סלונה » אורית חן http://saloona.co.il סלונה Tue, 04 Aug 2020 12:30:13 +0000 he-IL hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.8 יא מקלטי http://saloona.co.il/blog/%d7%99%d7%90-%d7%9e%d7%a7%d7%9c%d7%98%d7%99/ http://saloona.co.il/blog/%d7%99%d7%90-%d7%9e%d7%a7%d7%9c%d7%98%d7%99/#comments Tue, 30 Aug 2011 09:20:04 +0000 http://saloona.co.il/?p=49685

חדרי השינה שלנו אמורים להיות מפלט ומקום הרגיעה שלנו מהיומיום. לשם אנו באים כדי לנוח מהעבודה, מהילדים ומכל תלאות היום שעבר. אז למה דווקא הוא החדר שבדרך כלל פחות משקיעים בו? בגלל שהוא נחבא בסוף הבית? אולי בגלל שאף אחד אינו רואה? צריך לזכור שדווקא בגלל שהוא רק שלנו, שווה לנו להשקיע בו יותר. הנה כיצד.

המראה הכללי

חדר השינה שלנו, מלבד העובדה שהוא צריך להכיל את המיטה ואת ארון הבגדים, צריך להיות נוח, רך ומפנק. הוא צריך להיות מרגיע ונעים כמו רחם. צריכים להיות בו הצבעים האהובים עלינו, רצוי בטונים רגועים יותר מאשר בשאר הבית, וחפצים האהובים עלינו במיוחד. אם זו תמונה אהובה, וילון יפה, או אפילו כמה ספרים אהובים שישכנו על שולחן הלילה ונוכל לעלעל בהם כל אימת שנחפוץ. כיוון שנוחות היא עניין סובייקטיבי מאוד וכל אחד מוצא את מקום המרגוע שלו בצורה אחרת, יש פה הרבה מקום לאינטרפרטציה אישית.

המיטה

הרהיט החשוב ביותר בבית, זה שמאז ומעולם הפך את המבנה שאנו דרים בו לבית האישי שלנו, אפילו אם מדובר רק בחדרון רעוע: המיטה. כיום יש מזרנים נוחים להפליא מכל מיני חומרים ובכל מיני גדלים, וניתן להגיע להתאמה מקסימאלית לכל אדם באשר הוא: גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים. אם יש מי מאיתנו שגבהו  מעל 180 ס"מ, יש מיטות ארוכות של 210 ס"מ ואפילו ניתן לבצע הזמנה מיוחדת למיטות ארוכות מאלו. אם אנחנו לא מאוד רזים או שיש לנו ילדים שאוהבים להתכרבל איתנו במיטה בשבת בבוקר, יש מיטות רחבות של 180 ס"מ, ואפילו של 200 ס"מ (קינג-סייז). על מנת שנוכל למצוא את המזרן האהוב עלינו ביותר עלינו לנסות בכמה חנויות של מזרנים. כיום ניתן לקבל הביתה מזרן לחודשיים ניסיון ברוב החברות. כך תוכלו לדעת באמת אם המזרן שקניתם אכן מתאים לכם, או שהיה נדמה לכם כך בחנות. ההוכחה הטובה ביותר להתאמה מקסימאלית היא אם תתעוררו בבוקר רעננים אחרי שינה טובה ורגועה בלי כאבי גב וכן, אם ההירדמות שלכם תיעשה מהר יותר מהמזרן הישן שלכם.

בסיס המיטה

פה ישנן כמה אפשרויות. ניתן לרכוש מיטה מעץ או ממתכת כרהיט בפני עצמו המכיל את המזרן שהתאמנו לעצמינו, ורכישה זו לא חייבת להיעשות במקום בו רכשנו את המזרן (אם כי חובה להתאים את הגודל שלו) או שנוכל להזמין אותו יחד עם המזרן באותה חנות, עם ארגז מצעים או בלעדיו. בסיס זה לרוב אינו מצטיין בעיצוב יוצא דופן – למעט במיטות יוקרתיות במיוחד הנרכשות אצל מעצבי רהיטים נחשבים מאוד. אם חשקה נפשנו במיטה שכזו, אולי כדאי להתחיל לחסוך לשם כך, או להחליט שזה פריט מספיק חשוב ושכדאי לצמצם תקציב מדברים אחרים בבית. אני באופן אישי סבורה כי בסיס מיטה עם ראש יפה מעץ, בין אם הוא במראה מודרני ובין אם הוא במראה מעט עתיק או וינטג', מעניק לחדר מראה נעים וחמים ונשאר רק לפנק את המיטה במצעים נעימים וצחים העשויים מכותנה באיכות טובה.

שידות ושולחנות לילה

גם לשולחנות הלילה יש תפקיד חשוב: הם מכילים את כל מה שאנו זקוקים לו מיד לפני השינה ולאחריה: שעון מעורר, טלפון, תאורה, אולי נר בשביל הרומנטיקה, קרם ידיים וקרם רגליים, תרופות, מקום למשקפיים, ספר קריאה, שלט של הטלוויזיה, לעיתים גם מקום לתכשיטים שאנו נפרדים מהם רק כשהולכים לישון. בנוסף, חלקינו גם עובדים עם המחשב הנייד במיטה, או ממלאים בה תשבצים. חשוב שפינה זו תוכל להכיל את כל הדברים החשובים לנו. לא הכול צריך להיות גלוי, חלק יכול להישאר במגירות קטנות שנוכל לתכנן בשידת הלילה שלנו.

תאורה

אנו נוטים לזלזל בפריט חשוב זה, אך הוא יכול לתרום לאיכות החיים שלנו ולנוחות בחדר השינה, או לגרוע מהן. ראשית – תאורת החדר הראשית צריכה להיות מחוברת לעמעם (דימר) כדי שתהיה אפשרות לתת לחדר אור נעים ורך. הוא לא צריך להיות חזק כמעט אף פעם (למעט במקרה שאנו מחפשים תכשיט קטן שנפל על הרצפה, ואז צריך אור חזק). תאורת קריאה טובה ליד המיטה אף היא חשובה מאוד. אם חיים שניים בחדר השינה, צריך תאורת "ספוט" קטנה המיועדת בדיוק לכך, הנתלית מהקיר שמעל למראשות המיטה. הכי נכון זה לתלות מנורות אלו בערך מעל מרכז המיטה ושהן יהיו מכוונות לספר שאנו קוראים בצורה זו שאלומת האור תהיה רחוקה מהשותף שלנו למיטה ולא תסנוור אותו. הרבה מערכות זוגיות ניצלו בשל תאורה טובה כזו, שאגב, עולה פרוטות. אם אנו נוהגות להתאפר בחדר השינה ויש לנו בו שידת איפור, יש לדאוג לתאורה מעל למראה שתהיה מכוונת כלפי מטה, כמו בחדרי אמבטיה.

ארון בגדים או חדר ארונות?

האוכלוסייה בעולם נחלקת בנושא זה לשניים. אני אישית נמנית עם אוהבי הארון הגדול, אשר אינו מתמלא אבק ואינו נשאר פתוח כל הזמן. אולם יש לא מעט אנשים שאחת הפנטזיות הגדולות שלהם היא חדר ארונות מרווח שיכיל בתוכו את כל מה שהם לובשים ושהכול יוצג להם לראווה בו, כולל אביזרים, ושיהיה בו מקום למראה גדולה ומקום להתלבש ולנעול נעליים. חדר ארונות, אם הוא מתוכנן לא בקפידה יתרה ע"י אדריכל של פרוייקט קבלני, הוא חדרון קטן שלרוב לא באמת מכיל את כל מה שהוא צריך, וברוב המקרים יש להוסיף עוד ארון קטן או שידת מגירות בתוך חדר השינה עצמו. בקיצור, בזבוז יקר של מטרים שיכלו לשמש למשהו יותר פרקטי ויותר נוח. אם מדובר בבית שאנו מתכננים לעצמינו, זה סיפור אחר. פה יש לנו את האפשרות לפנק את עצמינו בחדר שיהיה מתוכנן לצרכינו האישיים. אולם יש לקחת בחשבון כי זהו חדר "קסטום מייד", זאת אומרת- תפור לפי מידותינו, ושהוא לא יעלה פחות מ- 20,000 ₪ במקרה הצנוע.

באשר לארונות הסגורים – יש אפשרויות רבות מאוד, המכילות את כל החומרים הנמצאים בשוק. בשנים האחרונות נפוצים מאוד הארונות בעלי דלתות הזזה. דלתות אלו פותרות לנו פעמים רבות בעיית מקום של פתיחת הדלת, ועיצובן יכול להיות דבר יפה מאוד, וגם מגיע בהרבה אפשרויות: דלתות רחבות מזכוכית או מפרספקס בתוך פרופיל אלומיניום כאשר יש אפשרות להשתמש בכמה צבעים; דלתות בצבע עם ידיות "חפורות"; דלתות מעץ מלא בצבעים חמים ונעימים, ועוד. הכול כדי להפוך לנו את חדר השינה למעוצב ויפה.

רכות מפנקת

את הטאצ' הסופי נותנת הרכות שאנו נוסיף לחדר לפי טעמנו. לא לשכוח שחדר השינה צריך להיות גם מקום אינטימי ורומנטי. אפשר לתת את הטון הרומנטי על ידי הוספת וילון מתנופף, נרות, תאורה רכה, פרחים ואביזרים שיעניקו לו מעט תחכום, כמו מראה בעלת מסגרת עתיקה ומעניינת, וכמובן – המצעים המפנקים והכריות הנוחות. כיוון שהחדר אמור גם להיות נוח ופרקטי, לא הייתי ממליצה על כריות קישוט רבות שאמורות לרדת מהמיטה בכל לילה בעת שנישן בה, אלא להסתפק באלו הנמצאות עליה באופן קבוע.

מצעים הם משהו שהייתי ממליצה לתת אליו תשומת לב. כאלו שעשויים מבדים סינטטיים או חצי סינטטיים אינם נעימים כלל. השקיעו במצעים מאיכות טובה, גם אם זה אומר לקנות אותם בסייל של סוף עונה. מספיק שתקנו לכם סט אחד טוב פעם בשנה, עם התלושים שתקבלו לחגים מהעבודה. מצעים טובים אינם זולים אך הם מחזיקים מעמד הרבה זמן. אני ממליצה בחום על משהו שלעולם אינו נמאס ואינו חולף מן האופנה: לבן או שמנת חלקים. בלי דוגמא, או עם דוגמא קטנה ולא משתלטת. משהו שתמיד יהיה לנו נעים איתו ושנרגיש בתוכו פינוק.

לילה טוב וחלומות פז.

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%99%d7%90-%d7%9e%d7%a7%d7%9c%d7%98%d7%99/feed/ 0
הכל תלוי http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%99/ http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%99/#comments Wed, 17 Aug 2011 10:06:24 +0000 http://saloona.co.il/?p=48242 הוילונות, למעשה, הם מין מסך המרכך את המעבר החד בין החוץ לפנים הבית. הם מרככים אור שמש מסנוור, מעניקים פרטיות לנמצאים בתוך הבית והם יכולים גם להיפתח בכל עת שנרצה בכך ולתת לנו תמונה מלאה של הנוף שבחוץ. היתרון הגדול שלהם הוא ביצירת חמימות עוטפת ונעימות בכל אקלים. גם במקומות חמים, יש לוילונות אפקט משלים, קליל ומרענן, אם בוחרים עבורו את האריג המתאים.

עניין של טעם

וילונות הם המלבוש של החלונות בבית. כמו הטעם שלנו בבגדים, כך גם ניתן לראות את הטעם שלנו בעיצוב מלבוש החלונות בבית שלנו. אם אנחנו שקטים ורגועים בטעמינו כך גם יהיו הוילונות, וכך אם אנו נועזים בטעמינו ואוהבים צבעים חזקים. אצל רוב מעצבי הפנים, בחירת הוילונות נעשית בסוף התהליך. מלבוש החלונות הוא בעצם האביזר המשלים והסופי, לאחר שבחרנו את החומרים והצבעים לשאר הבית.

איך להתאים וילון לחלון?

לחדרי המגורים

לחללים הגדולים יותר בבית רצוי לבחור וילונות בעלי אפקט חזותי מרשים. אין הכוונה דווקא לבחירת אריג יקר, אלא לצורת הוילון ולגודלו: רצוי לבחור בוילון ארוך מן התקרה עד הרצפה אשר יעניק מראה של חדר גבוה ושל חלון גדול, גם אם הוא לא כזה; רצוי למקם את הוילון כך שיהיה רחב יותר מן החלון עצמו, זאת משני טעמים:

הראשון, כדי לתת, כאמור, תחושה של גודל; השני, כשנרצה לפתוח אותו לגמרי כדי לקבל תמונה מלאה של הנוף בחוץ, בד הוילונות לא יכסה את החלון אלא יכסה את הקיר. אם צריך, בצו השעה, עדיף לחסוך פה כסף על איכות הבד, ולא על הכמות שלו.

.

לחדרי שינה ולחדרי עבודה

פה רצוי לבחור בוילונות המכסים רק מעט יותר מן החלון עצמו, מטעמי נוחות ופרקטיקה. הדבר יותר נוח למעבר, נוח לניקיון שוטף של החדר, ובעיקר אם יש חתולים או כלבים בבית, אז הם לא משירים את פרוותם על בדים המתנופפים בחדר השינה שלנו. גם במקרה שאנו מצמידים שולחן כתיבה לחלון, לא נוח שיש שם וילון ארוך.

סוג החלון

אם נתברכנו בחלון בעל מסגרת מודגשת יפה עם אמירה ארכיטקטונית, כדאי לשקול אם בכלל כדאי לכסות אותו עם וילון. גם לחלונות מיוחדים יש נוכחות המשפיעה על מראה הבית והתחושה שהוא מעניק. אם אנו רוצים, למשל, במראה מודרני מאוד ונקי מאוד, וילון יכול שלא להתאים.

אם אנו מכסים חלון צר וארוך, כדאי לבחור בוילון רומאי הבנוי לרוחב ומרכך את המראה המאורך.

אם נשקף מחלקו העליון של חלוננו נוף יפה של צמרות עצים וגגות בתים ואילו מחלקו התחתון הנוף מעט פחות אטרקטיבי – כמו למשל מרפסות הבניין שממול – ואנו רוצים מעט פרטיות אך גם אור מבחוץ וירוק בעיניים, ניתן להתקין וילונות על חלקו התחתון של החלון. או שנתלה מוט רגיל וממנו הוילון, או שנתקין וילונות רומאיים או ונציאניים רק מחלקו התחתון. כך נשאיר את החלק העליון פנוי לנוף.

חומרים

ישנן הרבה מאוד אפשרויות לבחירת אריגים לוילונות. יש אריגים סינטטיים ויש טבעיים, הכול תלוי בתקציב וגם באפקט שאנו רוצים לקבל. באקלים של ישראל החמה ובסביבה מלאת האבק שלנו יש המלצה גורפת להשתמש באריגים טבעיים: כותנה, פשתן, משי וכן שילובים שלהם. אריגים אלה הרבה יותר נוחים לתחזוקה שוטפת, דהיינו כביסה (כמובן רק בתכניות של כביסה ביד ובטמפרטורה הכי נמוכה, וחומרי כביסה עדינים) ותלייה מחדש. הם מתבלים לאט יותר, וכמובן נותנים הרגשה נעימה יותר של חומר טבעי. בארצות קרות יותר משתמשים בוילונות כבדים יותר בעלי שכבות אחדות, שחלקן אמורות לווסת את כמות האור הנכנסת לחדר (באירופה, למשל, אין תריסים) וחלקן אמורות לתת את אפקט העיצוב וחימום החדר.

על מה לתלות

ניתן לתלות את הוילונות על מוט בעזרת טבעות או ווים המיועדים לכך, זאת היא לרוב האפשרות הזולה יותר. כך ניתן לרכוש וילונות מוכנים וניתן להזמין במיוחד וילונות התפורים כך שיושחלו על "שינה", מסילה של וילונות. אין ספק שהאפשרות השנייה נראית מהודרת יותר.

צבעים

הכול עניין של טעם ומינון. אני באופן אישי חושבת כי הוילון לא צריך לבלוט בצבעיו. הוא צריך להיות בצבעים המשלימים את צבעי הקירות ולהוות רקע לחדר ולתכולתו, לא לעמוד בפני עצמו. וילונות ממשי אדום מתאימים יותר לחדר שינה הצורך פרטיות ואולי רוצה גם להעניק אווירה רומנטית לדייריו, ולא כל-כך לסלון. וילון חלק ובהיר מהווה רקע שקט לחדר נעים, גם אם לא כל-כך שקט בצבעיו. ווילון עם דוגמא צריך להתכתב עם חפץ אחר בחדר עם דוגמא זהה או דומה עם צבעים זהים: כורסא, כריות או טפט. הכול, כאמור, עניין של מינון נכון.

אור וצל

וילונות יכולים להעניק לחדר בשעות שונות של היום משחקים של אור וצל. תריס ונציאני, למשל, יכול לשחק עם קרני השמש בשעות של זריחה ושקיעה ו"לצייר" פסים של צל על הקיר ממולו ובכך להוסיף לעניין ולאווירה שבחדר. וילונות אטומים יכולים לווסת באופן מוחלט את כמות האור שאנו רוצים שיהיה בחדר, ואלו האווריריים לא מפחיתים מכמות האור, אלא רק מרככים אותו ומונעים סינוור.

ולבסוף

כדאי  לשקול את כל הנתונים מסביב לפני שרוכשים את הוילונות: מה גודל החלונות? כמה אור נכנס לחדר והאם אנו רוצים את כולו? האם יש צורך בפרטיות? מי משתמש בחדר (לא נתלה וילון עדין בבית עם ילדים קטנים או עם חיות מחמד)? והכול – במסגרת התקציב שלנו. הלבשת חלון אחד יכולה לעלות בין כמה עשרות שקלים לכמה אלפי שקלים. הכול תלוי.

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

צילומים:

Thinkstock

http://www.flickr.com/photos/photo-gratis/

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%99/feed/ 0
קרוב לבית http://saloona.co.il/blog/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa/ http://saloona.co.il/blog/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa/#comments Wed, 10 Aug 2011 11:57:54 +0000 http://saloona.co.il/?p=47665 כיום רבים ורבות מאיתנו מבצעים היום לפחות חלק מן העבודה שלנו מהבית. הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לנו לקבל ולהעביר מידע מיידית ובכך לחסוך בדלק ובזמן עמידה בפקקים, ולעבוד באופן רגוע יותר בסביבתנו הטבעית.  בעצם, כך אנו חוזרים למודל העתיק של עבודה ופנאי תחת אותה קורת גג.

לפיכך, עלינו לתכנן ולעצב את חלל העבודה כך שיתאים לנו מבחינה ארגונומית, מבחינת שטף וסדר העבודה, וכן עליו להיות נעים עבורנו ואסתטי. היתרון הוא בכך שיש לנו את הפריווילגיה לבחור בעצמינו את ריהוט המשרד או הסטודיו שלנו, וגם לשים בסביבתנו חפצים הגורמים לנו הרגשה טובה, כמו למשל תמונות של בני משפחה או היצירות האחרונות של הילדים שלנו, או סתם כל פריט שכיף לנו להתבונן בו.

רצוי מאוד שחלל העבודה יהיה נפרד משאר הבית, ועם זאת לזכור שהוא חלק אינטגרלי ממנו ולכן רצוי שיעוצב לפי הקונספט הכללי של הבית. והכי חשוב, אנחנו צריכים שיהיה לנו נעים לשהות בו.

אז מה צריך לשקול?

בחירת המיקום

גודל

צריך לבדוק מהם הצרכים שלנו: האם אנחנו אמנים הצריכים מקום לעבודות גדולות ולחמרי גלם, או שעבודתנו כולה מתבצעת במחשב? האם יש צורך ביותר ממחשב אחד, והאם יש לנו צורך בציוד משרדי רב כי יש ניירת ותיוקים? האם אנו מחזיקים מלאים כלשהם? מה גודל הבית שאנו גרים בו?

אם יש אפשרות לבחירת חדר שייוחד רק למשרד הביתי, עדיף כך. צריך להפריד בין איזור העבודה לחיים השוטפים של הבית עד כמה שניתן. צריך לדעת מתי לסיים ולסגור את הדלת של המשרד ולהיות מסוגלים להירגע לאחר שעות העבודה.

תאורה

רצוי מאוד ששולחן העבודה העיקרי שלנו יהיה ממוקם ליד חלון גדול ומואר. הדבר לא רק עוזר לנו לעבוד, יש לו גם אפקט פסיכולוגי. אם יש גם נוף יפה או עצים להביט עליהם מבעד החלון, הרי שנתברכנו.

גישה

אם אנחנו מקבלים לקוחות בבית המצב האופטימאלי הוא שתהיה אפשרות לכניסה נפרדת. אם אין, רצוי שחדר העבודה יהיה ממוקם כמה שאפשר קרוב לדלת הכניסה. קצת קשה להעמיד פנים רציניות כאשר עוברים ליד חדר השינה שלנו או ליד ערימת כביסה לא מקופלת. כמובן, כאשר נכנסים אלינו הביתה אנשים הקשורים לעבודה, עלינו לשמור על חזות נקייה ומסודרת ועד כמה שניתן לא להסגיר את הרגלי היומיום של דרי הבית.

רעש

אם יש ילדים קטנים בבית, רצוי שחדר העבודה יהיה מרוחק כמה שניתן ממרכז הפעילות שלהם. אם יש מקור רעש מחוץ לבית, כמו למשל גן ילדים הממוקם בסמוך אלינו, רצוי לבחור בחדר מרוחק מאזור הרעש.

אם אין לנו אפשרות לחדר עבודה נפרד, עלינו לחשוב מה המיקום העדיף בתוך החלל הקיים. אולי ניתן בכל-זאת לשלב שני ילדים הקרובים בגילם בחדר אחד גדול ובחדר הקטן יותר להשתמש כחדר עבודה. הרבה פעמים יש לנו בבית חללים לא מנוצלים, כמו למשל קצוות של מסדרונות רחבים בין חדרי שינה או חדרון שירות שיכול לעבור הסבה לפינת עבודה.

אם בחרנו כך שחלק מהסלון ישמש אותנו לעבודה, אז רצוי לקיים הפרדה של מחיצה נמוכה בין האזורים. כך, אם נכנס אורח הביתה, אין הוא עד לכל המסמכים שלנו הפזורים באמצע תהליך על השולחן, וגם אנו יכולים לבצע הפרדה בין זמן עבודה וזמן מנוחה. בכל מקרה, עלינו להיות מאוד מאורגנים ומסודרים אם אין לנו חדר סגור.

אפשרות נוספת היא להשתמש בשולחן האוכל כמשרד לשעות היום. אולם, אם עלינו לפנותו לפחות פעם ביום, אין זה פתרון מוצלח כל-כך.

המקרה הכי פחות רצוי, אך הלעיתים הכרחי, הוא הסבת פינה בחדר השינה לעבודה. מאוד קשה להירגע ולישון כאשר החלל שאנו מנסים להירגע בו עמוס במידע וכל פינה שאנו מסתכלים עליה מזכירה לנו מה עוד לא הספקנו לעשות היום. במקרה כזה יש שתי אפשרויות: האחת היא לשים פרגוד בין שולחן העבודה (שרצוי שיהיה ליד החלון) ובין אזור השינה; והשנייה היא למקם את כסא העבודה עם הגב למיטה. כך נעשה הפרדה מוחלטת בין מנוחה לעבודה.

תכנון ועיצוב

שני הדברים החשובים ביותר בפינת העבודה שלנו, לאחר שבחרנו בקפידה את מיקומה, הם השולחן והכסא. אלה צריכים להתאים לנו כמו כפפה, שהרי אנו יושבים עליהם ולידם שעות רבות . השולחן צריך להיות בגובה מתאים ובגודל מספיק לצרכינו, עם מיקום נוח למחשב, מסך, מדפסת, פקס, טלפון נייח (בגלל הקרינה), מנורת שולחן איכותית (כי לפעמים צריך להשלים עבודה בלילה) וכל הציוד המשרדי. חובה עלינו להשקיע בכסא טוב! כמובן שכל אלו צריכים להיות לפי טעמינו ולפי אופיו של הבית: אם אנו אוהבים רהיטים עתיקים, ניתן גם פה לבחור שולחן בעל אופי עתיק. אולי למען הנוחות וגודל המקום, כדאי לרכוש שולחן ששימש פעם כשולחן אוכל קטן. אלו בד"כ יכולים להתאים מאוד מבחינת גודלם לפינת עבודה. אני עצמי כותבת שורות אלו על שולחן כזה. כדאי לחפות שולחן זה בלוח זכוכית כדי שיהיה נוח יותר לכתוב עליו.

לאחר מכן חשוב להקפיד על מידוף שיהיה נוח ומספיק לכל מה שצורך אחסון. חשוב שכל החומר יהיה נגיש ומאורגן, על מנת שנהיה יעילים.

אחסון

את קופסאות האחסון לניירת, לדיסקים ולציוד המשרדי אנו יכולים לבחור לפי הצבעים האהובים עלינו. אפשר להשאיר מקום על הקיר, קרוב לשולחן העבודה, ללוח שעם עם הודעות חשובות ועם לוח שנה מעודכן, ולא לשכוח מקום לפח אשפה ולהדום קטן לרגליים מתחת לשולחן.

תשאירו מקום לשפיות

אם יש מספיק מקום בחדר, כדאי למקם בו ספה או כורסא נוחה. מומלץ לעשות שינויי תנוחה ואווירה כל כמה זמן. אם אנו צריכים לקרוא חומר המודפס על נייר או במחשב הנייד, ניתן לעשות זאת לאו דווקא ליד שולחן הכתיבה. המלצה נוספת היא לעשות באמצע יום העבודה מנוחה של 10-15 דקות עם עיניים עצומות על הכורסא או על הספה, וזאת על מנת לשמור על תפוקה גבוהה במהלך כל שעות העבודה. זה עובד, בדוק.

אם קשה לנו לעמוד בפני כיור מלא בכלים כאשר אנו הולכים למטבח כדי להכין כוס קפה, אולי כדאי למקם בחדר העבודה פינת קפה עם קומקום ושאר הדברים, וגם עם מקרר קטן. הכול כדי שלא יסיחו את דעתנו מטלות הבית. (לא לדאוג, הן לא יברחו לשום מקום).

ילדודס

אם יש לנו ילדים קטנים שנמצאים איתנו בשעה שעלינו להשלים עוד כמה מטלות, רצוי להשאיר בשבילם פינה בחדר: שולחן ילדים קטן עם חומרי יצירה או עם כמה משחקים, על מנת שיוכלו לשהות לידינו גם בשעה שאנו עסוקים/ות.

וקצת אווירה

אין סיבה שאזור העבודה שלנו לא יהיה נעים לעין ומשרה אווירה נוחה ושמחה. אמנם לא הייתי ממליצה על צבעים נועזים לקירות או על טפטים עם דוגמא דומיננטית, אבל בהחלט אפשר לשחק עם סכימת צבעים רגועה ונעימה ולתלות על הקירות יצירות אמנות האהובות עלינו. גם עציץ, אחד לפחות, ייתן לנו הרגשה טובה. חשוב שנהיה מסודרים ומאורגנים בחלל העבודה שלנו, יותר מאשר באזורים אחרים בבית. אבל שלא נשכח, שבכל זאת - אנחנו בבית שלנו.

.

עבודה נעימה!

.

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

צילומים:

Thinkstock


]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa/feed/ 0
החיים בירוק http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7/ http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7/#comments Sun, 31 Jul 2011 11:28:22 +0000 http://saloona.co.il/?p=46410 עיצוב אקולוגי כבר מזמן איננו בגדר טרנד. כולנו מבינים בשלב הזה כי כל מאמץ קטן של כל אחד מאיתנו בחיסכון באנרגיה, במיחזור ובשימוש בחומרים כמה שפחות מזיקים לסביבה, הופך לבסוף לבעל השפעה. זהו גם אינו עניין של החלפת פריטים מסוימים באחרים אשר הנם ידידותיים לסביבה. תכנון בית אקולוגי או עיצוב אקולוגי הוא אורח חשיבה. הוא מכיל בתוכו מספר של נושאים אשר כל אחד מהם וכולם יחד חשובים לאורח חיינו ולבריאות שלנו ושל בני משפחתנו, וחשוב מכל – יכול לחסוך לנו לא מעט כסף.

אז איך אני, האזרחית הקטנה, יכולה להצטרף למאמץ זה ולהשפיע אפילו במעט?

חיסכון בחשמל

נושא זה מתחלק לכמה נושאים:

איטום הבית. בית אטום צורך עד 40% פחות אנרגיה בקירור ובחימום, ובארץ חמה כמו שלנו זה דבר חשוב מאין כמוהו. הדבר מתבטא בחומרי הבניה בהם אנו משתמשים, בסוג החלונות, בגודלם ובהצללה שלהם. בארץ נהוג להוסיף תריסים לחלונות. הדבר אולי אינו תמיד יפה בעיני כולם, אך הוא ללא ספק עוזר להצללת הפתחים. כיום ישנם סוגים רבים של תריסים, כשהחדישים שבהם הם תריסי גלילה שכאשר הם סגורים יש בהם אפשרות לשינוי זווית השלבים, וכך אפשר להאיר את החדר מבלי לתת לקרני השמש להיכנס אליו. אם אנחנו לא רוצים או לא יכולים להשתמש במוצר זה, רצוי להוסיף איזשהו סוג של פרגולה מעל לחלונות גדולים. זו יכולה להיות פרגולה קבועה או כזו שיכולה להסגר בכל עת שנרצה.

מזגנים חסכוניים. המיזוג המיני-מרכזי התגלה כזללן אנרגיה לא קטן. גם בבית גדול – מזגן קטן לכל חדר לחוד יגרום לחיסכון משמעותי. הרבה פעמים אנו מפעילים מיזוג מרכזי כשבחלק מהחדרים שהוא ממזג לא נמצאים כלל אנשים. חבל, לא?

שימוש במאוורר תקרה. אם נתלה בתקרת חדרי השינה וחדרי המגורים שלנו מאווררי תקרה ונשתמש בהם תכופות, כמו למשל בזמן השינה, הדבר יבטל הרבה פעמים צורך במזגן ויחסוך לנו הרבה כסף.

רכישת מכשירי חשמל בעלי דירוג גבוה לחיסכון בחשמל ובמים. זאת, כמובן, אם אנחנו עומדים בפני רכישת מכשירים. גם זריקה מיותרת של חפצים מכבידה מאוד על מאגרי הפסולת שלנו.

ייבוש כביסה על חבלי כביסה בימי שמש. ולא חסרים לנו כאלה – במקום שימוש במייבש כביסה.

תכנון חללים קרירים יותר ופתחים, כאלו שיגרמו למעברי אוויר נעימים ולקיצור השימוש במזגנים. פה עלינו להבין כי בבחירת האדריכל/ית או המעצב/ת יש לנו השפעה, ורצוי לבחור בכאלה המעדיפים את הבניה האקולוגית.

אל תשכחו את דוד המים. שימו שעון-עצר על דוד המים, וכמובן - דוד שמש!

השתמשו בתאורת לד, היא חסכונית מאוד.

חיסכון במים

אם אנו בונים בית חדש לגמרי, עלינו לבדוק את האפשרויות של מחזור המים. יש אפשרות למקם צנרת שתתעל את המים ה"אפורים" מהמקלחות לניאגרות של השירותים או להשקיית הגינה. יש גם אפשרות לצנרת חוזרת שתחמם את הצינורות של המים היוצאים מן הדוד ותחזיר אליו את המים הקרים שעוברים בה עד הגעת המים החמים. כך לא יזרמו כמויות גדולות של מים טובים ונקיים לביוב.

התקנת מחמם מים קטן המופעל בעזרת גז בתוך חדר האמבטיה תחסוך גם היא כמויות גדולות של מים אבודים, בנוסף לחיסכון גדול בחשמל. שהרי פעמים רבות דוד החשמל מופעל יותר זמן מהדרוש. גם בבתי דירות גדולים הבנויים ליותר מ- 8 קומות לגובה אין אפשרות למקם דודי שמש. עשרות אלפי דירות בישראל החמה אינן יכולות לנצל את אנרגיית השמש לחימום מים, ומתקן כזה יכול להוות פתרון מצוין.

שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה

לצערנו, נושא זה עדיין בחיתוליו בארץ. כאשר אנו בונים בית או משפצים, יכולת ההשפעה שלנו על בחירת חומרי הגלם היא חלקית. בלוקים מחומרים ידידותיים עדיין אין פה, ואלא אם נרצה לבנות את ביתנו מבוץ, מגללי גמלים או מחמר, אנו נסתפק במה שהקבלן שלנו משתמש. אולם בנוגע לחומרי הגמר כן יש לנו השפעה

חומרי הגמר: אנו יכולים לדרוש שכל הצבעים לקירות הבית יהיו על בסיס מים וידידותיים לסביבה. גם בנושא הנגרות ניתן לדרוש דרישה זהה: שהנגר ישתמש בצבעים ובלכות על בסיס מים.

לא כדאי לשים שטיחים מקיר לקיר, כיוון שאלו מכילים דבקים וחומרים רעילים, וחומרי הניקוי שלהם רעילים גם הם.  אולי דבר זה אינו נראה לנו חשוב, אך חומרים אלה עלולים לגרום לנושם אותם באופן קבוע מגוון גדול של נזקים, ועל אחת כמה וכמה לפעוטות הזוחלים שמכניסים את ידיהם לפיהם ולחיות המחמד שלנו.

אם אנחנו רוצים ריצוף פרקט, כדאי לבחור בעץ במבוק. הבמבוק גדל מהר מאוד ומשתקם בזמן קצר בהרבה מעצים אחרים שנכרתים על מנת לספק את צרכי העיצוב והריהוט של דרי כדור הארץ. בעיני הוא גם יפה מאוד. באירופה ובצפון אמריקה מרבים להשתמש בשעם לריצוף, כאשר פה השעם פחות נפוץ. אפשרות שנייה (אך יקרה יותר) היא להשתמש בעצים ממוחזרים, ז"א בעצים שפורקו כבר מבתים ישנים או מרהיטים אחרים ושעברו שיחזור וחידוש. כך נדע שלא כרתנו אף עץ.

השתמשו בחומרים טבעיים: ריפודי כותנה, שגם נעימה מאוד למגע, שטיחי צמר או כותנה, וילונות כותנה או בד טבעי אחר, קשטו בחפצי זכוכית ופחות במתכות, פלסטיקים וחמרים מלאכותיים אחרים.

שתלו הרבה צמחיה. גם בתוך הבית וגם מחוצה לו – הרבה ירוק בעיניים זה ירוק בנשמה. גדלו את עשבי התיבול שלכם בעצמכם. גם בדירה קטנה הדבר אפשרי, כך גם תרוויחו אותם אורגניים.

שימוש חוזר

רבות דובר על שימוש חוזר ברהיטים, על צביעה מחדש, ריפוד מחדש ועוד. לא אכביר מלים על כך, רק אציין את הצורך לא להרבות בפסולת ולא לזרוק סתם חפצים. לא צריך להחליף את כל הרהיטים כשעוברים דירה. אולם אם בכל זאת החלטתם לשנות כליל את פני הבית והרהיטים עדיין במצב טוב, מכרו אותם או תנו אותם למי שצריך. כך לא תזרקו לרחוב דבר טוב ומישהו אחר מאוד ישמח לקבל אותו. כדברי הפתגם: "זבל של איש אחד הוא זהב של איש אחר".

החיים בזבל

אם התמזל מזלכם ואתם גרים בבית פרטי או שיש לכם מרפסת גדולה, שימו בה קומפוסטר. כיום עיריות רבות מוכרות מתקנים לעשיית קומפוסט במחירים סבירים מאוד. כך תקטינו מאוד את כמויות האשפה שאתם מייצרים, וגם תדשנו ותעשירו את הגינה שלכם וזו תהיה ירוקה בהרבה מכל אלו של השכנים.

הימנעות מקרינה

בימינו ישנם לא מעט מכשירי חשמל בבית, וגם בחדרי השינה. מומחים לאקולוגיה טוענים כי הקרינה האלקטרומגנטית הבוקעת ממכשירים אלה ומכבלי החשמל המחוברים אליהם חודרת לגופנו וגורמת לשלל רעות חולות, כשהקטנות שבהן הן מתח פיזי והפרעות בשינה. על מנת להקטין השפעה שלילית זו עלינו לנקוט מספר צעדים: שימוש בשרוולים מיוחדים לכבלים אשר מקטינים את מעבר הקרינה; התקנת שעון-עצר אשר מפסיק את פעולת המכשירים כאשר אין צורך בשימוש, למשל כאשר אנו ישנים, וחוזר לפעולה כאשר יש שוב צורך, למשל כאשר נדלק האור בחדר. ה"ירוקים" מאוד שבינינו נמנעים בכלל מהכנסת מחשבים ומכשירי טלוויזיה לחדרי השינה,  במיוחד לאלה של הילדים.

לסיכום

להיות ירוק זו החלטה הדורשת מחויבות לאורח חיים ותשומת לב מתמדת לפרטים כמו מחזור, שימוש בחומרי ניקוי אקולוגיים (שדרך אגב, אינם יקרים יותר מהרגילים), שימוש במוצרי קוסמטיקה טבעיים, ורצוי גם אכילת מזון טבעי כמה שיותר. אם כל אחד מאיתנו יעשה רק כמה צעדים קטנים, כמו חיסכון במים וחיסכון בחשמל, הוא יתרום להקטנת פליטת  פחמן דו-חמצני ולשמירה על הבית שלנו.

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

צילומים:

Thinkstock

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7/feed/ 0
לשכת יורשי העצר http://saloona.co.il/blog/%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%a8/ http://saloona.co.il/blog/%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%a8/#comments Tue, 26 Jul 2011 11:11:18 +0000 http://saloona.co.il/?p=45805 עוד בטרם התרגלנו לרעיון שהתינוקות שלנו אינם כה קטנים יותר, התמרור "אין כניסה" כבר נתלה בדלת חדרם ועלינו להתמודד עם טעמם המתעדכן חדשות לבקרים, וכן עם דרישותיהם המשתנות. איך מתמודדים עם זה כשאנחנו בעצם משוללי רישיון כניסה לממלכתם ואיננו נחשבים ל"קוליים" מספיק כדי לעצב את חדרם?

גיל ההתבגרות הוא ללא ספק השלב המוזר והמעצבן ביותר בחייו של האדם. מבלי להיכנס לאספקטים החינוכיים והפסיכולוגיים, עלינו להבין כי אנו צריכים לעשות לעצמינו עבודת הכנה לפני עיצוב חדרו/ה מחדש של המתבגר/ת, וכדאי שנבוא אליו/ה מוכנים עם הצעות ואופציות שונות, ומוכנים לפשרות מצידינו וגם למגבלות מסוימות שאנו מרגישים כי הן הכרחיות מבחינתנו. עלינו להבין כי זוהי ממלכתו/ה הפרטית (במידה והמתבגר/ת מתגורר/ת בחדר משלו/ה ולא חולק/ת אותו עם אח/אחות נוספים. במקרה כזה הוא/היא אלו שיצטרכו להתפשר יותר) וכי עבודת עיצוב חדרו/ה חייבת להיעשות תוך שיתוף פעולה.

תכנית עבודה

ראשית עלינו לתכנן את התקציב העומד לרשותנו: האם אנו מתכוננים להחליף את כל מערך הריהוט בחדר, או שמא מתכוונים להעניק לו טיפול קוסמטי בלבד? שתי האפשרויות יכולות לשנות כליל את מראהו ולעשות את העבודה, ועלינו להחליט מראש לאיזה היקף של פרויקט אנו נכנסים.

שנית, וכאן אנו כבר משתפים את הנער/ה במשימה, יש להחליט על סגנון או נושא שיהווה בסיס למראה החדר.

שלישית, עלינו לתכנן את אזורי התפקוד שבחדר: באיזה גודל מיטה נבחר, איזור עבודה/לימודים החשוב ביותר עם ציוד מתאים וחלל המספק את כל הצרכים, איזור אחסון לבגדים, ציוד ספורט, תחביבים שונים וספרים, ואם נשאר לנו מקום אז אולי איזור קטן לאירוח או איזור למשחקים (כמו משחקי מחשב או טלוויזיה למיניהם).

היכון, הכן... צא!

לפני שאנחנו ניגשים למשימות העיצוב, כדאי שנעשה צעדי-הסתגלות ראשונים לנו ולדרי החדר: נפנה משחקים וצעצועים שאינם כבר לגילו/ה; נוריד טפטים ובורדרים תינוקיים; נמחק ציורים מילדותו/ה המוקדמת שנשארו על הקירות; נחליף את המצעים לכאלו בלי גראפיקה של גיבורי ילדות כמו בארבי, פינוקי וסופרמן למצעים חלקים או לכאלה עם גראפיקה מעודנת בוגרת יותר; ונחליף את האביזרים בעלי האופי הילדותי אם נשארו: מנורת לילה של פו הדוב, נברשת או וילון. לעיתים, אגב, די בכל אלה כדי לגרום למתבגר/ת להרגיש נוח יותר וגאה יותר בחדרו. לאט לאט הם יוסיפו אביזרים התואמים את טעמם, כמו תמונות, כריות, כיסוי-מיטה וכו', מבלי שנכנסנו להרפתקה יקרה.

על טעם ועל ריח

המראה הכללי: הצבעים השולטים, הסגנון והציוד הנדרש. ההמלצה הגורפת היא לבחור בצבעים שקטים ובוגרים, כגון לבן או שמנת, שיהוו פלטפורמה נוחה להוספת האביזרים שלהם. הם ירגישו בוגרים מאוד באווירה כה לא צבעונית. כיף יהיה אם תוסיפו קיר אחד עם צבע או טפט שייתן את הטון. אם הנער/ה רוצה בצבעים נועזים, השתדלו להתפשר על קיר אחד ולא על כל החדר, למרות שצבע על הקיר הוא דבר שניתן לשנות יחסית בקלות ובזול.

ריהוט: אם אתם מחליפים את הריהוט, הקפידו על כך שזה לא יהיה בגוונים שכולם יצטערו אח"כ על בחירתם. הרי בני נוער, למרות עיקשותם הרבה, עלולים לשנות תכופות את דעתם ואת טעמם עפ"י צו אופנה כזה או אחר או לפי לחץ חברתי.

לבנות: אפשר לבחור, כגוון כללי, את הצבע הסגול על גווניו השונים. הוא מתויג כצבע רך של בנות כמו הוורוד, אך הוא יותר בוגר ממנו. קירות בגוון לילך עדין עם השלמות של רהיטים או אביזרים בגווני כרום או אלומיניום, לבן או שמנת, סגול כהה או כחול – יכולים להיות מרשימים מאוד. אפשר לשים כילה סגולה מעל למיטה ולשוות לה מראה רומנטי, או וילון בסגול כהה שיעניק מראה מסתורי לחדר.

לבנים: קירות באפור בהיר, בזית בהיר או בחאקי, עם השלמת קיר אחד בטפט עם גראפיקה פשוטה או בצבע באותו גוון אך במספר טונים כהה יותר, יזכו אתכם בחיוך מבנכם המתבגר. הוא כבר לא יצטרך להתמודד עם התכלת הילדותי או עם הכחול השמרני והצפוי.

אביזרים: ניתן להכניס לחדר אביזרים שיעניקו לו "גלאם" בוגר, כגון מראות, כוננית מכרום או מאלומינים, גוף תאורה כסוף, בורדר או טפט עם נגיעות כסופות.

תפקודי החדר

מרחב וחלוקת החדר: כדאי לעשות, עד כמה שניתן, הפרדה של האזורים בחדר על מנת שלדייר/ת בו יהיה יותר נוח ונעים: שהמיטה לא תהיה צמודה לשולחן הכתיבה, למשל, ושאם יש מקום, להפריד ע"י שידה קטנה או שולחן-צד קטן בין המיטה לאזור האירוח, אם יש כזה.

מיטה: אם מחליפים מיטה, רצוי כבר לרכוש מיטה וחצי או לפחות כזו הניתנת לפתיחה בקלות. מיטה זו צריכה להיות בעלת מזרן איכותי המותאם למשקל של אדם בוגר. בני הנוער גדלים ומתפתחים וצורכים הרבה שעות שינה, ואין לזלזל בתפקידו החשוב של המזרן.

שולחן הכתיבה / עבודה: כדאי לדאוג ששולחן הכתיבה יהיה מספיק מרווח כדי  שיהיה עליו מקום למסך מחשב וגם מקום לכתוב עליו תוך כדי עבודה, ורצוי שיהיה גם מקום למגש קטן לניירות שנמצאים בתהליך עבודה. תאורת שולחן טובה הכרחית. אם ניתן, כדאי שליד שולחן זה יוכלו לשבת 2 אנשים. כסא טוב גם חייב להצטרף לשולחן.

הנערים/ות /של היום מבלים שעות רבות מול המחשב, גם בלימודים וגם בפעילויות פנאי, ואין אנו רוצים לגרום להם לבעיות גב בגיל כה צעיר. יש צורך לווסת מדי פעם את גובה הכסא ואת זווית המסך כדי להתאימם לגובה הנוכחי של המשתמש/ת. גם לוח שעם להודעות, הזמנות ותמונות של החברה מוסיף צבע ועניין לחדר.

אחסון רב הנו הכרחי: מלבד ארון בגדים מאורגן, כדאי שיהיו מדפי ספרים בקרבת שולחן העבודה שיכילו, מלבד ספרים וחומר לימודי, גם אמצעי אחסון לדברים שונים, כגון קופסאות קרטון יפות כמו אלה שניתן למצוא באיקאה - לציוד ספורט, לציוד של תחביבים ולאביזרים הדורשים אחסון; מעמדים (רצוי מעוצבים) למגזינים, שיכילו גם חומר לימודי שלא ילך לאיבוד; אחסון לדיסקים ותיקיות מסודרות לניירות של בית הספר. בחדרים של בנות, סלסילות יפות לאחסון תכשיטים, איפור ואביזרי לבוש שונים יוסיפו חן.

ואם נשאר לנו מקום, רצוי להוסיף אזור לאירוח: כורסא קטנה, פוף, כורסא מתנפחת או אפילו קבוצת כריות על הרצפה יעשו את העבודה. כיום יש להרבה בני נוער מרכז בידור בחדרם והם משחקים במשחקי טלוויזיה, משחקי מחשב או צופים בטלוויזיה. בואו נעשה שיהיה להם כיף, ושחדרם אכן יהיה מבצרם.

.

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%a8/feed/ 0
מתערבבים http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%91%d7%99%d7%9d/ http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%91%d7%99%d7%9d/#comments Tue, 19 Jul 2011 06:58:20 +0000 http://saloona.co.il/?p=45109 עיצוב אקלקטי הינו עיצוב תוך ערבוב סגנונות שונים ותקופות שונות, כאשר ישנן שתי אסכולות עיקריות המתייחסות לסגנון זה: האחת קוראת למחשבה רבה ולעיצוב תוך זהירות והתאמה מרבית, והשנייה טוענת כי זוהי בעצם "החלטה שלא להחליט",  ודוגלת בערבוב סגנונות לא זהיר במיוחד, שהרי זהו כל הקסם בערבוב.

מה יותר נוח מלהחליט על הסגנון שאנו הכי אוהבים וללכת איתו עד הסוף? לדוגמא, אם אנחנו אוהבים את סגנון הבארוק, נשקיע בעבודת מחקר על כל המקומות בהם ניתן למצוא פריטים מתקופה זו ונעצב את ביתנו בסגנון זה, אפילו בחדרי השירותים: נשים אסלה בסגנון עתיק, מראה עם מסגרת מוזהבת וכבדה, כיור המונח על שולחן קטן מעץ המקושט בפיתוחים, ברז מוזהב, אריחים בעלי מראה עתיק ואפילו גוף תאורה ססגוני ובעל נוכחות. אולם, מה אם אנחנו אוהבים את תקופת הבארוק, אבל גם את תקופת ה"רטרו", דהיינו שנות החמישים, הששים והשבעים? ומה אם בנוסף להם, אנו חומדים גם פריטים מסוימים בעלי אופי מודרני לחלוטין ומעדיפים מראה יחסית נקי, ללא שום פריטים "מיותרים" או פיתוחים אשר צריך לנקותם לעתים קרובות, ונרצה מטבח הבנוי מארונות מצופים פורמייקה מבריקה וחדשנית?

איך להיות אקלקטי באופן מוצלח?

אם אנחנו נמנים על הסוג האחרון (ואני מודה שאני חוטאת בכך), עומדת בפנינו משימה שאינה פשוטה כלל וכלל:

הבסיס

תחילה, עלינו לבחור בקפידה את התקופה שבה אנו מרגישים בה הכי נוח ולעצב איתה את מרבית הבית, ולהשאיר מקום לפריטים מתקופות אחרות אשר יהוו השלמה למראה השלט.

משחקי זמן ומקום

פריטים אלה יכולים להיות מתקופה אחרת, או אפילו משייכות גיאוגרפית או תרבותית שונה. למשל: אנו יכולים לעצב את ביתנו באופן מודרני לחלוטין, נקי הן בקווים והן בצבעים, ולשים שטיח פרסי או אפגאני באמצע הסלון, וכן ארון קטן או שולחן צד מאינדונזיה או ממרוקו. או, למשל, לעצב את ביתנו בסגנון אנגלי קלאסי או צרפתי כפרי (פרובאנס) ולתלות על הקיר יצירת אמנות עכשווית לגמרי. דוגמא קלאסית אחרת: בית המרוהט בסגנון ישן, עם רהיטים משופצים ואוסף חפצים משוק הפשפשים, שבאמצע הסלון נחה לה ספה מודרנית בעלת רגלי ניקל מבריקות. או, וזו הדוגמא האהובה עלי, שולחן אוכל כבד מעץ מיושן וסביבו כסאות פלסטיק שקופים בעיצוב של פיליפ סטארק או כסאות פלסטיק לבן בעלי רגלי ניקל.

שאלה של מינון

כל אחת מן האפשרויות הנ"ל נראית מתאימה ובעלת מראה מתוחכם, אם רק נהיה זהירים באקלקטיות שלנו ולא נכביר באוספים רבים מדי, בחומרים ובצבעים רבים מדי, וכמובן שגם בתקופות רבות מדי. שהרי אנו רוצים שהתוצאה הסופית תיראה "קז'ואל" אך כלאחר מחשבה, ולא מקרית מדי.

לערבב בעדינות

קל מאוד להיסחף בהצגת אוספים אהובים ובאיסוף פריטי ריהוט ממקומות שונים יחד עם פרטי אומנות. החוכמה היא לערבבם בעדינות. לא ליצור עומס גדול מדי של סגנונות בחדר אחד, שכן אז יהיה קשה להבחין בכל פריט ובקסמו. היופי של האקלקטיות הוא ביכולתו לתת לנו הרגשה נוחה ונעימה בחדר שאינו מהודק מדי בסגנון אחיד. הדבר דומה בעיני ללבישת ג'ינס עם חולצת מעצבים אלגנטית: מראה מתוחכם אך נוח, שלא מחייב יותר מדי.

יש עוד המון מה לומר על סגנונות אקלקטיים שונים, אך אני מעדיפה לתת לאינסטינקטים שלכן לדבר אליכן ולא להכתיב דבר מאוד מסוים. זה כל היופי בערבוב סגנונות. שימו מה שאתן הכי אוהבות בחדר אחד ולאט-לאט ההרגשה שלכן תכתיב לכן מה מתאים למה, ולא לשכוח לתת לפריטים מיוחדים את המקום שלהם ואת הכבוד המגיע להם.

.

בהצלחה!

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%91%d7%99%d7%9d/feed/ 0
מועדון ארוחת הבוקר http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/ http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/#comments Sun, 10 Jul 2011 09:31:21 +0000 http://saloona.co.il/?p=44198 לפני כמאה שנה, כשרוב האוכלוסיה יכלה להרשות לעצמה לפחות משרתת אחת בבית – גם אם שויכה למעמד הבינוני או אף לבינוני-נמוך – חדרי האוכל היו רחוקים מאוד מהמטבח. מי שעשה את רוב הריצות בין המטבח לאזור האכילה היה ה"היירד הלפ" של המשפחה. היום, בעידן המודרני, המרחב שבו אנחנו גרים מצומצם יותר ויש בו פחות מחיצות, ובייחוד אצל אלו הגרים בדירות. במקרים רבים אוחד איזור האכילה עם איזור העבודה במטבח מסיבות של נוחות לאוכלים, שכעת מגישים לעצמם את האוכל ועורכים ומפנים לעצמם את השולחן. בבתים גדולים מאוד עדיין מקובל לבנות חדר אוכל רשמי גדול עם מקום אחסון בתוכו לכל כלי האוכל המיועדים לאירוח רשמי, אך אצל רובנו אין חדר אוכל נפרד, אלא פינת אכילה המוצבת ליד המטבח או בתוכו.

דלפק האכילה

רוב האנשים העומדים בפני עיצוב ביתם מחדש או בפני בניה של בית מאפס, ניצבים בפני הדילמה התמידית של כפילות שולחנות האוכל: האחד- זה היומיומי המיועד לארוחות ה"קטנות" יותר בעלות פחות משתתפים, או (וכאן בא משפט ידוע לכל מעצב/ת) "רק לקפה של הבוקר עם העוגייה", או "כשהילדים אוכלים אחרי ביה"ס, כדי שלא ילכלכו את השולחן הגדול". והשני- זה המיועד לארוחות שבת וחג עם משתתפים רבים יותר. רוב האנשים, לפחות אלה שאני נתקלתי בהם במהלך עבודתי כמעצבת, נרתעים מאיחוד שולחנות ורואים בו חילול קודש. הם חולמים על שולחן אוכל רשמי, גם אם אין להם ממש מקום מיותר בבית, ובסופו של דבר שולחן זה בד"כ עומד מיותם רוב השנה, ותופס לא מעט מקום.

כאן בדיוק בא תפקידו של הדלפק במטבח. לעיתים הוא בגובה שולחן אוכל רגיל, 75 ס"מ, ולעיתים הוא המשך של המטבח והוא בגובה 90 ס"מ. במקרים אלה הוא אף עשוי שיש או שהוא חלק מאי עבודה במטבח ואז לעיתים הוא עשוי מעץ. המלצה חמה שלי: אם אתם מתעתדים לאכול את רוב ארוחותיכם על דלפק זה, השתדלו במידת האפשר לא לבנות אותו משיש. זה פחות נעים מאשר לאכול על עץ או על פורמייקה. הדלפק לרוב קטן יותר משולחן אוכל ותופס פחות מקום במרחב של המטבח. לעיתים תופס את מקומו של הדלפק שולחן קטן במיוחד המיועד ל- 2-3 אנשים.

שולחנות אוכל גדולים

אני, באופן אישי, חושבת שאם אזור האכילה אינו רחוק מהמטבח, רצוי להשתמש בשולחן אחד. אם החלל שלנו מוגבל בגודלו, רצוי לרכוש שולחן שיכול להיפתח לגודל הקרוב לכפול מגודלו המקורי. שולחן אוכל מעץ, בכל סגנון שהוא, בין אם הוא ישן יותר ובין אם מודרני, מהווה כור היתוך נהדר לכל משפחה בכל ארוחה. גם אם חלק מאיתנו רק שותים עליו קפה בבוקר, יש בו מקום גם לעיתון וגם למישהו שלא הספיק לגמור את שעורי הבית מאתמול. ברמה העיצובית, לרוב הוא מהווה השלמה עיצובית יפה למטבח ונותן לו את הטאץ' המשפחתי החם. פינת האוכל היא גם המקום להשתגע מעט ולתת דרור למאויינו העיצוביים: אם בחרנו, למשל, לעצב את המטבח שלנו באופן מאופק, כמו למשל בצבע אחיד ושקט, ניתן לשים לידו פינת אוכל אקלקטית, עתיקה או בסגנון רטרו, וכל אלו יתקבלו יפה מאוד. ניתן גם לשלב כסאות צבעוניים ליד שולחן שקט.

תאורה

לא לשכוח את הפרט החשוב הזה. תאורה טובה יכולה "להקפיץ" כל פינת אוכל. שולחן האוכל הוא אחד המקומות היחידים בבית שצריך שיהיה תלוי מעליו גוף תאורה בעל נוכחות, ושגובהו יהיה כגובה אדם בוגר ממוצע ולא גבוה מדי מעל לשולחן. רצוי מאוד לאחד סגנונות בין הריהוט לגוף התאורה על מנת שיתקבל מראה שלם בעל שפה משותפת לכל מרכיביו. רצוי שגוף תאורה זה יהיה מחובר ל"דימר" (עמעם) על מנת שאפשר יהיה לשנות את עוצמת התאורה בהתאם לצורך. למשל, ארוחת חג או שבת, רצוי שלא תהיה מוארת יתר על המידה, על מנת לתת לסועדים הרגשה חמימה ונעימה. לעומת זאת, אם אנחנו מקיימים ישיבה משפחתית או מכינים שיעורים על שולחן האוכל, רצוי שתהיה תאורה נאותה. גם הדלקת נרות על השולחן בעת ארוחה חגיגית תוסיף לאווירה, וניתן גם להוסיף נרות דולקים על רהיטים הקרובים לשולחן.

איחוד משפחתי

ואל לנו לשכוח את תפקידו העיקרי של השולחן המדובר: לקבץ סביבו את כל בני הבית ואת אורחיהם למפגש של סעודה ושל שיחת התעדכנות. לשם כך הוא צריך להיות נוח ולהכיל, באופן מרווח, לפחות את כל דיירי הבית. עלינו להוסיף לו כסאות נוחים: לא כבדים מדי להזזה, לא גדולים מדי, ובעלי משענת נוחה עם זווית המתאימה לגב של אדם בוגר. אם יש לנו תקציב לכיסאות מרופדים, אלה יהיו הנוחים ביותר לישיבה ממושכת. אם אנו נוהגים לשבת זמן רב ליד שולחן האוכל בארוחות המשפחתיות, או שאנו נוהגים לארח הרבה סביב פינת האוכל, עלינו להתחשב ביושבים ולבחור כסאות שיהיו נוחים מאוד. אם יש ילדים קטנים בבית אולי עדיף לוותר על הריפוד ולהוסיף במקומו כריות המיועדות לכיסאות אוכל ושגם ניתנות לכביסה במכונה. עשו הכל כדי שיהיה לכם נוח גם להשתמש ברהיטים שלכם וגם לתחזק אותם.

.

בתאבון!

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

מתוך הבלוג של אורית חן

צילומים:

שחר חן


]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/feed/ 0
על הרצפה http://saloona.co.il/blog/%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a3/ http://saloona.co.il/blog/%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a3/#comments Tue, 05 Jul 2011 09:45:33 +0000 http://saloona.co.il/?p=43774 הריצוף מהווה את הבסיס והיסודות לכל בית. הוא קובע את הטון לגבי המראה, המצב, וסגנון וטעם דייריו. כשיש לנו את הפריווילגיה לבנות או לשפץ בית מאפס ולהחליט על הריצוף, זה אומר שאנחנו יכולים לקבוע את מראהו הכללי של הבית כך שיהיה שלם עם כל שאר האביזרים שנכניס אליו.

ריצוף אבן

ריצוף של אריחי אבן טבעית, כמו למשל אבן "מצפה", אבן "חלילה", "ליים סטון" ועוד. בד"כ זהו ריצוף יקר אשר גם דורש תחזוקה תמידית. האבן היא מחצב טבעי, ויש לה את כל התכונות שלו: היא סופגת חומרים ונוזלים, ויש להעביר אותה טיפול באיטום כל תקופה מסוימת – תלוי בסוג האבן. יש להשתמש בחומרים עדינים לניקוי האבן, שלא כמו בקרמיקה ובגרניט הפורצלן, וכן רצוי גם ללטש אותה.

אולם – שכרה בצידה. האבן הטבעית היא יפהפייה ויש לה מראה מיוחד מאוד אשר פעמים רבות קשה לחקות בחומרים מלאכותיים. אם אנחנו אוהבים את המראה הטבעי או העתיק או הכפרי בבית, ובמיוחד אם אנחנו רוצים לקבל אפקט של בתים קלאסיים, אין כמו אבן טבעית לקבלת מראה זה. היא משתלבת מצוין עם מטבחים ורהיטים מעץ מלא, עם פינות אוכל בעלות שולחנות גדולים ומרשימים מעץ, ועם מראה ה"שאבי שיק", שהוא מראה משוייף ומיושן.

ריצוף אריחי טראצו

זהו הריצוף "של פעם". אלה הם אריחים העשויים בסיס של בטון בכל מיני גוונים שבתוכו משובצים אגרגטים (אבנים בכל מיני גדלים) המעניקים צבע ועניין לאריחים. זהו ריצוף כמעט ללא תחזוקה. מחירו זול יחסית לחומרים אחרים, ובנוסף ליתרונותיו אלה, כיף לשטוף אותו ולא רואים עליו לכלוך. למי שהנוסטלגיה חלק מנפשו ואוהב את המראה ששלט בארץ בשנות החמישים, הששים והשבעים, ריצוף זה יכול להוות בסיס נפלא לעיצוב "רטרו". ישנם גוונים רבים לאריחי הטרצו, וניתן לשחק גם עם אריחים מצוירים.

ריצוף סומסום

זהו ריצוף שבסיסו בטרצו, אולם הוא במקורו ישן יותר והאגרגטים שבו קטנטנים – בגודל סומסום - ומכאן שמו. כיוון שבסיס הבטון שולט יותר באריחים אלה, יש לצבע הרקע של הבטון דומיננטיות חזקה יותר, אולם אריחים אלה רגישים יותר וסופגים יותר והתחזוקה שלהם דומה לזו של האבן הטבעית. ניתן לקבל מראה מיוחד מאוד בעזרת אריחי הסומסום ובעזרת השלמה של אריחים מצוירים באותו סגנון.

גרניט פורצלן וקרמיקה

זהו החומר השולט כיום בחנויות הריצוף בארץ. זהו חומר סינטטי אשר מקבל צבעים וטקסטורות המחקים בד"כ את אלו של האבנים הטבעיות, ובפעמים אחרות הוא מקבל צבע וטקסטורה חדשים ומודרניים פרי עיצובם של מעצבים צעירים וחדשניים. חומר זה אינו דורש כלל תחזוקה מיוחדת מלבד הניקיון השוטף, וגם פה אין צורך בחומרים עדינים או מיוחדים. חומר זה אינו סופג, אינו דוהה ואינו משתנה לעולם. יתרון בולט של הגרניט- פורצלן ושל הקרמיקה, הוא עובי האריחים: הם כס"מ אחד בעוביים, ולכן ניתן, בדומה לפרקט, להדביקם על ריצוף ישן קיים. אחרי החומרים המדביקים, גובה הרצפה עולה בסה"כ בכ-2 ס"מ (חשוב מאוד- לא לשכוח לווסת את גובה הדלתות בבית לאחר הדבקת הריצוף). אמנם הטעם האישי שלי נוטה יותר לחומרים הטבעיים, אבל יש יתרונות רבים לריצוף זה. מגוון המחירים פה הוא גדול במיוחד: החל מכ-60 ₪ למטר רבוע לריצוף תוצרת סין או טורקיה, ועד ל- 600-700 ₪ למטר רבוע לאריחים מיוחדים וגדולים ולרוב גם מלבניים (בעלי פחת גדול יותר) תוצרת איטליה או ספרד. מכיוון שמדובר במוצרים עשויים ע"י מכונות ומחשבים, שילובי הצבעים והגוונים גדולים פה מאוד, ויש אריחים מבריקים לעומת לא מבריקים. חיסרון אחד בולט: באריחים בעלי טקסטורה חלקה וגוון אחיד רואים כל לכלוך, לרגישות שבינינו. מבחינת סגנון הבית – יש פה מגוון עצום של סגנונות, ותמיד נוכל למצוא סגנון וגוון שיתאים לנו.

ריצוף בטון

זהו בעיני, מלבד פרקט, הריצוף היפה ביותר. זהו תהליך פשוט אך לא זול, ופעמים רבות הוא גם לא אפשרי בדירות בבתים משותפים. מדובר פשוט בפיזור של בטון על הריצוף, בפילוס שלו ע"י מכונה מיוחדת שנקראת "הליקופטר" ובאיטומו ע"י חומר אפוקסי אשר פעמים רבות מעניק לו ברק. הבטון יכול לקבל כמעט איזה גוון שנרצה, למרות שבעיני הגוון הטבעי של הבטון נראה הכי יפה ויכול להוות פלטפורמה ניטראלית ביותר לכל סגנון ריהוט ולכל צבע. לא כל אחד אוהב את המראה הזה, מה גם שפעמים רבות מתקבלים פיצוצים קטנים בבטון, תלוי בטיב העבודה. לדעתי, גם אם אתם אוהבים סגנון ישן וגם אם מודרני, הבטון, שאין לו את סימני ההפרדה שיש בין מרצפות והוא נותן מראה חלק, מהווה בסיס מאוד יפה. רצפת בטון אפורה בהירה שמניחים עליה שטיח פרסי וספה גדולה ומודרנית, בשילוב איזשהו רהיט מיושן בחדר, יוצרת את אחד מחדרי המגורים היפים ביותר לטעמי. יתרון בולט לבטון – אפס תחזוקה ולא רואים עליו לכלוך. ועוד דבר שלא כולם יודעים – האפוקסי מהווה שכבה מבודדת בין הבטון לבינינו, ולכן הוא נעים וחמים בחורף, אף יותר מרצפת עץ.

פרקט

זוהי בעצם רצפת עץ. כיום הפרקטים עשויים שכבות כדי לחזק את החומר ולהאריך את חייו. זהו חומר יחסית יקר, וגם פה יש מגוון גדול של חומרים ושל מחירים. היקר ביותר הוא הפרקט הישן שנלקח מטירות שפורקו באירופה, שופץ ותוחזק, והורכב מחדש. פרקט זה יכול לבוא במגוון גדול של גדלים, גם כאלו שקטנים מאוד והעבודה עליהם רבה ויקרה. כמובן שזהו בעיני הפרקט היפה ביותר, כיוון שהוא כבר צבר שנות ניסיון ויש לו אופי מיוחד. באופן כללי פרקט הנו יקר יותר מריצוף גרניט פורצלן, למשל, אולם גם פה יש יוצאים מן הכלל. הפרקט יכול לבוא בכל מגוון העצים שקיים, כמו אלון, אשה, דובדבן, טיק, בוק, אגוז, וכו'. הוא מעניק לחדר חום נעים והרגשה של בית ונעים לדרוך עליו בחורף. החיסרון הגדול ביותר שלו הוא התחזוקה; פה אסור לנו לשפוך מים כי אנחנו נהרוס את הרצפה. יש לנקות אותו בחומרים המיוחדים לפרקט ולמעט כמה שניתן בשימוש במים. לחולות הניקיון שבינינו העניין קצת מרתיע. לפרקט יש גם את האח הזול יותר, שנקרא פרקט למינציה. זהו בעצם "הגרניט פורצלן של האבן". אלו הם לוחות של חומר דחוס אשר מודבקת עליהם מין פורמייקה עם ציור של עץ. הפורמייקה מקבלת צילום של עץ אמיתי, והדוגמה חוזרת על עצמה מידי כמה לוחות. זהו ריצוף שיכול להגיע לחצי מחיר מהפרקט האמיתי ולקבל מראה הדומה ב-90% לאמיתי. התחזוקה-  אותו דבר. כל הפרקטים לסוגיהם יכולים להיות מודבקים על ריצוף קיים מבלי להרוס אותו. מבחינת סגנון – לכל סגנון יש פרקט שמתאים לו: מי שאוהב מודרני יכול לרצף בפרקט חדש ובהיר, כמו אשה או אלון מולבן, שנותנים מראה נורווגי, ולמי שאוהב קלאסי או עתיק - ניתן לקבל מגוון גדול של עצים שיתאימו לאהבתו. אין כמו עץ כחומר שמעניק חמימות ומתיישן באופן האלגנטי ביותר.

לסיכום

על מנת לרצף את ביתנו או את דירתנו עלינו קודם כל להחליט על הסגנון השולט, ואח"כ לבחור את החומר. לאחר שעשינו זאת, נוכל למצוא את מגוון הספקים ובעלי המקצוע לפי התקציב. כמעט בכל חומר ריצוף יש מגוון גדול של מחירים המתאים כמעט לכל כיס.

.

בהצלחה!

.

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

צילומים:

שחר חן, Thinkstock Photo

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a3/feed/ 0
חדר משלהם http://saloona.co.il/blog/%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%9d-2/ http://saloona.co.il/blog/%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%9d-2/#comments Sun, 26 Jun 2011 10:44:01 +0000 http://saloona.co.il/?p=42769 חדרי ילדים הם בעצם ממלכות קסומות. הם המקום בו אנחנו יכולים להוציא לדרור את כל מאוויינו העיצוביים, מבלי לפחד ומבלי להשתמש בצבעים "בטוחים" כמו בשאר אזורי הבית, ופה אפשר גם להשתולל עם רעיונות קצת יותר משוגעים מאשר בסלון, למשל.

כשאנחנו ניגשים לעיצוב חדר של תינוק שטרם נולד, אנו מביאים לידי מימוש את חלומותינו לגבי חדרי ילדים מושלמים. וכאשר אנו מעצבים חדר לילד שכבר מעט יותר בוגר, כזה שיש לו/ה מה לומר בנושא, אפשר לקחת בחשבון שילובים מעט יותר נועזים. מה שכיף בחדרים אלו הוא, שעם מעט מעוף, תקציב יחסית זעום וכמה שעות פנויות אנו יכולים להפוך אותם לחלומיים באמת.

צבעים

בצבעים כדאי ללכת על שילובים מפתיעים. אפשר לצבוע את קירותיו של חדר הילדים ואת הרהיטים שבו בשילובים מנוגדים, כמו למשל צהובים עם תכולים או כחולים, אדומים עם ירוקים או כל שילוב אחר של כהה עם בהיר. שילובים אלה צריכים להיות במינונים נכונים, כי צריך לזכור שזהו מבצרו של הילד ועליו גם להירגע ואף להירדם בממלכתו הצבעונית. הצבע הכללי של החדר יהיה הבהיר  או הרגוע יותר, ודוגמאות כגון טפטים או בורדרים או חפצים מסוימים כמו שמיכה ואהיל ומדף, למשל, יהיו בצבע המשלים.

איך לשלב את הצבעים?

השילוב יכול להיות הרמוני, כמו למשל שילוב תכולים עם ירקרקים, או ורודים עם אדומים או עם סגולים.

השילוב גם יכול להיות מונוטוני במקרה של רצון ליצור חדר רגוע. ניתן, למשל, לצבוע את החדר בתכלת ולהשתמש ברהיטים בגוון כהה יותר של תכלת ובשטיח כחול כהה, או להטביע על הקיר צורות שונות בכחול. החדר לא יראה משעמם אם נדע להשתמש במינון נכון.

דוגמאות

חדר הילדים הוא ה-מקום להשתמש בדוגמאות. כיוון שילדים קטנים מאוד נמשכים לצורות גראפיות, ניתן אפילו להשתולל (במידה, כמובן). אם החדר קטן מאוד, נשתמש בדוגמאות קטנות ועדינות, ואם הוא קצת יותר מרווח אנו יכולים להשתמש בדוגמאות גדולות, או על קיר אחד בטפטים, או בוילון מיוחד.

גם בורדרים הם דבר פופולארי, כאשר הם יכולים להיות בעלי דוגמא אחת החוזרת על עצמה או בעלי כמה דמויות אשר "מספרות סיפור". הבורדר לא חייב לחצות את החדר לשניים בגובה, הוא יכול גם לבוא כמסגרת לקיר אחד או לכל הקירות, או לבוא רק מתחת לתקרה.

נושאים

כמובן, שילדים ופעוטות אוהבים חדר עם "נושא": כלי תחבורה, פיות, חיות שונות, סיפור מסוים ועוד. נושאים אלה עוזרים לפתח את דמיונם והתבטאותם של הילדים, ויכולים להוות בסיס מצוין לדוגמאות שיוצמדו לקירות, לוילונות ולרהיטים.

וילונות

זוהי דרך אחת מני רבות לקשט את חדר הילדים. גם אם בחרנו לעצב אותו באופן שקט ולא השתוללנו עם צבעים ודוגמאות, אפשר לתלות וילון צבעוני שיהווה נקודת פוקוס וימשוך את עניינו של הפעוט עם גרפיקה יפה. אם יש לנו שתי ידיים ימניות, אפשר לקנות וילון חלק פשוט ולתפור עליו טלאים או כיסים צבעוניים כתוספות יפות ומקוריות. (שלא מוצאים באיקאה).

עניין פרקטי וחשוב: תינוקות והרבה ילדים רגישים לאבק ואף אסמטיים. רצוי שהוילונות בחדר הילדים יהיו פשוטים במבנה שלהם, כך שלא יצברו הרבה אבק, כמו למשל וילונות רומיים, שניתן להסירם ולכבסם בקלות יתרה.

מקלט של שקט

לא לשכוח שהילדים גם צריכים להירגע בחדר שלהם, ולשם כך הם צריכים "להוריד הילוך" לפני השינה ולא להיות מגורים כל הזמן ע"י חפצים בחדרם. מלבד הרגלי השינה שאנו, ההורים, מעניקים לילדינו, כדאי להשאיר את המיטות רגועות ומסודרות, ללא צעצועים שיעירו אותם. כך, למשל, מגן ראש בעל צבעים רועשים ודוגמאות גדולות ומעירות אינו רצוי. מה שכן ניתן להשאיר במיטת הילד הוא מובייל לתינוקות, שהוא דבר מרגיע ומסיח את הדעת מדברים מציקים, ואליו אפשר לצרף בובה רכה או כל דבר אחר שיהווה חפץ מעבר מנחם, שמקומו גם במיטה. כל השאר, מקומו בארגז הצעצועים. ישנה אפשרות להגדיר איזור שינה בתוך החדר: לשים את הצעצועים, המשחקים והספרים באזור שמרוחק מעט מהמיטה, ליד קיר אחר, ולהמעיט בקישוטים גרפיים רועשים ליד אזור המיטה. עוד אפשרות - תיחום המיטה בעזרת כילה, גם אם לא ממש סוגרים אותה, גורם להרגשה יותר "פקעתית" וחמימה משאר החדר. דימר (עמעם) כמפסק תאורה בחדר הילדים הוא גם כן אביזר רצוי מאוד. הוא עוזר להכניס אותם לפני השינה למצב רגיעה ומנוחה. לילדים גדולים יותר, תיחום התקרה מעל למיטה בעזרת כוכבים המאירים בלילה נותן הרגשה נעימה להירדם בה, כשהחדר אינו חשוך לגמרי.

נוחות ובטיחות

אל לנו להזניח נושא חשוב זה. לשם כך דמיינו את עצמכם בגובהם של הילדים הסקרנים המתגוררים בחדר המדובר. קודם כל – השתמשו בצבעים לקיר שאינם מדיפים ריח של צבע. הם לרוב ידידותיים יותר לסביבה ולנושמים אותם. אם מכינים חדר לתינוק שעוד לא נולד, יש לצבוע אותו כמה שבועות לפני שהתינוק מגיע הביתה ולאוורר היטב את החדר עד לבוא העולל לישון בו. יש לרכוש רהיטים בטיחותיים בעלי תו תקן מיוחד ומזרנים בטיחותיים המיועדים לילדים – כל מזרן לפי הגיל והמשקל המיועדים לו. יש לבדוק כי המזרן אכן נוח לילד לפני רכישתו. לילד שכבר יורד לבדו מן המיטה, יש להקפיד על סביבה נקייה מבלגאן, כדי שיוכל לרדת ממנה בבטיחות גם באמצע הלילה. יש להקפיד על אוורור נאות של החדר. כלומר, אין לשכן ילד (או אף אדם, לצורך העניין), בחדר ללא חלון חיצוני. אם החדר נמצא ליד אזור רועש, כמו רחוב לא שקט, כדאי "לרפד" אותו כדי למזער את הרעש בעזרת שטיח, וילון וגם כמה תמונות או אביזרים מרופדים על הקירות. יש להרחיק מחשב ומכשיר טלוויזיה לפחות כחצי מטר מהמיטה, בשל קרינה וזרם חשמלי. וכמובן, הכי חשוב, להקפיד ששקעי החשמל מכוסים ואינם נגישים כלל לילדים קטנים, וששום חוט חשמל לא מסתובב בטעות באזור פתוח. חשוב להקפיד שלא לחדר הילדים רהיטים בעלי חלקים מזכוכית, או חפצי זכוכית בכלל. פינות חדות יש לרפד באביזרי בטיחות, ולמנוע טריקות או סגירות של מגירות או דלתות אשר אצבעות קטנות יכולות להיתפס בהן. יש להקפיד כי הרהיטים נשארים יציבים גם כשדלתות ומגירות נפתחות מהם. אין לתלות מעל מיטת ילד תמונה כבדה או מדף היכולים ליפול מן הקיר ולפגוע בילד.

אחסנו את הצעצועים והספרים שילדיכם אוהבים במקומות נמוכים שאליהם הם יכולים להגיע מבלי לטפס על רהיט כלשהו. כך, בנוסף לשמירה על ביטחונם, אתם גם מעודדים אותם לעצמאות.

.

בהצלחה!

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

צילומים:

Thinkstock

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%9d-2/feed/ 0
מלכת האמבט http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%91%d7%98/ http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%91%d7%98/#comments Sun, 12 Jun 2011 13:41:59 +0000 http://saloona.co.il/?p=41170 מלבד תפקודו הפונקציונאלי, חדר האמבטיה צריך לשמש כ"אקמול" עבורינו. הוא צריך להיות מרגיע, מחבק ומשרה תחושת ביטחון, חדר שאליו אנו נכנסים לא רק על מנת להתנקות, אלא גם על מנת להיות לבד עם עצמינו, שהרי הרחצה אינה רק גופנית, היא גם נפשית. היא ההתנקות שלנו מכל היום שעבר עלינו, או התכוננות לקראת היום שאנו עומדים בפניו.

לכן חדר האמבטיה שלנו אמור, מלבד לספק את צרכינו התפקודיים, גם לשקף את האישיות שלנו.

להתחיל מהתכנון

חדר האמבטיה הוא החדר בבית שצריך את התכנון המדוקדק ביותר לאחר המטבח. זה חדר שבשל גודלו הקטן יחסית לפונקציות הרבות שלו, יש להקדיש לו מחשבה לא מעטה. חשוב לזכור כי תיקון טעויות בחדר זה עולה הרבה כסף, שהפריטים בו הינם קבועים ובלתי ניתנים להזזה כל אימת שנרצה. תכנון נכון של אמבטיה הוא כמו פאזל שיש לקחת בחשבון את כל האלמנטים האדריכליים שיש בו.

ואלה הם האלמנטים:

דלתות וחלונות: בחדרי אמבטיה קטנים במיוחד רצוי שדלת הכניסה אליהם תהיה דלת-הזזה ולא כזו שתגנוב מקום יקר.

מינימום מרחב ליד כל פונקציה (ועל כך יפורט לפי האלמנטים).

מיקום הביוב לאסלה.

מיקום הכיור: הכיור צריך להיות ממוקם  כך שיהיו לפניו לפחות 70-80 ס"מ, על מנת שנוכל לעמוד לפניו ולהתכופף אליו בנוחות. גם מהצדדים שלו יש לחשב "מרחק מרפקים" מספיק כדי שלא נהיה מוגבלים ע"י קיר. המצב האופטימלי הוא כאשר הכיור ממוקם מול הכניסה לחדר האמבטיה ואז נראה אותו ואת המראה כאשר ניכנס לחדר.

מיקום האמבט: לגבי האחרון, בחדרי אמבטיה קטנים וסטנדרטיים - מיקום האמבט לרוב אינו ניתן לשינוי. אורכה של אמבטיה סטנדרטית הוא כ-160 ס"מ ולכן אנחנו מוגבלים. המצב הרצוי ביותר הוא שהאמבטיה תמוקם על הקיר הצר יותר כדי לשוות מראה מרווח יותר לחדר.

אם התברכנו בחדר אמבטיה גדול, כדאי למקם במרכזו אמבטיה גדולה, כדי לא ליצור מצב בו כל הפונקציות צמודות לקירות ואז נשאר חלל גדול וריק במרכז החדר.

האסלה: האסלה צריכה להיות ממוקמת באזור פחות נראה לעין מהכניסה לחדר, ואף היא צריכה רוחב של לפחות 80 ס"מ ומרחב של לפחות 60 ס"מ מלפנים.

אחסון

מקום אחסון באמבטיה הוא נושא חשוב מאוד. אם יש לנו מקום לארון מתחת לכיור, כדאי לנצל אותו למגירת כביסה גדולה ולמיקום מוצרי הקוסמטיקה והניקיון שלנו, לנייר טואלט ולמגבות. אם הארון לא מספיק גדול לכל אלה, תמיד ניתן לשים מגבות בסלסלה יפה על הרצפה או להניח אותן יפה על מדף דקורטיבי על הקיר. את המקום שמעל לאסלה גם ניתן ברוב הפעמים לנצל לתליית ארון קטן שיכיל קוסמטיקה. אם החדר ממש קטן, כדאי לתלות ארון לא עמוק שדלתותיו יהיו המראה שמעל לכיור, כדי שכל מוצרי הקוסמטיקה הקטנים שלנו ינוחו בתוכו.

והכי כיף- עיצוב

בבואנו לעצב את חדר האמבטיה יש לקחת בחשבון את העובדה הבסיסית כי כל החומרים שנבחר צריכים להיות עמידים במים ויכולים להתנקות בקלות.

קירות: זאת הסיבה שאנו מצפים את הקירות ואת הרצפה באריחי קרמיקה או שיש, ולא בטפטים שיתקלפו מהר. ואם אנו רוצות להיות מעט שונות –  ניתן לצבוע את הקירות בצבעים מיוחדים נגד עובש או בצבע שמן, ואז ניתן לבחור בכל גוון שנרצה (רצוי עדיין להשאיר את החדר רגוע ולא עמוס מדי).

שטיחים: אם למשל חשקה נפשנו בשטיחון יפה שיחמם את רגלינו בצאתנו מהמקלחת, אנו נבחר בשטיח סינטטי בעל תחתית מגומי, כזה שניתן לכביסה בקלות במכונה, ולא בשטיח מצמר שנרקב מהר בבואו במגע עם מים והרבה לחות.

תאורה: עלינו למקם תאורה טובה מעל אזור הכיור ולדאוג שכל התאורה בחדר האמבטיה תהיה מוגנת בפני מים.

הטאץ' הסופי: החלק הכי כיפי בעיני בחדר האמבט הוא האביזרים הנלווים, אלה שנותנים את הטאץ' האישי ואת האווירה. המראות העגולות הקטנות שיוצאות בקפיץ מהקיר; נרות בקבוצות קטנות שמונחים במקומות שונים; וילון יפה במיוחד; עציץ קטן או אגרטל קטן עם כמה פרחים; סבוניה מיוחדת; מוצרי טואלטיקה באריזות מעוצבות; כל אלה יכולים לשדרג גם את חדר האמבטיה הפשוט והקטן ביותר ולהפוך אותו לחדר הכי מפנק בבית. כי זאת לא חכמה לבחור את האריחים הכי מפוארים בחנות, צריך גם להוסיף עליהם את האישיות שלנו, שהרי זה החדר הכי פרטי שלנו בבית.

תחסכו במים

ועוד מילה אחרונה, אם יורשה לי: אנא מכם – התקינו "חסכמים" בכל מקום אפשרי, בחרו בראשי מקלחת חסכוניים ובאסלות בעלות שני מצבי הורדת מים, ואם אתם בונים בית חדש- אנא שקלו מערכות ירוקות הממחזרות מים. יש אפילו מערכת לא מאוד יקרה המחממת את צינורות המים החמים ומחזירה את המים הקרים לדוד, על מנת שלא נבזבז מים רבים לחינם בזמן שאנחנו מחכים למים החמים שיגיעו.

מקלחת נעימה!

אורית חן היא מעצבת פנים. Orsha05@gmail.com

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%91%d7%98/feed/ 0