נוכחות הורית בעידן הדיגיטלי

העידן הנוכחי מאפשר לנו זמינות אין סופית ומאידך תחושה של ריחוק וניתוק כשחיינו מתנהלים דרך המסך. איך זה משפיע על ההורות שלנו ועל הדרך שבה הילדים שלנו גדלים?

03/01/2019
צאלה מיינרט קבלו עדכונים מצאלה
  • RSS

מצבים מהחיים, אב ובנו נמצאים ביחד במסעדה, אוכלים ארוחת צהרים. לאורך רוב הארוחה, האב בשיחת עבודה והבן בטלפון שלו; אם נוסעת ברכב עם בתה המתבגרת. לאורך כל הנסיעה היא מדברת עם חברתה הטובה בעוד בתה שקועה בטלפון הנייד שלה; אבא נמצא כבר כמעט שבועיים בחו"ל, מטעמי עבודה, והתקשורת אתו מתבצעת באמצעות הווידאו הטלפוני; אמא ואבא חזרו מהעבודה בערב, הילדים בבית אל מול המסכים, ההורים מחלקים הוראות זירוז לקראת פעילויות הערב ובו זמנית מנהלים שיחות טלפון בענייניהם.

מוכר לכם?

מאפיין את הבית שלכם?

האם אתם שלמים עם ההתנהלות שלכם?

כמה אתם מוצאים את עצמכם פנויים להורות שלכם?

כמה אתם פנויים להורות שלכם? (שאטרסטוק / VGstockstudio)

הרבה שאלות שמזמן לנו העידן הנוכחי והרבה פחות תשובות. תחושה של זמינות אין סופית ומאידך באופן פרדוקסאלי תחושה של ריחוק ושל ניתוק. חיים משולבים עם ובתוך המכשירים.

העידן הנוכחי מזמן לנו אתגרים  הוריים רבים. הצורך להיות זמינים כל הזמן, הלחץ להספיק כמה שיותר בכמה שפחות זמן, הרצון לטרוף את העולם, תחושה שהעבודה לעולם אינה נגמרת והמרוץ האינסופי נגד הזמן רק הולך וגובר ועם כל אלה, רצון למלא את התפקיד ההורי באופן מיטבי. חשוב להורים להשפיע על גידול ילדיהם, להיות נוכחים בחייהם, לדעת עליהם ולהיות איתם, אך בפועל חלק גדול מכל אלה נעשה מרחוק ובאמצעות מכשירים. מה שמוביל לשאלות מאתגרות כמו:

האם קשר מרחוק יכול באמת להתקיים, להתפתח, לייצר דיאלוג, לעסוק ברגשות?

מה עם קשר עין, חיבוק, זמינות ,נוכחות וישיבה משותפת ליד השולחן?

האם ההורים מרגישים טוב בהורותם והאם הילדים מרגישים וחווים את נוכחותם?

האם אנחנו כבר מכורים? האם ילדינו מכורים?

האם אנחנו מכורים? (שאטרסטוק/Marcos Mesa Sam Wordley)

מה אנחנו אמורים לעשות מול כל המידע הזמין והמוכר, המספר לנו כי על מנת שילד יגדל ויתפתח באופן מיטבי הוא זקוק לסביבה תומכת, מפתחת ומקדמת, שרואה אותו ואת צרכיו, שזקוק לאינטראקציה אנושית נוכחת ומתווכת. ומה עם הקשר הורה ילד שהפך להיות הורה ילד ומכשירים?

אפילו שהעמדות ההוריות מבולבלות בנושא והורים יודעים לומר מהם היתרונות, אך מודאגים ויודעים לדבר גם על החסרונות. על הפחד מהעדר קשר, על הפחד מחוסר יכולת לפתח תקשורת, על הפחד מצמיחתו של  דור של מבוגרים ושל ילדים שיותר מתכתב ופחות משוחח. שמביע רגשות באמצעות אימוג'ים ולא באופן מילולי. שנהיה פחות אמפתי ופחות איכפתי.

אנו חווים שינויים אלה, שהם כאן כדי להישאר נראה כי לנו זה כבר כורך המציאות, אבל אנו לא באמת יודעים עד כמה היא משפיעה על ההורות שלנו, איך היא תמשיך להשפיע בעתיד ואיך ניתן להתכונן אליה.

אז מה עושים?

חשוב לזכור ולהזכיר שהכל עניין של מינונים. יש מה לעשות בנושא ברמה האישית, הזוגית, המשפחתית ואפילו הקהילתית ברמת ידע, מודעות ושינוי מודע בהתנהלות. להלן כמה המלצות לפעולה:

ידע ומודעות

אחת התשובות לשאלה "איך" נעוצה במילים ידע ומודעות. חשוב שהורים יכירו, יבינו וידעו מה תפקידה של נוכחות הורית בהתפתחות הילד, על מה היא משפיעה ועל מה היא יכולה להשפיע - גם עבור ילדים צעירים, גם עבור מתבגרים וגם עבור ההורים והמשפחה כולה, ובכלל זה על התקשורת המתנהלת בקרבה.

סדר עדיפויות

חשוב שהורים יהיו מודעים לאופן בו כולנו חיים וישאלו את עצמם שאלות לגבי סדרי עדיפויות, החלטות, שינויי הרגלים, התנהלות וניהול היחסים, הקשר ומשאב הזמן.

דוגמה אישית

לא פעם הורים מציבים גבולות לילדיהם, שהם עצמם לא עומדים בהם. אז אומנם ילדים ומבוגרים אינם שווים בהתנהלותם ובזכויות שלהם ובכל אופן אם יש לנו החלטות משפחתיות לגבי ההתנהלות עם הטלפונים ועם המסכים, חשוב שנהיה ברורים, שנקפיד, שנתמיד ושנשמש דוגמה אישית.

צאלה מיינרט (אנה אוסטרובסקי)

צאלה מיינרט היא ראש המרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר הכנס  "עתידנות הורות ומשפחה". הכנס יעסוק בהורות נוכחת וקשובה בעידן של כלכלת קשב ומציאות בהפרעה, בשאלה האם אנחנו מכורים לטכנולוגיות השונות, באושר ואיזון בעידן החדש ובשינויים הצפויים בתחום ההורות והמשפחה ב- 2030. הכנס יתקיים ב- 31.1 במכללת סמינר הקיבוצים

כנס הורות עתידנית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה