לטעום מהפרי האסור

"אין לה מושג מהן התחושות העוצמתיות שעלו לי בזמנו", מספר הסופר רע אקהויז. "רמת הסיכון, הפחד, הטירוף שהייתי מצוי בו על עצם הרומן המופרע והמופלא כאחד שניהלנו. לא אהבתי את העובדה שהיא הייתה נשואה, וכיום אני אפילו מחבב פחות את העובדה הזו"

09/07/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: רע אקהויז

מפאת זמננו המוקצב אשמח שנדלג על הסמול-טוק ונסיר יחדיו את השריון היום-יומי והמחסומים בכדי להיות רגע פתוחים אחד עם השנייה. שהרי אף אחד לא מסתכל, זה בסך הכול אני ואת פה- בחור צעיר עם אישה יפיפייה שרק רוצים להנעים את זמנם בעולם הזה, ואולי לעשות זאת יחדיו.

על ההשלכות ו'מה יגידו' נוכל להתעסק יותר מאוחר. וגם את זה אנחנו לא חייבים לעשות.

אבל תהיי כנה... יהיה יותר פאן ככה.

האם יצא לך אי פעם להיות עם גבר שצעיר ממך משמעותית?

צודקת, צודקת... אמרנו מדברים פתוח.

לשכב.

רע אקהויז (צילום:אלבום פרטי)

האם יצא לך לשכב עם גבר שצעיר ממך משמעותית? לנהל רומן, סטוץ לילי חסר משמעות,  ערב רומנטי מלא עומק או להוליך את עצמך למהלך סטייל נער הבריכה שנורא לא אופייני לך?

ואם לא, האם חשבת על זה פעם? האם היית במצב שהיית קרובה לבצע את זממך אך לא קרה הדבר?

בשני המקרים – האם את זוכרת את התחושות שעלו לך? המתח, האדרנלין, החשש, השיפוט, התשוקה.

כןכן, תני לך שנייה להיזכר בתחושות הכמוסים והקסומים הללו.

כמי שהיה הבחור הצעיר הזה, שהרגיש בזמנו שאלוהים החליט לפנק אותו על חשבון הבית- החלטתי לשתף אתכן איך נראים הדברים מעיניו של בן ה-19.

ולא סתם לשתף – כתבתי על זה ספר.

יאפ.

החלטתי לחשוף את הסודות והמחשבות העמוקים ביותר שהיו לי בשלהי הרומן, כל הדברים שלא הייתי רוצה שהיא תדע בזמנו, אולי גם בכלל.

כל הפעולות המביכות ש'על הנייר' אף גבר לא רוצה לחשוף בפני המין הנשי- מצאו את דרכן אל הנייר,

בכדי שתראו מה הולך באמת מן העבר השני.

הפרי האסור- גבוה מדי לי העץ

אין לה מושג מהן התחושות העוצמתיות שעלו לי בזמנו. רמת הסיכון, הפחד, הטירוף שהייתי מצוי בו על עצם הרומן המופרע והמופלא כאחד שניהלנו.

לא אהבתי את העובדה שהיא הייתה נשואה, וכיום אני אפילו מחבב פחות את העובדה הזו,

אבל אהבתי את התחושה שהיא ניצלה אותי למטרה רומנטית. אהבתי להרגיש מנוצל על ידי הכוח האדיר שלה.

הסיפור שלנו החל לפני 7 שנים כשהייתי מפקד צעיר בצה"ל.

כמו בתחילתו של כל רומן קלאסי – אני הייתי מפקד המחסום, והיא הייתה עוברת בו יום-יום אל עבר המשרד שלה ברמאללה.

 בלי מחסומים (צילום: כריכת הספר)

עוד כשרק הגענו למוצב סיפרו לנו על דיאנה, אשת התקשורת הערבייה היפיפייה שעוברת עם המרצדס המפוארת שלה על בסיס יומי.

אבל אף אחד לא באמת יכול היה להכין אותנו אל הדבר האמיתי.

מרגע שפתחה את החלון ונגלתה אליי, היא עוררה בי תחושות שמעולם לא ידעתי שקיימות.

באינטרקציה הראשונית שלי איתה הייתי מסטול מעייפות מפאת חוסר השינה המקובלת למפקד צעיר שכמוני,

ומצב השטות שהייתי שרוי בו הוביל אותי בהדרגתיות ערמומית לעלייה על רכבת הרים שרק הרימה את קצבה במשך שלושה חודשים, גרמה לי לסכן את חיי ואת חייה, להתהלך על חבל שנהיה דקיק מיום ליום לפני שאפול אל בין הסורגים לכמה שנים טובות, לשבירת המחסומים החברתיים והפוליטיים, לפעול מתוך תשוקה ולא מתוך הראש, ולסלול דרך שמעולם לא דמיינתי שתהיה אפשרית במגרש בו שיחקתי.

לא עלה בדעתי שהיא תהיה מי שתשטוף בצבע בוהק את כל המציאות האפורה שהיינו מצויים בה, וייוולד הסיפור המופלא ביותר שעברתי מימיי.

הסיפור נכתב ונערך במשך 6 שנים, אך שמר על דמותו של רע בן ה19 השובבי, שמתאר בלי צנזורה את המסע הייחודי שעבר יחד עם דיאנה בספרי הראשון – 'בלי מחסומים'.

** הכותב הוא הסופר רע אקהויז, שמוציא בימים אלה את ספרו בלי מחסומים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה