למה (גם) התחממות גלובלית היא סוגיה מגדרית

ההתחממות הגלובלית משפיעה על כולנו, אבל על נשים היא משפיעה יותר ויש גם כמה דרכים ייחודיות שבהן נשים יכולות להשפיע, אם רק יהיו במוקדי קבלת ההחלטות

19/03/2018
יעל שמר קבלו עדכונים מיעל
  • RSS

הפעם הראשונה בה שמעתי על שינויי אקלים הייתה, כמו רוב האנשים, במהלך צפייה בסרטו המצוין, זוכה האוסקר של אל גור 'האמת המטרידה'. זהו סרט הממחיש את השינויים השונים שמתרחשים בכדור הארץ בשנים האחרונות בעקבות פעילות אדם אינטנסיבית ותעשיות המתבססות על דלקים המזהמים.

סרט מבהיל, מלווה בדעות מומחים ומוזיקת מתח, דומה קצת לסרט אימה.

בפעם השנייה בה עלה הנושא של שינויי אקלים הייתה במהלך שהייתי בפאריז במסגרת חילופי סטודנטים. בדיוק אז, ב-2015, התקיימה שם ועידת האקלים שמתכנסת מידי שנה בעיר אחרת ומורכבת מנציגי מדינות העולם, ראשי ממשלות וארגונים.

נדרש מאמץ משותף למאבק בשינויי האקלים (צילום: מגמה ירוקה)

אמנת האו"ם בדבר שינויי אקלים נחתמה בוועידת כדור הארץ הראשונה בריו דה ז'נרו בשנת 1992, במטרה להניע את אומות העולם במאמץ משותף להפחתת פליטות גזי החממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים. עיקר האחריות נפלה על המדינות המתועשות והמפותחות, שכן הן האחראיות במידה הרבה ביותר לפליטת גזי החממה, ובאופן אירוני, מושפעות מהשלכותיה הכי פחות. מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1998.

היום כבר ניתן לטעון בביטחון כי כדור הארץ מתחמם בגלל פעילות אנושית. בדרך כלל שחושבים על שינויי אקלים חושבים על דב קוטב רזה וגווע, קרחונים נמסים וילדים רעבים באפריקה. כל אלה בהחלט ביטויים עוצמתיים וטרגיים של ההשפעות של התחממות גלובלית.

עם זאת, לא צריך ללכת רחוק, ממש כאן בחצר ביתנו אפשר לראות דוגמאות נוספות.

ישראל מושפעת ותושפע ומשינוי האקלים בעולם: קו המדבר כבר נודד צפונה, הכינרת מתייבשת ובערך 2,250 אנשים מתים מזיהום אוויר מידי שנה. בנוסף, בשל הקרבה לים התיכון, הערים שלנו בסכנה. גידול דמוגרפי ומדיניות בנייה לא אחראית (כמות ולא איכות), אי שמירה על שטחים פתוחים וזיהום אוויר כתוצאה מתחבורה ומפעלים מזהמים מוסיפים לסכנה. כולנו, גברים ונשים כאחד, נפגעים מחוסר אחריות, תשתיות ודאגה לעתיד. עם זאת, יש לסוגיה זו גם נקודת מבט נשית ייחודית.

נדרשת ראייה נשית ייחודית (צילום: מגמה ירוקה)

לדברי ח"כ תומא-סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות ברמת המדינה, הוא חמור מאוד, ודאי כאשר יש מחקרים המראים קשר בין שיפור המצב הסביבתי לכמות הנשים בפרלמנט.

אמנם כבר בכנסת הנוכחית, נציגת התנועה הירוקה היא חברת הכנסת המרשימה, יעל כהן-פארן, שמקדמת מדיניות סביבתית ומנהיגה את הדרך אל עבר אנרגיות מתחדשות; חברת הכנסת תמר זדנברג דואגת לקדם טבעונות, מדיניות אקלים, תחבורה ציבורית ותכנון עירוני אחראי; רחל עזריה מ'כולנו' עומדת בראש החוק להתחדשות עירונית, עאידה תומא סלימאן מעלה אף היא נושאי סביבה ואקלים, שרן השכל מהליכוד, מקדמת שמירה על בעלי חיים, אבל זה לא מספיק.

גברים ונשים אינם מושפעים משינויי אקלים והתחממות גלובלית בצורה זהה. הסוגיה של משבר האקלים, ידה בכל, שורשיה חברתיים וגם מופעיה החיצוניים חברתיים. המבט המגדרי הכרחי וממקד את ההתייחסות - נשים נפגעות הרבה יותר ממבנה האקלים, בגלל מבנים חברתיים והאילוצים שלהם, וצריך להיות להן מקום מיוחד בפתרון.

זאת משום שלשינוי האקלים יש השפעה רבה יותר על אותם חלקים באוכלוסייה, בכל המדינות, אשר נשענים יותר על משאבי טבע לפרנסתם ו / או שיש להם יכולת תגובה מינימלית לסכנות טבעיות, כגון בצורת, מפולות, שיטפונות וסופות הוריקן.

וכמו שאנחנו יודעות ויודעים, עלייה בדחיפות אירועי מזג אויר קיצוניים, מחסור באוכל ומים ובצורות יכולים להוציא מהחברה האנושית את חלקיה הפחות יפים. מצוקה של אנשים הופכת להיות תעשייה רווחית, מחירי מזון בסיסיים עולים, אלימות ברחוב גוברת, והמוחלשים מודחקים עוד יותר.

נשים בדרך כלל עומדות בפני סיכון ועומס רב יותר מהשפעות שינויי האקלים במצבי עוני, ורוב עניי העולם הן נשים. לפי ארגון הבריאות העולמי, לזיהום הסביבתי קשר גם למחלות ייחודיות לנשים, כגון סרטן הרחם וגם סרטן השד וסרטן ריאה. בנוסף, נשים חשופות יותר לשימוש באמצעי הדברה ביתיים, פירות וירקות מרוססים, טיפול בבעלי חיים שנחשפו לזיהום, בישול, שימוש במוצרי קוסמטיקה והיגיינה ושימוש בחומרי ניקוי- כל אלה חושפים את הנשים יותר מאשר גברים, לסכנות ולנזקים של הזיהום הסביבתי.

לנשים תפקיד קריטי בתגובה לשינויי אקלים (צילום: מגמה ירוקה)

ההשתתפות הבלתי שוויונית של נשים בתהליכי קבלת ההחלטות בשוק העבודה גורמת לחוסר שוויון במשתנים, ולעתים קרובות מונעת מהנשים לתרום באופן מלא לתכנון, ליישום מדיניות וליישום האקלים.

עם זאת, נשים יכולות "לשחק" (וכבר משחקות) תפקיד קריטי בתגובה לשינויי האקלים בשל המנהיגות והידע המקומי שלהן. אלו יכולים להוביל לניהול בר קיימא ברמת המשק וברמת הבית.

ברמת הבית, צרכנות ירוקה, טיפול בפסולת וקבלת החלטות יכולים להוביל לשינוי תודעתי, חינוכי וצרכני בקרב בני הבית. ברמת הקהילה, נשים מאורגנות ויכולות להוביל פרויקטים והתארגנויות מקומיות; ההכללה של נשים ברמת המנהיגות הובילה לתוצאות משופרות של פרויקטים ומדיניות הקשורים לאקלים. וברמה המדינית, השתתפות נשים במישור הפוליטי הביאה להיענות רבה יותר לצורכי האזרחים, ולעתים קרובות הגברת שיתוף הפעולה בין קבוצות שונות.

מגבירים שיתוף פעולה בין קבוצות שונות (צילום: מגמה ירוקה)

אומרים שאנחנו הדור הראשון שמרגיש את השפעת משבר האקלים, אבל גם הדור האחרון שיכול לעשות משהו בטרם התהליכים האקלימיים יצאו משליטת בני-האדם. עם זאת, שינוי אמיתי עדיין לא קורה, ויכול לקרות רק עם הנהגה חזקה ומעורבות אזרחית מתמידה.

ואנחנו? נצביע למפלגות עם ייצוג נשי שוויוני, ונצעד יחדיו במצעד האקלים הישראלי ב-27.4.18 ונדרש ממקבלי ההחלטות לקדם מדיניות אקלים ראויה בישראל.

אני מלאת תקווה שכבר השנה, בעקבות פרסום התכנית הממשלתית להתמודדות עם משבר האקלים, יורכבו צוותים מיוחדים, של נשים וגברים רתומים למטרה ושבכנסת הבאה, אישה תכהן בתפקיד השרה להגנת הסביבה הראשונה בישראל.

יעל שמר (אלבום פרטי)

** הכותבת היא פעילה סביבתית, ממובילות המאבק לקידום תחבורה ציבורית ומדיניות אקלים בישראל. סטודנטית לתואר שני במדעי הסביבה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה