אלימות במשפחה בעידן הדיגיטלי-טכנולוגי

המציאות הקשה היא שהאלימות במשפחה גואה, נשים משלמות מחיר יקר מנשוא וכלל המערכות אינן מצליחות להדביק את הפערים של הקידמה הטכנולוגית ונזקיה בכל הקשור לאלימות במשפחה

21/11/2019
ויצו קבלו עדכונים מויצו
  • RSS

מאת: עו"ד ומגשרת שירי אורון, מומחית לדיני משפחה וייצוג נפגעות עבירה

עו"ד ומגשרת שירי אורון, מומחית לדיני משפחה וייצוג נפגעות עבירה (צילום: דודי ועקנין)

אלימות במשפחה הינה תופעה רחבת היקף, בעלת היבטים חברתיים נרחבים, כמו גם השלכות קשות והרסניות לקרבנות ולחברה בכללותה.

במחקרים רבים נמצא כי אין הגדרה אחת למונח אלימות במשפחה. עם זאת, החל משנות ה-90, הבינו חוקרים בתחום ואנשי מקצוע העוסקים בטיפול בתופעת אלימות במשפחה ונפגעיה, כי יש לפתח הגדרות ואפיונים לתופעה של אלימות במשפחה וכי ישנה חשיבות לסיווג לגילויי האלימות השונים לצורך מתן מענה מתאים לצרכים השונים של הנפגעות.

המשותף לכל צורות האלימות, פיזית, מינית, כלכלית ורגשית לסוגיה, הינה שכולן מהוות אמצעי שליטה על הקורבן. מתעללים יכולים לבחור בצורה אחת, שתיים או בכל צורות ההתעללות בו זמנית, כדי לכפות ולייצר שליטה על בן הזוג שלהם.

בעידן הטכנולוגי בו אנו מצויים, כאשר ההתפתחויות הטכנולוגיות מהירות וחוצות כל דמיון, עידן בו האינטרנט והרשתות החברתיות הפכו לחיים עצמם, הופכת הקידמה הטכנולוגית לזירה לפגיעה נוספת, זירה מורכבת להתמודדות ואלימה.

למרות העיסוק הנרחב בתופעת האלימות במשפחה, נראה כי התופעה אינה מצטמצמת. הן מהשטח והן מהאקדמיה, עולה כי אפשרויות השליטה של התוקפים בקרבנות, משתכללים, האלימות הופכת קשה יותר לזיהוי ודומה שעד שאנחנו לא שומעים על עוד מקרה רצח מזעזע, עוד דיווח בתקשורת בו נמסר כי "לא נמצאו סימנים מקדימים", לא מתחוורת התמונה החמורה במלואה. והתמונה חמורה וקשה. האלימות גואה, נשים משלמות מחיר יקר מנשוא, כשכלל המערכות אינן מצליחות להדביק את הפערים של הקידמה הטכנולוגית ונזקיה בכל הקשור לאלימות במשפחה.

נשים משלמות מחיר יקר מנשוא. אסתר אהרונוביץ, מיכל סלה, מריה טל (אלבום פרטי)

אלימות טכנולוגית, הינה למעשה עוד אמצעי ביטוי לאלימות רגשית, שהינה כשלעצמה אלימות קשה ביותר, בעלת היבטים אישיים וחברתיים נרחבים, אשר העדר הגדרה משפטית ברורה לגביה במדינות רבות בעולם כמו גם בישראל, מקשה על התמודדות ראויה עימה ומתן מענה לקרבנותיה.

האלימות הטכנולוגית אינה אלימות פיזית. היא נשענת על בסיס ההגדרה של אלימות רגשית, המכונה במגוון שמות (אלימות פסיכולוגית, התעללות רגשית ועוד). אלימות רגשית, מוגדרת כהתנהגות שטיבה בשיח מדכא ומבזה, תוקפנות פסיכולוגית הגורמת לתחושת השפלה ודחייה וכוללת איומים, השפלות, האשמה התנשאות קנאה איסורים שליטה והצרת צעדים. על פי מחקרים מדובר בצורת האלימות השכיחה ביותר. אלימות רגשית הינה מסוכנת, פוגענית, ואף נמצאה במחקרים כמנבאת פעמים רבות אלימות פיזית. מטיבה, אלימות רגשית קשה ביותר להוכחה. כאשר אלימות זו מושגת באמצעים טכנולוגיים, על אף שלכאורה ניתן לחשוב כי הדבר יקל על זיהוייה (יש לכאורה אמצעי הוכחה), בפועל לעיתים אף קשה יותר, להוכיח את קיומה. מכשירים ותוכנה - סמארטפונים, יישומים ניידים (אפליקציות), מערכות מיקום גלובאליות (GPS), קבוצות וואטסאפ משפחתיות/חברתיות ורשתות חברתיות שונות – הופכים ככלי מסלים ומגביר ההתעללות בידי תוקפים.

כלים טכנולוגיים הופכים לכלי מסלים ומגביר ההתעללות (צילום: שאטרסטוק / Mike Focus)

כך לדוגמה, מקרה של התקנת האזנות במקומות פרטיים ואינטימיים במצבים בהם אין כל צורך בהשגת מידע כזה לצורך הליכי גירושין (גם כשאין צורך במידע לעניין הוכחת הברחת רכוש או בגידה, אלא לצורך שליטה ומעקב אובססיבי על הנפגעת להטלת מורא עליה). מלבד החדירה הבוטה והגסה לפרטיות, פעמים רבות השימוש שנעשה במידע כנגד הנפגע/ת הינו קשה ובעל השלכות הרסניות. האדם שחדר לפרטיות בשימוש במכשירי הקלטה, יכול לאיים בהפצת חומרים אינטימיים ובכך לייצר שליטה על הקרבן ולסחוט אותו/ה. במסגרת הליכי גירושין, יכול מידע כזה לשמש אמצעי סחיטה בידי התוקף והמשתמש באמצעים אלו, כנגד הקרבן, לדוגמה- "אם לא תוותרי על רכוש אפיץ המידע בקרב מכרייך, אספר לילדים המשותפים.. אשפיל אותך מול.. אפגע במקום העבודה שלך.." על פניו, מאחר והאלימות רגשית עדיין אינה מוגדרת כעבירה פלילית בחוק העונשין, יכול בקלות אדם להשיג שליטה מאיימת ולהפעיל "טרור" על בן/ת זוגו בדרך של איומים על מידע משפיל או מביך שהשיג תוך פגיעה בפרטיות.

דרך נוספת, הינה התקנת תוכנות ריגול אחרי הדואר האלקטרוני של הקרבן. באמצעות לחיצת כפתור, "מולבשת" תוכנה שכאשר הקרבן תשיב למייל שקיבלה, תיפתח האפשרות לתוקף לעקוב אחר כל התנהלות הדואר האלקטרוני שלה. פעמים רבות קשה הדבר לזיהוי למי שאינו מומחה לתחום ואינו בקיא בשיטות הקיימות.

אלימות טכנולוגית יכולה להיות גם טקטיקה של אלימות כלכלית, לדוגמה כאשר באמצעים טכנולוגיים מוגבלת גישתה של נפגעת לאמצעי מחייה או מתבצעת שליטה מוחלטת על צעדיה, סמויה או גלויה, מצד התוקף.

השיטות משתכללות במקביל להתפתחות הטכנולוגית (צילום: שאטרסטוק / Sam Wordley)

מגוון דרכים נוספות קיימות כאשר השיטות משתכללות במקביל להתפתחות הטכנולוגית, תוך גרימת נזק בל יתואר לקרבנות- כך שימוש בהודעות וואטאפ/מייל/סמס מלחיצות או מאיימות ומחיקתן, הטמנת תכנת האזנה (בית חכם) על מכשיר נייד אשר מאפשר הקלטת המרחב של הנפגעת ושיחותיה ושימוש בתוכן השיחות באופן מאיים ומשפיל, השתלת מכשירי האזנה בבית ,השתלת תכנת מעקב על רכב עצמו (כמו איתוראן), שליחת אדם מתחזה לתוך בית של נפגעת באמתלה שמחפש דירה באזור ומצלם עבור מישהו שמעוניין לעקוב ולראות היכן ועם מי חיה הנפגעת, פריצה לחשבון פייסבוק, שליחת אדם לצלם ולעקוב אחרי נפגעת תוך שליחת מסרים אליה שיודע עליה פרטים כאלו אחרים ועוד ועוד. כאמור, המוטיב החוזר והמשותף הינו שליטה בקרבן, באופן שיותיר אותה מאוימת מתוך דחפים הרסניים ופוגעניים של התוקף. אף ריבוי האמצעים הטכנולוגיים שגם הם מתפתחים, לאיתור והוכחת מקרי אלימות, לא מאפשר בהכרח להתמודד עם הקושי בזיהוי התעללות, אשר כאמור פעמים רבות היא סמויה ונעשית בצורה "מתוחכמת שאינה מותירה "עקבות".

ישנן מספר עילות משפטיות מצומצם ביותר להתמודדות עם התופעה ובמרבית המקרים בהעדר ראיות ממשיות, גם כאשר הנפגעת אוזרת אומץ להתלונן ולפעול כנגד האלימות במשטרה או בבית משפט, כיום כמעט בלתי אפשרי לנפגעת לקבל מענה כלשהוא לאלימות המופעלת כלפיה. מלבד צווי הרחקה או מניעת הטרדה מאיימת במצבים מסוימים, אין לנפגעת הגנה משפטית או חברתית ראויה והיא נותרת בודדה במערכה.

התמקדות בנזקי הקרבנות בלבד, ללא ראיה כוללת רב מערכתית, לא תביא לפתרון לתופעה. לאור ריבוי ההיבטים החברתיים, ראוי כי האחריות של מכלול המערכות והרשויות, תהיה נתונה להכרה נרחבת וממוסדת בתופעה של אלימות רגשית אשר מתבצעת באופן הולך וגדל באמצעות אמצעים טכנולוגיים תוך הבנה כי עד שלא תוכר, לא נוכל למגר ולהוקיע את התופעה מתוכנו. מעגל האימה של אלימות במשפחה יתרחב, הנזקים יתעצמו ויחריפו וקרבנות נוספים יגבו מאיתנו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה