אני מרחמת על הרבנים הראשיים

"אני מרחמת על מי שבכל בוקר צריך להצביע מחדש על מי שהוא שונא היום". ראש המרכז הרפורמי לדת ומדינה ויושבת ראש נשות הכותל נגד מוסד הרבנות הראשית והעומדים בראשו

02/06/2019
ענת הופמן קבלו עדכונים מענת
  • RSS

אני מרחמת על הרבנים הראשיים לישראל, האשכנזי וגם הספרדי. הרב יוסף והרב לאו הם בניהם של הרבנים הראשיים שקדמו להם, כל מי שפוגש אותם חושד שזכו במינוי בגלל אבא, לכן הם חייבים להוכיח את עצמם בכל רגע, להמחיש שהם נחוצים וראויים. כך קרה שהחלו לדברר את עצמם באמירות קיצוניות כנגד כל איום וצל של איום על הרבנות.

הרב הראשי הספרדי הרב יצחק יוסף (שמאל) והרב הראשי האשכנזי הרב דוד לאו (ימין) משתתפים בעצרת יום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ביד לבנים, ירושלים. צילום: לע"מ	Haim Zachהרב הראשי הספרדי הרב יצחק יוסף (שמאל) והרב הראשי האשכנזי הרב דוד לאו (ימין) משתתפים בעצרת יום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ביד לבנים, ירושלים. צילום: לע"מ, חיים צח. 

הם חווים חרדה בכל פעם שמישהו מבקר את המונופול האורתודוקסי על שירותי הדת בישראל. הם חיים בפחד. אני מרחמת על מי שבכל בוקר צריך להצביע מחדש על מי שהוא שונא היום. בכל יום להמציא כינויי גנאי חדשים לרפורמים, לנשות הכותל, לקונסרבטיבים, לנשים דתיות שרוצות להיות מורות הלכה ועוד.

הרבנים הראשיים חוקרים ומאתרים מי תומך בקבוצות האלה ומסיתים גם נגדו וגם נגד כל מי שחבר שלו. זו דרישה תובענית, לשנוא הרבה וחזק. היא שוחקת מאוד במהלך 10 שנות הקדנציה. מעבר לשנאה לקבוצות של מחוץ לרבנות, מוטלת על הרב הראשי גם המשימה לבטא את הטינה המסורתית כלפי עמיתו, הרב הראשי מן העדה האחרת. הם לא סובלים זה את זה ממש כפי שאבותיהם תיעבו זה את זה.

עם כל השנאה והטינה, קשה מאוד לרבנים הראשיים לחבר אמירות משכנעות על אחדות ועל אהבת ישראל. אולם זהו בדיוק האתגר. הם מחויבים להופיע בתקשורת בכל אחד ממועדי ישראל ולעודד הרמוניה, אחווה ושותפות בין כולנו. אני מרחמת על הרבנים הראשיים שצריכים לנפק מילים משכנעות על אחדות אחרי שהמטירו דברי הסתה ושנאה. איך אפשר לומר ברצינות ש"ישראל ערבים זה בזה" אחרי סדרה של מתקפות משולחות רסן על ישראלים וישראליות שמקיימים חיים יהודיים קצת אחרת ממה שמקובל אצל הרבנים בבית.

פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו (מרכז) עם הרבנים הראשיים הנבחרים, הרבי יצחק יוסף (שמאל) והרב דוד לאו בלשכתו בתל אביב. צילום: לע"מ עמוס בן גרשון ראש הממשלה בנימין נתניהו  עם הרבנים הראשיים הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו בלשכתו בתל אביב. צילום: לע"מ עמוס בן גרשון

רחמיי על הרבנים הראשיים גם בגלל מקום העבודה שלהם. צריך לבקר במשרדי הרבנות הראשית בירושלים כדי להתרשם מעומק הבינוניות. במשרדי הרבנות מועסקים 100 עובדים, כמעט כולם מינויים פוליטיים. בכל חיי הבוגרים בישראל לא ראיתי מעולם מודעת 'דרושים' לתפקיד ברבנות הראשית. התוצאה היא שעובדי הרבנות הראשית, איך לומר זאת בעדינות, אינם השאפתניים ביותר במתן שירות מצוין לאזרח. הרבנים הראשיים נמצאים בהשריה מלאה בסביבת עבודה מדכדכת שהתפתחה ברבנות לאורך שנים, הצוות שלהם מונוליטי, אחיד, חסר גיוון ואין לו היתר לאתגר או לשנות.

הרבנות הראשית מכירה רק דרך אחת להיות יהודי או יהודייה. כשיש רק דרך אחת ליהדות מתגברים תהליכים של התעפשות, ריקבון והתאבנות של המסורת שלנו. רק במקום שבו מכבדים את הזכות להיות שונה ואחר, רק שם מתקיים האקלים החיוני לצמיחה של חיי יצירה כמו תרבות המחלוקת שהתניעה את התלמוד והמשנה.

אני מרחמת על הרבנים הראשיים על שנדונו לחיים אפורים ומצמיתים במערכת נבובה ועלובה. אני מאמינה שיש להם מה ללמוד מכל הקבוצות שהם משסים ומסיתים כנגדן. הם יכולים ללמוד סובלנות מהלהט"ב, יראת שמיים מנשות הכותל, שיעור בשוויון מהרפורמים והקונסרבטיבים וכמובן, ללמוד תורה מפי נשים דתיות שהן תלמידות חכמים. אבל לצער כולנו, אבא לא מרשה ללמוד מאחרים ו"חדש אסור מן התורה בכל מקום".

ענת הופמן ראש המרכז הרפורמי לדת ומדינה. צילום: שחר תמיר

*ענת הופמן היא ראש המרכז הרפורמי לדת ומדינה ויושבת ראש נשות הכותל

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה