"כמעט ושכחתי – שלום!" ניבי נפרדת מהחינוכית

ניבי שמעון הגיעה לחינוכית כשהיא היתה בת 25 והחינוכית היתה האחות הקטנה והשובבה של רשות השידור. היום, כמעט 30 שנה אחרי, היא נפרדת ממקום עבודה שהיה בית ומשפחה

כשיסמין, הבת שלי, היתה קטנה, היא מאוד נהנתה לספר לאנשים שאמא שלה עובדת בטלוויזיה החינוכית. היא ידעה שזאת אטרקציה, ושאין אחד שלא מתלהב.

לפני כמה ימים היא שאלה, 'מה עוד מעט אני כבר לא אוכל לספר לאנשים שאמא שלי עובדת בחינוכית?'

לא הצלחתי לענות לה. המשפט הזה פשוט הכה בי. הבנתי שעוד כמה זמן אף אחד מאתנו לא יוכל להגיד שהוא עובד בטלוויזיה החינוכית.

עובדי החינוכית בתמונת פרידה (דובי רומן)

הייתי בת 25 כשהגעתי לשם, זה היה תור הזהב, והמזנון בקלאוזנר 14 היה המקום הלוהט ביותר בעיר. בעידן של ערוץ אחד, הלימודית היתה האחות הקטנה והשובבה של רשות השידור.  זהו-זה, קרובים-קרובים, ענין-של-זמן, ערב-חדש, תיק-תקשורת, רואים 6/6, קריאת-כיוון, רחוב-סומסום, בלי-סודות הכל התרחש שם. בניית תפאורות, תלבושות, איפור, חזרות, צילומים, יצירה מאלף עד תו, משלב הרעיון ועד למסך.

הרווחנו מעט, עבדנו הרבה, יצרנו בתשוקה, הקפדנו על איכות ולא לקחנו את עצמנו ברצינות. בלימודית לא היתה פוזה!

עם פרוץ הכבלים והערוץ המסחרי החינוכית איבדה מזוהרה. אבל בשנים האחרונות חזרנו להיות רלוונטיים ויצרנו תוכניות נהדרות, כמו שאנחנו יודעים.

ההחלטה לסגור, הייתה שילוב בין שרי אוצר שראו בהפרטה את חזות הכל. לבין שלטון שרוצה לחסל את השידור הציבורי ולהחליש את העיתונות החופשית בארץ. החינוכית השתרבבה לחוק ואי אפשר היה להוציא אותה משם.

בחצות של ה 13.8.18 עלתה שקופית פרידה.

 סוף עידן (צילום מסך)

ממש כמו במשפט שלמה, 'צמר ויעלי' התוכנית שיצרתי כבר משודרת באכסניה חדשה, בתאגיד. מצד אחד אני שמחה, כי התוכנית ממשיכה לחיות, אבל מה איתי? מה איתנו, היוצרים? למה ההסתדרות והאוצר מתעללים בנו? למה הם לא מסוגלים לשבת איתנו סביב שולחן למו"מ ולסגור את זה יפה? למה להשפיל? להתיש? להוליך שולל?

[youtube K4OCR2cEsIY nolink]

למה לא נותנים לנו, האנשים שיצרו תוכניות שעיצבו את התרבות הישראלית ללכת בכבוד?

ביום שלישי בבוקר ערכנו טקס פרידה.

מורידים את דגל החינוכית (צילום: צחי זמיר)

רגע לפני הורדת דגל-החינוכית מהתורן, נפרדתי במילים:

אז בפעם האחרונה בקלאוזנר 14

קוראים לי קישקשתא

קישקשתא הוא שמי

כמעט ושכחתי – שלום!

ניבי שמעון (צילום: דובי רומן)
** ניבי שמעון היא יוצרת, מפיקה ועורכת תוכן בחינוכית משנת 1989