כשהחיים שלך מתרסקים מול העיניים

"עד לפני חצי שנה הייתי סטודנטית למשפטים, אקטיביסטית לזכויות נשים וילדים, מהדעתניות המעצבנות האלה שיש להן תשובה לכל שאלה ובעיה" ואז הכל השתנה. זה סיפורה של דניאל

14/12/2017
דניאל אור קבלו עדכונים מדניאל
  • RSS

אני דניאל אור, אימא חד הורית לשלוש בנות מתוקות, משדרות. גיל כרונולוגי: 33, גיל מתוקן ומותאם להרגשה הכללית: 90.

עד לפני חצי שנה הייתי סטודנטית למשפטים, אקטיביסטית לזכויות נשים וילדים, מהדעתניות המעצבנות האלה שיש להן תשובה לכל שאלה ובעיה. יזמתי פרויקטים חברתיים שונים כמו שיקום כלכלי לנשים יוצאות מקלט והפחתת התשלום למעונות התמ"ת למשפחות חד הוריות. השתתפתי בוועדות שונות בכנסת לתיקון חוק המזונות, נגד ביטול חזקת הגיל הרך ואני חברה בקואליציה לחינוך מלידה. שימשתי מנטורית בתוכנית יזמות לפרויקטים חברתיים תחת מרכז רותם במכללת ספיר ובגדול החיים שלי נראו די מבטיחים.

בתקווה שלא התעייפתן לקרוא את רשימת הגאווה שלי, אספר שכיום אני עושה כלום ושום דבר ומה שנשאר ממי שהייתי זה בעיקר החלק שבו אני דעתנית ומעצבנת.

לפני חצי שנה התנתקה לי עצם מעמוד השדרה. ככה פתאום, ללא הכנה מוקדמת או סמס, נכנסתי לסטטיסטיקה של מיוחדות ונדירות של אחוז אחד בודד שזה קורה לו ואין לאף מומחה גאון מושג למה. תענוג גדול להיות מיוחדת ונדירה. לא באמת כן, אבל ציניות היא כלי מופלא לשימוש כשחייך מתרסקים לך מול העיניים.

"מה שנשאר ממי שהייתי זה בעיקר החלק שבו אני דעתנית ומעצבנת" דניאל אור (אלבום פרטי)

לקח לרפואה הציבורית חודשיים לאתר מה בדיוק קרה לי בגב. במהלך החודשיים האלה אבחנו אותי בטעות כבעלת גידול מסוג נוירופיברומה, ואני שהרגשתי את העצם שהתנתקה לי מטיילת לה בתוכי, הייתי בטוחה שאכן מדובר בגידול והעצם הסוררת זכתה לכינוי פקמן. מורפיום היה חברי הטוב ביותר, הייתי מנוטרלת פיזית לגמרי, תפקוד הסוגרים שלי הלך לטייל יחד עם פקמן וכפות רגליי השתתקו להן. היתה חסרה קצת קצפת לתותים וזה היה הופך למושלם.

בספטמבר עברתי ניתוח גב מורכב וארוך. שאבו לי את נוזל הדיסקים שפרצו להם לתוך עמוד השדרה שלי, ניסרו לי את קשת החוליה התחתונה שפקמן התחבא מאחוריה והוציאו אותו, ועל הדרך ניסו לתקן את ההיצרות הקשה בעמוד השדרה שדחקה את חוט השדרה שלי ממקומו. אני לא יכולה לחזור לדירה שלי בדיור הציבורי כי היא בקומה שלישית ולכן אני ושלושת בנותיי נמצאות אצל הוריי כדי שלא יהיה להם משעמם, אז לאחר תום עבודתם כפועלי יצור במפעל במשך 12 שעות הם מגיעים כדי לטפל בנו. עכשיו גם החיים של הוריי תותים, בלי קצפת.

לאחר בדיקות שונות ולא נחמדות, הסתבר שעליי לעבור שיקום נוירולוגי, אורתופדי ואורולוגי בשנה הקרובה. זוכרות שאני מיוחדת ונדירה? אז גם מקום השיקום מיוחד ונדיר ונמצא במרכז ובירושלים כך שיש לי כרטיס כניסה מיוחד לבתי החולים השונים בארץ ואני מממנת יפה את חברות המוניות השונות. אה, פרט חשוב ששכחתי לציין: אינני מסוגלת לשבת ליותר מחמש דקות רצוף, מה שמחייב אותי לבצע את הנסיעות האלו בשכיבה.

יש לי פגיעה עצבית קשה בסוגרים ואני מטופלת במרפאה השיקומית לנפגעי חוט השדרה בתל השומר, מה שמתקשר לגיל 90 המתוקן שלי. אני מבצעת קטטר באופן עצמאי כל 4 שעות ובין היתר נאלצת להשתמש בחיתולים סופגים. אני מתניידת בעזרת הליכון ולפעמים בעזרת מקל הליכה. הפכתי עולמות כדי למצוא מקל וורוד של נסיכות, אבל מזלי לא שפר עליי במיוחד בחלק הזה. אמרתי גיל 90 או לא אמרתי?

אז מה עושה אם חד הורית משדרות שצריכה להשתקם ולאחות את השברים של עמוד השדרה שלה בחזרה ואין לה יכולת כלכלית בכלל? פותחת קמפיין לגיוס המונים לאחר שכל האופציות האחרות עלו בתוהו ופונה לעזרת הזולת, בתקווה שתראו את מה שאני ואחרות שמאמינות בי רואות, ותתמכו בי כדי שאהיה דעתנית מעצבנת עם תוכן ולא סתם אחת נרגנת ששוכבת בספה בחוסר מעש.

בקמפיין יש תשורות נפלאות ושוות שחברותיי תרמו, ומי שאין באפשרותה לעזור לי כלכלית, אשמח אם תשתף את הקמפיין עם סביבתה להגדלת החשיפה אליו. תודה.





מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה