גוף ונפש

איך אתם אוהבים את התובנות שלי?
עם מתכון בסוף או בלי?
הפעם אתם יכולים לבחור.
כאן, הגרסא ללא המתכון.
על הנפש, הגוף ומה שבינהם.

לפעמים,
כשהנפש לא שלווה,
אנחנו נוטים להזניח אותה.
לקוות שזה יעבור.
לפעמים, לא מזניחים וכן מטפלים
אבל תוך כדי ממשיכים להתנהל כרגיל.
והיא – הנפש, לא בא לה.
אין לה כח.
היא מבקשת יפה:

שחררו קצת. הניחו לי.
רק קצת. העומס גדול מדי.
אבל אתם.
אתם לא תוותרו ככה סתם.
בסך הכל נפש. קטן עליכם.
ממשיכים כרגיל.
בשיא המרץ. המנועים מופעלים,
דוושת הגז לחוצה. ממשיכים.
הכל טוב,
אתם משכנעים את עצמכם.
הנה, מתפקדים.
קשה, מאוד, אבל העיקר. ממשיכים.
קשה? מתעלמים.

יעזור לכתוב?
מוותרים.
מתנתקים.
מתרחקים.
זה בטוח יעזור.

אז זהו, שלא.
הנפש עקשנית.
היא לא מוותרת.
היא דואגת לכם.

אתם לא מקשיבים לה? אוקיי.
היא מגייסת עזרה.

היא יודעת למי תהיו חייבים להקשיב.
לא תהיה לכם ברירה.
למי היא קוראת לעזרה? לגוף!

כשהנפש עייפה – מתעלמים. מדחיקים. לא נחים.
כשהגוף עייף – מתעלמים. מדחיקים. לא נחים.
עד שנמאס לו.
ונמאס לה.

וכשנמאס להם,
הם מאגדים כוחות ביחד ומכריחים אתכם להקשיב.
מכריחים!
אין לכם סיכוי נגדם.
הגוף עייף, הנפש מותשת ואתם מושבתים.

המשימה הצליחה.
עכשיו אתם נחים.
מותשים.
רק נחים. נחים. נחים.
האם בפעם הבאה תקשיבו להם מההתחלה?
אולי כן ואולי לא.
למדתם את הלקח?
אולי כן ואולי לא.
ואולי זה לא משנה.
ממשיכים הלאה.
לאט לאט.
אוגוסט. חם. תקופה עמוסה.
תעבדו. תבלו. תהנו.
רק אל תשכחו לנוח.
ולהקשיב לעצמכם.

נסיים בשיר.
לא קשור, לכאורה.
אבל המילים שלו נגעו בי השבוע.

[youtube 5HTZpYtzkkU nolink]

מעוניינים בגרסא עם המתכון? כאן

רוצים להגיב אבל מעדיפים בפרטי?

tami.goren1@gmail.com