איך נראית הטרדה מינית המונית?

מרגע שיאיר נתניהו פרסם ציוצים שמרמזים על רומן לכאורה של בני גנץ עם ''צעירה מסתורית'', נמצאת דנה כשדי במתקפה בלתי פוסקת, הטרדה מינית המונית של ציבור שהטיל את נטל ההוכחה דווקא עליה

28/02/2020
דנה כשדי קבלו עדכונים מדנה
  • RSS

על יאיר נתניהו
על הטרדה מינית המונית
ועל נטל ההוכחה.

אני ״הצעירה המסתורית״.

בימים האחרונים הרשת מחפשת את ״המסתורית״ של בני גנץ. כי כך החליט יאיר נתניהו. כדי לשוות לסיפור הדמיוני שלו איזה ניחוח של אמת, החליט יאיר נתניהו למנות אותי לתפקיד. הוא לא שאל אותי. הוא לא התייעץ. הוא פשוט החליט שאני מתאימה לתפקיד.

היא תהיה מוניקה לוינסקי, הוא החליט. הכל מותר. הכבוד שלי, גם הוא מותר. ״אני עכשיו אקח את הספין הזה״, הוא אמר, ״ואתן לו פרצוף״. הפרצוף שלי.

הציוץ של יאיר נתניהו (צילום מסך מטוויטר)

״יאיר נתניהו צייץ לגבייך בטוויטר, ראית?״.
כך שאלה אותי ורד בתגובה לאחד מהפוסטים שלי. לא מכירה אותה באופן אישי, הייתי בטוחה שהיא טועה. למה שהוא יצייץ לגביי?
״לגבי מה?״, שאלתי אותה.
היא העלתה שם צילום מסך של הציוץ שלו. טוב, של אחד מהם. והנה, תמונות שלי בטוויטר של בנו של ראש הממשלה.

בציוץ הראשון, העלה יאיר צילום מסך של פרופיל הפייסבוק שלי, וכתב ״מישהו יודע מי זאת?״. הוא סקרן, פתאום. הוא פתאום רוצה לדעת מי אני. דווקא אני. הציוץ הזה לא היה כל כך מעניין אם לא היה בא בצמוד לציוץ קודם שלו, על ״המאהבות של בני גנץ״. אבל הוא כן בא בצמוד לציוץ שלו על ״המאהבות של בני גנץ״. במקרה, כן? לא בכוונה.

בציוץ השני, עוד תמונה שלי, הפעם אני מצולמת עם בני גנץ, ואליה מצורף הכיתוב: ״כל אחד וכוס התה שלו״. אבל רגע. יש עוד. על גבי התמונה עצמה, הוטבע הכיתוב ״הוא הכין לי כוס תה וזה הדליק אותי״.
אני לא כותבת פה שאף פעם, בחיי, לא אמרתי, כתבתי או חשבתי דבר כזה. בבקשה תגידו לי שאני לא צריכה להגיד שאף פעם לא אמרתי או כתבתי את זה.

בחור חכם, יאיר נתניהו. הוא יודע את העבודה. הוא יודע שהוא לא צריך לעשות הרבה. הוא גם יודע שהתומכים שלו ושל אביו יודעים את העבודה. הוא יכול להעלות פרסום אחד על ״המאהבות של בני גנץ״, אח״כ הוא יעלה עוד פרסום, עם תמונה של בחורה אנונימית, זו אני הפעם, אבל זו יכולה הייתה להיות גם את, או הבת שלך, והוא לא יכתוב הרבה, הוא רק ישאל מי זאת, וזהו. התומכים, הם כבר ייקחו את זה משם. כלבי השמירה, הם יסתערו.
הם מכירים את העבודה.

הציוץ של יאיר נתניהו (צילום מסך מטוויטר)

ואז, בסוף, כדי לעשות וידוא הריגה, הוא יעלה תמונה שלי עם בני גנץ. אם יש איזה אחד או שניים שלא הבינו מה הוא רוצה להגיד, הנה, עכשיו הם הבינו.

הציניות שלי שומרת עליי מעולה כבר שנים, אבל בפוסט הזה אני אנסה לשים אותה בצד, ואסיר מעצמי לרגע את התדמית הזו של ״שום דבר לא מזיז לי״.

מישהי, שאני לא מכירה, כתבה לי ״מה שקורה בתגובות לציוץ של יאיר נתניהו זו הטרדה מינית המונית״. צחקתי בהתחלה. פחחח. מה אכפת לי. לא מזיז לי.
וניסיתי לשכנע את עצמי, שזה באמת לא מזיז לי. ונכנסתי לקרוא תגובות.

יואב כתב: ״סיפור מוניקה לוינסקי חוזר. הוא לא קיים איתה יחסי מין. היא רק *צצה לו״;
אנונימי כתב: ״אין כמו תה עם סיגריה״;
אנונימי כתב: ״נראית חמודה בעלת גרון עמוק״;
גולן כתב: ״כל אחת והכוס שלה, המבין יבין״;
בן צבי כתב: ״הכין לה תה ונדלקה למה מאיפה שתתה?״;
עוד אנונימי כתב: ״היא אמרה שלא יהיה כלום כי לא היה כלום חחחח תראו את התמונות שלה איתו ותחליטו״;
יגאל כתב: ״אם לא היה כלום באמת, היא תתבע אותו. אם היא לא תתבע נדע שהיה״;
ליאור גולן כתב: ״איך גנץ? נהנית?״;
עמוס כתב: ״גנץ תוקע אותה״;
נעמה אדלר כתבה: ״מה היא מעניינת? *צצה לגנץ?״;
אסף שלום כתב: ״ערבב לה״;
נעמי כתבה: ״גנץ הכין לך כוס תה וזה הדליק אותך... נו מה קרה אחר כך?״;
פיליפ כתב: ״מי מנחש איפה הידיים של הזוג בתמונה המצורפת? איכס״;
טל כתב: ״תצלום של חצי גוף עליון בלבוש, מה עם החצי השני?״;
שרון פרי כתב/ה: ״הרים את נטל הראיה?״;
אנונימי כתב: ״טבל גם את הביסקוויט?״;
מתן כתב: ״גנץ שלח לה כמה סרטונים, אי אפשר לפרסם מטעמי צנעת הפרט״;
אופק כתב: ״גנץ הביא עליה ביד״;
ג׳ו כתב: ״היה כאן אלוף וילדה בת 18״.

בבוקר של יום שני התחיל מבול של טלפונים. מבול. מבול.
התקשרו אליי מהצינור ומתכניות הבוקר ומתכניות ברדיו, ובמסגרת הפעילות שלי למען בעלי חיים התראיינתי לא מעט, אני יודעת לדבר, קשה מאד להפחיד אותי, אין שאלות קשות, אין מראיינים קשים. אבל עכשיו? נטל ההוכחה עליי עכשיו. כך מסתבר.
זה המצב. יש לך, או היה לך, רומן עם בני גנץ, ועכשיו - הנה, אנחנו נותנים לך הזדמנות, תפריכי.

דנה כשדי ובני גנץ "נטל ההוכחה עכשיו עלי" (צילום: אלבום פרטי)

תודה. תודה על ההזדמנות.

כך אמר לי גם ארז קליימן, בשיחה ברדיו. ״בואי, תפריכי״. השיחה הזו ברדיו הייתה סוג של ׳שיחה בהפתעה׳ כזו. חבר טוב שלי קרא לזה תקיפה, ענית לטלפון שלך? עכשיו תתגונני. את ברדיו. אף אחד לא שואל אותך אם בא לך, אם זה זמן נוח, אם מתאים לך. ענית לטלפון? את ברדיו. את יכולה לנתק, זה בסדר, אבל את מבינה איך זה ייראה אם תנתקי, נכון? אולי לא כל כך נוח לך כרגע, זה סבבה לגמרי, רק קחי הכל בחשבון.

״בואי, תפריכי״.

למה? למה אני צריכה עכשיו לעמוד בעמדת התגוננות? יאיר נתניהו פרסם, תעלו אותו לשידור, שיוכיח שהיה. למה אני צריכה להוכיח שלא היה? למה אני צריכה להידרש לזה עכשיו רק בגלל שהוא החליט לנסות להפוך אותי לספין החדש של בלפור?
ואיך להפריך? להוכיח אליבי? להעלות אולי על הקו לשיחת ועידה, בשידור ברדיו, מישהו שראה שבדיוק בתקופת הזמן הלא ידועה, שבה מישהו החליט שהייתי עסוקה עם מישהו אחר, הייתי בעצם בבית? אולי לעשות איכון לפלאפון שלי, כדי להראות שלא הייתי במקום הלא ידוע, בזמן הלא ידוע, שבהם מישהו החליט שכן הייתי?

זה לא באמת רלוונטי לאף אחד, כן? נטל ההוכחה אצלי עכשיו, הוא עבר אליי, ועכשיו אני צריכה להפריך ובהצלחה לי.

״בואי, תפריכי״. גשי.

כהערת שוליים, ולקח לי קצת זמן להבין את זה, אכתוב שרק אחרי שהאזנתי שוב לראיון הזה ברדיו (אלוהים, זה לא ראיון, זה לא) עם דרור רפאל וארז קליימן, הבנתי שזה היה אחד הראיונות השוביניסטים, הנמוכים והמשפילים ביותר שנתקלתי בהם - ולא רק על הבשר שלי. ״רגע, אז לא היה לך רומן עם בני גנץ?״; ״ותגידי, את נפגעת מזה שהוא מפיץ עלייך את זה? כי אם זה לא קרה, אז זה אמור לפגוע בך שהוא אומר את זה עלייך״; ״אז רק סלפי ושם זה נגמר?״; ״אבל למה דווקא את?״, ״אז למה הוא חושב ככה?״, ״אבל הוא אומר שיש לך קשר אישי מאד איתו, אפילו רומן״, ״אז לא היה רומן?״; ״וואו, אבל היית רוצה רומן עם בני גנץ?״.

כולם. כולם אמרו לי לא להיכנס לקרוא את התגובות אצלו. קראתי.
וקראתי שוב.

הכל מותר, יאיר? הכל?
תסתכל מה עשית.
הפעם, במקרה, נפלת על מישהי שמסוגלת להתמודד עם זה. זה לא עניין אותך כשעשית את זה. לא ידעת אם אהיה מסוגלת להתמודד עם זה, ובכל זאת עשית את זה. עשית את זה כי הייתי רק פרצוף שיכול היה לשרת את המטרה שלך, רק פרצוף, פרצוף בלי אדם, תמונה, שאין לה אמא, ואין לה אבא.

אתה תשָּׁכַח, יאיר נתניהו. עוד קצת. רק עוד קצת, ואף אחד לא יזכור אותך, את הדברים שעשית. ישראל תתפנה ללקק את הפצעים, ואף אחד לא יזכור.

אבל אני כן.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה