כך תסייעו לילדכם במעבר בין מסגרות חינוכיות

מעברים בין מסגרות חינוכיות שונות והתקופה לקראתם, הם הזדמנות טובה לחיזוק התקשורת עם ילדיכם. כך תעשו את זה נכון ותקלו עליהם ועליכם

09/07/2019
צאלה מיינרט קבלו עדכונים מצאלה
  • RSS

מאת צאלה מיינרט, ראש תחום הורות ומשפחה, מכללת סמינר הקיבוצים

מעבר כמו מעבר, מפגיש כל אחד מאתנו עם היכולות להתמודד עם שינויים. יש כאלה שבשלים יותר לשינוי והמעברים עוברים עליהם בקלות יחסית ויש כאלה שמעברים יותר מורכבים ומאתגרים עבורם. שוני זה קשור באישיות שלנו, בניסיונות העבר שלנו ובמסרים שעוברים אלינו מבפנים ומבחוץ.

מעברים בין מסגרות חינוכיות, כמו מהגן לכיתה א' או מהיסודי לחטיבה, מפגישים את הילדים עם היכולת לעשות שינוי ולהתמודד עם קשיים ואתגרים וחשוב להיערך אליהם מבעוד מועד.

ילדה ואבא shutterstock_1151079065By Evgeny Atamanenko

להלן מספר המלצות איך להתכונן למעברים אלה ולמה חשוב לשים לב

השלב ההתפתחותי של הילד - היו מודעים לכך כי הילד העולה לכיתה א' בסביבות גיל 6, אינו יכול לייצר ולהחזיק את החרדה והחלקים היותר מורכבים הכרוכים במעבר ולכן בדרך כלל חלקים אלו אינם שלו, הם שלנו ההורים. למעשה, הילקוט של הילד כולל מעבר לציוד ולקופסת האוכל גם את מארג התחושות והרגשות שמועברים אליו על ידי הוריו - איך אנו ההורים תופסים את בית הספר, איך אנחנו תופסים את הילד/ה שלנו ואיך אנחנו תופסים את יכולתם של הילדים להתמודד עם המעבר - סומכים או חוששים ? האם יעמוד במשימות? האם ישתלב חברתית? תפיסות אלה קשורות למטען הזיכרונות והחוויות שאנו ההורים חווינו כילדים וכן לניסיון חיינו ולניסיוננו עם אחיו הגדולים, במידה וקיימים כאלה במשפחה.

לעומת ילד העולה לכיתה א', שאמור להגיע למעבר זה עם חדווה והתרגשות ואפילו התלהבות, ילד העולה לחטיבת הביניים מגיע עם היסטוריה בית ספרית משל עצמו - הישגים בלימודים, השתלבות חברתית, ציפיות. הוא אומנם, לכאורה, "בשל" יותר מבחינה התפתחותית, אך מגיע בדרך כלל עם המון ציפיות להמשך הטוב שחווה עד כה, או מאידך עם רצון לשינוי, לתיקון, להתחלה חדשה, לשיפור הדימוי, כשברקע גיל ההתבגרות המאתגר והמעבר מלהיות הכי בוגר בכיתה ו' להכי צעיר בכיתה ז'.

גם במעבר זה, למרות תהליך העצמאות לכאורה שעוברים הילדים בגיל ההתבגרות, והקשר החשוב עם בני גילם וסוג של התנתקות מההורים, קיימת השפעה רבה לתפיסות ההוריות את בית הספר - האם אנחנו תופסים את חטיבת הביניים, כשמה כן היא, כתחנת ביניים בין בית הספר היסודי שם לומדים את היסודות לבין התיכון ובחינות הבגרות או שאנחנו רואים בחטיבת הביניים הזדמנות ללמידה משמעותית, חווייתית ומעמיקה ללא לחץ בחינות הבגרות בתיכון? האם אנחנו סומכים על הילד ועל יכולותיו ללמוד? האם אנחנו סומכים על יכולותיו להתמודד עם אתגרי גיל ההתבגרות? האם אנחנו סומכים על יכולותיו לעמוד בפיתויים ולהפעיל שיקול דעת? האם אנחנו סומכים על יכולותיו החברתיות? ובכלל איך אנחנו תופסים את הילד שלנו?

אמא ובן shutterstock_451039048By Olesya Kuznetsova

המסרים שאנו מעבירים - היו מודעים למסרים שאתם מעבירים לילד. כשאתם אומרים לילדתכם העולה לכיתה א' "בבית הספר לא תוכלי לשחק כל היום", אתם עלולים לעורר אצלה חרדה. כשאתם אומרים לילד העובר לחטיבת הביניים "עכשיו תתחילו ללמוד ברצינות", אתם מבטלים את כל מה שהוא עבר עד עכשיו ואת כל המיומנויות החשובות שנרכשו עד כה.

תנו זמן להסתגלות - כל שינוי טומן בתוכו תהליך של הסתגלות, שחשוב שיכלול גם התבוננות. מאחר ושום מעבר לא נעשה על אוטומט, חשוב להתבונן בילד ולא משנה באיזה גיל הוא. האם מגיב אחרת? מתנהג אחרת? האם נרדם מהר בלילה? האם נראה שפוחד ממשהו? השינויים לאו דווקא אומרים שרע לו, יתכן שאלו תגובות טבעיות לשינוי שהילד/ה עוברים.

תראו את הילד - הציעו לילדכם כל נוכחות אפשרית. מעברים אינם קלים לרבים מהילדים, וגם לנו המבוגרים. האמינו בילדכם, היו שם עבורם ושוחחו עמם. גם במעבר לחטיבה, כאמור, ילדכם זקוק לכם, למרות תהליך הנפרדות מההורים שעוברים הילדים בדרך לפיתוח זהותם.

במעבר לכיתה א' מומלץ להעביר מסר של חגיגה ושמחה ולא להלחיץ עם חוברות ומשימות לימודיות של להגיע מאוד מוכן עד פתיחת שנת הלימודים. למרות שלאורך כל השנה האחרונה בגן היו התכווננות ושיח לקראת המעבר לבית הספר, חשוב לשוחח עם הילד/ה לקראת המעבר והשינוי.

במעבר לחטיבה זו הזדמנות לשיח עם המתבגר/ת אודות התחושות, התקוות, החששות והדאגות. תנו את הדעת לחשיפה אפשרית של ילדכם לסיגריות ולאלכוהול ולחוויות והתנסויות נוספות הקשורות בגיל זה – ראו את ילדיכם, היפגשו איתם פנים אל פנים ושוחחו איתם.

למרות ההיסטוריה הבית ספרית, הקיימת אצל ילדיכם, המעבר לחטיבת הביניים יכול להיות לא קל ואף מורכב עבור חלק מהילדים. בשונה מילדי הגן העולים לכיתה א', פה המתבגרים "סוחבים" עמם בילקוט לא רק את תפיסות וציפיות ההורים, אלא גם את עצמם, את הציפיות מעצמם, ואת יכולתם או אי יכולתם להשתלב חברתית, לעמוד במטלות הלימודיות ולהתנהג בהתאם למצופה מהם.

אף מעבר אינו קל. הוא תלוי באישיותו של הילד, בדימוי העצמי של הילד, באמונה שלו בעצמו ובתפיסות ובמסרים שלנו ההורים אודות ילדנו ויכולתו להתמודד עם שינויים. היו מודעים למסרים שאתם מעבירים לילדכם והיו שם בשבילם – לקראת המעבר ולאורך כל השנה. מעברים והתקופה לקראתם הם הזדמנות טובה לחיזוק התקשורת המיטבית עבורכם ועבור ילדיכם. בהצלחה.

צאלה מיינרט צילום אנה אוסטרובסקי

***

 

 

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה