המזון שאנחנו לא רואים: למה אנחנו זורקים מזון?

מדי שנה מושלכים בישראל 2.4 מיליון טון מזון, שהרבה ממנו ראוי למאכל. במדינה בה 19% מהאוכלוסייה חיה באי ביטחון תזונתי, חייבים לצמצם את הבזבוז וזה גם אפשרי

22/02/2018
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

דמיינו שיצאתם מהסופר עם ארבע שקיות גדושות מצרכים. בדרך השארתם שקית בפח, וחזרתם הביתה עם שלוש בלבד. מטורף? כולנו עושים זאת - משליכים כרבע מהמזון שאנו קונים. השלכת המזון מתרחשת בכל מקום בו אנו אוכלים - בבית, במסעדה, בבתי מלון ועוד. במחקר שביצענו גילינו כ-17 סיבות שונות להשלכת המזון הביתית - בישול יתר מתוך פחד ״שלא יחסר״, שכחה של מזון למשך לילה, חוסר הבנה של תאריכי תפוגה ועוד.

למה אנחנו זורקים אוכל טוב? (צילום: שאטרסטוק / speedkingz)

המספרים אדירים, ומדברים בעד עצמם. מידי שנה מושלכים בעולם 1.3 מיליארד טון מזון. בישראל, ע"פ דוח לקט ישראל ו- BDO מדובר על כ-2.4 מיליון טון בשנה. הטרגדיה היא שהרבה מהמזון שמושלך הוא מזון הראוי למאכל.

שלוש סיבות לכך שבזבוז מזון מהווה בעיה אקוטית. ראשית: חברתית. אנשים רבים סובלים מרעב ומאי בטחון תזונתי. למעלה מ 19% מאוכלוסיית המדינה חיים באי בטחון תזונתי. הדבר ממחיש עד כמה זו בעיה של חלוקת משאבי המזון ולא בעיה בכמות המזון הקיימת.

שנית: סביבתית. אנו משקיעים משאבים מרובים של מים, חשמל, קרקע, אנרגיה ותשתיות בגידול וייצור המזון. המשאבים מושקעים בשלושה שלבים: גידול, שינוע וטיפול במזון שהפך לפסולת. כאשר אנו משליכים מזון אנו למעשה משליכים גם את כל המשאבים שהושקעו בגידולו, שינועו, וטיפול בפסולת.

שלישית: כלכלית. בזבוז המזון העולמי מתרגם לסכום של כ- 900 מיליארד דולר. בישראל מושלכים 19.5 מיליארד ש"ח בגין בזבוז מזון. משפחה ישראלית ממוצעת מבזבזת למעלה מ 8,000 ש"ח בחודש. תחשבו מה ניתן היה לעשות עם הכסף הזה? בעוד אנו נאבקים ביוקר המחייה אנו משליכים בכל חודש כסף לפח ולחינם.

 איך מצמצמים את בזבוז המזון? (צילום: שאטרסטוק / speedkingz)

הנתונים עצומים ומחייבים פעולה! בשנת 2013 לקחנו על עצמנו בארגון The Natural Step ישראל את משימת צמצום בזבוז המזון בישראל. היה ברור כי המספרים מעידים על פרדוקס מובנה ועל עיוורון לתופעה. למרות שצרכן הקצה הוא הבזבזן העיקרי, הרבה מהסיבות להשלכה נגרמות מאופן ההתנהלות של המערכת. על-מנת לפתור את הבעיה ברמה האסטרטגית - מערכתית, צריך לא רק להעלות מודעות ולתת אלטרנטיבות, אלא גם לראות איפה המערכת עצמה אחראית לבעיה ואיך היא יכולה למנוע אותה. לשם כך כינסנו את כל בעלי העניין משלושת המגזרים: ממשלה, עסקים ומגזר אזרחי ואקדמיות. בחרנו נציגים מכל שרשרת הערך של ייצור וצריכת המזון - יצרניות המזון, ממשלה, עיריות, אקדמיות, ארגוני חברה וסביבה, ארגונים מקצועיים, קמעונאים, בתי מלון, גורמים עסקיים ועוד. שאלנו איפה בזבוז המזון קורה ומה המנופים העיקריים ליצירת שינוי. בימים אלו אנו יוצאים למהלכי יישום: מהלך רחב עם רשתות המזון, מכירה מוזלת של מוצרים לקראת פג תוקף, קמפיין פירות וירקות מיוחדים שלא מגיעים למדפים, מהלך חינוכי, צמצום בזבוז מזון בהסעדה מוסדית (מקומות עבודה, בתי מלון), אמנה כוללת הקוראת לצמצום בזבוז מזון וליעד לאומי ומהלכים עם הממשלה בנושא. זאת לצד מהלכים להעלאת המודעות לשם שינוי התנהגות צרכן הקצה - הבהרה של תאריכי תפוגה, לימוד שיטות אחסון להארכת חיי מדף, בישול משאריות ועוד.

עד שנת 2013 לא הייתה כלל מודעות לבעיית בזבוז המזון. האפיפיור היה מבין הראשונים שסימן את הנושא כיעד באמירה שלו כי ״להשליך מזון זה כמו לאכול משולחנם של העניים״. הסרט Wasted המשודר בימים אלו בישראל מתאר את הבעיה ונותן זוויות שונות לקיום הפרדוקס של השלכת כמויות המזון. הסרט מספק הצצה לפתרונות עולמיים בנושא ומציף את השאלה - האם יש כמות מזון מספקת והבעיה בחלוקה שלו, או שמא צריך לייצר עוד מזון לרעבים?

שלב ראשון בפתרון הוא מודעות לבעיה, שאלו עצמכם האם אתם מבזבזים מזון. בוודאי מרביתכם מרגישים שאינכם מהמבזבזים. אנחנו גילינו שאנשים סבורים שהם מבזבזים פחות ממה שהם מבזבזים בפועל. קחו שבוע - תבדקו את הקניות, האחסון, הבישול וההשלכה ותראו איפה אתם משליכים ולמה. צפו בסרט. צאו לאמץ אלטרנטיבות - הן נגישות, נוחות, ופשוטות.

הסרט "מבוזבז" ישודר בשבת הקרובה בשעה 22:00 ב-כאן 11.

רוצים לשמוע עוד?

הרצאת Tedx 

האתר שלנו

מיכל ביטרמן (צילום: יאיר מיוחס)

** הכותבת היא מיכל ביטרמן, מנכ"לית וממייסדי The Natural Step ישראל




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה