איך להתמודד עם אובדן

"כשאיבדתי את אחי בנסיבות טראגיות ובטרם עת, זמן רב סבלתי מכאבים בכתפיים. פיזיים. איומים. חשתי שאני נושאת את כאב מותו על כתפי". איך בתשבע רקנטי התגברה על האובדן וסייעה לאחרים?

25/06/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: בת שבע רקנטי

המדע חוקר מאות בשנים את "המכניקה" של הנפש; חדשות לבקרים מתנסחים חוקים, מתגבשים מודלים, מדענים ומומחים מנסים לנבא ולשרטט סקיצה של האופן שבו הנפש פועלת; אפילו הרצאות וספרים נכתבו סביב המושג החמקמק הזה שנקרא "נפש האדם" – ועדיין, אנחנו רחוקים שנות אור מלהבין ולפענח אותה כהווייתה.

אבל האמת היא, שבסופו של דבר  - הפעולה הנפשית היא אישית. ייחודית. אין מופע שמשותף לכולנו. ואין אמת-פנימית אחת אוניברסלית עבור כולם. הניסיון להגדיר את הנפש באופן אוניברסלי – שגויה בבסיסה.

נעים מאוד. שמי בת שבע רקנטי, ואני פסיכותרפיסטית. אני גם מרצה – וכעת יוצאת אליכם בבשורה חד משמעית ומניסיון אישי ורב שנים; יש צמיחה ויש תקווה לאופטימיות, גם אחרי המשבר הגדול ביותר שפוקד אותך. ולא רק זה – אני מפצירה בכל להבין, שלא צריך משבר או נקודת שפל, כדי להצליח לנהל את החיים שלנו באפקטיביות ובשמחה;

כשאיבדתי את אחי בנסיבות טראגיות ובטרם עת, זמן רב סבלתי מכאבים בכתפיים. פיזיים. איומים. חשתי שאני נושאת את כאב מותו על כתפי, קונקרטית ומטפורית. וכך במשך ימים רבים ניסיתי "להיפטר" מהכאבים ע"י מקלחות חמות וממושכות, באמצעות עיסויים וגם על ידי שיחות... מיותר לציין, שכלום לא עזר.  ואז, ביום אחד פשוט שמתי לב שהם התפוגגו. נעלמו כלא היו. האסימון הראשון שנופל הוא-  שלזמן בכל זאת אפקט ריפויי ויש להניח לו לעשות את שלו.

 בת שבע רקנטי - הרצאה בקונסוליה האמריקאית (צילום: יח"צ)

אז מה זה בעצם להיות מטפלת? איך אני מצליחה להניע אנשים מנקודת השפל האיומה ביותר בחייהם – לכדי צמיחה מחודשת, שמחה פנימית ואפקטיביות?

מנסיוני עתיר השנים כמטפלת מטעם משרד הביטחון ומי שמלווה משפחות שכולות – גיליתי שיש להעמיק אבל לא מעבר ליכולת של המטופל להכיל; לראות מרחבים, אך לחכות בסבלנות שהאופק יתגלה גם למי שמולי; לאפשר פירוק אבל לא הרס; לזהות מה נכון, אבל להשאיר את הבחירה בידי המטופל.

ההימצאות הפרטית שלי מתקיימת על התפר שבין החיים למוות ושבין הפסיבי לאקטיבי, גם במובן הפיזי וגם במובן הרוחני הנפשי כבר זמן רב; הן בממד האישי שלי כאישה שחוותה שכול, משברים ונקודות שפל איומות והן בהיבט המקצועי כמי שמלווה משפחות כאלה, שתמיד נדמה להן שאין עבורן תקנה, שהחיים שלהם הגיעו לקיצם ושמחה, צמיחה ותנועה קדימה – כבר לעולם לא יהיו מנת חלקם.

אבל דווקא זו ההשראה והמנוע לחיים שלי. אני פסיכוטרפיסטית, בחרתי והתמקצעתי בתחום זה לאחר שחוויתי אובדן מטלטל והבנתי את הערך הגדול שיש לתהליך ריפוי ייצרני ואקטיבי לאחר אובדן.

ומה גיליתי ביחס למסע הזה של החלמה מאובדן, אתם שואלים? הכי חשוב זה להבין ולהאמין שיש אור בקצה המנהרה החשוכה הזאת שנקראת שכול. גם אם בהתחלה זה נראה אבוד, האמינו בתוך תוככם שזה לא. שיש אופק ושאפשר לגעת בו. משם – הדרך החוצה לפריצה אל האור, היא מובטחת.

גורמים חיצוניים? נכון. השפעות מהסביבה? וודאי. מקרים בלתי צפויים ומטלטלים? ברור! לכולנו! אבל ההבנה העמוקה חייבת להשתרש: במודע או שלא במודע, אנחנו עושים את זה; אנחנו מפסלים ומעצבים את החיים שלנו – גורמים חיצוניים, סביבתיים ומקרים בלתי צפויים, יהיו אשר יהיו, יפקדו אותנו, והחוכמה שלנו היא לדעת איך להתמודד איתם ברגע שהם מתרחשים.

 בת-שבע רקנטי - פסיכותרפיסטית ומרצה (צילום: יח"צ)

אז מה למדתי ממטופלי?

שיש יותר מתשובה אחת נכונה למצב נתון ושככל שהם יפתחו אופציות לתגובה ולהתייחסות לאובדן שלהם, כך חיים יחזרו להיות נסבלים ואפילו משמחים.

למדתי שחשוב ממש למצוא משמעות חדשה בחיים למרות או בעקבות האובדן, ושאסור להישאר בריק. אסור להתמקד במה שאין, במה שאבד, אלא למצוא ערוצים ולמלא את החיים ביש חדש"  - כל אחד על פי מסלול הטעינה האישי שלו לנפש שהתרוקנה.

עם הזמן הבנתי שלא כל אחד יכול לאפשר לעצמו להגיע לטיפול פרטני. אולי לא רוצה. יש כאלה שמוכרחים לכלול במסע הריפוי שלהם גם חברים או קרובי משפחה השותפים למשבר – ולכן, החלטתי לחלוק את התובנות שלי עם כל מה שרק רוצה, באמצעות שיחות סלון או הרצאות. הנגישות היא המפתח, ואני מעמידה את הידע שלי לרשותכם!

אני מזמינה אתם ליצור איתי קשר ולבדוק אפשרות לקחת חלק בהרצאה שלי, שבמסגרתה – ובשלושה שלבים בלבד – תוכלו ליישם יציאה לאפקטיביות ויציאה לשמחה. כל זאת כדי להגדיל את דרגות החופש שלנו ולאפשר לעצמנו לבחור אסטרטגיות מעצימות ומרפאות.

**הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומרצה, הוגת שיטת שלושת השלבים לצמיחה ולאפקטיביות בחיים

www.brecanati.co.il




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה