8 ההישגים של נשים השנה

פרשת עמנואל רוזן הזניקה את אחת השנים הכי חזקות ופוריות עבור המאבק הנשי - גם אם לפעמים היו לו רגעים כואבים. הנה 8 סיבות להיות גאות בעצמנו

01/09/2013
נעמה תורן קבלו עדכונים מנעמה
  • בדואר
  • RSS

1. עמנואל רוזן הולך הביתה

זאת היתה השנה של המפץ הנשי הגדול. שנה שבה נשים לא רק אמרו "לא", אלא גם הפסיקו לשמור בבטן. שנת האאוטינג לעבירות שנקראות מעשים מגונים, והרבה אנשים לא מבינים מהן בדיוק.

והמפץ הגדול התחיל בפרשת עמנואל רוזן.  היו שקראו לזה משפט שדה, אבל אחרי שנים ארוכות שבהן ידעו אנשים רבים, גם עתונאים, על מעלליו של הנשיא ההוא, ראו ושתקו, בא תא העיתונאיות ודאג שזה לא יקרה שוב. השנה כבר לא שתקנו. הסיפורים על עמנואל רוזן רצים כבר שנים, הוא גם פוטר מערוץ 2 בגללם. וסוף סוף נשים אמרו "לא" בקול גדול וגם בפומבי. תא העתונאיות הציף את הסיפור, בעיתון הארץ המשיכו אותו, הרשת געשה. עתונאים שאלו את עצמם למה הם שתקו ואחרים נבוכו על בבלוגים שלהם, כמו רביב דרוקר. אז עמנואל רוזן יושב בבית, ויש גברים שחושבים שנעשה לו עוול. אבל גם הם כנראה יזהרו יותר במעשיהם בפעם הבאה. לא?

2. אחת מתוך אחת

בעקבות פרשת עמנואל רוזן, ואלה שבאו בעקבותיה (מי אמר שרון גל ולא קיבל?)  נשים לא מנומסות המשיכו לפתוח את הפה. הפעם בעמוד הפייסבוק "אחת מתוך אחת", שבו כל אחת יכולה לספר על ההטרדה המינית שהיא עברה. וכמעט כל אשה עוברת הטרדה מינית. נשים מפחדות לגשת להתלונן, לא נשכח כמה השופטים נאורים בקשר למתלוננות (ראו סעיף 9), וזה בהחלט לא מעודד לגשת להתלונן – אבל יש לכל אחת מקום על הקיר, וכל סיפור צריך להישמע. אריאנה מלמד עשתה את זה על הקיר שלה באומץ רב, נשים אחרות צריכות את הקיר הקבוצתי כדי לאזור אומץ, להוציא את הווידוי מהמערכת בלי להישפט,  בלי לטבוע ברגשות אשם. כי כוח הריבוי פה הוא גם הכוח לריפוי. או לפחות סיכוי.

3. מרב מיכאלי בכנסת

המטפמורפוזה שהעבירה את עצמה מיכאלי מנערת שישי חי, האוכלת באצבעות ויושבת על שולחנות, לאשה עם אג'נדה שמדברת בלשון נקבה ושכולם יתפוצצו – הושלם עם כניסתה המפוארת למפלגת העבודה ולכנסת. בדרך היא גם כתבה טורי דעות חכמים ב"הארץ",  ותמיד היתה נאמנה לעצמה, בלי להתרגש ממה חושבים עליה ועל בן הזוג הצעיר שלה, על העובדה שהיא לא רוצה ילדים, על הבגדים השחורים שלה ועל הפמיניזם ההוא הנורא. בינתיים היא עובדת בשביל המצביעים שלה, נגד התקציב האיום, נגד אפליית טרנסג'נדרים במקומות עבודה, נגד אפליית נשים ואלימות נגד נשים, נגד אפליית אזרחים ערבים, נגד המצדדים בעמנואל רוזן, בעד הורים חד מיניים... אופוזיציונרית לוחמת. לשלי יש סיבה אמיתית לדאוג.

ואם טרם ראיתם את נאום הבכורה שלה בכנסת, הנה:

4. נשים מתמודדות לראשות ערים

אוטוטו הסתיו ואיתו הבחירות המוניציפליות והשנה. אחוז הנשים המתמודדות הוא הגבוה ביותר שנרשם: 37 נשים ירוצו לראשות עיר או מועצה מקומית.  גבעתיים, חדרה, גדרה, קריית ארבע, חיפה, כפר יונה, כוכב יאיר צור יגאל, נוה מונסון-יהוד, טבריה, מעלות, מצפה רמון, נתניה כמובן, נר עילית, תל מונד, שדרות, רמת השרון, קרית ים, קרית עקרום , ראשון לציון, רחובות, ערב, פרדסיה, מעלות, מיתר, לוד, להבים, מגדל העמק, יבנה, הרצליה, גני תקווה, בני עי"ש, אשקלון, בית שמש, בנימינה-גבעת עדה, אזור, אופקים, אור יהודה, אילת. רועי בר נתן – תתחיל להתאמן.  והלוואי גם בתל אביב.

>> הכנסו לספיישל "גבירתי ראש העיר" של סלונה ועמותת כ"ן

5. נשות הכותל מתעצמות

המאבק של נשות הכותל להתפלל במקום החשוב להן, מעורר הערצה. לפני שנה נעצרה יו"ר התנועה ענת הופמן, נערך עליה חיפוש גופני, והיא ממשיכה לחזור לשם. לזלי סאקס, מנהלת "נשות הכותל", כתבה לנו בסלונה כי לא תתן להתגרויות לעצור אותן. הוויכוח הוא האם מעשה הנשים בכותל, עם ספר תורה וטלית, הוא "על פי מנהג המקום". כל עוד הן ממשיכות לעלות לשם, כבר 24  שנים, זה בהחלט מנהג המקום. וראוי שמדינת ההלכה הזאת תכיר בכך. אמן.

6. אודליה כרמון ואורלי רביבו: המתלוננות נגד קצב נחשפות

א' זה לא אוהל. א' זאת אורלי רביבו, מי חשפה את מה שנהוג לכנות "פרשת קצב" והיה לסיוט חייה. מאז חשיפת הפרשה הסתתרה רביבו מאחורי תמונות מטושטשות והכינוי "א' מבית הנשיא", עד שנחשפה לפני שלושה חודשים בסרט ששודר בערוץ 10. וא' ממשרד התחבורה היא אודליה כרמון, שנחשפה ב"עובדה". אחרי שבע שנים שבהן היו נתונות ללחצים ואיומים והכפשות - רביבו גם הוצאה מהתביעה, כזכור - יצאו המתלוננות לאור, הפיקסלים הפכו לתמונה ברורה, ומי שצריך להסתתר מבושה הוא רק האזרח ק'. וכל מי ששתק בדרך.


7. שופטים יעברו השתלמויות בנושא תקיפה מינית

השנה גילינו ששופטים הם לא בהכרח אנשי כבוד. יותר מידי התבטאויות זלגו החוצה מבתי המשפט והוכיחו שהאנשים שאמורים לשפוט אנסים ובועלי קטינות ועושי מעשים מגונים, הם איך – איך להגיד בעדינות – אנשים חשוכים. וזה בעדינות.  הכותרת הראשית היתה שייכת לנסים ישעיה. השופט הזה, שבטוח שיש "נשים שנהנות מאונס", וכך גם אמר בדיון בבית המשפט - עלה לשיח הציבורי בזכות אריאנה מלמד, שאיחלה לו הנאה מושלמת מהסוג שהוא מפנטז עליו כנראה, כשחשפה את האונס שהיא עברה בנעוריה. היא גם הזכירה לכולנו שופטים נאורים אחרים כמו ציון קפאח - שלפני עשר שנים אמר על ילדה בת תשע שנעשו בה מעשים מגונים – כי היה לה אופי "מתירני", ואהרון אמינוף, שב-2007 כתב על אב שאנס את בתו שהיא נהנה מתשומת הלב. את הפינאלה הזמני קיבלנו מנתן נחמני שתהה אם ליקוק ילדה הוא בהכרח "מעשה בעל אופי מיני". לאחרונה, שרת המשפטים, ציפי לבני, ונשיא בית משפט העליון, השופט אשר גרוניס, סיכמו כי שופטים בתיקי עבירות מין יעברו השתלמויות ייחודיות בנושא, כדי שלא יהיה להם תירוץ. חלקם לא מרוצים מזה - אבל אנחנו מרוצות. מאוד.

8. נשים בועדת שישינסקי

עוד לא כבשנו את האולפנים, ופאנלים של פרשנים הם כמעט לרוב עניין גברי, אבל הי – בוועדה שבודקת את מדיניות התמלוגים ממשאבי הטבע – של כולנו – יושבות שש נשים לצד שמונה גברים! אחרי שארגוני הנשים פנו בג"צ בדרישה ששר האוצר ידאג לייצוג נשי הולם בוועדה, ביטל היועץ המשפטי לממשלה את ישיבה הראשונה וההרכב שונה.  מי שלא רצה את קרנית פלוג כנגידה, יקבל אותה בוועדה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה