דרור שאול: תסריט אימה שעלול להתגשם

"בדרך לגן, ראינו ברוטשילד שני גברים הולכים מכות ליד הרמזור. אחד היה נהג ג'יפ והשני נהג אפניים חשמליים שעבר באדום", מתאר הבמאי דרור שאול. "הגברתי את השיר ברדיו 'אני ואתה נשנה את העולם', כדי שהבן שלי לא ישים לב

12/09/2019
דרור שאול קבלו עדכונים מדרור
  • RSS

ביום האחרון של החופש הגדול הבן שלי (5) הזדנב למיטתנו בשש בבוקר ושאל אם אני רוצה לשמוע חלום שהיה לו. "כן ברור", עניתי. "אתה בטוח אבא? כי זה חלום קצת משונה על העתיד" שאל. אמרתי לו שאני מקשיב, עצמתי את עיניי וליטפתי אותו בשיער. הוא לקח אוויר ואמר: "אני שוכב על חוף ים ביוון, פתאום נשמע זמזום מאיים מהים, אני מסתובב ורואה פלוץ ענק, אימתני, אדיר, מבהיל מתקרב לחוף. אני בורח למעלה, כולם בורחים והפלוץ מתקרב ונהיה גדול פתאום אני נופל ונשרט ברגליים, אבא צועק לי קום וברח למעלה, אני בורח לגבעה ופתאום משתרר שקט והכל נעצר והציפורים נעצרות באוויר, אני מסתובב לאחור ורואה שהפלוץ הגיע לחוף והתגבש לגוש ענק וחום יותר גדול מסוכת המציל ואז נשמעת תקיעת שופר ויוצא ממנו דינוזאור קטן ירוק שמחזיק בידו ביצה והוא מסתובב בין האנשים לחפש את הילד הכי גיבור.

ענן שחור צילום שאטרסטוק  solarseven

הוא בוחר בי כי אני לבוש כמו ספיידרמן עם המסיכה שהבאת לי מהפרסומת בויאטנם שאיבדתי בגינת הבימה, והוא נותן לי לשמור את הביצה עד שתתבקע ואני שואל אותו "מה יש בפנים?" והוא אומר לי "זה סוד אבל אתה חייב להישבע שתעשה כל מה שהוא יגיד לך" ואני אומר לו "אבא לא מרשה לאף מבוגר להגיד לי לשמור סוד" ועכשיו אני חייב לברוח אבל הוא תופס לי בצוואר, נדבק ואי אפשר להיפטר ממנו ואני חייב להתעורר מהחלום והוא צועק לי באוזן "שמע ילד, גם כשתתעורר מהחלום, הריח לא יעזוב אותך כי ההורים שלך הפסידו את הקרב הזה מזמן לפני שנים" ואז אני שולף את זרועות הספיידרמן שלי ויורה עליו כור עכביש ענק שאוזק אותו לרצפה ואני אומר לו "פה נפלת. אני אולי בן חמש, אבל רק אני מחליט על העתיד שלי ואני בחיים לא אוותר על חופש המחשבה והבחירה שלי הבנת רשע מרושע?" ואז פתאום הים נפתח כמו בהגדה של פסח ואנשים דוחפים את הגוש חזרה למים והביצה של הדינוזאור מתבקעת ויוצא ממנה עכבר עם עניבה אדומה וסיגר והוא סופר כסף ובוכה. "מה עשיתם לי, מה עשיתם לי, זה הכל התקשורת אשמה" ואז אני משתין עליו בקשת ומתעורר.

למחרת בדרך לגן, ראינו ברוטשילד שני גברים הולכים מכות ליד הרמזור. ככל הנראה, אחד היה נהג ג'יפ והשני נהג אפניים חשמליים שעבר באדום. הגברתי את השיר ברדיו "אני ואתה נשנה את העולם", כדי שהבן שלי לא ישים לב. הוא שר את המילים יחד עם אריק איינשטיין ואז הוא אמר "אבא, לפני שהיה חוק, איך שמרו על החוק? איך ידעו מה מותר ומה אסור?". עניתי שזו שאלה מצויינת והוא אמר "אבא, אתה ואמא תיכחדו כמו הדינוזאורים?" אמרתי שאולי עוד המון זמן אבל אל תחשוב על זה עכשיו.

דרור שאול (צילום: צילם אופיר קדמי)

ואז היה שקט, אותו הוא קטע "אני לא חושב על זה יש לי דברים אחרים בראש". ושאלתי על מה אתה חושב והוא אמר "אתמול עלמה עזרה לי בגן והיום אני חושב להתחתן איתה". כשהגענו לגן ראיתי על הקיר שיר של טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ" וצרב לי קצת על איך שהזמן עובר מהר ולא עוצר לרגע. מה יהיה בעוד עשר שנים? יש לי שני תסריטים, אחד חיובי מאד: שטוב כאן מעל ומעבר לציפיות, שכולם מסתדרים עם כולם, ויש שלום וחלוקה צודקת והרבה פחות שנאה ויותר הכלה ואף אחד לא מנסה לומר לשני מה הוא חייב להיות. ויש תסריט אחר, שאני לא מאמין שיקרה כי אני מאמין בבני אדם שישנם כאן שידאגו לעצמם ולעתיד ילדיהם אבל אם התסריט השני יקרה, הפסימי יותר שנשעם על החלום שתיארתי למעלה, אולי בעוד עשר שנים אנחנו נהיה ביוון או בחוף אחר ואם נריח ריח לא טוב באוויר, נביט אל הים ונקווה שלא נראה את הפלוץ מהחלום של הבן שלי מתגשם לגוש ורודף אחרינו כי הפסדנו את הקרב הזה מזמן.

** הכותב, דרור שואל, הוא במאי ויוצר ישראלי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך