CMV אינו חייב להיות גזר דין מוות

המחשבה על עוד 8 שבועות של בעיטות של תינוק שלא יגיע לעולם, היא שגרמה לי לחפש עוד תשובות . אולי בכל זאת תמצא דרך אחרת, אולי יקרה נס

04/05/2017
עו''ד מיכל ממלוק-כהן קבלו עדכונים מעו''ד מיכל
  • בדואר
  • RSS

עד לשבוע 18 להריון השני שלי לא היתה מאושרת ממני בעולם –

הריון תאומים, בן ובת, לאחר טיפולי הפרייה – מה יכול היה להיות יותר מושלם מזה?

זוג צעיר עם פעוט קטן בבית שחלומו להרחיב את המשפחה עומד להתגשם ואז בהינף בדיקת דם החלום מתנפץ לרסיסים – נדבקתי ב CMV בעודי בהריון.

בדיקת CMV חיובית (צילום: שאטרסטוק)

קריאה ברשת העלתה משוואה אבסולוטית: הדבקת עובר בנגיף = הפסקת הריון וכשפניתי לרופאים הם איששו את קיומה של המשוואה, וזאת לאור הטענה שכתוצאה מההדבקה אין לדעת האם התאומים שאני נושאת יוולדו בריאים או שמא יוולדו עם פגיעה נויורולוגית קשה.

העובדה שההריון שלי היה הריון תאומים, הפכה את המצב לקשה ומסובך הרבה יותר.

בשבוע 24 להריון עברתי דיקור מי שפיר כדי לדעת אם העוברים נדבקו בנגיף.

התוצאות הראו שהתאום נדבק ואילו התאומה לא. מה היו המלצות הרופאים? מאוד קרות ופרוצידורליות.

1. להמשיך את ההריון עד שבוע 32 ובשבוע זה להפסיק את ההריון של התאום.

2. לעשות דיקור מי שפיר נוסף על מנת לבדוק שהתאומה לא נדבקה בזמן שחלף מהדיקור הקודם. רק אם היא לא נדבקה, להמשיך את ההריון עד שבוע 36 וללדת אותה. ארבעה שבועות נוספים בהן היא אמורה לגדול ולהתפתח לצד אחיה המת.

מבחינת הרופאים לא היה ספק. מבחינתי, זו היתה סיטואציה קשה מנשוא. אני זו שהדבקתי אותו בוירוס הארור, הייתי אחראית עליו וזה הסוף שמצפה לו.

שכבתי במיטה באותו הלילה וצעקתי לבן זוגי, לעולם, לאלוהים אם הוא שומע – בבקשה שיפסיק לבעוט, אני לא רוצה להרגיש אותו, אני לא יכולה לשאת את המחשבה שעוד מעט הוא יפסיק לבעוט בגללי.

אותה הרגשה בלתי נסבלת- עוד 8 שבועות של בעיטות של תינוק שלא יגיע לעולם, היתה זו שגרמה לי לחפש עוד תשובות . אולי בכל זאת תמצא דרך אחרת. הלוואי. ובסתר ליבי במחשבותיי ייחלתי – אולי, רק אולי, יקרה פה נס.

במהלך החיפוש אחר אותן תשובות, הגענו לפרופ’ יעקב אמיר מביה”ח שניידר ולהפתעתנו, הגישה שלו היתה שונה לחלוטין. הוא המליץ להמשיך את ההריון כרגיל תוך ביצוע סקירות מכוונות לנגיף כל כמה שבועות עד הלידה. טענתו היתה, שאת המומים הקשים, אם יהיו כאלה, ניתן יהיה לראות בסקירות.

אירה בהריון מסתכלת על תוצאות סריקה (צילום: שאטרסטוק)

עולמנו הסתחרר – מצאנו את המומחה שאומר שאפשר להציל את שניהם, אבל איך זה יכול להיות? איך זה שאף אחד אחר לא חושב כך?

בנסיונותינו לקבל חיזוק להמלצתו של פרופ’ אמיר לא הצלחנו למצוא ולו זוג אחד שהחליט להמשיך את ההריון ואשר נולד לו תינוק בריא והשאלה הנשאלת היא גדולה וצועקת – האם רק אנחנו נקח את הסיכון?

במהלך התקופה הזו כולם חשו צורך להביע דעה ואם להיות כנה, גם אני ניסיתי לקבל חיזוק מכל מי שיכולתי. הבעיה היתה, שזה לא ממש עבד. אם מסתכלים על העובדות היבשות, כפי שמפורטות ברשת האינטרנט ועל מה שאומרים מרבית הרופאים, ביחד עם העובדה שרובנו רוצים ילד מושלם, רוב הדעות שהובעו היו “למה לך”, “יגיע הריון נוסף אחר כך” ואני חושבת לעצמי שאני זאת שנושאת את ההריון, אני זו שמרגישה את הילדים האלה. היינו מוקפים והיינו כל כך לבד.

בניסיונותינו לקבל מידע נוסף, למדנו להפתעתנו שמדינת ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם שמבצעות בדיקת דם לגילוי הדבקה בווירוס ה-CMV במהלך ההיריון והיא גם בין היחידות בעולם שבהן קיימת המלצה להפסקת הריון במקרה של הדבקת עובר. כתוצאה מההנחיה להפסקות הריון, פשוט לא היו מקרים מספיקים של לידות תינוקות עם CMV כדי לייצר את הסטטיסטיקה שתתמוך בדבריו של פרופ’ אמיר.

למרות הקושי האינסופי, הפחד וחוסר הוודעות החלטנו שאנחנו ממשיכים עם פרופ’ אמיר ושואבים ממנו את הכוח והעידוד. בהמשך מצאנו גם את פרופ’ יחיאל שלזינגר משערי צדק ופרופ’ גוסטבו מלינגר באותם ימים, מנהל מחלקת אולטרסאונד בוולפסון – שנתנו את הרוח הגבית להמשיך בהריון, על אף העובדה שנשים בארץ לא המשיכו הריונות שכאלה.

בשבוע 36 להריון נולדו יניב וליבי. תאומי ה -CMV שלי.

ליבי כלל לא נדבקה בנגיף ויניב, למרות שנדבק, הוא ילד בריא לחלוטין היום שניהם בני 9.5.

 לאחר לידתם ואחרי שהתאוששתי מהטראומה, התחלתי ללוות נשים בהריון ולהעביר להם את המידע הרב שצברתי.

כיום, לאחר לידות רבות של ילדי CMV בישראל, בזכותו של פרופ’ אמיר ובזכותם של מומחים כמו פרופ’ שלזינגר ופרופ’ מלינגר, קיימת סוף סוף הסטטיסטיקה שתתמוך באותם דברים שאמר לנו פרופ’ אמיר בשנת 2007. הוא צדק. אנחנו צדקנו, אבל עדיין ולמרות המידע הרב שכבר קיים היום וממשיך להיאסף, רופאי נשים רבים מדי שולחים נשים שנדבקו בנגיף לעשות הפלה, מבלי לתת להן את המידע המלא שעל בסיסו יוכלו לקבל החלטה.

בשנת 2010, אן רטיג, אותה ליוויתי במהלך הריונו של נועם, ילד ה-CMV שלה, חברה אליי להקמת קומונת “הריון עם CMV” בתפוז, שם יצרנו מרחב בו ניתן לשאול שאלות, לקבל תשובות, להבין שהמידע שקיים ברשת ואף בקופות החולים אינו עדכני והרבה פעמים גם מוטעה, ולהפנות למומחים המתמחים בנגיף.

בהמשך הצטרפה אלינו גם ורד ורטהיים, אמא לעידו, בליווי ותמיכה בנשים ובזוגות במהלך הריון עם CMV, ואף פתחנו קבוצת פייסבוק ובימים אלה את האתר הישראלי להריון עם CMV.

האתר שהינו ייחודי בארץ ובעולם, מנגיש את המידע האמין, העדכני והמקיף ביותר לו נזקקים במהלך הריון עם CMV. באתר ניתן למצוא מידע רפואי, תיאורטי ומעשי, ראיונות עם מומחים העוסקים בתחום, שאלות ותשובות, מאמרים וכמובן דרך ליצור איתנו קשר לתמיכה אישית ופרטנית. האתר הוקם ומופעל בהתנדבות מלאה והוא מתבסס על הידע האישי שלנו ומגובה ע”י מחקרים ועבר הגהה וביקורת ע”י זיהומולוגים מובילים המתמחים ב-CMV- פרופ’ יעקב אמיר ופרופ’ אפי בילבסקי.

בזכות האתר הזה ובזכות הפעילות שלנו אנו מקוות שבניגוד אלינו, נשים בישראל כיום יוכלו לקבל החלטה בנוגע להמשך ההריון על בסיס מלוא האינפורמציה המדוייקת ביותר שקיימת, בתקווה ובשאיפה שיוכלו לסיים את ההריון בידיים מלאות ובבריאות טובה.

בזכות האתר הזה, נשים ידעו שהן לא לבד ואני כולי תקווה שאף אחת לא תצטרך להיות במקום שבו הייתי אני, לפני 10 שנים.

מיכל ממלוק-כהן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה