7 שטויות שהתמכרנו אליהן השנה

אם לא התחננו לחיים בקנדי קראש או ביקשנו למלא את המצבר באופניים החשמליים, בטח עשינו משהו אחר מתוך הרשימה הזו - בלי שום יכולת להפסיק

01/09/2013
נעמי אלון קבלו עדכונים מנעמי
  • RSS

1. קנדי קראש

"נתקעתי בשלב 60" "אני בשלב 155". אם הג'יבריש הזה לא מובן לכם, כנראה שאתם עוד לא נפלתם חזק לחומר. הקאנדי קראש, לכאורה עוד משחק, אבל בפועל ההתנגשות (הידלקות?) המסוכרת הזאת היא סם מתוק וממכר אפילו יותר מהחומר האמיתי עצמו. זה מכיל ממתקים צבעוניים מבריקים ונוצצים, הערות עידוד ואפקטים מחזקים, אינסוף שלבים, ונגישות בכל מכשיר, בכל מקום וזמן. התוצאה היא התמכרות אולטימטיבית, וכל מי שהיה אי פעם בסדנא להתמכרות מבין על מה מדברים. כמובן שמדובר במכונת כסף עבור הממציאים שכן מי שנפסל חמש פעמים נאלץ להמתין חצי שעה אלא אם כן ישלם כדי לדלג על ההפסקה.

2. אופניים חשמליים

לדווש זה אחלה, זה טוב לכושר, זה ירוק, ואידיאלי לעיר אבל ביולי-אוגוסט מתברר שזה לא פשט לדווש אם אין לכם מקלחת זמינה בכל תחנה, או פרטנרים לעבודה שהם תתרנים. הפתרון: אופניים חשמליים הכוללים מנוע קטן וסוללה נשלפת שהופכים את חווית הדיווש להרבה יותר קלה ונסבלה, החסרונות, הם בכל זאת לא כוללים מזגן, והם לא מהירים במיוחד, אבל עדיין, פחות יקרים מרכב, ומאפשרים לכם להגיע למהירות מרבית של 45 קמ"ש ולצלוח משימות גם בשיא אוגוסט בלי להפוך לשלולית.

3. אנשים עילאיים ומתנשאים

לכתוב על דף הפייסבוק של אנשים עילאיים ומתנשאים זה סוג של מלכוד. אתה הופך לכזה בעצם הכתיבה, אבל מדובר בדבר האחרון שתפס את הרשת. זה התחיל בעמוד בשם "אנשים בינוניים וסבירים" במלים אחרות, עמוד סחים, שהפך ללהיט. קחו קצת בנאליה, קצת רוחניות עלשמטא והנה לכם אנשים בינונים סבירים. הקונטרה הגיע מייד ב"אנשים עילאיים ומתנשאים" כשפניו מלאות הבוז של ירון לונדון אוחז בספר בידו מעטרות את הדף. סוג של דף של אנשים אנינים ומודעים שמחשיבים עצמם אינטלקטואלים אבל טורחים להישאר הכי פי סי ("ראיתי השבוע רק כדי להבין על כולם מדברים. לא התלהבתי"), זה הוליד אינספור תת דפים "אמהות עילאיות ומתנשאות"  ("שמתי לב שהבת שלך חולה הרבה. תבדקי אם זו לא דרך שלה לייצר זמן משותף איתך"). "תל אביבים עילאיים ומתנשאים" ("אבל זה בירושלים, לא?") "מנהלי שיווק עילאיים ומתנשאים" כשהטרנד האחרון בהשפעת הסדרה של אמנון לוי הוא "מזרחים עילאיים ומתנשאים".

4. חיתולים בטלוויזיה

סדרות על אמהות, זוגיות, והורות, היו טרנד מאוד לוהט השנה בטלוויזיה, ב"יום האם" שבוססה על הטור הפופולארי של דניאלה לונדון דקל מדובר על זוג הורים תל אביביים - קרן מור היא האימא הנוירוטית, פאסיב אגרסיב, שמתעסקת בעיקר בעצמה ובהפרעות האכילה שלה, אבא עם תסביך גיל ארבעים מתקדם, ושלושה ילדים. מעמד ביניים ישראלי, כמו זה שיאיר לפיד פנה אליו. ב"בלתי הפיך" של סיגל אבין ורענן שקד, מדובר בזוג צעיר יותר, צפוני, עדי אשכנזי היא האמא, אשת הקריירה הצעירה שמביאה תינוקת ומגלה שלוותר על החיים שלך לטובת תינוק זה ממש לא קל. "חברות" הסדרה של ליטל שוורץ קורצת יותר לישראלינה של רישון ורמת גן מאשר לזו של רמת אביב הירוקה, אבל משעשעת לא פחות, אם לא יותר. נועה היא אמא לילדה עם בעיות משקל, שנשואה לארז, ויש לה שלוש חברות טובות: המשפחתית, הרווקה, והאשכנזייה האליטיסטית.

אם אפשר לסכם את דמותה של האם הישראלית כפי שהיא משתקפת משלוש הסדרות המצב לא נורא מעודד: מדובר באישה בשנות השלושים לחייה, נרגנת, פולניה, גם אם זו לא העדה שלה, נטולת ליבידו, פאסיב אגרסיב, תככנית עם הפרעות אכילה, שנשואה לגבר נטול חוט שדרה, מקריח ומכריס שעסוק בעיקר בלנסות לשרוד את חיי המשפחה האלה. אבל מה, זה מצחיק. לפחות מהצד.

5. מרתונים

אם בעבר ריצת המרתון היתה סמל למאמץ גופני קשה במיוחד שרק מעטים יכולים להתמודד איתו, הרי בשנים האחרונות יותר ויותר רצים חובבנים מגדילים את היקף האימונים ואינם חוששים מהאתגר. כמו שלמדנו השנה במרתון תל אביב, עדיין יש מספר דברים שצריך להיזהר מהם , כולל טמפרטורה חמה במיוחד, אבל מי ששומר על הכללים ועושה את זה נכון, מגלה, כך על פי עדויות המשתתפים, שהמרתון הוא סוג של דיאלוג בין הפיזי, המנטלי והנפשי.

אפשר למצוא מרתונים בירושלים, טבריה, ובתל אביב, כחלק משגרת החיים הספורטיביים בישראל, וכמות המשתתפים המרשימה בכל המקצים הולכת ותופתת מדי שנה. הגיל הממוצע של המשתתפים כך מתברר הוא סביב הארבעים, וההנחה היא שריצות המרתון באות להחזיר את הביטחון ביכולות גופניות, וכך הפכו המרתונים לטרנד לוהט של אמצע החיים.

6. קבוצות משפחה בוואטס אפ

מתי בפעם האחרונה החלקתם אצבע על מסך הטלפון, פתחתם את תוכנת המווטסאפ וראיתם הודעה מאמא שלכם? סביר שלפני חמש דקות. הטרנד הכי לוהט בקבוצות הוואטס אפ - זה קבוצות למשפחה, הגרעינית או המורחבת. הורים מאושרים על זה, ילדים קצת פחות - אבל אחרי שהשתלטנו להם על פייסבוק, הם לא צריכים להיות מופתעים.

7. הפרידה של יודה ונינט

ים של דמעות. ממש לפני סוף השנה נפלה הפצצה שהעבירה את הזרקור מיאיר לפיד לדברים החשובים באמת: הזוג המלכותי יהודה לוי ונינט טייב, הודיע על פרידה. "יום הכיפורים של התקשורת" צייץ כתב בידור והתכוון לכך שלאף אחד לא היה מושג שזה הולך לקרות. כל כך הרבה שנים שאנחנו מכורים לשני אלה: נינט עושה קרחת, צובעת לסגול, מוציאה תקליט רוק,  יודה מגדל זקן, בתפקיד חדש בקולנוע,  פותח מכון כושר, שניהם מתכננים חתונה, כולם זוכרים איפה הם היו כשיודה עזב את אפרת בוימוולד, ונינט גמרה עת הסיפור עם רן דנקר.

בדרך עברנו עם נינה את כל השינויים התדמיתיים והפיזיים שעברה, התפעלנו איך המאמי הלאומית הפכה לנערת רוק אפלה. בינתיים נינה מגיחה בפרסומת מפתה בטלוויזיה עם השיער הסגול, והרמזים עפים באוויר, הוא בגד? היא החליטה לחתוך? למי נשבר הלב?  ואולי באמת, כמו כל האהבות, זה פשוט דעך והתמסמס אחרי שמונה שנים. ימים יגידו. ובינתיים נצטרך להתרגל להתמכר לכל אחד מהם לבד.  (ואולי כמו בהרבה מקרים, פרידה לפני חתונה מסמנת חזרה בגדול? ימים יגידו).

יהודה ונינט, צילום: ענת מוסברגצילום: ענת מוסברג




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה