בוחרים בגיל הרך

מזה שנים רבות שהפעוטות שלנו מצויים בשטח הפקר: כל אחד יכול לפתוח מעון, כל מבנה יכול לשמש לפעוטון והצוות החינוכי אינו עובר הכשרה ראויה. בבחירות הקרובות חייבים להצביע למען דור העתיד

04/04/2019
ליאת נוימן-גלנץ קבלו עדכונים מליאת
  • RSS

מזה עשורים רבים שהפעוטות נחשבים לאזרחיה השקופים של מדינת ישראל. למרבה הצער לא נמצא לנכון לייחס להם חשיבות ולמקם אותם בראש סדר העדיפויות המדיני ועל כן האוצרות החשובים לנו ביותר מצויים בשטח הפקר: כל אחד יכול לפתוח מסגרת - לרבות עבריין מורשע, כל מבנה יכול לשמש לפעוטון - גם כזה שלא ראוי ואף מסוכן לכך, תנאי ההעסקה ושכר הצוות זעומים ולא מאפשרים התייחסות ראויה לילדים בהיבט הפיזי והרגשי, הצוות החינוכי לא נדרש לעבור הכשרה בסיסית וקורסי עזרה ראשונה וכשלים רבים נוספים.

רק פעוט אחד מתוך ארבעה נמצא במסגרת מסובסדת ומפוקחת

פעוט בגן shutterstock By Olesia Bilkei

החל מתקופת ימי ההתיישבות הראשונים של המדינה, מעונות היום שימשו כמקום אחסון עבור הקטנטנים בכדי לעודד תעסוקת הנשים. המילה חינוך לא הוזכרה בהקשר לגילאים אלו ועל כן רק כאלו שהוריהם מועסקים או לומדים מכסת שעות מסוימת, יכולים להשתלב בפעוטונים הציבוריים וליהנות ממחיר מסובסד ומפיקוח, במידה מסוימת, בחסות המדינה.

בהתבסס על נתוני משרד העבודה והרווחה, רק פעוט אחד מתוך ארבעה זוכה למסגרת שכזו. מבין 23% מהפעוטות הנמצאים במסגרות תחת אחריותו של האגף למעונות היום והמשפחתונים, רק 2.5% הם ילדי החברה החרדית ו- 0.5% הם ילדי החברה הערבית.

ומה באשר ל- 77% האחרים שלא זכו להתקבל למסגרת שכזו? הם נאלצים לאתר מסגרת פרטית, ללא כל פיקוח על הנעשה בה ולרוב במחירים מופקעים. המדינה, במקום לגשר על הפערים ולאפשר לכלל הילדים הזדמנות שווה והוגנת -החל מלידה, בוחרת שלא לעשות כן ולהשקיע באפיקים אחרים. זאת למרות מחקרים רבים בתחום המצביעים על כך שההשקעה בשלב התפתחותי זה היא קריטית ותניב פירות רבים לכל אורך חייו של הפעוט.

נבחרי ציבור - אל תזניחו את הפעוטות

גן ילדים shutterstock Oksana Kuzmina

בשנה שחלפה, השתנה לטובה השיח הציבורי העוסק בחינוך פעוטות, ואף עברו בקריאה שלישית בכנסת חוקים מהותיים לעתידם כדוגמת "חוק הפיקוח למעונות יום לפעוטות" שיסדיר בשלב הראשוני, החל משנה"ל הבאה, את כלל המסגרות המונות 7 פעוטות ומעלה מבחינת תקינות המבנים, היעדר רישום פלילי לצוותים וחיוב בקורס עזרה ראשונה. אך הדרך עוד צופנת לנו אתגרים רבים. למשל, חשש מסגירת אלפי גנים פרטיים בעקבות חוק הפיקוח, לאור סרבול בירוקרטי הנובע מסוגיית השימוש בהיתר חורג. מדובר בהליך בירוקרטי מסורבל ויקר שעשוי להוביל לכך שבשנת הלימודים הבאה ילדים רבים יישארו ללא מענה. אתגר נוסף קשור באוכלוסייה הערבית, שם אין הסדרה או פיקוח כלל. רוב המסגרות (בעיקרן פרטיות) אינן משלמות שכר למטפלות ואינן מעניקות להם את זכויותיהן כחוק. חלקן טוענות שהן לא מתלוננות כי הן חשות מאוימות. בפועל, הן נשארות לעבוד בתנאים קשים אלו מאילוצים שונים כמו קרבה לביתן, ילדיהן וחוסר השכלה.

אני קוראת למועמדים ונבחרי הציבור השונים מקשת הדעות הפוליטיות, אל תזניחו את הפעוטות, הטמיעו את מסרי 'חינוך מלידה' במצע שלכם:

  • הגדלת מספר מסגרות לידה עד 3 ברחבי הארץ גם בישובים הערביים.
  • העברת האחריות לגילאי לידה עד 3 למשרד החינוך.
  • הכשרה מעמיקה ומקיפה לצוותים במסגרות כולל עזרה ראשונה.
  • ליווי והדרכה של הצוותים לאורך כל השנה.
  • שיפור תנאי השכר וההעסקה לצוותים במסגרות.
  • קידום הדרכה ממוסדת להורי ילדים בגיל הרך.
  • הארכת חופשת הלידה.

ך

הצבת צרכי הגיל הרך בראש סדר העדיפויות הציבורי, היא נדבך מרכזי ביכולת שלנו לייצר חברה מתוקנת ושוויונית. כולנו תקווה כי במערכת הבחירות הקרובה תוטמע במצע של כל מפלגה התייחסות רצינית לאזרחיה הקטנטנים של המדינה וזאת בכדי להגן על האוצר היקר ביותר שלה, ילדי דור העתיד.

הכותבת ליאת גלנץ, היא רכזת "הקואליציה לחינוך מלידה" מבית "אנו עושים שינוי".

ליאת גלנץ יחצ

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה