אלימות כלכלית: כשגבר אלים כופה חובות על אשתו

שימוש בכסף כסנקציה או יצירת חובות על שם בן או בת הזוג מוגדרים כאלימות כלכלית. פרופ' אנג'לה ליטווין תרצה על חובות כפויים בכנס עמותת "רוח נשית"

07/01/2018
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • בדואר
  • RSS

עו"ד ד"ר מירב שמואלי, מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה בעמותת רוח נשית ראיינה את פרופסור אנג'לה ליטווין

פרופסור אנג'לה ליטווין (צילום: אוניברסיטת טקסס)

אלימות כלכלית בין בני זוג מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג משתמש בכסף כסנקציה, כאיום או כאמצעי שליטה על בן או בת הזוג. פעמים רבות, האלימות הכלכלית מופעלת ע"י גברים כלפי נשים, כדי להעמיק את תלותן הכלכלית בהם ולמנוע מהן לעזוב. דוגמאות נפוצות הן הסתרת מידע על רכוש המשפחה, מניעת גישה לחשבונות בנק, מניעת יציאה לעבודה, שליטה של בן הזוג על כל הוצאות הבית ודרישה לדיווח מפורט על כל הוצאה קטנה שהוציאה האישה, ועוד.

דפוס פחות מוכר של אלימות כלכלית הוא מצב בו בן הזוג יוצר חובות על שם בת הזוג, לעתים ללא ידיעתה וללא הסכמתה. פרופ' אנג'לה ליטווין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת טקסס, ארה"ב, חקרה לעומק תופעה זו וכינתה אותה בשם "חובות כפויים".

בשבוע הבא תגיע פרופ' ליטווין לישראל, כדי להרצות על חובות כפויים במסגרת כנס של עמותת "רוח נשית – עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות". הכנס, המציין עשור לפעילות העמותה, מתמקד בתופעת האלימות הכלכלית.

גבר נותן לאישה כסף להוצאות הבית (צילום: Iakov Filimonov/שאטרסטוק)

 

לקראת הגעתה לארץ, שאלנו את פרופ' ליטווין מספר שאלות:

כיצד התחיל העניין שלך בנושא של אלימות כלכלית בדרך של יצירת חובות?

פרופ' ליטווין: בשנת 2007 השתתפתי, כחוקרת, בפרויקט ארצי רחב היקף בארה"ב בשם The Consumer Bankruptcy Project, במסגרתו נאספו נתונים לגבי אנשים שהגיעו למצב של פשיטת רגל. כמה מהמומחים שלקחו חלק בפרויקט ציינו את הנושא של אלימות במשפחה כגורם שמוביל לפשיטת רגל. לאור זאת, אני וחוקרת נוספת החלטנו להתמקד בנשים שמגישות בקשה לפשיטת רגל ובדקנו אם הן חוו אלימות במשפחה. מצאנו ששיעור ההתמודדות עם אלימות במשפחה בקרב נשים אלה היה גבוה בהרבה מאשר בקרב נשים שהשתתפו במחקרים אחרים בקנה מידה דומה. בהמשך לכך, התחלתי לשאול מומחים לאלימות במשפחה מהי לדעתם הסיבה לקשר הזה בין אלימות לבין פשיטת רגל. כך למדתי על התופעה של נשים שנושאות בחובות שיצר בן הזוג המתעלל, וטבעתי את המונח "חוב כפוי".

העסק כשל, החובות על שם האישה (צילום: kudla/שאטרסטוק)

 

האם תוכלי לתת דוגמה או שתיים מסיפורים של נשים שראיינת במחקרך?

פרופ' ליטווין: ראיינתי עורכת-דין שבעלה לשעבר, שהיה אלים, הכריח אותה לעזוב משרה טובה במשרד עורכי דין ולהצטרף לעסק שלו. העסק כשל, והיא גילתה שרוב חובות העסק היו רשומים על שמה, כמו גם חובות אחרים שבעלה לשעבר יצר ונותרו על שמה, ובהם חוב עקב שימוש שלו בכרטיס האשראי שלה. בנוסף, בעלה לשעבר איכשהו הצליח לאחד את הלוואות הסטודנטים של שניהם לחוב אחד על שמה, כך שהיא הפכה להיות החייבת גם לגבי החוב שלו. בתקופה בה ראיינתי אותה היא התמודדה עם הקושי לפרנס את עצמה ואת ילדיה. ראיינתי אישה נוספת שבעלה לשעבר העביר על שמה חובות ממספר כרטיסי אשראי ומהלוואות לרכישת רכב. כדי לקחת הלוואות אלה על שמה, הוא "השתמש" באחותו שהתחזתה להיות אשתו.

מהו לדעתך הצעד המתבקש הבא בהתמודדות עם הנושא של אלימות כלכלית בדרך של יצירת חובות?

פרופ' ליטווין: בארה"ב, הבעיה הגדולה ביותר קשורה בדיווחי אשראי. חוב כפוי יכול להרוס את "דירוג האשראי" של הקורבנות. היום, לא רק מלווים בודקים את דירוגי האשראי של מי שמבקש הלוואה (כלומר, את היסטוריית החובות והחזר החובות של הלווה, מ.ש.), אלא גם מעסיקים, בעלי בתים וחברות שנותנות שירותים. מצב זה עלול ליצור קשיים לגבי נשים שהן קורבנות של חובות כפויים כשירצו להתקבל לעבודה, לשכור דירה ולצרוך שירותים בסיסיים, ואלה בדיוק הדברים להם זקוקה מי ששורדת אלימות במשפחה, כדי להיות עצמאית ולנתק את התלות הכלכלית בבן הזוג המתעלל. מנגנון שמאפשר לקורבנות של חובות כפויים להסיר את החובות הללו מדו"חות האשראי שלהן, עשוי לסייע לנשים  רבות להגיע ליציבות כלכלית. זהו המצב היום בארה"ב לגבי אלימות כלכלית. אני מאד סקרנית לשמוע על אלימות כלכלית בישראל ועל הפעילות שנעשתה כדי להתמודד עימה.

.

מקרים של אלימות כלכלית בדרך של יצירת חובות נפוצים גם בישראל, כעולה מסקר שנערך בעמותת רוח נשית. עבודתה פורצת הדרך של פרופ' ליטווין מסייעת לנו בהבנת התופעה ובקידום מענים שיצמצמו אותה. על כך, ועל היבטים רבים נוספים של אלימות כלכלית, תוכלו לשמוע בכנס שיתקיים ב-11 בינואר 2018 במרכז האקדמי רופין. הרשמה לכנס בקישור.

תכנית כנס רוח נשית

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה