איך לזהות את סוגי האלימות במשפחה

אלימות במשפחה זו מילת מטריה גדולה, המקפלת בתוכה את הגדרת האלימות, וסוגי האלימות והשפעתם על החיים. התופעה היא אוניברסלית, וקיימת ללא קשר לגזע, מגדר, דת, מצב סוציואקונומי או גאוגרפי

מאת: ד"ר ג'ודי כצמן  
אלימות במשפחה זו מילת מטריה גדולה, המקפלת בתוכה את הגדרת האלימות, וסוגי האלימות והשפעתם על החיים. התופעה היא אוניברסלית, וקיימת ללא קשר לגזע, מגדר, דת, מצב סוציואקונומי או גאוגרפי. בהגדרה, אלימות היא הפעלת כוח על אדם אחר, באופן גלוי או סמוי, הגורם לנזק פיזי, רגשי, חברתי, מיני וכלכלי . בדרך כלל המושג אלימות משוייך לאלימות פיזית, אך ישנם סוגי אלימות נוספים שלרב איננו משייכים אותם להגדרה אלימות.
אלימות מילולית – השפלות, הקנטות, העלבות , הנמכת האחר. לאורך זמן אלימות זו גורמת לדימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון ותלות באחר. אלימות פיזית- הפעלת כוח פיזי כמכות, בעיטות, היוצרים נזק פיזי כשברים פצעים סימנים כחולים…לאורך זמן יוצר נזקים פיזיים בלתי הפיכים.
אלימות רגשית – אלימות סמויה בה הסימנים הכחולים הם פנימיים, לא נראים לעין ולכן קשה הרבה פעמים לזיהוי ולהגשת עזרה. האלימות מתבטאת בצמצום האחר, השפלתו, חוסר מתן הזדמנות להתפתחות אישית וניהול וביטוי עצמי. לאורך זמן האחר הופך תלות וחסר עמוד שדרה וניתן למניפולציות ושליטה.
אלימות באמצעות חפצים – הפעלת לחץ באמצעות זריקת או השלכת חפצים קטנים (טלפונים), ועד גדולים (טלוויזיות), על מנת לייצר פחד משתק באחר ואיום.
אלימות כלכלית – מניעת מכוונת של גישה למקורות הכסף הקשורים בניהול המשפחה ובכלל. חוסר שקיפות במצב הכספי של המשפחה, שימוש במניעת כסף כעונש על ״התנהגות רעה״, דרישת דין וחשבון והסבר על כל הוצאה כספית, ניטרול ממקורות הכסף המשפחתי המייצר תלות מצד אחד ושליטה מלאה מצד שני.
אלימות מינית – הפעלת לחץ וכוח לקיום יחסים וחוסר מתן מרחב להתנגדות או בחירה בזמן ו/או מקום . אלימות מינית עוצמתית היא האונס, ומתקיים גם בזוגיות .
איום – הפעלת לחץ לאורך זמן :״ אני אהרוג אותך …״ תמיד נמצא ברקע, ונחשב בין המסוכנים ביותר, מאחר ואין לדעת מתי יקוים. מעקב – צמצום מרחב האישי של האחר ופלישה לחופש הפרט .
בידוד – הרחקה ובידוד של האדם ממקורות תמיכה, כוח, והעצמה, בדרך כלל משפחה וחברים על מנת ליצור מצב שליטה שלם.
הזנחה – בדרך כלל קשור באלימות כלפי חסרי ישע כקשישים וילדים, כאשר ישנה התעלמות מוחלטת מצרכים בסיסיים של האדם הזקן או הצעיר לקיומו הפיזי והרגשי לקיום מהלך חיים תקין.
אלימות חברתית – הפעלת כוח על האחר במסגרת חברתית הגורמת להשפלה דחיה וניטרול חברתי. לדוגמה , חרם בתקופת בית הספר. כאשר ילדים מוחרמים על ידי חבריהם בתקופה בה חברת הילדים והחברים הם ערך עליון, שריטה זו חרוטה נשארת ומלווה את הילד שהפך כבר לבוגר לעד , גם אם נסיבות חייו שופרו לחלוטין. אם נדבר על התופעה עם חברנו הבוגרים נתפלא כמה מטובי חברנו עברו את השריטה הנ״ל… ואנחנו אפילו לא ידענו.
פנים רבות לאלימות במשפחה (Tiko Aramyan - shutterstock)
 
שנים רבות נטו לבחון את נושא האלימות במשפחה במושגים של תוקפן , בדרך כלל הגבר וקורבן בדרך כלל האישה. זה כמה שנים שישנה התייחסות לנושא האלימות כפעולה הדדית הן של הגבר והן של האישה כאשר השוני הוא בסגנון ביטוי האלימות. הגבר לרב יהיה פיזי והאישה תהיה רגשית   (אתה לא גבר…). אבחנה נוספת בנושא אלימות במשפחה מוגדרת כאלימות סימטרית – כאשר שני בני הזוג נוהגים באלימות האחד כלפי השני ואלימות אסימטרית – כאשר רק אחד מבני בזוג נוהג באלימות כלפי בן הזוג השני . בשנים האחרונות אנו עדים להחרפת האלימות כלפי קשישים במשפחה בדרך כלל על רקע חיסול חשבונות מתקופת הילדות של ילדים בוגרים עם הוריהם שנחלשו, וכן על רקע סחיטה כלכלית וניצול חסכונות של הקשיש המתקשה לנהל את חשבונותיו עם פלאי הטכנולוגיה המאיימים. בנוסף ישנם ילדים המוצאים מבתיהם על רקע אלימות כלפיהם עד דרגת סיכון, או הרחקתם מבית בו ישנה אלימות בינזוגית, והילדים חשופים וגם עדים למראות ולקולות לא להם, שירדפו אותם עד סוף ימיהם וישפיעו על הזוגיות שלהם. גברים ונשים החיים במסגרת אלימה הם אנשים שהאלימות הינו דפוס מוכר מעברם, ילדותם ובית גידולם, והם משחזרים מוכר.
בהקשר לאלימות, עבודת הדוקטורט שלי הוכיחה את הקשר בין הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (Adhd) לאלימות גברים בזוגיות. גברים שיש להם Adhd ולא טופלו בילדותם מחוסר מודעות לתופעה ולאבחון בתקופת ילדותם ולכן לא טופלו, הקשיים בלימודים ובחברה לאורך זמן , גרמו לדימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון, תסכול, כעס, פחד, כאב, חוסר אונים, התרחקות, התפרצויות זעם, פציעות, מעורבות בהתנהגות עם סיכונים, משיכה לסמים ועוד. אבל יש גם חדשות טובות. היום, עם הגברת המודעות לאלימות ופיתוח שיטות ומודלים לטיפול, בכל הארץ מרכזים טיפוליים לטיפול באלימות במשפחה מהילדים ועד הקשישים בקבוצות ובאופן פרטני. כמטפלת זוגית אני מטפלת בזוגות בתוך מעגל האלימות, וכן זה אפשרי לפרוץ את המעגל על ידי:
1. הגברת המודעות לתופעה והבנת והכרת הנורות האדומות : מה, מי, מתי הם הטריגרים, מהם עלינו להתרחק כמו מאש
2. כיצד נזהה את הסימנים הגופניים שהגוף שולח לנו לפני התפרצות ( דופק מואץ, זיעה, אודם בפנים…)
3. הכרת הדינמיקה שמפעילה את האלימות ( זלזלו בי , לא רואים / מכבדים / סופרים אותי )
4. ארגז כלים להתמודדות בזמן אמת . הכלי היעיל ביותר הינו ״פסק זמן״, המתקיים כאשר ישנה עזיבה פיזית של המקום, בזמן מתח. התרחקות ושחרור הלחץ על ידי דיבור, הליכה והתרגעות
5. בדיקת השיח הפנימי שהינו בדרך כלל שלילי,( כולם שונאים אותי , לא מבינים אותי ) והפרשנות האישית לדברים הנאמרים ( עושים ממני צחוק, מנצלים אותי ), אשר הינם חומרי תבערה, היושבים על מצבים דומים מהילדות שלא עובדו. אדם בוגר ובעל משפחה יכול להתפרץ בגלל משפט שנאמר אשר אצלו הפעיל מנהרת זמן והחזירו לילדות, לתקופה בה לא שיתפו אותו בנבחרת, ואותה בלהקת הריקוד
6. טכניקות רגיעה מגוונות
7. לימוד תקשורת מקדמת, לימוד פתרון בעיות . ראיתי גברים בכלא ומחוצה לו, אשר חזרו למשפחתם ולמסלולם. ראיתי נשים חבולות שיישרו את עמוד השדרה שלהן ולמדו אסרטיביות מהי. ראיתי נשים תלותיות שהפכו למפרנסות ומאושרות. ראיתי גברים שלמדו לדבר, להביע, לבקש. ראיתי גברים שהבינו וגילו את עצמם ופרצו את הגבולות של עצמם, כפי שהם האמינו. הכל אפשרי, אבל אם רוצים ויש כוונה, ויש מעגל תמיכה. וכמו בשדה הקרב לא מוותרים על אף אחד.
**הכותבת היא פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית, עו"ס קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, ומומחית לענייני זוגיות. לד"ר כצמן שנים רבות של ניסיון בטיפול בגברים ונשים וכן בעלת ידע רחב וניסיון בטיפול פרטני וקבוצתי בנושאי אלימות במשפחה עם נשים מוכות, גברים אלימים וילדים החשופים לאלימות