למנוע את הרצח הבא עכשיו

כולנו צריכים לזעוק נוכח העובדה שנשים אינן מרגישות בטוחות בבית, במקום העבודה ובמרחב הציבורי. אנחנו צריכים להשמיע קול זעקה לא רק על מנת להביע שאט נפש אלא כדי למנוע את הרצח הבא

24 נשים נרצחו במדינת ישראל מתחילת השנה. מדובר בנתון נוראי, מצמרר ובלתי מתקבל על הדעת. אנו, כחברה, לא יכולים להשלים עם המציאות המחרידה הזו.

זו הסיבה שאני תומכת בכל לבי ואף מתכוונת לקחת חלק פעיל ב"שביתת הנשים" שתתקיים מחר (יום ג')  בכל רחבי הארץ. אני קוראת לזה "שביתת הנשים" במרכאות משום ששביתה שכזו אינה צריכה להיות נחלתן של נשים בלבד – כולנו, נשים וגברים כאחד (או כאחת), חייבים למחות בצורה תקיפה ביותר נגד האלימות המופנית נגד נשים בהיקף בלתי נתפס.

כולנו צריכים לזעוק נוכח העובדה שנשים אינן מרגישות בטוחות בבית, במקום העבודה ובמרחב הציבורי. אנחנו צריכים להשמיע קול זעקה לא רק על מנת להביע שאט נפש אלא כדי למנוע את הרצח הבא. שלא תטעו – אם לא יחול שינוי של 180 מעלות ביחס של המדינה לאלימות ההולכת וגוברת נגד נשים בישראל, הרצח הבא הוא רק שאלה של זמן.

"אם לא יחול שינוי, הרצח הבא הוא רק שאלה של זמן" אמילי מואטי (צילום: דן חיימוביץ')

"שביתת הנשים" היא צעד בכיוון הנכון (שמחתי לקרוא על ההירתמות המבורכת של בית הנשיא, מפלגת העבודה, הסתדרות העובדים ושלל החברות במשק) אך איננו יכולים להסתפק באקטים סימבוליים. אלימות ורצח נשים לא ייפסקו בגלל מפגן מחאה כזה או אחר. כדי לחולל שינוי ארוך טווח ולעצור את הקטל הענישה חייבת להיות הרבה יותר מחמירה. כמו כן, ממשלת ישראל חייבת להתחיל להקצות הרבה יותר משאבים למניעת התופעה הכואבת.

אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. הממשלה הרופסת שלנו כבר אימצה, לפני כשנה וחצי, תוכנית לאומית למניעת אלימות נגד נשים. דבר אחד היא "שכחה" לעשות – ליישם אותה. אז למה לא מיישמים? עצוב ומטריד ככל שהדבר יישמע, התשובה מתמצית במילה אחת – כסף. על פי הערכה של המשרד לביטחון הפנים, עלות התוכנית היא כ-50 מיליון שקלים בשנה. האם אפשר לתמחר חיים של אישה שנגדעו?

אמילי מואטי לא לאלימות (אלבום פרטי)

ואל תספרו לנו ש"אין כסף". רק לאחרונה דווחנו כי עלות הכשרתו של מטוס ראש הממשלה התנפחה לסכום הקרוב ל-600 מיליון שקלים. אולי סדר העדיפויות שלי קצת מעוות, אך נדמה לי שתוכנית למניעת רצח נשים יותר חשובה ממטוס מפנק עבור הנהגה. כל הנהגה שתהיה. כאזרחית במדינת ישראל וכמועמדת ברשימת "העבודה" לכנסת אינני יכולה להחריש מול נחשול האלימות. כשאהיה חברת כנסת אפעל בכל דרך – יחד עם נבחרי ונבחרות הציבור שכבר פועלים בשדה הפרלמנטארי – כדי להפסיק את הקטל הבלתי פוסק וכדי לגרום לנשים באשר הן לחוש מוגנות 24/7.

נשים מוכות אינן צריכות להסתתר במקלטים. זוהי מציאות אבסורדית. מי שצריכים להיות מאחורי סורג ובריח או במוסד שיקומי הם הגברים המכים. אני קוראת מכאן לכל חבריי וחברותיי – צאו לרחובות ביום שלישי הקרוב. דרשו מממשלת הימין להתחיל למלא את ייעודה ולדאוג לדבר הכי מתבקש וטריוויאלי – הזכות של נשים לחיות ללא פחד.

יודעים מה? אם הם לא מסוגלים לעמוד בזה – שילכו הביתה ויפנו את המקום לאלו שכן.

** הכותבת, אמילי מואטי, היא מועמדת לרשימת מפלגת העבודה, מגישת טלוויזיה, פובליציסטית ופעילה חברתית בישראל

לקריאה נוספת:

הנשים שחיות בצל האלימות ושהמדינה מפקירה

המחאה נגד רצח נשים מתרחבת

שעת חירום נשית לאומית

כמה נשים ימותו הלילה?

הגיע הזמן לתכנית לאומית למיגור האלימות כלפי נשים

אמילי מואטי
אמילי מואטי, 33, פעילה פמיניסטית יועצת אסטרטגית, אמא לשתי בנות. בבחירות המוניציפליות האחרונות התמודדה מטעם עיר ללא גבולות בראשות אסמא אגברייה זחאלקה למועצת העיר תל אביב יפו