סלונה » אריאלה זמיר http://saloona.co.il סלונה Tue, 04 Aug 2020 12:30:13 +0000 he-IL hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.8 פופולריות במרחק של לייק http://saloona.co.il/blog/%d7%a4%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a7/ http://saloona.co.il/blog/%d7%a4%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a7/#comments Sun, 31 May 2015 11:18:45 +0000 http://saloona.co.il/?p=262138 פופולריות במרחק של לייק. צילום: שאטרסטוק

האם אתם מזדעזעים מכך שילדה בת 11 מעלה לאינסטגרם תמונה שלה מתנשקת עם בן, או מבת 12 שמצטלמת בתנוחה מפתה?

הילה פינקלשטיין, אמא ל-3 בנות, לא מתרגשת. "התקשורת החברתית מתנהלת באינסטגרם, בקבוצות סגורות בפייסבוק ובעיקר בווטסאפ. הנערות יכולות לחפור שם שעות", היא מסבירה. "אנחנו כמבוגרים מסתכלים על זה כבעיה, אבל זה מסוג הדברים שאליהם החברה הולכת; תקשורת קצרה. משפטים קצרים. אין הבעות פנים. אין אינטונאציה". תוסיפו לזה את חוסר הרגישות שיש למתבגרים כלפי האחר בגיל הזה ותקבלו התלהמות חברתית וירטואלית.

החרם נמצא בכיס של הילד

"זה מתחיל בהתנפלות על מישהו ובירידות עליו", מתארת פינקלשטיין, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית ופסיכותרפיסטית. "ומגיע למצב שמישהו יוצר קבוצה חדשה 'אף אחד לא מדבר עם...' והמישהו או המישהי הזאת לא ידעו עליה. בעבר, כשיצאת מבית הספר הביתה, התנתקת. היום החרם נמצא כל הזמן בכיס של הילד."

לא רק החרמות נמצאות בכיס של הילד או הילדה, גם הפופולריות נמצאת על המסך הקטן - ובגדול.

"יש בנות שהן מובילות חברתיות. יש להן המון מעריצים באינסטגרם והן מקבלות לייקים ברמות מטורפות על כל בגד חדש שהן לובשות, תלתל או צבע שהן מוסיפות בשיער. נערה כזו יכולה ללכת בבית הספר ואף אחד לא יתייחס לזה שאתמול בערב היא היתה במסיבה ונראתה נפלא. לתלמידים סביבה הספיק שהם הגיבו לה באינסטגרם. בנות עם אינטליגנציה רגשית וחברתית גבוהה מבינות שיש פער בין כמות הלייקים שהן מקבלות לבין חברים אמיתיים, אבל יש כאלה שמתבלבלות מזה".

עם הבלבול הזה מגיעות אמהות מודאגות לקליניקה של פינקלשטיין. חלקן מוטרדות מזה שהילד מכור למסכים, אחרות בטוחות שהילדה הולכת להפוך לזונה של השכבה. "מה שמייחד אותנו היום כחברה הוא העובדה שאנחנו מוצפים בגירויים והנוער מתמודד איתם בעוצמה גבוהה יותר".

כדוגמא מביאה פינקלשטיין את תופעת ההערצה. "ההערצה ללהקות נוער תמיד היתה קיימת", היא אומרת. "אבל ההתבגרות המוקדמת של הילדים היום והחשיפה שלהם למיניות בגיל צעיר גורמת לכך שילדות בגיל 10 ו - 12 מחקות את מה שהן רואות בטלוויזיה ובפרסומות - כוכבות כמו מיילי סירוס, שהופכות מילדות טובות לנערות שמתפשטות ומקבלות על זה המון חשיפה וקמפיינים. הילדות האלה מקבלות, מצד אחד, המון פידבקים וירטואליים כשהן מפגינות מיניות מוחצנת באינסטגרם ומצד שני מקבלות בבית מסר של 'תהיי חברותית ומקובלת, אבל תשמרי על עצמך'".

הורים מגדלים נסיכים ונסיכות בבית

היכולת להוציא את הנערות מהבלבול נמצאת אצל ההורים עצמם", מסבירה פינקלשטיין. "הורים נמצאים פעמים רבות בהכחשה לגבי המסרים שהילדים שלהם חשופים אליהם, גם בגלל שהם לא נמצאים הרבה בבית וגם כי הם פשוט מעדיפים לא להתערב. להתערב זה אומר להתעמת עם הילדים ולהיות מוכנים לכך שהילדים יריבו איתם ויצעקו עליהם ויגידו להם 'לא'. וכשמתבגר בא וצועק זה לא כמו ילד בן שנתיים, זה הרבה יותר מפחיד והרבה הורים מתבלבלים במקום הזה".

אבל יש עוד עניין שמתחיל אצלנו בבית. "הורים מגדלים ילדים כמו נסיכים ונסיכות וללא גבולות, אבל כשהגבולות נפרצים בגיל העשרה אותה אמא לא יכולה להגיד לבת שלה לא להצטלם בבגד ים או לא להצטלם מתנשקת עם בן".

האתגר הטיפולי טמון לא רק בהצבת גבולות אלא גם בהתמודדות של ההורים עם חוסר הוודאות לגבי העתיד, בעקבות שינוי במעמדם החברתי ובהתנהגותם של הילדים. "העבודה בקליניקה היא להחזיר להם את הקול ההורי. לתת להם להבין  שכמה שהם מבולבלים, הילד שלהם יותר מבולבל והוא זקוק להם חזקים ומשמעותיים".

לא לוותר על תקשורת במשפחה

"ברמה הקולקטיבית ההורים צריכים ללחוץ על בית הספר לשלב סדנאות על מערכות יחסים ועל פגיעות מיניות", אומרת פינקלשטיין. "חשוב להקנות לנוער את הכלים להבחין בין פלרטוט נעים לפוגע. ברמה האישית צריך לתקשר עם בני נוער, לתקן את הקשר, לא לוותר על הקשר גם כשמרגישים שהנער זעפן ומתרחק. כי לוותר זה הכי קל אבל הכי חשוב לפתח את התקשורת בתוך המשפחה, להבין שכל אחד בא ממקום של פצע ולתקשר עם המשפחה זה מסע חיים".

.

>> לאתר של הילה פינקלשטיין

.

.

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%a4%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a7/feed/ 0
איך משתחררים מאכילה רגשית? http://saloona.co.il/blog/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%aa/ http://saloona.co.il/blog/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%aa/#comments Wed, 15 Apr 2015 15:25:54 +0000 http://saloona.co.il/?p=255249 שירה אליאס רוטר. צילום: גבי פטו

לפני שלוש שנים, כששירה אליאס רוטר, פסיכולוגית חברתית, מנחת קבוצות מוסמכת ומטפלת רגשית, ילדה את בנה השלישי, היא גילתה כי הצטברו אצלה כמה קילוגרמים מיותרים שסירבו לרדת. "נכנסתי לתוך העניין של אוכל ומשקל קצת באובססיביות", היא מודה. אחרי ניסיונות כושלים לרזות, היא החליטה להפסיק להילחם בעצמה ולנסות שיטה אחרת. "אמרתי לעצמי", היא משחזרת את רגע התפנית, "שאני אעבוד כמו שאני עובדת בטיפול רגשי". שיטת הטיפול הרגשי אליה אליאס רוטר מתכוונת נקראת "התמקדות". או באנגלית focusing.

הגוף מבין לפני הראש

השיטה מדברת על פנייה פנימה לגוף ועל הקשבה למה שיש שם. "בתוך הגוף שלנו", מסבירה אליאס רוטר, "אצור ידע על איך שאנחנו חווים את החיים שלנו. למשל כשאנחנו נוהגים ברכב ופתאום אוטו חותך אותנו. בשנייה הראשונה, עוד לפני שאנחנו קולטים מה קרה, כל הגוף מצטמרר. הגוף", היא מסבירה, "חווה פחד עוד לפני הראש. אנחנו חווים הרבה מאוד דברים בגוף שלנו והרבה פעמים אנחנו לא שמים לב לזה או שפשוט 'מעיפים' את זה. אנחנו מנסים להתעלם מהכאב ולהתגבר עליו כמו שלימדו אותנו", מתארת אליאס רוטר את התהליך האוטומטי, "אבל דווקא בגלל זה הכאב לא נרגע. בשיטת ההתמקדות אנחנו מפנים את תשומת הלב לבטן כדי לראות מה יש שם כרגע. ככל שאני אהיה מודעת ללחץ, לכאב לעצב או לכל רגש אחר שעולה בי באותו הרגע, אשהה איתו ואקבל אותו, זה ירגע".

רגע אחד דרמטי כזה שבו התקף בולמוס נרגע, זכור לאליאס רוטר בבהירות גדולה. "חזרתי הביתה אחרי כמה שעות שבהן הייתי מחוץ לבית והתחלתי לחפש בטירוף שוקולד בכל הארונות. ואז אמרתי לעצמי. 'תעצרי. מה זה כרגע? זה לא רעב פיזי. את לא רוצה אוכל עכשיו. מה זה?' עצרתי, הפניתי את תשומת הלב פנימה, והרגשתי סערה פה בפנים", היא עושה תנועות של מערבולת בחלל הבטן. "שאלתי את עצמי 'מה זה?' ואז עלה לי משהו שמישהי אמרה לי באותו בוקר ושנפגעתי ממנו. זה משהו שבכלל לא הייתי מודעת אליו לפני העצירה", היא מדגישה, "אבל זה משהו שהפעיל אותי". ברגע שקיבלתי את הרגשות שחוויתי באותו הרגע, הייתי איתם, הכלתי אותם והקשבתי להם, הצורך בשוקולד נרגע".

אני ממש לא רוצה לרזות. אני רוצה לאכול מה שבא לי ומתי שבא לי

לא רק בולמוסי השוקולד נרגעו אלא גם הנשנושים הבלתי פוסקים שהיו מנת חלקה משך שלוש שנים. "כשהתחלתי להתמקד ברצון לרזות ולראות מה יש שם, גיליתי שיש בי המון התנגדות. עלו בי תחושות של 'אני ממש לא רוצה לרזות', 'אני רוצה לאכול מה שבא לי מתי שבא לי', 'אני לא רוצה שיגידו לי מה לאכול או לא לאכול', 'אני רוצה חופש', 'אני לא עובדת בדוגמנות. ככל שהקשבתי לקול הזה שבתוכי, באופן מפתיע, בימים הבאים, הייתי יותר מכוונת בלאכול בריא, לאכול נכון ולהגיד 'לא' לכול מיני עוגות מפתות.

אחת הבעיות עם ירידה במשקל", היא מסבירה, "שאי אפשר להישאר לאורך זמן במשקל נמוך כשמתחת לפני השטח יש מאבקים פנימיים. התסכול הזה צץ ואנחנו חווים אותו בצורה של איבוד שליטה. צריך המון כוח רצון כדי שזה יעבוד, וכוח רצון עובד רק אצל 5% מהאוכלוסיה. הייתה לי מטופלת", היא מספרת, "שכשהיא הייתה קטנה, אמא שלה הייתה מכריחה אותה לאכול אוכל בריא והייתה מוציאה לה את האוכל מהפה ומהיד. כשהיא גדלה, האוכל הפך עבורה לנשק נגד אמא שלה. ברגע שהיא הבינה את השורשים העמוקים ליחסים שלה עם האוכל, נפתח הפתח לשינוי. ההבדל בין טיפול רגשי לבין דיאטה", מחדדת אליאס רוטר את המהות, "שבטיפול רגשי לא תמיד צריך להגיד 'לא' לאוכל לא בריא. לפעמים, אני יודעת שאני רוצה שוקולד כי אני עצובה ואני אוכל את השוקולד. המודעות, היא זו שעושה את ההבדל"

ולמה נדרשת לנו כל כך הרבה מודעות כשמדובר באוכל?

"כי הוא פשוט שם. הוא זמין. אני לא יכולה עכשיו לעצור את כל הבלגן עם הילדים וללכת לעשות אמבטיית קצף. אז איך אני ארגיע את עצמי? עם אוכל. האוכל לא יגבה ממני מחירים כבדים כמו נגיד אם אצעק על הבוס שלי. אוכל תמיד יגיד לי כן, תמיד יאהב אותי ותמיד יסכים שאעשה איתו מה שאני רוצה. החוכמה היא להיות במודעות למה שאני רוצה, או כמו שכתבה לי אחת המטופלות 'אני מרגישה שהמוח שלי עשה ריסטארט. אני רואה מתוק וכבר לא בא לי על זה. היחסים שלי עם אוכל עברו ממאבק שאין לי שליטה עליו לנתיב חדש, מאוזן יותר, הרמוני ונעים. והדבר המדהים הוא שלא צריך להתאמץ. זה לא סבל יותר. זה קרה כמו קסם'". 

* שירה אליאס רוטר היא מטפלת באכילה רגשית. 

צילום: גבי פטו

 

]]>
http://saloona.co.il/blog/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%aa/feed/ 0