לי זה כן קרה

בקי מעוז, אמא של רוי שנפל אל מותו מהקומה ה-12 היא אחת מארבעה הורים שמובילים את הסרטון המצמרר של ארגון בטרם לבטיחות ילדים. בטור מיוחד לסלונה היא מספרת על התהליך ומה הניע אותה להיחשף

27/06/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

דצמבר 2018. שיחת טלפון אחת שגרמה לי להרגיש שאני לא לבד.

עינת, דוברת ארגון בטרם על הקו: "מה שלומך?" עניתי בשקט, עדיין בהלם (לא שעכשיו ההלם עבר): "איך את חושבת שאני?"

ואז היא סיפרה לי על הקמפיין, על המטרות ועל כך שרוי שלי נגע בליבה והיא מבקשת לשאול אם אני מוכנה להצטרף. השנייה הראשונה במחשבה ואני עונה "ברור! מה שצריך אני כאן. בבקשה אל תשכחי אותי".

בקי מעוז - קרדיט אינגה אבשלום שיליאן

כך התחיל המסע שלי עם בטרם.

השיחה הבאה הגיעה חודשיים אחרי. כבר חשבתי שזה ירד מהפרק. אני התחלתי במסע הנצחה של הבן שלי. הרצאות. פוסטים. שיחות. הכל כדי להנציח אותו. הפחד הגדול שלי היה להישאר שקופה ושרוי יישכח, ייכנס לרשימת נפטרים של משרד הפנים וזהו. הרצון העז להנציח אותו ולהשאיר אותו בחיים ובזיכרון של כולם, יצר אצלי עשייה אינטנסיבית.

כשהזמינו אותי להגיע למשרד הפרסום OPEN, אמרו לי שיגיעו עוד הורים ושאכיר עוד אנשים שאיבדו ילדים. הגעתי בבוקר עם המון חששות: איך זה יהיה? האם נבכה הרבה? האם הפגישה תהיה קרה ויבשה? חשבתי הרבה איך אציג את הדברים ותהיתי אם ייקחו בחשבון את הכל.

לרגע לא פחדתי להיחשף. היה חשוב לי להעביר מסר לכל העולם - רוי היה ילד רגיל ואנחנו משפחה נורמטיבית לחלוטין. הסיפור היה לחץ חברתי ועלי להעביר מסר - זה חייב להיות רק דרכי. רציתי שאנשים יראו אותי, שיראו איך נראית אמא שאיבדה את בנה בנסיבות כל כך מצערות שיכלו להימנע - אם רק היו מדווחים יומיים לפני ואם רק הייתי ערה למשחקי האומץ שהילדים משחקים.

רוי מעוז ז"ל. אלבום פרטי

הפגישה הייתה מרגשת. אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם ועינת לא הפסיקו לבכות ולחבק. ההורים האחרים ישבו לידי, חייכו ובכו. הרגשתי שאנחנו משפחה אחת גדולה. הייתה שם המון אמפטיה והכלה. מישהו הבין אותנו ולקח אותנו למסע מרגש ועצוב כדי להעלות מודעות ולהעביר מסר לעולם - תפסיקו להתעלם ותתחילי להיות יותר מודעים.

הראו לנו כיצד הסרטון ייראה ולא נשארה עין יבשה אחת! כבר ראיתי את עצמי עומדת שם ומצולמת ואיך המסר מרסק כל אדם שמסתכל. ישר אמרתי מעולה! לא היה לי ספק לגבי המקצועיות, הרעיון והנראות. יצאנו לדרך.

בבוקר הצילומים יצאתי מהקריות לכיוון המרכז, וכל הדרך הלב היה בשיא. לא ידעתי לאן אני מגיעה. אין לי חוש משחק. ידע בעמידה מול מצלמה. כלום.

כשנכנסתי לסט הרגשתי שכולם מביטים בי בעיניים מעריכות. לא עברה דקה וסבבו אותי המון אנשים שרק רוצים לדעת מה אני צריכה וכמה. קפה מים אוכל. הרגיעו. חיבקו. הרבה תודות עוד לפני שבכלל צילמו. רק המחשבה שיש סביבי כמעט 50 אנשי מקצוע שכולם הגיעו בהתנדבות הדהימה אותי. בכל סצינה נעצרנו ובכינו יחד. ההורים שהייתי איתם עמדו אחד ליד השני. עודדנו. התחבקנו. בעיקר אספנו את תעצומות הנפש שהיה צריך לדבר כזה.

מודה שהיה לי קשה. בעצם מה אני עושה כאן? רויצ'וק מחכה לי בבית, לא? לצערי לא. אני כאן כדי לטלטל ולזעזע הורים שאומרים לפחות פעם ביום לי זה לא יקרה!

אם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל אחד. אני האמא הכי מעורבת בעולם. איך ייתכן שאני לא ידעתי מכלום???

יום ארוך ומתיש, שהסתיים בהצלחה רבה. יש לנו את זה! נפרדנו מכולם עם נאום מרגש של המנכ"לית אורלי שאמרה כמה זה לא מובן מאליו וכמה היא מודה לנו ההורים ולצוות. אחר כך עברו הימים בהמתנה לראות כבר את התוצאה הסופית. הייתי סקרנית לדעת איך זה ייראה ומה יהיו התגובות. ואז... כתבה בפריים טיים שהכינה את הקרקע לקראת יציאת הקמפיין.

ואני בתוכי מסרבת להאמין שזה מה שאני עושה. תחזירו לי את השיגרה בבקשה. תעירו אותי מהחלום. רויצ'וק בטח יחזור עוד מעט...

הקמפיין עבורי הוא סימן דרך עוצמתי עם מסר להעיר את כולם - והוא הצליח ובגדול! אנחנו חיים בחברה, שלצערי לעתים מנוכרת. המסכים גנבו לגמרי את תשומת הלב. ילדים הם הדבר היפה הזה שאנחנו מביאים לעולם. אם לא הצלחתי לשמור על רוי שלי, אז לפחות שאציל ילדים אחרים.

רוי יישאר לנצח הבן שלי. האהוב שלי. ילד נמשים מיוחד שלי.

זו הדרך שלי להנציח אותו ולא להתבייש. לא עשיתי שום דבר רע. אני אמא רגילה. בת 47, אמא ל-3 ילדים וסבתא ל-2 נכדות מדהימות, עצמאית בתחום האימון האישי והעיסקי, עושה קניות בסופר, מקבלת דוחות חנייה, לפעמים נרדמת מול הטלוויזיה, יוצאת לחופשות, מנסה להספיק לעבור בירוק, הולכת לאספות הורים ומשחקת קנדי קראש.

אני בקי מעוז, אמא של רוי בן ה-11 שנהרג ב-20.11.2018 כששיחק עם חברים פארקור בבית. הוא ניסה לעבור מחדר למרפסת בלחץ של החברים מעד ונפל מקומה 12.

אני בקי מעוז, אמא כמו כולם, שאוהבת את הילדים שלה וחשבה שלי זה לא יקרה - וזה קרה לי!

אל תגידו לי זה לא יקרה, תחשבו מה אתם יכולים לעשות עוד קצת למען הילדים בקיץ הזה.

חופשה מהנה ובטוחה לכולם.

לכל סיפורי ההורים שהשתתפו בקמפיין 

***




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה