובילים בסופו של דבר לפגיעה במערכת החיסונית של הגוף. צמחי המרפא הינם אחד הכלים הטיפוליים היעילים והעוצמתיים של הרפואה המשלימה והרפואה המסורתית מזה אלפי שנים, גם המדע מגלה בהם עניין רב וחוקר את מנגנוני השפעתם על האדם.

אותם צמחים למעשה, משפיעים באופן ישיר על תפקוד התאים החיסוניים והתקשורת ביניהם כמו גם השפעה עקיפה ע"י השפעה על מערכת העצבים, תפקוד בלוטת האדרנל והשפעה מחזקת על זרימת הדם והספקת הדם בגוף. חלק מההשפעה המחזקת של הצמחים נובעת מתכולה גבוהה של נוגדי התחמצנות בעלי השפעה נוגדת דלקת המסייעת באיחוי ובניקוי רקמות הגוף הפגועות. ביקשנו משרון קוצר, הרבליסט קליני ומנהל מחקר ופיתוח ב'ברא צמחים', לרכז עבורנו את הצמחים שיסייעו לכם לעבור את תקופה מאתגרת זו בשלום ובדרך טבעית:

צמחי מרפא יכולים לעזור לכם לעבור את התקופה הקשה (צילום: שאטרסטוק / Robert Przybysz)

אסטרגלוס

צמח שהגיע אלינו מהרפואה הסינית וגדל במזרח אסיה. אל חשש, הוא שוכן שם הרבה לפני התפרצות נגיף הקורונה. מדובר באחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואה הסינית המסורתית. שממנה אנחנו למדים  של אסטרגלוס מיוחסות השפעות בריאותיות מיטיבות רבות, כולל תמיכה בעמידות ובחוסן הגוף, השפעה על החיסוניות ועלייה ברמת האנרגיה.

במהלך המאה שעברה הפך האסטרגלוס למקובל יותר ויותר גם ברפואת הצמחים המערבית. עיקר השימוש הרפואי היה ועודנו במגוון מצבים של חולשה, בפרט חולשה חיסונית, נשימתיות ומסייע בשיפור תפקוד בלוטת האדרנל במקרים של מתח נפשי מתמשך. טעמו של השורש מתקתק ואפשר לשלב במרקים או כחלק מחליטת תה.

פטריית ריישי

גם פטריית הריישי מגיעה מהרפואה הסינית המסורתית. הפטרייה הגדלה באזורים מיוערים ברחבי אסיה, לפי הרפואה הסינית, מהווה צמח קלאסי לאיזון ולתמיכה במגוון מצבים כרוניים שהרפואה הסינית מכנה “מצבי חולשה”. מחקרים עדכניים הראו שלפטרייה זו פעילות נוגדת חמצון והשפעה מאזנת על מדדים רבים המקושרים לאורח החיים ולתזונה שבעידן המודרני.

השימושים הקלאסיים של הריישי הם בעיקר במקרים של עייפות ותשישות, חוסר תיאבון, וויטאליות נמוכה של האדם. השימוש בפטרייה הפך לפופולארי ביותר גם בארצות המערב (ארה”ב, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד) ובעקבותיו גם המחקרים הרבים, המתארים את מגוון ההשפעות הביולוגיות של הפטרייה על גוף האדם.

ויתניה משכרת

מדובר בשיח קטן הגדל בהודו, באפריקה, במזרח התיכון וגם בישראל. שורש הוויתניה נחשב לאחד הצמחים החשובים ביותר ברפואה ההודית המסורתית, האיורוודה, שם הוא משמש במשך מאות ואלפי שנים, למגוון רחב של מצבי חסר וחולשה.

השילוב הייחודי של היותו צמח אדפטוגני ומחזק, יחד עם אלמנט מרגיע ותומך, משמש כמעט לכל מצב חולשה של מערכות פנימיות בגוף. ההשפעה המחזקת של הצמח על מערכת העיכול, העצבים והאדרנל, מייצרת את הפעילות התומכת והמזינה, המגבירה את יכולת ההתמודדות של הגוף עם מצבים משתנים.

אכינצאה

השימוש באכינצאה כצמח מרפא התגבש ברפואה האינדיאנית המסורתית בצפון אמריקה, שידעה למצות את הרכיבים הפעילים שבצמח כבר לפני 400 שנה. גם הרפואה הקונבנציונלית זיהתה את כוח הריפוי של האכינצאה, והיא אף נכללה בעבר בספר התרופות בארה”ב כתרופה נגד זיהומים עונתיים, דלקות גרון, הצטננויות ועוד. במאה ה-20 החל להתפתח המחקר המדעי על האכינצאה ובפרט על השפעתה הממריצה על פעילות מערכת החיסון.

הרכיבים הפעילים העיקריים באכינצאה הם פלבנואידים ואלקמידים – כימיקלים טבעיים שהתגלו כבעלי פוטנציאל נוגד דלקת וממריץ מערכת חיסון.  במספר מחקרים קליניים נמצא כי לאכינצאה יש פוטנציאל להפחית את הסיכון להדבקה בתחלואי החורף הנפוצים ובמקרה של הידבקות גם לקצר את משך המחלה, בפרט כשלוקחים אותה מיד עם הופעת הסימפטומים.

כל אחד מהצמחים שהוזכרו מומלצים לשימוש גם לתקופת זמן ממושכת, שכן הם חשובים להזנת מערכות הגוף ולתמיכה מתמדת בתפקודה התקין של מערכת החיסון בשגרה. תשמחו לגלות שבבית הטבע הקרוב לביתכם, מצויות תמציות מרוכזות המשלבות בהן את הצמחים יחד. כדאי לוודא שהתמצית שאתם רוכשים הופקה באמצעות טכנולוגיה המאפשרת מיצוי מירבי של שלל הרכיבים החשובים בצמח.

התוכן בכתבה זו הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד של גישות נטורופתיות, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.

שרון קוצר(צילום: ברא צמחים)

** הכותב הנו הרבליסט קליני ומנהל מחקר ופיתוח ב'ברא צמחים'