נפילתו המהדהדת של מלך הרייטינג שרצה להיתפס

הסרט על דודו טופז, שהתאבד לפני כעשור, חושף קטעי ארכיון נדירים לצד ראיונות חזקים ומזכיר לכולנו את הנפילה המהדהדת והבלתי נתפסת של מלך הרייטינג המגלומן שפשוט לא יכל לשאת כשלון

קשה מאוד להרוס סיפור כל כך חזק ובלתי נתפס, כמו זה של דודו טופז ועדיין, היו מקרים רבים בהם הפקות קיבלו ליד פרשה חזקה והרגו אותה לעיני הצופים. אבל אם יש דבר אחד שקשת מצטיינת בו, זה ביצירת טלוויזיה שתדביק אנשים למסך וכשהיא באה ליצור סרט על מלך הרייטינג שפגע באבי ניר, מנכ"ל קשת, המשימה הופכת למורכבת יותר כי נשאלת השאלה איך הזכיינית תמצב את עצמה בסיטואציה הרגישה הזו. במקרה זה קשת עמדה באתגר בכבוד רב והסרט על טופז, ששודר במסגרת התוכנית החדשה, "חשיפה" שמוביל חיים אתגר, היה מרתק ועשוי היטב מכל היבט.
גם במרחק הזמן, קשה להאמין כיצד טופז, שהיה אחד האנשים האהודים בישראל, תכנן את נקמתו הזדונית באנשי תקשורת מובילים ועמד מאחורי תקיפתם האכזרית של אבי ניר, בועז בן ציון (הסוכן לשעבר) ושירה מרגלית (מנהלת התוכניות ברשת בזמנו). אפילו במונחים הוליוודיים, מדובר בתסריט הזוי ומטורף, כזה שהיו פוסלים על אי אמינות. אבל הסימנים לדעיכתו של טופז הופיעו הרבה לפני שתוכניתו השטנית יצאה לפועל, כמו הפעם ההיא ששבר משקפיים למבקר הטלוויזיה מאיר שניצר או כשארב מתחת לביתו של המבקר רענן שקד. הוא פיזר רמזים גם אחרי התקיפות, למשל לפני שהופיע בתוכנית הבוקר הוא זרק לאוויר שהוא "אדם רע ואפל", לאחר שמישהי השתפכה בפניו עד כמה הוא "אדם טוב". טופז הרגיש צורך לתקן אותה, להיות לרגע אחד, הוא עצמו.

דודו טופז צילום מסך

טופז, שזכה בחייו להצלחה אדירה, פיזר רמזים וסימנים שמשהו אפל צומח בתוכו, ככל שהקריירה שלו דעכה אך איש לא העלה על דעתו שהוא יכול להפוך לעבריין אלים ומסוכן. רינו צרור לא ישכח את הראיון ההזוי שערך עימו בזמנו, ובו טופז נראה מחופף לגמרי, צועק ומתנהג מוזר, כאילו הסניף את כל הקוק שבעולם. גם הסופרת יוכי ברנדס, שקיבלה מטופז ספר עם הקדשה אפלולית ותמוהה, לא תשכח איך כמעט השליכה אותו לפח כי הרגישה שבוקע ממנו "אנרגיה רעה". הסרט מעביר באופן עוצמתי את ההסלמה ההדרגתית במצבו הנפשי הרעוע של טופז, שלא יכול היה לשאת את העובדה הכואבת שמה שהציע כבר לא התאים לרוח התקופה ושבכירי תקשורת כבר לא עפו על כל רעיון שלו. המגלומניה של טופז העבירה אותו על דעתו והקנאה הבוערת שרחש לצביקה הדר, שהנחה את "כוכב נולד" שהוכתרה כתוכנית העשור, הפכה אותו לפצצה מתקתקת.

חיים אתגר צילום מסך

באיפוק אלגנטי חיים אתגר נתן הפעם לסיפור הדרמטי לדבר בעד עצמו. הוא נשען לאחור, שמר על ארשת עניינית ולא דרמטית, לא שפט ולא ביקר. בניגוד למנחים רבים, אתגר נתן למרואיין לדבר ולבטא את עצמו וזו תכונה מוערכת בעידן בו מנחים מרגישים צורך להשמיע את קולם כל הזמן, גם כשאין להם שום דבר חכם להגיד. המרואיינים שנבחרו לסרט ידעו איך לספר את סיפורם, כמצופה מאנשי תקשורת מנוסים. אי אפשר היה להישאר אדישים לסיפוריהם של בועז בן ציון ושירה מרגלית, שחשפו את ממדי הזוועות שחוו על בשרם ואת הפוסט טראומה שמלווה אותם מהאירועים. אחרי שהותקף על ידי בריונים, בן ציון שכר שני מאבטחים צמודים שהתלוו אליו לכל מקום ואחר כך הוא הצטייד ליתר ביטחון בשוקרים חשמליים. בנה של מרגלית, שהיה בן שבע בזמנו, ישן לילות שלמים צמוד לאלת בייסבול במיטה, מחשש שמשהו רע עלול לקרות. גם היום, כשהוא כבר בוגר יותר, הוא נזכר בחוסר האונים שחווה בשעתו וכואב לו שלא יכול היה להגן על אמו, שהותקפה בפראות לנגד עיניו. מרגלית חשפה שאחרי הפגיעה הרגישה שטופז עמד מאחורי האקט האלים. היא לא ידעה להסביר איך בדיוק אבל ברגע שהפנימה שלא היה מדובר בשוד, שמו של טופז קפץ לה לתודעה.

שירה מרגלית צילום מסך

אבי ניר הצליח להיות נוכח בסרט מבלי להשתתף בו. באמצעות מכתבים שנשלחו אליו מטופז, שפורסמו לראשונה בסרט, מצטיירת המציאות המבעיתה עימה נאלץ ניר להתמודד בזמנו. מתוכנם עולה עד כמה טופז לא נפל מאף קרימינל בינלאומי שמתעתע בקורבנותיו ושהוא היה נואש להיתפס. במכתבים לניר טופז שתל רמזים שיצביעו אליו כי לא יכל לשאת את העובדה שהמשטרה לא חיברה בין התקיפות ונשארה לזמן ממושך ללא קצה חוט. כלומר, גם בשיא השפל, בתחתית של התחתית, טופז לא יכל להימלט מדפוסי אישיותו ורצה לקבל קרדיט והכרה, שידעו שהוא ורק הוא, האיש שעמד מאחורי המעשים האיומים. אם טופז לא היה רוצה להיתפס, הוא היה עוצר אחרי תקיפתו של ניר אך זהירות מעולם לא אפיינה אותו ומבחינתו, מה שווה נקמה אם לא יודעים מי עומד מאחוריה.
טופז הוא כנראה המגלומן הנרקיסיסטי הגדול ביותר שקם כאן. עיניו ברקו כשהחמיאו לו וכבו כשביקרו אותו. הוא היה ילד-גבר מתיילד ומתפנק, שהיה מרוכז רק בעצמו והאמין שהוא היה הדבר הטוב ביותר שקרה לעולם הבידור. מהסרט עולה עד כמה טופז היה פגוע ולא הבין את כללי המשחק: פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה ושהעולם אינו נע סביבך. אמנם טופז ידע לקדם אצלו בתוכנית אמנים חדשים ומבטיחים אך עשה זאת אולי רק כדי להיראות לא אנוכי. טופז היה זקוק לעזרה גדולה יותר ממה שקיבל בפועל ואולי, עם טיפול יסודי היה מצליח להשתקם ומפסיק לפעול מתוך האגו הענק והרעב שלו שלא ידע שובע.

בועז בן ציון צילום מסך

רבים עלולים לראות קווי דימיון בינו למגלומן אחר שחי ופועל בקרבנו, בנימין נתניהו. כמו טופז, ראש הממשלה זכה במשך שנים לחיבוק ממעריציו אך לא קיבל בתקשורת את ההערכה שהיה כה צמא אליה. הצורך הכפייתי באהדה, ב"אישור" מהאליטות, הוביל את טופז למסע הרס עצמי ולרצון להוקיע כל מבקר ואיש תקשורת שלא נענה לגחמותיו ואצל נתניהו, הוא הוביל לתיקי 2000 ו-4000. הרי, אם נתניהו היה מקבל את העובדה שלא כולם חייבים לאהוב אותו ושביקורת היא לגיטימית ומקובלת בחברה בריאה, הוא לא היה מתמודד כעת עם 3 כתבי אישום.
טופז תלה את עצמו במעצר באוגוסט 2009, כשהבין את משמעות מעשיו ולאחר שכבר הוגש נגדו כתב אישום חמור. מה בדיוק עבר במוחו באותן שניות לעולם לא נדע אבל אפשר להניח שהוא התבייש בעצמו, קלט שישב בכלא שנים ארוכות ושקע לדיכאון עמוק. אי אפשר רק לתעב את טופז על מעשיו. אפשר גם לרחם על אדם שאיבד את עצמו. עצוב שטופז לא ידע לקבל את העובדה שישנן תקופות טובות ופחות טובות בעולם הבידור. חבל שלא ידע להנות מהכסף הרב שצבר, מזוגיותו ומילדיו. חבל שלא ניסה את מזלו בתחומים נוספים ואולי היה מגלה שיש חיים אחרי המסך הקטן. טופז עזב את העולם בתחושה שזהו, הוא כבר לא רלבנטי אבל לבטח היה מאושר לגלות שהסרט עליו בקשת עשה יופי של רייטינג.