9 דברים שהבנתי כשהצטרפתי לקבוצת הריצה findyourmore

במהלך החודשיים וחצי האחרונים, הצלחתי להבין כמה דברים חשובים על ריצה ועל הבנות שרצות איתי. אז למה בקור, למה בקבוצה ולמה זה עושה לי כל כך טוב?

16/02/2016
דנה דרבינסקי קבלו עדכונים מדנה
  • בדואר
  • RSS

 

בנות adivas שלי ברגע של התרוממות רוח | צילום: סולאל פקיאל

 

1. חסויות זה יופי – יש מי שנרתעים מקבוצת ריצה של adidas שרצה למרתון סמסונג תל אביב. הם מרגישים שהמותגים גרמו לנו להיות להיות אסירי תודה על דברים אלמנטרים כמו ספורט, חמצן ובילוי ושהנוכחות שלהם בחיים שלנו גדולה מדי. לדעתי הדרך הנכונה להסתכל על זה היא להביט אחורה ולזכור שתמיד היו נותני חסות שאיפשרו אירועים תרבותיים גדולים, רק שבתקופת הרנסנס קראו להם בשם היפה: פטרוני אמנות. בלי לורנצו די מדיצי הפטרון הגדול, יצירות אמנות גדולות לא היו עולות על בד וליאונרדו דה וינצ'י וסנדרו בוטיצ'לי היו נשארים אנונימיים.

גם מירוצי ספורט שיייכים לצד הרוחני של החיים. אם ל-adidas נוח לקבל את החשיפה דרך בניית קבוצות ריצה מקצועיות ומיוחדות, יש פה רווח הדדי. הפינוקים שקיבלנו בקבוצת הריצה הנשית של adidas נתנו לנו זריקות עידוד, לצאת החוצה ולהתאמן בימים קרים. היו לנו פתיונות בדמות נעלי ספורט מעולות וקפוצ'ון במתנה וכמובן מאמנים כריזמטיים ומעולים. התוצאה של כל זה תהיה בין השאר מירוץ רב משתתפים, שאולי יעשה חשק לעוד אנשים להתאמן ולשמור על הבריאות והמורל שלהם. תענוג.

2. מדים זה טוב –  חמש דקות אחרי שהתחיל המפגש הראשון בקבוצת הריצה, החלפנו כולנו לסט אחיד (של adidas) ומרגע זה לא היתה דרך לדעת אם מעבר לשעות האימון את פראדה או נאדה. אנחנו רצות בלי לדעת אם זו שמתנשפת לידנו היא מנהלת שחולשת על תקציב של מיליונים, בחורה שחיה קטן ופשוט או עצמאית שמשלמת משכורות לעשרות עובדים. יש רק עלייה תלולה שצריך לסיים בריצה בערב קר או עוד קילומטר ארוך לגמוע, וכולן שוות בעניין הזה. מה שחשוב הן האנרגיות - מי אמפתית אלייך כשאת נשארת מאחור ומי מדרבנת אותך להוציא עוד מעצמך, מעצם היותה. יש במדי הריצה האחידים משהו נקי ונכון. כמו השיוויון המעניין והמסקרן שנותנים מדי צבא בטירונות או חולצת בית הספר בתיכון, רק בלי הדיכאון הקיומי.

אני בצד, עם הכובע. צילום: סולאל פקיאל

 

3. יותר כיף מכדורשת – התנסתי במאמאנט, הרשת הארצית שסחפה את המדינה והולידה קבוצות כדורשת לנשים בכל מושב ועיר. א. לא נכנסתי לכושר כמו בריצה. ב. נשים חזקות מדי היו נוהגות שם להטיח כדורים חזקים לכיוון שלי וזה כאב. בקיצור, אם את לא בוצ'ית, ריצה.

4. כן! בחורף! - הקור שיחק תפקיד ראשי בדרמת הריצה שלנו. נהגנו להגיע לאימונים עם כובעי צמר, חם-צוואר, חותלות ומבטים מזועזעים בעיניים. שעתיים אחר כך כשנכנסתי הביתה וראיתי אנשים פאסיביים, שרועים על הספה ומשתמשים במזגן במקום בריצה כדי להתחמם, הייתי מזועזעת באותה מידה. היתרון העיקרי של ריצה בחוץ, בקור של ינואר ופברואר הוא שתגיעי רזה וחטובה לשמלות האביב של מרץ ואפריל.

 

5. רצות על הנטוורקינג – צאו מהפייסבוק ולכו לרוץ עם אנשים אם אתם רוצים להרחיב את מעגל ההיכרויות האישי והמקצועי שלכם. זה כל כך הרבה יותר מעניין.

6. קל זה לא – עשרים הדקות הראשונות של הריצה הן בלתי נסבלות. הגוף נוקשה ולא מבין מה את רוצה ממנו. הריצה מרגישה לא טבעית. יותר טבעי לנוח. את ממשיכה כי תרגישי טוב אחר כך. כי למחרת, כשתשבי חמש שעות ברצף על הכיסא מול המחשב בתחושת ניוון, תשמחי על הכוח שהיה לך, לרוץ שעה רצופה, ערב לפני. ריצה היא מהדברים שנעים יותר לדבר עליהם ולהיות אחריהם, מאשר ממש לעשות אותם. בניגוד לעוגות קצפת שהן כיפיות כשאוכלים אותן אבל מסבות צער, אחרי. אל תבחרי בעוגות הקצפת.

7. מרזה זה כן – ובמהירות. תמיד מפתיע אותי איך חודש של ריצה מהדק את כל הגוף ומחזיר אותך למכנסיים ששמרת בצד, אבל כבר לא חשבת שיעלו עלייך. כיף.

8. התחלות הן מטלטלות – למה בכלל הצטרפתי (לא יודעת) ואיך אני הולכת להטמיע בחיים שלי שני אימונים שבועיים שמתרחשים

קר, אבל המעיל הזה ירד מהר לקראת הריצה צילום: סולאל פקיאל

במרחק של 35 דק' נסיעה מהבית שלי? מדהים כמה קל להתרגל גם למה שהיה מפחיד בהתחלה. הנסיעות לאימונים נראות אחרי חודשיים סבירות ולא ארוכות. אני מצליחה לפנות ארבע שעות בשבוע, בלי לשלם מחיר גבוה מדי. אם יש משהו שמושך אותך, גם אם הוא תובעני או שהמשיכה לא ברורה – שווה לנסות. אם יש חיבור והתאמה, זה עשוי להתברר כפחות קשה ממה שהיה נדמה. ואם התברר שאין חיבור – אין על מה להצטער.

9. לא בטוח שאתמכר – רק משוגעים שמתאמנים קבוע 2-3 פעמים בשבוע, מתמכרים באמת. כרגע אני שומרת על זכותי לחזור אחרי מרתון סמסונג, לנסות סקווש או לנסות סקי מים בפארק דרום. אבל בינתיים אני אמשיך באימונים כי יש לי מחויבות לקבוצה שלי. אני אעשה כל מה שהן יחליטו. לקבוצה יש כוח להביא אותך מרעננה לת"א פעמים בשבוע ולרוץ יותר ממה שתכננת. אם התמכרתי למשהו, זה כנראה אליהן.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה