אתה, היא, והשעמום הזוגי

"במוקדם או במאוחר יופיעו בחיים של כולנו רגעים שיש בהם פחות התרגשות להיות יחד. הרי כשנמצאים מספיק זמן עם מישהו מתרגלים אליו ומאבדים עניין". הפסיכולוג ד"ר גדי און מביא לנו את מדריך לאוהבים עייפים לקראת החגים

18/09/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: ד"ר גדי און

שעמום זוגי לא נחקר מספיק בפסיכולוגיה. פחות משלושים מאמרים בשלושים השנים האחרונות. אבל הרשת מלאה בעצות אינטואיטיביות לזוגות שאיבדו עניין, ורק בשנתיים האחרונות פורסמו שבעה מחקרים חדשים. לפי סקר נרחב בארה"ב, כ-25% מהזוגות חושבים שהקשר שלהם משעמם, ל- 37% משעמם עם בן הזוג שלהם לפחות פעם בשבוע, ול-17% משעמם כל יום.

לפי מודל התרחבות העצמי של ארתור ואיילין ארון – זוג במחקר ובחיים שהתחיל את דרכו לפני ארבעה עשורים וממשיך לשתף פעולה עד ימינו – אחד המניעים ליצירת קשר זוגי הוא הצורך שלנו להיות "יותר מעצמנו". להעצים את השפעתנו הפיזית באמצעות טריטוריה ורכוש, את המורכבות ההכרתית שלנו באמצעות ידע ותובנה, את ההשפעה החברתית על-ידי זוגיות ומשפחה. בן זוג "טוב" מביא איתו מבט מעניין על החיים, תובנות ודימויים חדשים, תחומי עניין וסקרנות, נוכחות גופנית מעצימה.

זוג משועמם צילום שאטרסטוק  Photographee.eu

שני הצדדים צריכים להגיע לקשר כשהם מספיק "מגובשים" מבחינה זהותית, כלומר יודעים לומר מה חשוב להם, מה הכיוון שלהם, במה הם דומים לאחרים ובמה הם שונים. הנוכחות של בן הזוג לא מערערת את האמון הבסיסי שלהם בעצמם. לכן לא צריך כל הזמן לדבר על דברים ואפשר פשוט להיות יחד בשקט. אבל השקט הזה יכול להתגלות כסימן לתהליך התרחבות שמיצה את עצמו והתמלא ברגעים ארוכים של "כלום" ביחד.

רובנו נוטים להסתיר את זה. המאה ה-21, עם כל הטכנולוגיה שלה, הפכה את התרחבות העצמי לענין טריוויאלי. יש אינספור אפשרויות להעשיר את עצמנו באמנות, ספורט, בילוי ובידור; להכניס אנשים חדשים לחיינו בעזרת פייסבוק, אינסטגרם, טינדר; להרגיש כמו תודעה נקיה שהזוגיות המשעממת לא השאירה עליה כתם.

גדי און (צילום: שלומי יוסף)

התא המשפחתי ממסך השעמום באמצעות רעש לבן. נונסטופ סידורים, טיפול בילדים, בחוגים, בדירה. טוב שלא חייבים להצטלב יותר מדי. יוצאים מוקדם, עובדים הרבה, מתראים בקטנה. וגם אז, כל אחד והנייד שלו, העוקבים שלו, הלייקים שלו. בינתיים הצטברו עייפות ממין אחד עם השני, עוררות נמוכה, וחוסר סיפוק. לפעמים נבהלים ועושים מין כדי לחזור להיות "כרגיל," אבל עמוק בפנים האמת ידועה.

לפי המחקר של הזוג ארון, השעמום לא נפתר באמצעות זמן איכות משותף או פעילויות מהנות ומעניינות. זוגות משועממים היו רוצים משהו "מרגש" – כל זוג ומה שהוא מדמיין. אבל למרות הפוטנציאל לשבור את המונוטוניות, בסוף זה הרי לא קורה. המונוטוניות היא רק סימפטום. כשתהליך ההתרחבות ההדדי מיצה את עצמו כבר לא מאמינים שאפשר באמת להתרגש יחד. משעמם אפילו לנסות.

במקרה כזה, הדבר היחיד שעשוי להעיר אותנו הוא תחושת הסכנה: ההכרה בכך שפרידה היא ממשית, לא רעיון מעורפל. רק החרדה מאבדן הזוגיות יאיר את הקשר בכל החד-פעמיות שלו ויראה אותו כמו שהוא באמת: חשוב ומשמעותי ובאותה נשימה סתמי ובנאלי. לפעמים זה עוזר לחזור ולהיות שוב זרים זה לזה במידה מספקת. הפסיכולוג הקנדי דונלד הב כתב פעם שאנחנו מסתובבים בעולם בחיפוש אחר פחד ממרחק בטוח. מהו מרחק בטוח? לפעמים צריך לקחת סיכון שבסוף לא תכירו את עצמכם. זה רק טריק של ההכרה, אבל הוא יאפשר לכם להבין איזה הפסד זה להיות משועמם עם מישהו כל-כך הרבה שנים רק כדי לגלות בסוף שאתם לא באמת מכירים אותו.

**הכותב הוא פסיכולוג, חוקר של תופעת השעמום

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה