סלונה » סמדר סלומון http://saloona.co.il סלונה Tue, 04 Aug 2020 12:30:13 +0000 he-IL hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.8 שולמית אלוני - קולן של הנשים http://saloona.co.il/blog/%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d/ http://saloona.co.il/blog/%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d/#comments Fri, 24 Jan 2014 10:48:24 +0000 http://saloona.co.il/?p=185176 צליל ההתראה מ-ynet במכשיר הסלולאר תפס אותי בנהיגה, מסיעה את בתי לבית הספר. מרוב התראות התחלתי להתעלם לאחרונה מחלקן. לרוב הן מבשרות על אסונות. אבל אחרי שהילדה יצאה מהרכב נעמדתי לעוד רגע בצד, שמתי איתות ארבע על ארבע וקראתי: שולמית אלוני נפטרה הבוקר בגיל 86.

שעטתי לביתי כחוק, ומאז אני כותבת. לא מדליקה רדיו. רוצה להביא את אותה באופן מזוכך, כמו שידעתי והכרתי. אישה שלחמה למען כל אדם באשר הוא אדם. לחמה למען זכויות האישה, כאשר זה עוד לא היה פוליטקלי קורקט כמו היום. לחמה ושילמה מחיר בחייה האישיים והפוליטיים, לעיתים מחירים כבדים שכללו אימרות קשות מנשוא, וכן היא נפגעה, אבל לרגע זה לא הסית אותה מדרכה.

שולמית אלוני ז"ל ושירה מרגלית. צילום: שלומי מזרחי

שולמית אלוני ז"ל ושירה מרגלית באירוע "פרויקט בית הנבחרות" של סלונה. צילום: שלומי מזרחי

שולמית שהכרתי

המפגש הראשון שלי עם שולמית אלוני היה כאשר חגגה יום הולדת 80. אני הייתי כתבת של המוספים המיוחדים של עיתון "הארץ" שבאה לראיין אותה גם לרגל יום הולדתה וגם לרגל יציאת הספר "דמוקרטה באזיקים" שהוציאה אז. אל ביתה הגעתי חולה עם חום, אבל ידעתי שאחרי תיאומים לא מבטלים. בן זוגי אז נרתם ונהג עבורי את הדרך הארוכה מהצפון ל"צריף" בכפר שמריהו ובאדיבות רבה אף חשב להישאר ברכב, כי לא נעים. לאחר שנכנסתי עם צלם, היא קלטה בעינה המחודדת שיש עוד אדם שם בחוץ.

"מי נשאר בחוץ?" שאלה.

במבוכתי הרבה סיפרתי את הסיפור, "גבר מסיע אישה? את זה עוד לא ראיתי, הכניסי אותו מיד!".

כן, היא שמה לב לפרטים הקטנים שלרוב לא היו קטנים בכלל. רגישה להפליא מתחת למסווה של האישה הלוחמת לכל ניואנס. כבר אז גילה ניכר בה, אבל עדיין כוחה במותנה כשזה קשור למלחמות. והיא הייתה לוחמת, ועוד איזו לוחמת: לוחמת למען זכויות אדם, למען זכויות האישה, למען כל בן אנוש כשמישהו גזל את זכותו לחיות כבן אנוש. לא מפחדת, לא מתחסדת ולא מתחנפת. שולמית היא שולמית - אומרת מה שהיא חושבת.

רק את האמת

הראיון הושלם ופורסם בעיתון הארץ (מוסף סיקסיטיז אוגוסט 2008) אבל הרומן בינינו רק התחיל. הקשר נשמר, ולאחר מכן צברתי שעות של הקלטות לספר שלצערי עד היום עוד לא כתבתי. אבל הסיפורים נשארו והמורשת קיימת.

"העיסוק שלי והרצון להעלות לדיון את נושא זכויות האזרח, הכעיס את גולדה מאיר בזמנו. באחת הפעמים כשישבנו יחד, ביקשה ממני גולדה שאפסיק עם זה. זה פוגה בסוציאליזם, בתחושת "הביחד הקיבוצית". פניתי אליה ואמרתי 'אני חושבת ש...', היא פנתה לתקן אותי וביקשה שאומר 'אנחנו חושבים'. לא אהבתי את רוח הדברים ועניתי לה בחוצפה - 'אין לי מושג מה את חושבת, אבל אני מוכרחה לומר מה אני חושבת".

לימים ניהלתי איתה דיונים והעזתי לשאול מדוע דחוף לה להרגיז, האם הדברים נאמרים כדי להרגיז. והיא ענתה תמיד את אותה תשובה - "אני אומרת את האמת, והאמת, נו מה לעשות, מרגיזה".

שתי אנקדוטות אלו ממחישות בדרך הטובה יותר מיהי שולמית האדם - אישה שאינה מפחדת, שאינה מייפה את הדברים, אומרת אותם כפי שהם, לא מעגלת פינות, ועל כך גם שילמה מחיר בחייה הפוליטיים.

התפאורה לא חשובה

כעיתונאית שניגשת לראיין אנשי ציבור תמיד שואלים אותי אותם אנשים: היכן זה יתפרסם? מי האנשים שמתראיינים לצדי בכתבה? שולמית אלוני מעולם לא שאלה. היא קיבלה את האינפורמציה ובזה הסתיים מה שאני מכנה "דיאלוג הכיבודים" - המסר היה תמיד יותר חשוב מהמקום. היכולת להדהד החוצה מעולם לא עשתה אצלה חשבון ליד מי היא "יושבת" בכתבה. וזה עשה אותה מלכה בעיני. עבורה היה מסר שצריך להעביר, קול שצריך להשמיע למען האנשים והנשים שלא יכלו להשמיע אותו. התפאורה במקרה זה אף פעם לא הייתה חשובה.

התפאורה לא הייתה חשובה בחייה האישיים. היא תמיד סיפרה איך הגיעה לכפר שמריהו. משרד הביטחון חילק בתים בשיכונים בתל אביב, ששולמית ובעלה היו זכאים להם. והיא לא הייתה מוכנה לגור בשיכונים. "לא אגור בשיכוני 'למה'", אמרה אז לבעלה. מהם שיכוני למה? שאלתי והיא השיבה - "שיכוני למה אלו שיכונים שבהם אתה מסתכל סביב על השכנים ושואל למה לו יש את זה, ולמה לו יש כזה. לא כך אגדל את ילדיי". אז עם בעלה וחברים הם בנו את הצריף בכפר שמריהו. ולא שאלו למה.

הרגיזה את הממסד הדתי

לאורך הקריירה שלה נראה כי שולמית היא אימתו של הממסד הדתי, הכופרת מכפר שמריהו שמאיימת להמיר את דתו של העם היושב בציון. התדמית הזו שדבקה בה הייתה רחוקה מהמציאות. מי שהכיר היטב את שולמית אלוני ידעה כי בקיאותה בתנ"ך הייתה מרשימה ומעוררת השתאות. היא הייתה מחוברת למורשת היהודית יותר ממה שניתן לדמיין, ודווקא ממקום של ידע ממקום של כוח היא העזה להעביר ביקורת. ממקום של ידע היא הצליחה להרגיז את ש"ס וקהילות דתיות רבות. כי היא ידעה את ההלכה וידעה שאין שום איסור שאישה תשיר או תקרא בפני גברים, והיא העזה לשאול, האם גבר עילג עדיף על אישה רהוטה?

למוטו בחייה היא לקחה פסוק מספר ירמיהו שלמדה בכיתה ו'. היא מצטטת בפניי את פרק א', פסוק י"ז, שם אומר אלוהים לירמיהו: "'ואתה תאזור מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנוכי אצווך. אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם". הפסוק הזה הפך לי למוטו בחיי. לא לפחד, לא לגלות חולשה, כי ברגע שאתה מגלה חולשה ופחד, אתה מפסיד את המערכה.

חירות מפחד וחירות ממחסור

גם בנושא הזקנה דיברנו. בשנים האחרונות הייתה חולה. סבלה ממחלת ריאות והתקשתה לנשום. היה בה כעס כלפי הממשלות בישראל שלא עושות די עבור הקשישים. מבחינתה אוכלוסיית הקשישים נמנתה על האוכלוסיות החלשות הנוספות שהמדינה מתייחסת אליהן בזלזול. חלומה היה שהכרזת העצמאות תתקיים במלואה, עם דגש על כל מילה. היא ביקשה עבור רבים חירות מפחד וחירות ממחסור. ואמרה "אין לנו לא מזה ולא מזה, ובעיקר אין לנו כבוד".

שלומית אלוני ז"ל. צילום: רויטרס

מילה אישית

לא אומר לכם שדיברתי עם שולמית מדי שבוע, גם לא מדי חודש, אבל בחגים הרמתי טלפון. בשנים האחרונות לא הייתי בטוחה שהיא זוכרת מי אני בכלל, ועדיין צלצלתי (בשנתיים האחרונות כבר לא). הייתי אומרת את שמי, מזכירה לה, והיא תמיד, אבל תמיד הייתה מסיימת את השיחות כך: שלום לך חביבתי, ואל תפחדי".

היי שלום שולמית, אזכור לא לפחד. הייתה לי הזכות להכיר את אחת מלוחמות זכויות האדם הגדולות שקמו לנו. עבורי היית מגדלור של זכויות אדם. תודה!

על שולמית

שולמית אלוני נולדה וגדלה בשכונת נווה שאנן שבדרום תל-אביב בשם שולמית אדלר, לאב נגר ולאם תופרת. נצר לשושלת רבנים מצד סביה. בנעוריה הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובארגון "הגנה" ושירתה בפלמ"ח במהלך מלחמת השחרור. את פעילותה הציבורית החלה בסוף שנות החמישים, במסגרת חוג הצעירים במפא"י. הנחתה בקול ישראל תוכניות רדיו בשם "מחוץ לשעות הקבלה" ו"הנושא בטיפול", שבמסגרתן טיפלה בנושאים של קיפוח אזרחים על רקע נושאי זכויות הפרט. במשך 30 שנה העניקה יעוץ משפטי חינם. אלוני היא יוזמת הקמת מוסד נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה כדי לטפל בפגיעה של הממסד בזכויות הפרט.

שולמית אלוני, כיהנה בכנסת ברציפות בין השנים 1965-1996. היא החלה את דרכה במערך, ובשנת 1973, לקחה חלק בהקמת רצ - לימים מרצ. בין תפקידיה הייתה אלוני שרת החינוך והתרבות ושרת התקשורת. אלוני היא כלת פרס ישראל על מפעל חיים בשנת 2000, ויותר מכול היא מלוחמות זכויות האדם הגדולות שקמו לנו.

*******

סמדר סלומון, עיתונאית ודוברת תוכנית הפעולה 1325 של האו"ם – נשים מנהיגות לשלום וביטחון.

שלומית אלוני השתתפה בפרויקט בסלונה "בית הנבחרות" לכבוד יום האישה הבינלאומי בשנת 2012. לכתבה על הפרויקט – לחצו כאן.

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d/feed/ 0
רווחה זה לא סקסי http://saloona.co.il/blog/%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a1%d7%a7%d7%a1%d7%99/ http://saloona.co.il/blog/%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a1%d7%a7%d7%a1%d7%99/#comments Mon, 07 Jan 2013 12:06:58 +0000 http://saloona.co.il/?p=124685 מדינת ישראל נמצאת ערב בחירות והמאבקים הפוליטיים בשיאם ובכללם מאבקים על התיקים השונים. הליכוד ביתינו הצהיר לאחרונה שישאיר אצלו את תיק השיכון, ליברמן שלח את חה"כ אריאל אטיאס מש"ס לראות עולם עם תיק התיירות. ש"ס נלחמת על תיק הפנים, ליצמן ישמח להמשיך להחזיק בתיק הבריאות. תיק החוץ, הביטחון, החינוך, והאוצר הם בחזקת תיקים נחשקים ובכירים. אפילו תיק התקשורת עבר מתיחת פנים ע"י כחלון ורק תיק אחד נשאר עזוב: תיק הרווחה והשירותים החברתיים.

האסוציאציה הראשונה שעולה לי היא רובי פולישוק הדמות הקומית אך הנלעגת שלוהקה לסדרה על שמו "פולישוק" ובו מגוללים קורותיו של ח"כ אלמוני, נעבעך, שנקרא למלא מקום במשרד לשירותים חברתיים. אני בטוחה ששמואל הספרי שחתום על הסדרה הזו, לא סתם שידך את תיק הקידום החברתי לח"כ הכי נלעג בסדרה, וגם אם לא, הרי הבחירה מדברת בעד עצמה.

אז מי רוצה להיות פולישוק? מסתבר שלא רבים. תסתכלו עליו ותראו אותנו. תיק הרווחה והשירותים החברתיים מעולם לא נהנה מעודף יחסי ציבור. במדרג הרייטינג של תיקי הממשלה הוא נמצא במקום די נמוך בטבלה.

במרץ 2009 עת סיים חה"כ יצחק (בוז'י) הרצוג את תפקידו כשר הרווחה לאחר שנאלץ להתפטר בשל פרישתו של ברק ממפלגת העבודה והקמת מפלגת העצמאות, צוטט הרצוג בעיתון גלובס מנאום בכנסת לסיכום פעילותו במשרד הרווחה: "במסגרת המו"מ הקואליציוני לא דרשה אף מפלגה את תיק הרווחה. אף אחד לא באמת רוצה את תיק הרווחה. אנו בפתחה של ממשלה החדשה. דיונים על חלוקת תיקים: חוץ, ביטחון, אוצר כבודם במקומם מונח. אבל אף אחד, ואני מדגיש אף אחד באמת לא רוצה את תיק הרווחה! למרות שזה היה התיק הראשון בבית הזה שהמפלגות היו אמורות לדרוש."

אגב, עם פיצול הסיעה והצטרפות ברק כראש מפלגת העצמאות, זה האחרון כבר לא דרש את תיק הרווחה.

גלגוליו של תיק

באותם ימים תיק הרווחה עבר לראש הממשלה בנימין נתניהו ואח"כ צורף כתיק שני לשר משה כחלון. משרד הרווחה שראה עדנה בתקופתו של הרצוג שוב ירד במסלול הדרגות. זו לא הפעם הראשונה שתיק הרווחה התגלגל בין שרים וראשי ממשלה. בשנים 2003-2007 החזיקו אריאל שרון ואהוד אולמרט בתיק הרווחה כתיק נוסף כראשי ממשלה.

כביכול, מדובר רק בפוליטיקה, אך במציאות מדובר בבני אדם. לפני כשבוע שוחחתי עם מנהלת מחלקה לשירותים חברתיים בצפון הארץ, החלפנו דעות (אמתכם הנאמנה היא עובדת סוציאלית ועבדה בעבר במחלקה לשירותים חברתיים). "המצב ברווחה קשה יותר ממה שאת זוכרת." היא אמרה לי. "מס' התיקים לעובד עלה, האוכלוסייה הפכה ליותר תובענית ויותר דורסנית בשל המחאה החברתית שבעצם גרמה לאנשים לדרוש יותר אך לא הציעה פתרונות בשטח, המצב רע".

תיק הרווחה -  סלחו לי על השימוש במונח  - הוא לא תיק סקסי. הוא לא מקנה למפלגה שאוחזת בו או לשר שעומד בראשו עמדות כוח או חוזק רבות. דרכו לא ניתן להקצות דיור לשכבות שמעניינות אותך, דרכו לא ניתן לפתוח כביש חדש, לגזור סרט וכל התקשורת תבוא. כשמספר התיקים לעובד סוציאלי ירד מ-100 ל-80, אף עיתונאי לא יבוא לסקר את זה, תאמינו לי.

תיק הרווחה הוא לא סקסי - כן אבל, דרכו אפשר לשנות להשפיע על שכבה הולכת וגדלה של אוכלוסייה במצוקה שהיא טובה לניצול ציני לצילומים לפני בחירות וקלה לזניחה ביום שאחרי.

תיק הרווחה הוא לא סקסי- כן אבל, יש אלפי ילדים בסיכון ומעט מאוד פתרונות עבורם.

תיק הרווחה הוא לא סקסי- כן אבל, שינוי חברתי צריך להתחיל מהמסד, מהבולענים החברתיים שנפערו בחברה הישראלית ומבקשים להיסגר.

תיק הרווחה הוא לא סקסי- כן, אבל, להשתמש בנושא החברתי למינוף אלקטוראלי ולא לרצות להיות במקום שמשפיע זה מביש.

תיק הרווחה הוא לא סקסי- כן, אבל לא הגיע הזמן שאדם עם תחושת שליחות חברתית יפיח בו חיים?

בולען חברתי

במדינת ישראל נפערו כבר בולענים חברתיים, מספר העניים הולך וגדל, הפערים החברתיים גם הם הולכים וגדלים. רווחה זה לא רק חלוקת סלי מזון, זו הזכות ללמוד והחובה שלנו לאפשר לילדים את השקט הנפשי לרכוש השכלה וידע, לפנות למשימות חייהם מבלי שיזדקקו ללקט פחיות ברחובות. לתת למשפחות רבות את הכלים להתמודד ולעמוד על רגליהן ולא להנציח עוני. רווחה חייבת להיות תוכנית עבודה מסודרת לפיה מטפלים מהשורש בחוליים בחברה. זה יקח זמן, זה יהיה לא סקסי להחריד, מי שיפתח את הפצע החברתי הזה יאלץ לנקות את המוגלה ולהגיע לפצע.

מדינה חפצת חיים צריכה להשתוקק לכך בכל מאודה. יש מתנדבים?

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a1%d7%a7%d7%a1%d7%99/feed/ 0
המסך ירד http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%9a-%d7%99%d7%a8%d7%93/ http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%9a-%d7%99%d7%a8%d7%93/#comments Wed, 19 Dec 2012 12:49:19 +0000 http://saloona.co.il/?p=121322 כרעם ביום בהיר ומלווה במנגינה ששייכת לקטגוריית סרטי האימה עלתה אתמול בערוץ 2 השקופית שזו לשונה: "שינויים בלוח השידורים: בעקבות מדיניות הממשלה נאלץ דירקטוריון חברת החדשות לקצץ בתקציב חברת החדשות. כתוצאה מכך, מהיום המהדורה המרכזית תקוצר והתוכניות "שש עם" ו"פגוש את העיתונות" לא תשודרנה." בנוסף, את ההודעה הזו הקריאו שדרי החדשות בסוף כל מהדורה בערוץ.

התגובה הראשונית שלי, בעודי אוחזת בקפה ומחכה לדייט היומי שלי עם עודד בן עמי, הייתה "אתם צוחקים עלי, נכון?" תחילת השידור של "סברי מרנן" כבר הזימה את הקונספירציה שהקדימו את אחד באפריל. ובכל זאת במונחים קליניים מדובר במוות פתאומי, אף אחד לא הכין אותנו להחשכת המסך (יסלחו לי יוצרי סברי מרנן). בניגוד למאבק המתמשך בערוץ 10, ערוץ 2 נתפסה כעוגן בטוח, כרשת ביטחון שאליה תמיד נוכל ליפול. אז מה קרה? הספורט הלאומי להאשים את הממשלה בכל מה שקורה במדינה כולל חלקיק האבק שנכנס לי לרשתית העין, הוא פעמים רבות מוצדק, אך התחושה שלי אתמול הייתה קשה ולא נוחה. הקפה כבר איבד מטעמו כיון שכעיתונאית התחלתי להבין מה קורה פה ואכן הבוקר דברים החלו להתבהר.

הרי שערוץ 2 כמו ערוץ 10, הם ערוצים מסחריים וקיימים למטרות רווח, בימים הטובים לא זכור לי שאיש חילק דיבידנדים לציבור. ערוץ 2 הוא כמו כל עסק שצריך להתנהל נכון, אז מה קשורה כאן מדיניות הממשלה?

תמי רווה,  יו"ר חברת החדשות בערוץ 2, מגיבה לעניין: "ההחלטה שהתקבלה אתמול אינה קשורה לממשלה ולמדיניותה. חברת החדשות שהיא חברה עצמאית הממומנת דרך הרשות השנייה על ידי הזכייניות רשת וקשת נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצת בימים אלו לקצץ 20 מיליון שקל מהתקציב, מאחר ולזכייניות אין את הכסף הדרוש להעביר להמשך פעילות.

אם כן, מדוע בשקופית נכתב כי הקיצוץ בתוכניות החדשות נובע ממדיניות הממשלה?

"השקופית היא לא של חברת החדשות, אלא הועלתה ע"י רשת שזו הפרשנות שלהן למצב. אני לא מבקשת כסף מהממשלה ולכן קיצצתי בבשר החי, אשמח אם יהיה כסף לזכיינים".

התחושה העיקרית היא שערוץ 2  נוקט באסטרטגיה של טיפול בהלם, אסטרטגיה טיפולית ידועה שננקטת בעיקר כשרוצים לזעזע מישהו. למרות שתמי רווה הזימה את תחושתי זו במילים "פשוט צריך לקצץ" הרי בעוד גופי תקשורת אחרים מתפתלים למוות לפני קיצוץ של מילה כתובה או צילום של  דקה, ערוץ 2 עשה זאת באבחה אחת וזה הצליח! המסך ירד, והמדינה רעשה.

אם נניח לרגע בצד את רגשות האמפתיה או חוסר האמפתיה שיש לחלקכם לערוץ עצמו, הרי שערוץ 2 הינו בבואה של מערכת התקשורת כולה הנמצאת כמו מערכות רבות במדינה במצב של חולי מתקדם. ומה שקרה אתמול קורה כמעט מדי יום בגופי תקשורת רבים רק כשהגזע שלהם נכרת הוא אינו משמיע הד, ומבחינה זו ערוץ 2 עושה לנו שירות.

לצערי, בניגוד למערכות אחרות כגון הנמלים או האחיות נחיצותה של גוף תקשורת בריא לא תמיד ברורה לציבור הרחב. לכולנו ברור למה אנו זקוקים לאחיות, לכולנו ברור מה יהיה ההפסד הכלכלי כשיסגרו נמלי ישראל, אך לא לכולם ברור למה צריך תוכנית חוקרת? למה אסור שעוד עיתון ייסגר? אלו לא ברורים לכולם.

נכון, המאבק על הענף עליו יושב ענף התקשורת  נוגע במישרין לאנשי התקשורת רבים שבימים אלו מאבדים את מקור פרנסתם, לאנשי תקשורת ששכרם נשחק לאורך השנים האחרונות, לאלו שהמילה הכתובה היא נשמת אפם וכעת בבורסת המילים הכתובות מנייתן צונחת ונצבעת מדי יום בצבעים אדומים כהים מקודמיהם ביום אתמול. אבל לא פחות מכך המאבק על ענף התקשורת נוגע לכולנו, לכל אחד מכם. תקשורת אינה רק עוד תוכנית אינפורמטיבית, היא המקום שבוא המרחב הדמוקרטי בא לידי ביטוי. כעיתונאית שחיה מדי יום את השחיקה הזו ועדיין נאחזת בדבר שאני הכי אוהבת לעשות - לגלות את האמת - אני יודעת שהעיתונים יוצאים בזמן, אך אני מסתכלת בעיניים כלות אחר אובדן התקציבים לעיתונות חוקרת, על עיתונים שהפכו למגזינים ופחות למקור מידע חדשותי בעל ערך ומעורר מחשבה בקרב הציבור. תפקיד העיתונות הוא לקלף את השכבה העליונה מעל המתרחש בחברה, בפוליטיקה, בבריאות, ברווחה ולהביא לנו את הגרעין האמיתי ממנו עשויים הדברים.

ואני דואגת, אני דואגת מפני תקשורת שתהיה בנויה מסיפורי יחצנות ולא בנויה מסיפור האמת. ומבחינה זו הסיפור של ערוץ 2, של ערוץ 10, מעריב ועוד גופי תקשורת רבים שנמצאים בקשיים כלכליים הוא העניין של כולנו.

אתמול שוחחתי עם חברה בטלפון שלא הבינה מדוע אני מזדעקת מהקיצוץ בתוכניות החדשות כאשר האחיות אשר עושות ימים כלילות בעבודה מפרכת שובתות וזה יותר חשוב. לשאלתה עניתי: מאבקן מוצדק מאין כמוהו, ואני אפילו די מתקנאה בהן, גם אנחנו העיתונאים צריכים אילנה כהן אחת שתצעק שלא מספיק לתת לנו דמי חנוכה כדי שנעבוד. שכדי לקרוא מילים איכותיות  צריך לשלם יותר. מועצת העיתונות בישראל, האם שומעת? עבור.

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%9a-%d7%99%d7%a8%d7%93/feed/ 0
אלימות נגד נשים: מספרי האמת http://saloona.co.il/blog/%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa/ http://saloona.co.il/blog/%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa/#comments Sun, 25 Nov 2012 13:44:28 +0000 http://saloona.co.il/?p=117455 לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שחל, היום, ה-25.11 מפרסם משרד הרווחה והשירותים החברתיים את הנתונים הבאים לסיכום שנת 2011:

  • 18 נשים נרצחו בידי בני זוגן בשנת 2011, בשנת  2012 (נכון לעכשיו) נרצחו 7 נשים בידי בני זוגן.
  • בשנת 2011 התקבלו כ-14,500 פניות חדשות למרכזים למניעת אלימות במשפחה – עליה של כ-16% משנה שעברה!
  • סוגי אלימות בפילוח לאחוזים הם: 48% (350 נשים) סבלו מאלימות כלכלית,  23% (168 נשים) סבלו מאלימות מינית.  76% ( 559 נשים) סבלו מאלימות נפשית/מילולית. 6% ( 482 נשים)סבלו מאלימות פיסית ו- 38% (277 נשים)  סבלו מבידוד חברתי.
  • בשנת 2011 טופלו במרכזים 10,286 בתי אב, בהם 11,778 מטופלים יחידים שמתוכם-7,901 נשים (67%), 3,011 גברים (26%), 866 ילדים (7%).
  • בשנת 2011 קבלו הגנה וטיפול ב- 13 מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן, 732 נשים ו- 973 ילדים.
  • בשנת 2011 פעלו 385 קבוצות טיפוליות: 30% קב' גברים, 49% קב' נשים, 8% קב' עולים. 21% קב' ילדים ונוער.

thinkstock

למספרים אלו מצטרפים נתוניה של הוועדה לקידום מעמד האישה המציירים תמונה מבעיתה במיוחד:

  • במחצית הראשונה של שנת 2012 (ינואר-יוני) התקבלו במרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית 4,030 פניות חדשות, כ-89% מנשים (כ-3,570).
  • קרוב לשני שלישים מהפונות שגילן ידוע היו קטינות בעת הפגיעה בהן.
  • סיבת הפנייה השכיחה ביותר בקרב כלל הפונות הייתה אונס/מעשה סדום ואילו בקרב קטינות גילוי עריות/פגיעה בתוך המשפחה. בקרב הפונות בגילאי 12-0 מגיע שיעור הפגיעות לקרוב ל-70%.

לעצור את הסחף

בשנת 2010 כתבתי ממש כאן דו"ח מצב אודות אלימות כלפי נשים ומאז נכתבו רק על ידי עוד שני פוסטים בנושא ונראה שחוץ מהמספרים שמשתנים לרעה דבר לא השתנה. אנו לא באמת מצליחים לעצור את הסחף. כמו במלחמת התשה, האלימות כלפי נשים מתרחשת בזירה שולית של התודעה הציבורית. שולית לא בשל חוסר חשיבותה, אלא מאחר והיא לא מצליחה לעורר בציבור הישראלי תחושת דחיפות של  עשייה, תחושת דחיפות כי מדובר כאן במלחמה אמיתית.

תסלחו לי על ההשוואה אבל היא בלתי נמנעת מבחינתי: מדינת ישראל נמצאת מספר ימים לאחר סיומו של מבצע עמוד ענן. לצערנו הרב ספגנו 6 אבדות בנפש, 6 אבדות יותר מדי ו240 פצועים. בעת שכזו ברור שכל הארץ הומה תחושת בהילות לנוכח המצב.

עד כה בשנת 2012 נרצחו 7 נשים, 7 נשים יותר מדי. וקיימת עלייה של 16% במספר הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה. נשים בישראל ממשיכות לסבול מכל סוגי האלימות: פיסית, מילולית, כלכלית, מינית ונפשית וחיות בטרור מתמשך. המשמעות היא אחת: יש נשים בארץ שעבורן החיים הם מלחמה! והן עומדות פעמים רבות חסרות אונים ללא מערכת כיפת ברזל שיכולה להגן עליהן.

מתחת לחגורה

אחד הנתונים הקשים ביותר לעיכול הוא מספק הקטינות הסובלות מאלימות מינית. נתוני הוועדה לקידום מעמד האישה חושפים את המציאות המכוערת: קרוב לשני שליש מהפונות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית היו קטינות בעת הפגיעה בהן.  90% מכלל הפניות הן של נפגעות מתחת לגיל 25 ולמעלה מ- 80% נפגעות/נפגעים מתוקף מוכר.

מציאות זו מחדדת עד כמה מהאלימות המופעלת היא כלפי החלש, ובמקרה זה החלשות יותר. אותן בנות בגיל צעיר, חסרות ישע במידה רבה מול התוקף שלרוב הוא גם אדם נחמד, קרוב, מוכר שאינו נוקט באלימות ברוטלית להשיג את מבוקשו, נאלצות להתמודד עם הנורא מכל.

בגיל בו אנו כהורים רוצים להקנות לילדותינו ולילדינו אמון וביטחון בעולם, לשלוח אותן פטורות מדאגות החיים לגבש את אישיותן הנבנית לצד זהות מינית בטוחה, לפנות אותן למשימות החיים שמאפיינים את הגיל הזה. בנות רבות נחשפות לעולם לא בטוח ולא מוגן ונאלצות להתמודד לא רק עם התקיפה, אלא עם תחושות הבושה והאשם שנלווים פעמים רבות לסיטואציה. פגיעה בבנות רכות היא הפגיעה מהסוג השפל ביותר, שמותירה את הצלקת הגדולה מכל ושהשיקום ממנה הוא הקשה מכל. והיא כשני שלישים מסה"כ הפגיעות בתחום המיני.

אם יש עוול כפול כלפי הנערות הוא קשור במסר שניתן להן ומגמד את המעשה, פעמים רבות כאשר ילדה/נערה אוזרת אומץ ובאה לספר את הסיפור היא נתקלת במסרים כגון: "אל תעשי מזה עניין", "אם תתלונני זה יחזור אלייך חזרה" - כך הולכת ומתקבעת תודעה של השתקה, הקטנה וגימוד הסיטואציה לטובת המפגע.  כך נסגרות עבור אותן נערות שערי הכלא שוב רק שהפעם גם המפתח נזרק איתם.

שיח של השתקה הוא לא דבר נדיר, אם נרחיק את זכוכית המגדלת מעל נפגעי ונפגעות תקיפה המינית, נמצא אותו שזור בשיח של הנוער. הוא מחלחל בכל מקום ובכל שכבות האוכלוסייה. כשנערות צעירות בגיל שבו מתחילות החברויות בין בנים לבנות מקבלות את המסר שעליהן לזרום, כי לזרום זה קול, זה להיות אחת מהחבר'ה, זה להיות בעניינים, גם אם זה אומר לשכב איתו כשאת לא בשלה. הרי שזהו שיח מסוכן שבו נערות צעירות מפנימות שהן צריכות לוותר על רצונן/דעתן כדי להיות שוות או ראויות לאותו נער שיהפוך לגבר. זהו שיח מסוכן שהופך חיזור ברוטלי ללגיטימי.

האלימות כמוה כמלחמה כאשר בחזית ניצבות נשים רק שהן לרוב לבד, מבודדות ומתמודדות בעצמן עם הקושי ועם התוקף. ואולי אחרי שנים של מספרים שרק הנייר סובל הגיע הזמן להבין שאלימות כלפי נשים על כל גווניה היא מלחמה אמיתית על הקיום שאין לה אזעקת צבע אדום ולא ניתן להתמגן בפניה. ומכאן לומר די! עד כאן! ולהתחיל לפעול. לפעול לשינוי השיח הציבורי, לפעול למתן לגיטימציה לנשים להתלונן, לפעול למען תוכנית לאומית למיגור האלימות כלפי נשים.

>> הערב, ביום ראשון ה- 25 לנובמבר, יצא מצעד לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. ניפגש בכיכר רבין בתל אביב ב 18:30, נצעד לאורך אבן- גבירול עד רחבת הסינמטק ונקיים עצרת ברחבת הסינמטק. הארוע כולל הופעה של דנה ברגר. הנחייה: לינוי בר גפן


]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa/feed/ 1
ישראלים מפחדים מעוני http://saloona.co.il/blog/%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99/ http://saloona.co.il/blog/%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99/#comments Tue, 06 Nov 2012 13:41:14 +0000 http://saloona.co.il/?p=114346 שני דברים קרו אתמול (יום ב'), מצד אחד התפרסם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיו 45% מהישראלים לא גומרים את החודש ונמצאים בחרדה מפני הידרדרות לעוני, ומצד שני (שהוא אותו הצד) מעריב פרסם תוצאות סקר שערך בעצמו ולפיו הוצאות המשפחה במעמד הביניים בישראל זינקו ב-850 ₪ לחודש, כלומר כ-10,000 ₪ בשנה, זאת בעקבות מה שהם כינו "מכת המחירים" בישראל שהחלה בחודש יולי השנה ואליבא ד'מעריב כוללת את התייקרות המע"מ והתייקרות נוספת של מאות מוצרים. ואם מפשפשים באותיות הקטנות הוצאות המשפחה למשפחות עניות עלו ב-710 ₪ ולמשפחה עשירה ב- 1,000 ₪.

שני הסקרים האלו שהתפרסמו באותו יום באופן מקרי או לא מקרי נמצאים בהלימה זה עם זה וביחד מייצרים נתונים מדאיגים ומטרידים המרוויחים ביושר כל מילת תיאור הקשורה לחרדה שנלווית אליהם. אבל הם גם מדליקים נורה אדומה על המצב הקיומי של רבים מאיתנו. אנו יכולים להתבוסס בדאגתנו ללא הועיל ואנו יכולים להפוך את הדאגה למנוף לעשייה, למעורבות חברתית, למעבר מפסיבי לאקטיבי. וכן, להרעיד את הקרקע בזרמים תת קרקעיים מלמטה שיכו גלים אי שם למעלה בין מקבלי ההחלטות.

על כוכבים ועניים

בעוד מערכת הבחירות בישראל עסוקה כמעט מדי יום במצעד כוכבנים, ספינים פוליטיים, כוחות חיזוק וכו' - כך מעסיקים את התודעה שלנו במי עזב, מי חזר ומי עדיין לא החליט. כל אלו מסיטים את דעת הקהל מהעיקר לתפל. וכך יוצא שנבחרי הציבור שמבקשים לקבל את אמון הציבור מחדש, ואלו שמתמודדים לראשונה, פחות עסוקים במהות ובמה שקורה בשטח. הם אומנם עסוקים בו בסיסמאות גדולות, אבל שוכחים את האותיות הקטנות. ובאותיות הקטנות אנחנו לא גומרים את החודש

45% זהו שיעור עצום של משפחות ממעמד הביניים שחורגות מהתקציב. אבל זה רק מעמד הביניים,  אם לוקחים את הנתון לפיו סל המוצרים של המשפחות העניות התייקר ב- 710 ₪ הרי שבסופו של דבר, מספר המשפחות החיות באי ביטחון כלכלי עולה בהרבה מעל ל- 45% , וביניהם ישנו שיעור לא מבוטל של משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי, וזוהי המהות וזוהי המציאות שיש לעסוק בה. לא מספיק לנו רק כחלון על סוס לבן שיוזיל את מחירי הסלולר, דרוש כאן שינוי גדול בהרבה. זהו אחד הנושאים הקרדינאליים שעליו אמורה לסוב מערכת הבחירות הנוכחית. כשיש קשישים שצריכים לבחור בין תרופה לפרוסה, אנו צריכים לשים על סדר היום את הנושא המעמדי.

למה הלכנו לבחירות?

רק כדי לרענן את הזיכרון, מדינת ישראל הלכה לבחירות בשל הקושי להעביר את תקציב המדינה הדורש קיצוץ של 13 מיליארד ₪. המשימה הראשונה שאורבת לממשלה החדשה שיהיה הרכבה אשר יהיה, הוא קיצוץ רוחבי והעברת תקציב מדינה. כל אחד מהמועמדים משאיר כרגע את הקלפים דבוקים לחזה בדבק שלוש שניות. זה פוגע להם ברייטינג ובאבק הכוכבים, כי מי רוצה לעסוק בדברים כואבים כשאפשר לדבר גבוהה – גבוהה. אבל כאן נכנסת הזכות שלנו לדעת, הזכות שלנו לומר אנחנו לא קולות שבויים של מפלגה זו או אחרת, אנחנו לא נקשט סקרים של מינה צמח. אנחנו רוצים לדעת, מה אתם תעשו למענינו! כיצד תקצצו? ומהי המשנה והתוכנית החברתית- כלכלית שלכם?

זו זכותנו לדעת לפני שאנו מחליטים במי אנו בוחרים. לקרוא מצע של מפלגה זה דבר יפה, מצעים לרוב מנוסחים וכתובים כטקסטים בעלי חזון. אבל בואו תסתכלו לנו בעיניים ותאמרו גם את הדברים הקשים, תגידו באמת מה התוכנית שלכם ואיך אתם מתכוונים ליישם אותה. אין לכם תוכנית? לכו כתבו אותה, כי כל מפלגה שמחשיבה עצמה ראויה לשבת בקואליציה צריכה לעסוק בפרטים הקטנים ואם היא לא עסקה בהם היא מזלזלת בנו.

איך עושים את זה?

קל לדבר, או שמקרה הזה קל לכתוב, המקלדת סובלת הכול. ברור לי ולכולם שלא ניתן לעשות שינוי של 180 מעלות ביום אחד ואפילו לא בשנה אחת, אבל אפשר להתחיל לנוע. שני דברים צריכים לקרות במקביל. תזוזה מלמעלה, מהממשל ומקובעי המדיניות, ותזוזה מלמטה, מאיתנו. אולי הגיע הזמן לגעת בעוגה הזו שקוראים לה עושר ולחלק אותה אחרת. רוב העולם המערבי מתמודד עם דילמות דומות, וקחו לדוגמה את פרנסואה הולנד, ראש ממשלת צרפת התומך בהרחבת התקציב ע"י מיסוי העשירים ומוביל חקיקה שתגדיל את המס השולי ל70% לבעלי הכנסות של מעל מיליון אירו. (במדינת ישראל המס השולי לבעלי כנסות גבוהות הוא 46%)

לא ניתן לפטור אותנו במשפט "שאין מה לעשות, חייבים לקצץ". לפני כחודש התפרסמו בישראל  המלצות ועדת קדמי הידועה בשם "ועדת המזון" – וועדה שהוקמה לאור המחאה החברתית כשמטרתה והמלצותיה נועדו להוזיל את סל המזון של כולנו. נכון לעכשיו המלצות אלו מוקפאות עד לאחר הבחירות. אימוץ המלצות הוועדה יהיה צעד לעבר שינוי מרענן וצמצום השליטה של בעלי ההון במשק.

יש מה לעשות וזה מתחיל גם מאיתנו. לעיתים תזוזה יכולה להגיע רק ממקום של אי נוחות, וכבר מספיק לא נוח כאן כדי שנתחיל לזוז. הגיע הזמן שגם בעלי ההון יאמצו מעט צניעות, שלא ירדפו רווחים גבוהים כשעובדיהם מרוויחים שכר מחפיר וסובלים מתנאי העסקה קשים, שהמכולת ליד הבית לא תעלה מחירים רק כי נפתח דראגסטור לצדה עם מחירים מופקעים. יש דרכים לעשות את זה!

הבחירות האלו הן בחירות של מאבק מעמדי ואנו צריכים להגיע אליהם לא כקולות שבויים, אלא לאחר שהכנו שיעורי בית ומצאנו מי טוב עבורנו. שנחליט שמעמד הביניים והמעמד הנמוך הוא לא האותיות הקטנות של המדינה הזו. כרגע דרושות משקפיים כדי לראות אותנו באותיות הקטנות, אם ניתן למצב להמשיך כך גם מיקרוסקופ לא יעזור.

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99/feed/ 0
חייבים לעצור את אגודת אפרת http://saloona.co.il/blog/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%92%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%aa/ http://saloona.co.il/blog/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%92%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%aa/#comments Sun, 21 Oct 2012 12:50:52 +0000 http://saloona.co.il/?p=111508 מותו של של רז אטיאס ז"ל לאחר בריחתו במכונית המשפחתית כשלצדו חברתו ההרה בת ה-17 בערב יום שישי הינה טרגדיה איומה ומיותרת. טרגדיה שבפרטי הסיפור שהיא טומנת בחובה היא מטלטלת את אמות הסיפים של כל מי ששומע אותה.

זו בוודאי לא הפעם הראשונה שנערה נקלעת למצב של הריון לא רצוי, זהו גיל שיש בו אהבות, יצרים, מין – כן, מותר לומר את המילה – והשלכות לא מתוכננות כמו הריון לא מתוכנן. במקרים הטובים הנערה והנער מוצאים את גורמי התמיכה שבאופן שקול עוזרים להם בקבלת החלטה מושכלת המשלבת בין הרגש לראש ועושה סדר בכאוס אליו הם נקלעו.

ככל הנראה לא כך היה בסיפור של רז אטיאס וחברתו. התחושה שעולה מכל הדיווחים ותיאורי המקרה היא של זוג צעיר שנשאב לסחרור מטורף שאת סופו אנו יודעים. אני מניחה שגורמים רבים חברו יחד לאותה החלטה נואשת לבחור בהתאבדות. אך לא ניתן בשום דרך ואופן להתעלם מהעדויות של אימו של רז, אשר לדבריה מתנדבות "אגודת אפרת" – אגודה למניעת הפלות, דיברו על ליבה של הנערה בעוד זו שוכבת בביה"ח נהרייה, "נתנו לה לקרוא פרקי תהילים, ואמרו כי העובר הוא נשמה ועל נשמה לא מוותרים" מצוטטת אומרת אימו של רז אטיאס.

בעוד מנכ"ל האגודה ד"ר אליהו שוסהיים מכחיש בתקשורת את מעורבותן של מתנדבות ודובר ביה"ח נהרייה מכחיש מצידו נוכחות של גורמים בלתי רצויים בחדרי החולים שלו- הסמנכ"לית לקחה חלק בתוכנית הבוקר בערוץ 2 ולא הכחישה כלל, אלא שלדבריה, המתנדבות שהו במקרה באותו חדר ולכן יצרו את הקשר עם הנערה. את ההכחשות אני בהחלט יכולה להבין, אף אחד לא רוצה להיות חלק מהסיפור הזה. אך ההיסטוריה של אגודת אפרת מלמדת אותנו על התנהלות אחרת. כבר לפני עשור דובר בתקשורת ובוועדות הכנסת על כך שמתנדבות האגודה מכתתות רגליהן בפתחי חדרי הוועדות להפסקת הריון ובבתי החולים.

בין אם במקרה או שלא במקרה איני מתכוונת לנהל דיון עם יד המקרה, זה החלק השולי בעיני. מי שמכיר את פועלה של אגודת אפרת יודע היטב מהם הדרכים שלה להגיע לאותן נערות ומה התכנים שנמסרים להן. אין 50 גוונים של אפור באגודת אפרת יש רק שני צבעים ברורים מאוד: שחור ולבן, לחיים ולמוות, להפלה ולהריון. לפני מעל לשנה יצאתי ממש כאן כנגד הקמפיין שהובילה אגודת אפרת באמצעות סרטי די.וי.די שחולקו בתיבות הדואר ובתוכן תעמולה קשה כנגד הפלות. כמו אז גם עכשיו אני סבורה שאגודה זו דורכת ברגל גסה בתחום הפרט, בשלב של כאוס ובלבול גדול, בגיל רגיש ושברירי, ואם יש נשמה שצריך להציל אלו הן נשמותיהן של הנערות שלא די במצב המורכב אליו נקלעו הן הופכות טרף לאגודה שיש לה מטרה אחת בלבד לעודד ילודה.

הם מסוכנים!

ישנן דעות רבות ושונות בנוגע לביצוע הפלות, וניתן ומותר לנהל ויכוח או דיון ציבורי בנושא זה. אכן, הפלה אינה הליך שגרתי ואיני אומרת לרגע שיש לשעוט לעברו. הפלה טומנת בחובה הליך רפואי לא פשוט ותהליך רגשי מורכב עוד יותר ודווקא בשל כך אסור להפקיר את השטח בידי אגודת אפרת. גם אלו המתנגדים להפלות חייבים לדעת את האמת: אגודת אפרת פועלת באופן שאינו מותיר מקום לספק, לתהייה, לשאלה ולמחשבה מעבר לעובדה אחת הם נגד הפלות באופן גורף. ובואו לא נתבלבל, שלא כארגוני סיוע לנשים, הם אינם פועלים באופן מדוד ושקול, תוך ראייה של טובת הנערה או האישה. הם שמים בראש סדר העדיפויות שלהם את טובת העובר אותו הם משוועים להציל בזחיחות שאין לה אח ורע, לטובת המאזן הדמוגרפי של ישראל שלו הם שמו עצמם המושיע.

שלא כמו ארגוני סיוע אגודת אפרת היא אגודה משיחית בעיני ובעלת אג'נדה פוליטית שעושה שימוש בשיטות של דמוניזציה של ההפלה, בראיה חד מימדית של מצב מורכב, ראיית הזהות הנשית דרך זווית צרה אחת שבה הזהות הנשית מתחילה ונגמרת ברחם. גם אם אפרת מספקת ייעוץ של אנשי מקצוע, הרי אלה מייצגים את עמדת האגודה ואינם מספקים ראייה מפוכחת של המציאות.

על שום כל אלה, ועל שום היותה של אגודת אפרת אוחזת באמת אחת בלבד – האמת שלה, הפלות אאוט - הריון אין, היא מסוכנת. והגיעה העת לעצור את פעילותה ולבצע בדק בית רציני ומעמיק בנוגע להתנהלותה.  שכן אגודה שאינה בודקת את עצמה, שאינה עושה חשבון נפש עם עצמה, שלדברי הסמנכ"לית שלה הבוקר, 50,000 נשים שלהן היא עזרה אינן מביעות חרטה – האם נוכל אי פעם לשמוע את קולן האמיתי? את הגרסה שלהן לסיפור?  אגודה אפרת לא מעוניינת לקחת אחריות על פעילותה ע"י סוג של מיסיונרים להריון שהיא מפעילה בשטח ואף מנצלת ניצול ציני את אותן נשים שהפכו לאימהות ושותקות כי מי מהן תקום ותאמר שהיא מתחרטת על ילד שהביאה לעולם?! זה טאבו שלא מדברים עליו. יש הרבה גורמים נעלמים בפעילותה של אגודת אפרת, הגיע הזמן לשים את הקלפים על השולחן ולהפוך אותם לגלויים ולשקול את פעולתה בצורה מושכלת.

אני מצרפת את קולי לקולן של ארגוני הנשים הקוראים הבוקר לחקור את פעילותה של אגודת אפרת וביטאו זאת במילים הבאות שלפניכם:

"בארגוני הנשים תובעים לחקור לאלתר את פעילותה של אגודת אפרת, אותה הן מכנות "אגודה שפועלת נגד זכותה של האשה על גופה",על ההשלכות הרצחניות שיש לפעילות ותפיסה כזו. לא יעלה על הדעת כי בישראל תפעל אגודה כזו, תוך יצירת קמפיינים מעוררי בעתה, שלא רק מצמצמים את גופה של האשה לכדי רחם בלבד, אלא גם מקדמים במקביל תפיסות גזעניות מבעיתות. הטרגדיה האחרונה מחייבת את הרשויות לחקור לאלתר אגודה זו ולעתור לעת עתה את פעילותה עד אשר יובהר כי אין בפעילותה כדי לסכן נשים בישראל". עוד הוסיפו בארגוני נשים כי "התפיסה המצמצמת נשים לרחם קשורה למצבן של נשים בכלל באוכלוסיה, כולל מעמדן של נשים בשוק התעסוקה ומעמדם הנחות במסגרת חלוקת התפקידים הביתית. לתפיסתנו, הרדוקציה של אשה לרחם בלבד מתכתבת גם עם תכנים פורנוגראפים שמציגים את גוף האשה כחפץ לצורך מתן שירותים, ולא פעם כגוף שמבותר לחלקים".

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%92%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%aa/feed/ 2
לא חייבים לוותר על טמפונים http://saloona.co.il/blog/%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ http://saloona.co.il/blog/%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comments Thu, 18 Oct 2012 09:46:20 +0000 http://saloona.co.il/?p=111238 נערות צעירות מרבות להשתמש בטמפונים, שכן השימוש בהם הולם במיוחד את אורח חייהן הדינמי וחיי החברה שהן מקיימות. טיול שנתי במועד קבוע מראש, פעילויות מאתגרות של תנועת הנוער, שיעורי ספורט, הליכה עם החבר'ה לים או לבריכה; אפילו הפסקה שגרתית בבית הספר (די מביך לצאת לשירותים עם משהו גדול וסופג ביד, שהוא לא טמפון) – כל אלה הופכים להיות מסורבלים עד בלתי אפשריים עבור הנערה, אם היא בוחרת לוותר לחלוטין על השימוש בטמפונים.

מצד שני, אילו סיכונים כרוכים בשימוש בטמפונים והאם הקפדה על כללים מסוימים יכולה למנוע אותם? ביקשנו את ד"ר שמואל לוריא מאגף נשים ויולדות בבית החולים וולפסון, לענות על הלבטים.

האם שימוש בטמפונים הוא מסוכן?
"שימוש בטמפון על פי כללי השימוש הוא בהחלט בטוח, מקרים בהם קיימם סיכון הוא כאשר חייבים שוהה הטמפון זמן רב בגוף”, מדגיש ד"ר לוריא. “מעבר לכך, אין כל משמעות לסוג הטמפון ואין המלצה על טמפון מסוים: עם מוליך, בלי מוליך, או טמפונים ירוקים – שהמשמעות היחידה שלהם היא למען איכות הסביבה".

האם יש סכנות בשימוש בתחבושות? או שהוא בטוח יותר?
“אין ספק שהשימוש בתחבושות הוא בטוח יותר, לא ידוע על זיהומים שנגרמים כתוצאה משימוש בתחבושות. עם זאת, תחבושות נוחות פחות לשימוש. אבל חשוב לי להבהיר: טמפונים בטוחים לשימוש והסיכון להופעת תסמונת ההלם הרעלי שואף ל-0%. אמנם זו תופעה שעלולה להיות קשה, ואולם היא נדירה מאוד".

עד כמה התסמונת של ההלם הרעלי נפוצה? האם אנחנו צריכות לחשוש?
“מדובר בתופעה מאוד נדירה. במספרים: רק 3-4 נשים ונערות מתוך 100,000 המשתמשות בטמפון עלולות ללקות בה, וגם אז התסמונת תופיע לרוב כאשר הטמפון נשכח בגוף למשך זמן רב. הימצאות טמפונים בגוף לאורך זמן כה רב מהווה קרקע להתפתחות החיידק. התופעה התגלתה בעקבות שימוש בטמפון מסוים לפני כ-20 שנה, בארצות הברית. באותו טמפון נעשה שימוש בחומר מסוים שגרם להתפתחות החיידק והעלה את השכיחות של התסמונת הזו. אותו טמפון הוצא משימוש כבר לפני זמן רב, וכאמור, בנוגע לטמפונים הקיימים בשוק כיום התופעה מאוד נדירה".

כיצד משתמשים בצורה נכונה בטמפונים?
“ראשית, יש להקפיד על החלפת טמפון מדי ארבע עד שש שעות. חשוב לזכור שהשימוש בטמפון הוא לזמן מוגבל. מעבר לכך, חשוב להשתמש באמצעי זהירות היגיייניים, כלומר להקפיד על נטילת ידיים בסבון לפני ואחרי הכנסת הטמפון. הסיבה לכך היא שהחיידק האמור מצוי על העור, ולכן עלול לעבור לטמפון עצמו במגע".

מהם הסימנים שצריכים לעורר דאגה?
“הופעה של חום גבוה או כתמים על העור בסמוך לשימוש בטמפונים. במקרים אלה  יש לפנות באופן מיידי לטיפול רפואי. חשוב לזכור שלמהירות הפנייה לטיפול רפואי ישנה חשיבות רבה".

האם מומלץ להשתמש בטמפון לפני קבלת המחזור, כאמצעי ביטחון?
“אני חושב שזה לא נכון ולא בריא, מכיוון שהנערה לא באמת יכולה לדעת מתי מתחיל הדימום הוויסתי. במצב כזה, יש חשש שהיא תשכח את הטמפון בנרתיק, ובכלל – להסתובב סתם כך עם טמפון זה מיותר”.

האם קיימים סיכונים נוספים שכדאי לדעת עליהם?
“אם שוכחים טמפון למשך זמן רב, כמה ימים, עלול להתהוות זיהום מקומי בנרתיק".

--------------------------------------------------------------------------------------

הכתבה התפרסמה במלואה באתר עשר פלוס - מגזין אינטרנט להורים למתבגרים

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/feed/ 0
בחירות במקום גזירות http://saloona.co.il/blog/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%92%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/ http://saloona.co.il/blog/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%92%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/#comments Wed, 10 Oct 2012 10:03:18 +0000 http://saloona.co.il/?p=109905 יריית הפתיחה למערכת הבחירות נשמעה אתמול ואין לנו הרבה זמן לבזבז. הקרב על כל קול כבר החל עוד טרם ההכרזה ונכנס כרגע לישורת האחרונה שבה המתמודדים בסיעות השונות ינסו לתפוס את קולכם במהירות גדולה ממהירות ריצתו של יוסיין בולט. כאשר מעל כולם מככב בנימין נתניהו שכרגע נראה שאין מולו מתמודד/ת חזק/ה מספיק כדי לתפוס את מקומו בראשות הממשלה.

אז לפני שתדמיתנים, אנשי יחסי ציבור ממולחים, וחברי כנסת שנלחמים על כיסאותיהם יתחילו את קרב המילים ביניהם על התודעה שלנו יש משהו שכדאי שנזכור:

זו מערכת הבחירות שלנו!! כן, שלנו! זו הזכות שלנו לבחור איך תראה הכנסת הבאה ומאיזה תמהיל תורכב הממשלה הבאה. מתוך זכות הבחירה הזו הגיע הזמן שנצא מעמדת הקהל השבוי היושב בציון המפנים תודעתית את האיום האירני ומשרטט אזימוט היכן הפצצה תיפול ואיפה נהיה ביום של הפצצה. הסיכוי הגדול הוא שעל הנושא הזה תיסוב רוב מערכת הבחירות של בנימין נתניהו – המשתנה הזה גלוי וידוע. המשתנה הנעלם הוא מה אנו נעשה למולו. האם נפנים עד אימה המשתקת את קצות מוחנו החושבים את האיום האיראני, או ניתן לו מקום של כבוד בעל התייחסות רציונאלית ולקיחה במערכת השיקולים ועדיין נפנה מקום לדברים שאולי יש מי שלא רוצים שנדע ונזכור.

יש מי שיאמרו שבכישרון רב מוכר לנו בנימין נתניהו ספין פוליטי בדמות איראן כדי להסיח את דעתנו מהמציאות המורכבת בישראל, כי לדבר על מחיר הקוטג' נשמע מאוד קטנוני כאשר האדמה רועדת תחת רגלינו וקם עם המעוניין להשמידנו. אז דחקנו הצידה את העניין החברתי, למרות שיותר צעירים בני  20 ו-30 פלוס נשארים לגור עם הוריהם מאחר ואינם עומדים בכובד תשלומי השכירות בישראל. יותר סטודנטים, כפי שהתבשרנו אתמול, נזקקים לתמיכת הוריהם במימון לימודיהם. משפחות לא גומרות את החודש, וזה עוד לפני שדיברנו על דיור בר השגה, שכר שנשחק, וגל התייקרויות ברוב מוצרי הצריכה. וכך האוהלים נשארו מקופלים, ואנחנו הפכנו לעם שנמצא בעמדת המתנה.

"איראן, איראן"

כבר תקופה ארוכה שצועקים פה "איראן, איראן|. ואני צועקת "14 מיליארד שקל, 14 מיליארד שקל". הם, הם הסיבה להקדמת הבחירות. מדינת ישראל עומדת בפני קיצוץ דרמטי בתקציב שלה. בנימין נתניהו חשש לחשוף בפנינו כיצד יראה הקיצוץ והעדיף ללכת לבחירות מבלי שאלו יכפו עליו לאחר חשיפת המציאות הקשה. אבל בואו לא נשלה את עצמינו. ביום שלאחר הבחירות נעמוד בדיוק באותו מקום. מדינת ישראל שמתנהלת כרגע ללא תקציב ועם גרעון ענק תיאלץ לקצץ. וגם אם בעם פשטה הסברה שלא משנה מה נצביע בנימין נתניהו הוא המועמד היחיד בעל הסיכוי להרכיב ממשלה, הרי שלנו יש את היכולת לבחור עם מי הוא ירכיב אותה, מי יהיו השותפות הקואליציוניות, לנו יש את הכוח לחזק מפלגה ולהחליש מפלגה, ולבחור אג'נדה – אג'נדה שתהיה גם חברתית, כלכלית.

בואו לא נשלה את עצמינו: הבחירות הן לא על תקיפה או אי תקיפה באיראן או על ביטול הקיצוץ בתקציב המדינה. אנו הולכים לבחירות שיכריעו מה יהיה דמותו של הקיצוץ הזה, מהיכן יושלו אותם 14 מיליארד? מהתנחלויות, מהבריאות, מהרווחה, מהחינוך? יש להניח שהקיצוץ יגע בכל המשרדים והתחומים, אך באיזו רמה? מי יקריב נתח גדול יותר? מה יהיו סדרי העדיפויות - כסף  להתנחלויות או לרווחה ולבריאות? זאת השאלה. ומי יהיו המפלגות שילחמו עד חורמה כדי שסעיף זה או אחר לא יקוצץ?

עכשיו תורינו להחליט מי יהיו הנציגים שלנו סביב השולחן, ואיזו אג'נדה אנו בוחרים. אין לנו זמן לבזבז. אולי מעז יצא מתוק, אם נחליט להיות אזרחים נוכחים ולא נפקדים במערכת הבחירות הזו. לומר אנו לא קול בטוח בכיס של אף אחד, הציגו לנו משנה ביטחונית, מדינית, חברתית נשית. כן, אם אנו רוצים נשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות כי שם קורים הדברים באמת. אנו רוצים משנה חברתית סדורה, כי מגיע לנו ואנו ראויים לנבחרת הטובה ביותר שתייצג אותנו כשיבואו לחתוך בתקציבי משרדי הממשלה. ואנו רוצים משנה ביטחונית מאוזנת המתחשבת באינטרסים המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל מתוך רצינות ומנהיגות אמיתית ולא כמסע הפחדה ואמצעי להסחת דעת. זה הזמן לפשפש ברשימת המועמדים של הסיעות השונות, לקרוא מצע, ולשאול את עצמינו מי ייצג אותנו הכי טוב כאשר יבואו לקצץ מאיתנו יום אחרי הבחירות. ולבחור בחירה מושכלת שלא מונעת מהפחדות, ליבוי חרדות בנוגע למלחמה עתידית. כי את הרכבת הזו שקוראים לה מדינת ישראל אי אפשר לעצור ולתת לה להמתין עוד, היא חיכתה בתחנה כבר זמו רב מדי.

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%92%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/feed/ 0
קוראים לזה אושר http://saloona.co.il/blog/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8/ http://saloona.co.il/blog/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8/#comments Thu, 23 Aug 2012 13:54:22 +0000 http://saloona.co.il/?p=103669 זה לא יכול היה לקרות לבנימין נתניהו ביום גרוע יותר, מסע ההסברה והפרסום שהשיק אתמול (יום ד') משרדו ושנועד להזכיר לנו כמה מאושרים אנחנו נפל על יום שבו כותרות העיתונים זעקו באדום כי 16,084 ישראלים איבדו את מקום עבודתם רק בחודש יולי - מספר שיא של מובטלים לחודש בשלוש השנים האחרונות. בצבע אחר ובפונט גדול עוד יותר גילינו כי בישראל היום ישנם 187,000 מובטלים.

בואו נודה - זה לא היה יום מוצלח להשקת קמפיין האושר של בנימין נתניהו, קמפיין שהופק ע"י לשכת הפרסום הממשלתית ובו הצטלמו משפחות (הדרישה הייתה לזוגות עם שני ילדים) שסיפרו עד כמה הצעדים החדשים שנקטה הממשלה מקילים עליהם ופינו להם עוד כ-700-800 ₪ בחודש.

לנוע באי נוחות מול תשדיר כזה אלו הן מילים עדינות לתחושה שיש לי. אם לרגע לקית בחוסר התמצאות כללית יכולת לחשוב שאנו חיים באיי סיישל והדבר היחיד הנורא שיכול לקרות לנו הוא שייפול לנו קוקוס על הראש. מה יכול להיות רע כשלפנינו שני הורים נעימים, שני ילדים יפים מצולמים משחקים בבית גינה לילדים, מסביבם אביזרים מעולם הילדות מלא התום והיופי, והרבה הרבה אויר. מאז שגילו שהם זכאים ל"הטבה במס יש להם הרבה יותר אויר." הרי זה כל העניין, חסר כאן אוויר, ועכשיו יש!

תנו לנו אוויר

אז זהו שאין אוויר, וזה לא רק בגלל הקיץ. הקמפיין מתמקד בשני מהלכים עיקריים שביצעה הממשלה: חינוך חינם לילדים מגיל 3 ומעלה, וזיכוי בנקודות המס להורים עובדים לילדים עד גיל 5. הראשון מבורך מאוד השני מעט בעייתי – מציג מצג שווא של ממשלה מיטיבה שרק רווחת אזרחיה לנגד עיניה. הממשלה אכן עשתה שני צעדים מבורכים אבל אלו רק שני חלקים בפאזל הגדול ממנו מורכבת המציאות הישראלית היום יומית.

בפועל אנו בתקופה גרועה: אנו עדים לשיא של פיטורי עובדים, המע"מ צפוי לעלות באחוז, ישנו קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, במקביל התייקרו מוצרי היסוד כמו לחם, חלב ועוד וזה לפני שדיברנו על סיגריות, בירה ומחיר הדלק.

בנימין נתניהו יודע את כל זאת, ולכן סרטוני התדמית. כשהוא מנסה להרגיע אותנו ומזכיר לנו שיש לנו סיבה להיות מאושרים, אני מתחילה לדאוג. כל פרסומאי טוב יודע שמוצר טוב לא צריך לפרסם. ואם היינו באמת מאושרים היינו יודעים זאת, מבלי שיידרשו 5 מיליון שקל מכספי משלם המיסים כדי להפיק תשדירים שמעלים על נס את תפקודה של הממשלה. ממשלה בטוחה לא זקוקה לסרטוני תדמית. ממשלה חלשה שיודעת היטב מה המצב ברוח הלאומי של אזרחיה בהחלט כן.

סם האושר

אז על מה הכעס? על מה אנו זועמים עם השקת הקמפיין?הרי זו אותה לשכת פרסום ממשלתית שהפיקה את הסרטון "ישראל מתייבשת" למען חיסכון במים, מטרה לאומית חשובה ביותר, אז על מה יוצא הקצף הפעם? התחושה שלי שהפעם לשכת הפרסום הממשלתית עובדת למען ראש הממשלה ולא למען מדינת ישראל, כאילו היינו מאחרונות הדיקטטורות בעולם שבהן המשטר מפיק סרטונים שמנחים את העם כיצד להרגיש.

שמו לנו אתמול קפסולה של סם אושר בכוס המים וציפו שאנו נשתה. אבל מה שאפשר היה, אולי, לעשות לפני שנתיים טרום המחאה החברתית לא ניתן לעשות היום. בנימין נתניהו שכח שהציבור הישראלי מפוכח יותר ודורש תמורה בעד האגרה. זה לא אותו ציבור שניתן היה למכור לו קוטג' כאילו הוא קנה הרגע בית. אנחנו יודעים שאנו קונים גבינה עם גרגרים ורק עליה אנחנו מוכנים לשלם, לא על הגבינה עם הבית.

אותו כלל נכון גם כאן. אנחנו חיים את המציאות הזו, אי אפשר למכור לנו אשליות. לא בכדי חיפשו לקמפיין זוגות עם שני ילדים מתחת לגיל חמש, להם ההטבה רלוונטית והם המייצגים החדשים של הרווחה הישראלית. אבל מדינת ישראל מורכבת הרבה יותר, רובינו לא נכללים בהגדרה של זוג עם שני ילדים מתחת לגיל חמש- אמרתי בעייתי. יש בינינו משפחות מרובות ילדים, יחידנים ויחידניות, קשישים וקשישות, אנחנו הרבה יותר מסה"כ חלקנו. ואיפה כולנו מופיעים בסרטונים? אל תחפשו, אנחנו לא. מדובר בקבוצת מיקוד ולא כולם מוזמנים למסיבה.

אני מניחה שכמו כל משרד פרסום גם לשכת הפרסום הממשלתית ביקשה לתת נראות לשני מהלכים חיוביים של מדינת ישראל לבקשת משרד ראש הממשלה, כי מי כמו נתניהו אשף התקשורת יודע שללא נראות כאילו דברים לא נעשו. אבל בשם אותה נראות הקמפיין הזה מכעיס כל כך. אותה ממשלה שחוזרת ומשננת באוזנינו הסברים על גירעון תקציבי גדול, על צורך בצמצום וחיסכון לפני שנהיה ספרד ויוון, אותה ממשלה הוציאה חמישה מיליון ₪ מכספי הציבור למען האדרתה. אולי חמישה מיליון ₪ הם לא הרבה כסף כשמדובר בתקציב מדינה, אבל הרי נראות היא חזות הכול.

ניתן היה להשקיע את אותם חמישה מיליון שאנו חסרים ממילא במטרות חשובות יותר. לנו כבר קשה למכור חלומות, אשליית הקוטג' עם הבית לא עובדת עלינו יותר. מגיע לנו קצת יותר קרדיט ממה שנותן לנו נתניהו שמצד אחד נלחם על הלחם ומצד שני הולך עם הכסף שלנו למסעדה, וזה לפני שדיברנו על ארוחות חינם.

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8/feed/ 0
מדוע ילדות רזות הופכות מתבגרות מלאות? http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%96%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/ http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%96%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/#comments Thu, 16 Aug 2012 06:46:41 +0000 http://saloona.co.il/?p=102340 ההשמנה הפכה בעשור האחרון למגפה עולמית, שאינה פוסחת על אף שכבת אוכלוסייה בעולם המערבי וממוקמת בראש סדר העדיפויות מבחינת קידום הבריאות בעולם. ואולם כאשר מתייחסים לאוכלוסיית המתבגרים, יש להביא בחשבון שני גורמים בולטים: האחד – 90% מבני הנוער (החל מגיל 15) אינם פעילים ברמה הרצויה והמומלצת. השני – גיל ההתבגרות מאופיין בהתפתחות ובצמיחה, רגשית ופיזית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בתיאבון מוגבר ועלייה במשקל.

מכיוון שכך, גיל ההתבגרות “מועד לפורענות” גם כשמדובר במשקל הגוף, ומה הפלא שאנו רואים לא מעט בנות רזות שהפכו למתבגרות שמנמנות ומלאות, שעלולות בהמשך להפוך לנשים עם השמנת יתר. הוסיפו לכך את העובדה שבגיל ההתבגרות נכונו לילדים שלנו התמודדויות רבות גם ללא ההתעסקות בנושא המשקל, והרי לכם פתח למגוון בעיות אכילה – כאלה שכולנו נעדיף להשאיר מחוץ למפתן ביתנו.

מי ילדה גדולה של אמא?

ישראל נמצאת במקום השלישי (והמכובד) בעולם בשיעור המתבגרים הסובלים מעודף משקל. מדובר בכ-20% מאוכלוסיית המתבגרים, מה שאומר שהורים למתבגרים חייבים להעלות את נושא ההשמנה לסדר היום. “מינקות ועד לבגרות ישנם כמה שיאים של עלייה במשקל וצמיחה”, מסבירה ד”ר שלומית שליטין, סגנית מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים. “הראשון מתרחש בקרב פעוטות בשלב ההפיכה מינקות לילדים, שיא גדילה נוסף מתרחש בגיל ההתבגרות".

לדברי ד”ר שליטין, בגיל ההתבגרות מופרשים הורמוני מין והורמון גדילה, שפעילותם הפוכה מזו של האינסולין בגוף. “עקב כך, הגוף מגביר את ייצור האינסולין – מה שגורם לרעב מוגבר ועלול להוביל עקב כך להשמנה".

שאלה: אז בכל אשמים ההורמונים?

"לא ניתן ולא נכון להאשים את השינויים ההורמונליים בתופעת ההשמנה שהולכת ומתרחבת”, מדגישה ד”ר שליטין. “במרבית המקרים עודף המשקל הוא תוצאה של הרגלי אכילה לא נכונים, תזונה לקויה וארוחות לא מסודרות. לצד אלה, ישנה הנטייה המשפחתית-גנטית והשפעה סביבתית. על פי רוב, ילדים ומתבגרים עם עודף משקל חיים בסביבה שבה הרגלי התזונה אינם נכונים והפעילות הגופנית אינה מספקת. אם נערה מעלה בשנה 3-4 קילוגרם, זה סביר, אבל עלייה של 10-12 קילוגרם יכולה להצביע על בעיה חריגה, וזה מצב שקורה לעתים קרובות למדי".

שאלה: מהי הסבירות לכך שמתבגרת מלאה תהפוך אישה עם עודף משקל?

“מחקרים מראים כי עד 30% מהתינוקות השמנים יהפכו לילדים שמנים וכי עד 40% מהילדים השמנים יגדלו להיות מתבגרים שמנים”, אומרת ד”ר שליטין. “משמעות הדבר היא כי עד 75% מהמתבגרים השמנים עלולים להפוך מבוגרים שמנים. מכאן החשיבות הרבה שיש להטמעת הרגלי אכילה ופעילות נכונים בגיל הילדות וההתבגרות".

שאלה: מותר לעשות דיאטה בגיל ההתבגרות?

"בניגוד למה שמקובל לחשוב, דיאטה אינה אסורה בגיל ההתבגרות, אך עליה להיות מאוזנת ומתוכננת. מכיוון שיש תיאבון מוגבר, אצל שני המינים, לא נכון להגביל את כמות האוכל, אלא את ההרכב שלו. העיקרון הוא לעשות שינוי בהרגלי החיים, לא לצמצם את צריכת המזון”.

סידן וברזל חיוניים למתבגרות

“גיל ההתבגרות הוא תקופה חשובה בבניית העצם בגוף – בנייה הדורשת מקורות של סידן, כמו מוצרי חלב. במקביל, בנות רבות מאבדות דם רב במחזור ויחד איתו גם ברזל, כך שנערות רבות עלולות לסבול מחסר בברזל. לכן בשר וקטניות צריכים להיות חלק מהתפריט. ככלל, נכון לאכול לפי פירמידת המזון", מדגיש ד”ר גל דובנוב רז, מנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא במרכז הרפואי ע”ש שיבא (תל השומר).

ד”ר דובנוב רז מייחס את העלייה במשקל במהלך גיל ההתבגרות לגורם מרכזי אחד: ירידה ניכרת ברמת הפעילות הגופנית. “הירידה בכמות הפעילות הגופנית שמלווה את בני הנוער החלה כבר בשנות ה-80. משחקי המחשב הופכים כל הזמן למרתקים וסוחפים יותר ויותר, וכיום אפשר לראות ירידה בפעילות כבר בגילאי 12-10. המגמה הזו הולכת ומתעצמת, בני הנוער נשאבים לעיסוקים שכרוכים במסכי מחשב, פייסבוק וטלפונים סלולריים ואלה ממלאים את שעות הפנאי שלהם על חשבון פעילות פיזית".

ד”ר דובנוב רז מציין כי גם העצמאות שרוכשים בני הנוער בשנות ההתבגרות, לצד השליטה הרבה יותר על סדר יומם, משפיעות על יכולת ההשפעה של ההורים על הרגלי האכילה שלהם. “לכן חשוב להקנות להם כבר בראשית גיל ההתבגרות הרגלים רצויים, ומומלץ גם להעביר חלק מהאחריות למתבגרים עצמם. התזונה צריכה להיות חשובה להם, והם כבר יכול להיות אחראיים על עצמם". לדבריו יש כמה הרגלים שיכולים לסייע לבני הנוער להתמודד עם חוסר התנועה והיעדר פעילות גופנית: “ללכת לבית הספר ברגל, או ברכיבה על אופניים, להקפיד על השתתפות בשיעורי חינוך גופני.  זו לא בושה. הסבירו לילדיכם עד כמה הם חשובים מההיבט הבריאותי”.

מעבר לכך, ד”ר דובנוב רז ממליץ על פעילות גופנית אחר הצהריים, במסגרת קבוצת כדורגל או כדורסל, הליכה לחדר כושר, חוג ריקוד וכדומה. "המוטו צריך להיות שלכל אחד ואחת יש את הספורט שלו, בדיוק כמו שלכל אחד יש מוזיקה שהוא אוהב. שכל נער ונערה יכולים למצוא תחום ספורטיבי שמיטיב עמם בפן הגופני והנפשי”, מסכם ד”ר דובנוב רז.

כך תעזרו למתבגרת לרדת במשקל

הטיפים באדיבות שרון דוידוביץ, דיאטנית קלינית, מנחת קבוצות הרזייה לנשים ומחברת הספר “12 הצעדים למשקל גוף תקין – מדריך לעבודה עצמית

  1. אל תדברו על ההשמנה עם בני משפחה או חברים בנוכחות הילדים: זה מביך ולא עוזר לכלום.
  2. אל תפלו בין האחים: צמצמו את כמות הממתקים לטובת כולם. ובלי: “לך מותר”, “לך אסור”.
  3. אל תתערבו בכמות המזון שהיא או הוא מכניסים לפה: זה משפיל וחסר תועלת.
  4. תנו דוגמה אישית: הקפידו אתם לאכול בריא ובאופן מסודר ולעסוק בפעילות גופנית סדירה.
  5. הראו לילדים שאתם אוהבים בכל מצב: הימנעו לחלוטין ממשפטים כמו: “איך את רוצה שנקנה לך בגדים? שום דבר לא עולה עלייך. קודם כל תרזי”.
  6. אל תדלגו על ארוחת הבוקר: הכינו כריכים או דגני בוקר וודאו שהם אוכלים לפני שהם יוצאים מהבית. והכי חשוב, תדאגו שיהיה להם זמן לאכול.
  7. ספקו לילדים ולמתבגרים פירות זמינים, מוכנים לאכילה: העניקו את התנאים המרביים לכך שהפירות יחליפו את הנשנוש של החטיפים.
  8. אל תאכלו מול הטלוויזיה: זה כלל שכדאי להטמיע היטב בקרב כל בני המשפחה.
  9. שתו בבית רק מים: השאירו את המיצים מחוץ לתחום.


הכתבה התפרסמה במלואה באתר עשר פלוס - מגזין אינטרנט להורים למתבגרים

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%96%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/feed/ 0