יום העצמאות האישי שלי הוא היום שבו קיבלתי גט

"חמש וחצי שנים הייתי מסורבת גט. הרגשתי כמו חפץ ללא זכות דיבור והחלטה ולא משנה כמה הסברתי שאיני רוצה לחיות עם גבר שפוגע ומשפיל, לא שמעו אותי"

05/05/2019
מבוי סתום קבלו עדכונים ממבוי
  • RSS

** שם הכותבת שמור במערכת

מהי עצמאות בשביל אישה מסורבת גט? האם גט הוא זכות בסיסית לא להיות כבולה בנישואים שהפכו לסיוט, או משהו שעבורו צריך לשלם סכום לא מבוטל של כסף ולספוג שנים של יחס מזלזל בבתי הדין?

 הייתי מסורבת גט 5 וחצי שנים. פי שלושה מהזמן שחייתי עם בן הזוג. קשה לי להגיד "בעל". בעל יש לבית, לכלב, לחפץ... קשה לי להגיד בעל למרות שהרגשתי כמו חפץ. לחפץ אין זכות דיבור והחלטה. וזה בדיוק מה שקיבלתי כשניסיתי להתגרש. לא משנה כמה הסברתי ש"אני לא רוצה לחיות עם גבר שפוגע ומשפיל"... הגבר, מסכן, הציג את עצמו כרוצה שלום בית. שמעתי משפטים כמו: "אל תהיי אישה עקשנית ורעה, תני לו הזדמנות!" אבל לא שומעים את האישה שרוצה להתגרש. "אין עילת גירושין" אמרו לי בבית הדין.. סליחה?! צווי הרחקה וחוות דעת של ועדת מסוכנות לא מהווים "עילת גירושין"?

"הרגשתי כמו חפץ. לחפץ אין זכות דיבור והחלטה" (שאטרסטוק / triocean)

אחרי ארבע שנים קיבלתי פסק דין שדחה את תביעת הגירושין שלי, אבל המליץ לבעל לתת גט. מהי המלצה?! זה אומר שהגבר יחליט אם אהיה חופשיה או כבולה. גרוע מזה, בית הדין האזורי סגר את התיק שלי וכדי לערער בבית הדין הגדול נדרשתי לשלם ערבות גבוהה. לא היה לי כסף לשלם וסירבתי לקחת עוד הלוואות. הרי אני מגדלת לבד שני ילדים. הרגשתי שבא הסוף לכל תקווה להשתחרר, שנשארתי חסרת סיכוי לקבל גט, להקים משפחה חדשה או להביא ילדים.

מותשת פניתי לארגון "מבוי סתום". שם פגשתי עורכות דין ועובדות סוציאליות שרצו לעזור. בהתחלה לא האמנתי שהן יכולות לשנות משהו. הרי כולן נשים! מי ישמע קולן ברבנות?! אבל תוך זמן קצר הגלגלים החלו להיסתובב וזזו הרים למעני. "מבוי סתום" אספו תרומות כדי שיהיה לי כסף להגיש את הערבות עבור הערעור. אנשים תרמו כדי לתת לי סיכוי להיות חופשיה (כמו שתורמים לניתוח מציל חיים). כמה אני מודה לאנשים האלה!

פנינו לבית הדין הגדול. שוב התמלאתי תקווה שהסיוט יסתיים, ולא האמנתי כששמעתי מאחד הדיינים: "אולי תלכו לבית מלון לסוף שבוע ותשלימו?". פרצתי בבכי. למרות האמירה האומללה הזו, הדיון נגמר בפסק דין שהורה לפתוח את התיק בבית הדין האזורי וקבע ש"מצווה" על הבעל לתת גט. אבל תעבור עוד חצי שנה עד הדיון הבא... אז המתנתי שוב חצי שנה אבל כמה ימים לפני הדיון הרכב הרבנים הודיע שהם לא מקבלים את החלטת בית הדין הגדול ומתפטרים מהתיק. ושוב התקווה מתרסקת.

"אחרי חמש וחצי שנים, שמעו אותי". למצולמים אין קשר לכתבה (שאטרסטוק / ChameleonsEye)

בזכות "מבוי סתום", נקבע מועד לדיון עם הרכב רבנים חדש. לראשונה אחרי חמש וחצי שנים של דיונים נתנו לי לדבר, שמעו אותי והבינו את המצוקה שלי. הדיון היה ארוך. האיש הבין שיחייבו אותו לתת גט והתחיל להציב תנאים. בעיקר לוותר על הכסף - על החוב שלו בהוצאה לפועל שהצטבר כי הוא לא טרח לשלם מזונות ילדים, שגם כך היו מינימליים. וגם ביקש שיצמצמו את המזונות שיצטרך לשלם בעתיד. בחרתי לוותר. רק שלא יברח לפני שאקבל גט. והנה עם דמעות בעיניים אני מחזיקה את הנייר רב הערך. תעודת החופש שלי. יום העצמאות האישי שלי.

מבוי סתום

ארגון מבוי סתום פועל מאז 1995 למען מסורבות גט ועגונות בישראל. מבוי סתום פועל בשני מישורים: במישור האישי - סיוע למסורבות גט ועגונות במאבקן לקבלת הגט, ובמישור הציבורי - חתירה למען השגת פתרון כולל לבעיית סרבנות הגט.

***




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה