חליתי בסרטן צוואר הרחם ואפשר היה למנוע את זה

בשנה האחרונה אובחנתי בסרטן צוואר הרחם, למזלי, הגידול התגלה בשלב מוקדם יחסית להסרה בניתוח, אבל לא מספיק מוקדם כדי שלא יהפוך לממאיר, ואפשר היה, אפילו שלא ידעתי את זה

24/01/2020
הדס נוימן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS

התפרסם במקור בפרופיל הפייסבוק של הדס נוימן

הנה הישבן שלי. והוא לא סתם פה. יש לי סיבה טובה (אני מקווה שגם פייסבוק יחשוב ככה ולא יוריד לי את הפוסט תוך רגע).

הסיבה היא המילה הזאת - סרטן.

אף פעם את לא חושבת שהיא תהיה חלק ממך. עד שהיא כן.

"המחלה היא ארון, אני רוצה לבעוט לארון בדלת ולהשאיר אותה פתוחה" (צילום: עדי פרימרמן ניסן)

אני לגמרי מבינה את מי שרוצה לא להיחשף, לא לספר, גם אני הרבה זמן לא רציתי. את לא רוצה שתוגדרי ככה מעכשיו. מול אחרים, אבל בעיקר מול עצמך. אבל המחלה הזאת היא ארון, ואני רוצה לבעוט לארון הזה בדלת ולהשאיר אותה פתוחה. (וגם כי לדעתי הישבן שלי יצא יחסית יפה פה בתמונה, משהו בתאורה נראה לי. תודה, עדי, שצילמת).

בשנה האחרונה אובחנתי במחלת סרטן צוואר הרחם. למזלי הגידול התגלה בשלב יחסית מוקדם. מספיק מוקדם כדי שיוכלו להוציא אותו בניתוחים, אבל לא מספיק מוקדם כדי שהוא לא יהפוך לממאיר. והיה אפשר. ולא ידעתי שהיה אפשר. ולכן חשוב לי, חשוב לי שכל הבנות שאני מכירה או לא מכירה יגללו בפיד שלהן השבוע (#שבועהמודעותלסרטןצווארהרחם), יעצרו על התמונה של הטוסיק שלי שחברה שלי צילמה ממש שנייה לפני שנכנסתי לניתוח, ויגלו איך הן יכולות למנוע את זה מעצמן, מהחברות שלהן, מהבנות שלהן, מהאמהות שלהן, מהתלמידות שלהן.

הסיפור של נגיף הפפילומה הוא מגוחך. אם הייתי אומרת לכן שבשנת 2020 מסתובב נגיף במדינה מערבית שאין לו תרופה והוא דוגר בגופם של כ"כ הרבה נשים וגברים, דוגר ומחכה להפוך לסרטני, הייתן חושבות שאנחנו לא במדינה מערבית או לא במאה הנוכחית. אבל זה המצב. הנגיף מסתובב בינינו, בין נשים וגברים, נותן כיף ועובר ככה, די בקלות. גם לגברים הוא מסוכן. במדינות בהן כולם מתחסנים בגיל 15 (קנדה, אוסטרליה למשל) עוד מעט הנגיף הזה כמעט כבר לא יהיה עניין, אבל בינתיים, אצלנו, הוא פה להישאר. ואפשר למנוע את זה.

חסנו את הילדים ותתעקשו לעשות בדיקת פאפ ובדיקת HPV Typing (צילום:דן ארז)

אתן יכולות למנוע את זה על ידי חיסון של הילדים שלכן, בנים ובנות, עוד בביה"ס (ולא, אני לא מתכוונת לפתוח את עניין החיסונים והמתנגדים). אתן יכולות לדרוש ולהתעקש מהרופא נשים שלכן לעשות בדיקות פאפ באופן סדיר ושנתי ובדיקת HPV Typing (שעכשיו מתנהל מאבק כדי שתהיה זמינה לא רק בקופ"ח מכבי) ולקרוא ולדעת מה זה כל דבר. אתן יכולות למצוא רופא/ת נשים אחד טוב ומקצועי שיכיר אתכן טוב וידאג לכן (ולא להיות אצל רופאה שאמרה לי שהסרטן שלי הוא כנראה דלקת ובכך דחתה את הגילוי בחצי שנה) אבל אתן יכולות בעיקר לדאוג לעצמכן ולא לסמוך על אף אחד ועל אף רופא. להקשיב לגוף שלכן ולהבין מתי חלים בו שינויים, מתי ישנן נורות אזהרה ולא להתעלם מהן. אתן יכולות לספר לחברות שלכן, למשפחה שלכן ולהעלות מודעות. אתן יכולות לדאוג גם לנפש שלכן ולשים לב לרמת הסטרס שאתן מכניסות לתוכה. לשים לב למקומות שאתן נמצאות בהם ואם הם עושים לכם טוב. אתן גם יכולות לדבר איתי אם אתן רוצות.

היום אני קצת אחרי ובמעקב ובתקווה בסדר. השנה הזו הייתה ועדיין קשה וחשוב לפעמים להגיד את זה. גם בפייסבוק. ולכל מי ששואל אותי אם יש משהו שהוא יכול לעשות? אני עונה ש -כן, בדיוק את זה: תדעו, תיידעו, תתחסנו, תבדקו, תקראו, תשתפו, תדברו. ובעיקר, תקיפו את עצמכם באנשים שיזרמו איתכם לעשות סיור לוקיישנים בבית חולים שנייה לפני שאתם עוברים ניתוח כדי למצוא את הלוקיישן המתאים לצילום ישבן מבצבץ. זה הכי עוזר.

(*המילה "תחת" בפוסט הוחלפה במילה "ישבן" כדי למנוע מהאלגוריתם של פייסבוק להסיר אותו, אבל אם קוראים את זה עם המילה "תחת" במקום, זה יותר הטון שחיפשתי).

#אלתמרחואותנו

#סרטןצווארהרחם

#שבועהמודעותלסרטןצווארהרחם

למידע על חיסון נגד נגיף הפפילומה

לטור חשוב מאוד של פרופסור צבי ואקנין מבית החולים אסף הרופא בנושא סרטן צוואר הרחם

קבוצת תמיכה בפייסבוק למתמודדות עם סרטן צוואר הרחם




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה