פרופסור דוד פסיג: ההחמצה שבמועד א' וההזדמנות שבמועד ב’

במועד ב’ עדיין יש זמן לתקן את ההחמצה הגדולה של מועד א', ואם זה לא יקרה הפעם, אזי בבחירות הבאות חשוב שמישהו ירים את הכפפה ויקצור את הפירות

12/09/2019
פרופסור דוד פסיג קבלו עדכונים מפרופסור דוד
  • RSS

נראה לי שמשהו מאוד משמעותי קורם עור וגידים מתחת לפני השטח של החברה הישראלית. יש אשר כבר מדדו אותו, אך לצערי הוא עדיין לא בא לידי ביטוי בבחירות לכנסת ה-21 במועד א’. לעניות דעתי הוא יוכל עדיין לבוא לידי ביטוי בבחירות מועד ב’י אם המפלגות השונות יבינו אותו. מי שישכיל לנתח את הזרם התת קרקעי ההולך ושוצף מתחת לרגלי כולנו ייטיב לעשות למען מפלגתו ולמען כלל עתידה של החברה הישראלית בבחירות הקרובות.

משהו משמעותי קורם עור וגידים (שאטרסטוק / Roman Yanushevsky)

פוקס ורוזנר, בספרם שכותרתו: "יהדות ישראלית – דיוקן של מהפכה תרבותית," בהוצאת דביר, 2018, סיכמו מחקר מקיף שערכו עם המכון למדיניות העם היהודי. במחקר זה הם מצאו תמורה מאוד מעניינת שמתפתחת בזהות היהודית של הישראלים בשנים האחרונות. הם מצאו, שבניגוד לשנים רבות מאז הקמת המדינה, קבוצות הזהות בישראל עוברות תמורה משמעותית. מאז הקמת המדינה ולאורך עשורים רבים, כמעט ללא קשר לגלי העלייה, קבוצות הזהות בחברה הישראלית היהודית היו כדלקמן: כ-10% היו דתיים במנעד רחב, כ-30% התנגדו לזהותם היהודית ולא רצו לראות במדינת ישראל מדינה יהודית אלא מדינה ללאום היהודי. השאר, כ-60%, נסחפו מכאן לכאן בגלים משתנים ובמנעד רחב מאוד של חילוניות ישראלית טיפוסית עם זהות יהודית לא מוגדרת שיש בה סתירות לרוב.

האוכלוסיה הדתית גדלה (עמוס בן גרשום / לעמ)

מה שפוקס ורוזנר זיהו הוא בגדר מהפכה של ממש בקבוצות הזהות של יהודי ארץ ישראל בתחילת המאה ה-21. הם זיהו, בקצה האחד, שקבוצת הדתיים עלתה ל-17% ואילו בקצה האחר קבוצת הלאומיים התפצלה לשניים. כ-15% מהם עדיין שמים דגש על לאומיות אך מוותרים כליל על מסורת יהודית ואילו כ-13% ויתרו כליל גם על לאומיות וגם על מסורת יהודית. מבחינות רבות, להבנתי, הקבוצה האחרונה ויתרה כליל על מדינה ליהודים ומבקשת להיות ככל העמים – מדינת כלל אזרחיה ללא סממן דתי כלשהו והפרדת דת ממדינה באופן גורף.

ההפתעה הגדולה במחקרם של פוקס ורוזנר היא קבוצת האמצע שמונה כ-55%. הם מצאו שקבוצת הזהות הזו הולכת ומתגבשת טוב יותר ומבקשת לכלול בזהותה גם זהות לאומית חזקה וגם מסורת יהודית שורשית. היא עדיין, להבנתי, בתהליך של גיבוש אך היא בבירור מבקשת ליצור יצירה דתית, מסורתית, חילונית והומאנית ייחודית. היא אינה רוצה לדלג על שתי-הסעיפים, אלא מעוניינת להבהיר סוג חדש של ישראליות מסורתית הנשענת על ערכי היהדות מקדמת-דנא עם מבט רחב לעבר ערכים גלובליים והומאניים ובלבד שלא יבטלו את זהותה הדתית והלאומית. זו מעין יהדות ציבורית ("המדינה שובתת בשבת, מניפה דגל בצבעי הטלית, יש לה שפה רשמית שהיא לשון הקודש") לאומית (מגורים בישראל ושירות בצה"ל נתפסים כערכים מרכזיים), וחילונית (היא מתקיימת במדינה אזרחית שהחוק בה איננו כפוף להלכה).

יהדות ציבורית, לאומית וחילונית) שאטרסטוק / ChameleonsEye)

עתה לפספוס של בחירות 2019 מועד א’: למיטב הבנתי, מפלגתם של בנט ושקד כמו גם מפלגתו של גנץ לא השכילו לשוחח עם הקבוצה הזו בשפה שתהדהד בחיוב בתודעתם היהודית-לאומית המתגבשת. מצד אחד, מפלגת כחול לבן, ביקשה לשדר רק מסר של שינוי פרסונלי וחיזוק הערכים הדמוקרטיים מבלי שהציעו הגדרות חדשות וברורות יותר בדבר מהי מדינה יהודית עם לאומיות דמוקרטית גאה שאינה מרכינה ראש בפני גלובליזם והומאניזם סטריליים ונייטרליים. מצד אחר, מפלגת הימין החדש, ביקשה רק לחבר דתיים וחילוניים מבחינה ארגונית מבלי להציע גם היא רעיון מאחד של ערכי מסורת ולאום שיהדהדו כאינטגרציה אותנטית חדשה. התוצאה היא שבסופו של יום שתי המפלגות הללו פספסו את ההזדמנות שנקרתה בפניהם.

נפתלי בנט ואיילת שקד, פספסו את בוחרי אפריל 2019 (צילום מסך)

אך רק עניין של זמן הוא עד שמישהו ישכיל להציע שפה ברורה, חדשנית ואותנטית, להתכתב עם כ-60% עד 70% מהחברה היהודית הישראלית ולהביא לשינוי משמעותי באלקטורט החבוי מתחת לפני השטח. עדיין יש זמן לתקן במועד ב’, ואם זה לא יקרה הפעם, אזי בבחירות הבאות חשוב שמישהו ירים את הכפפה והוא עשוי לקצור את פירותיה.  בספר שאני מתעתד להוציא לאור בקרוב, אחר התלבטויות רבות, העוסק בזהותה הדתית העתידית של יהדות ארץ ישראל במאה ה-21, אני מציע מסרים שיכולים להתכתב עם האמצע הגדול הזה. אני קורא לכולם להירתם למשימה הזו כי בה טמון עתידנו.

פרופ' דוד פסיג (אלבום פרטי)** הכותב הוא עתידן המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה