יש נשים מדהימות והגיע הזמן להכיר בהן

פרס התעשייה הוענק ל-10 גברים ו-0 נשים ולא, זה לא כי אין נשים ראויות וגם לא כי קשה למצוא אותן. הסיבות האמיתיות מסתתרות מאחורי שלל התירוצים

30/08/2018
חנה רדו קבלו עדכונים מחנה רדו
  • RSS

אני חנה רדו ואני אישה. אני כותבת את המילים האלו בכעס, בצער, בתימהון גדול ובאימה.

שלשום התפרסם בגלובס שפרס התעשיינים המחולק אחת לשנתיים יינתן ל-10 גברים ואפס נשים. הידיעה הזאת כשלעצמה מרגיזה ואולי גם מייאשת, אבל מה שגרם לי לכל התחושות הקשות שציינתי הם ההסברים הכה שטחיים מדוע לא נבחרה אף אישה.

אקדים ואומר שכשאין נשים בכנסים ובפרסים של ארגונים הסיבות הן:

1. שוויון מגדרי הוא לא חלק מסט הערכים של הארגון.
2. קיימת לגיטימציה בארגון להדרת נשים.
3. מובילות ומובילי הארגון מעדיפים גברים.
4.  הארגון מיושן והיררכי.

כואב בבטן נכון? לי זה כואב בכל הגוף בכל פעם שאני נחשפת לזה.

חנה רדו (צילום: שירי בר און)

בהתאחדות התעשיינים כל התשובות נכונות, כי אחרת איך אפשר להסביר את הביטחון והנינוחות בלהסביר שיש 10 גברים "מדהימים" (כך בלשון הכתבה) שיקבלו את הפרס מנשיא המדינה ואין נשים כי:

אין נשים בתעשייה (רק 3,500)
אין נשים שממליצות על עצמן לפרס
אין נשים חדשניות
אין נשים מדהימות
אין נשים בעלות מפעלים
אין נשים שנענות לקריאות בפייסבוק
אין נשים ראויות שהמנהלים שלהם המליצו עליהן - על זה אני אתעכב:

זו תקרת הזכוכית שלנו, נשים נכבדות. זו מציאות מכבידה, זו סיטואציה של "תשמור לי ואשמור לך", את התרחיש הזה צריך להכחיד.

מה הפתרונות אתן שואלות?

לפני בחירת הזוכים המדהימים:

1. לדבר (לא דרך הפייסבוק) עם התעשייניות המובילות ולבקש את רשותן להציע מועמדותן לפרס.
2. לדבר (לא דרך הפייסבוק) עם מנכ"לי החברות הגדולות ולבקש שימליצו על אישה אחת מצוינת.
3. ליצור קטגוריה לתעשייניות מצטיינות.
4. הכי חשוב? לקחת מחויבות להעניק פרסים לנשים. מחויבות.

לאחר מעשה מה עשינו?

מחאת סופ]רסונס

את הפנייה הזאת שלחנו גם  ליו"ר לשכת התעשיינים, לתעשיינית ולעיתונאית. אף אחד מהן/ם לא ענה/תה לי עד לרגע זה.

אני חנה רדו, פמיניסטית, אקטיביסטית, קולנית. אני מאמינה בשוויון בכלל ובשוויון מגדרי בפרט ומאמינה שכל אישה פריבילגית חייבת לפעול למען קידום נשים ובעיקר, שהעולם זקוק ל-50% נשים בכל נקודות ההשפעה.

שלשום התפרסם ראיון בין עיתונאית שאני מאוד מעריכה לבין תעשיינית שאני מאוד מעריכה, הסיבה לראיון הייתה 10 גברים מדהימים,-כפי שכתוב בכתבה, ואפס נשים, כי אנחנו לא מדהימות. מתוך ה-10, 5 הם גברים שהמליצו על עצמם (אפס נשים כי נשים לא המליצו על עצמן) ו-5 הם גברים שהמנהלים שלהם המליצו עליהם (ואפס נשים כי המנהלים לא ממליצים על נשים).

חשוב לציין שלא מדובר באוכלוסייה דתית או חרדית, אלא בחילונים. הרי אם היה מדובר בדתיים או בחרדים לכולנו החילוניים היה מה לומר, אבל כשאנחנו החילוניים מדירים נשים זה מאחד משלושת התירוצים הבאים:

1. לנו לא משנה המגדר אלא האיכות של האדם = התירוץ הכי שכיח כשבוחרים גברים בלבד.
2. אם אתן רוצות שוויון תדחפו את עצמכן בדיוק כמו הגברים, הרי אתן רוצות שיוויון.
3. כי אין נשים "מדהימות", מה לעשות.

העובדה שהוחלט לפרסם את שמות הזוכים, גברים בלבד, בלי בושה, גרמה לי לבושה גדולה. העובדה שהוחלט לקיים את הטקס עם הנשיא של כולנו בלי להסס, גרמה לי לכעס גדול. העובדה שנשים בכתבה הסבירו בביטחון רב למה התהליך והתוצאה ראויים ונכונים גרמו לי לפעול מיד, בדחיפות. העובדה שבשנת 2018 הנורמה התרבותית מאפשרת דיון שמאשים את הנשים, גרמה לי לתימהון גדול.

אני קוראת לכולכן ולכולכם לא לוותר עלינו הנשים, לא לאפשר הדרת נשים, לא להגיד "לי זה לא יקרה" כי אני אישה מעולה וחרוצה ואף פעם אי השוויון לא פגע בי, תהיו בטוחות שהוא יפגע!

 לפני שאני בת של, בת זוג של, אימא של וסבתא של, אני אישה. אני איפה אפילו לפני שאני יזמית עסקית חברתית, אני אישה ואני לא אתן שיכחידו אותי.

הצטרפו אלי!

.

** הכותבת היא מייסדת ונשיאת ארגון SUPERSONAS ליצירת נוכחות נשית שוויונית

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה