5 דברים שאת צריכה לדעת כשה -BFF שלך יולדת

ביום שילדתי השתנו אצלי כמה דברים: מעבר ההסתגלות לטיפול בתינוקת הקטנה שמופקדת בידי, לשינויים הפיזיים, לטראומה שהגוף עבר, והמתחים עם בן הזוג, פתאום הרגשתי שגם החברות שלי משתנות

מאז הלידה הרגשתי איך חברותי מתחלקות אצלי בראש לשתי קבוצות דמיוניות: האמהות ואלו שעדיין אין להן ילדים. אולי שלא במפתיע, פתאום מצאתי שאני מתחברת הרבה יותר לחברות עם הילדים: מצאתי שם הרבה הבנה ונחמה שלא מצאתי בצד השני. הבנה שלא ידעתי שכה אזדקק לה לפני שהפכתי לאמא של זיו, ביתי הקטנה.

אבל קשרי חברות לא רק התהדקו, אלא גם נפרמו: ופתאום הרגשתי איך שפער נפער ביני לבין החברות שאינן אמהות, אלו שאינן חוו את המצב שאני נמצאת בו כעת.

חוסר ההבנה הראשון התגלה מיד לאחר הלידה. חברות רוצות לבוא לבקר (יש כאלה שהתייצבו כבר כשהייתי בחדר ההתאוששות). אבל הרגשתי איך שדווקא שלומי היה פחות רלוונטי, ומה שחשוב הוא הפגנת הנוכחות קניית מתנות יקרות לקטנטנה, וכמובן שאסור לפספס תמונה איתה. אמנם נהנתי מתשומת הלב (הפעוטה קצת פחות, היא עסוקה בלבכות, לינוק, או לישון) אבל כנראה שהיית נהנית יותר מקצת שקט ומנוחה.

גם עם החזרה הביתה: כולן מעוניינינות לבקר אותך, מנהג מקסים אין ספק, רק שכל החברות הרווקות עובדות עד מאוחר, ורוצות לקפוץ לביקור בשעות הערב.

את, כרגיל, תצטרכי לבטל בנימוס, כי בשעה הזו את יודעת שהזמן לא בשליטתך: הציץ שלך שייך כרגע ליצור קטן שמכתיב את הזמנים. את כבר בשיאו של טקס מקלחת – הנקה -הרדמה – ושוב הנקה- ושוב הרדמה- ושוב הנקה, עד שתירדמו שתיכן אחת בזרועות השניה רק לקראת חצות.

לי - אור גל וזיו הקטנה (צילום: לי - אור גל)

מבקרות הערב יכולות לעטות גם צורה טלפונית, ולהתבאס כשלא תעני להם בשעות הערב. או שתעני ותגידי שאת לא יכולה לדבר עכשיו ונדבר אחר כך. סביר להניח שלרוב לא תתקשרי אחר – כך וגם לא ביום שלמחרת. כי פשוט תשכחי. וזה קורה.

לא אחת קרה שהתקשרה אלי חברה בשמונה בערב ולא יכולתי לדבר, וגם שעה מאוחר יותר כשהתקשרה שוב עדיין לא יכולתי לדבר, משום שאני (עדיין, מה לעשות) מרדימה את הקטנטונת ואחזור אליה כבר מחר. כשאמרתי לה שההרדמה נמשכת אצלי עד חצות היא לא כל כך הבינה איך דבר כזה קורה, ותהתה האם יכול להיות שאני ממציאה. הרי ברור לכל שכשיורד הערב הילד ישן, וקם רק בבוקר שלמחרת, לא?

הלוואי שיכולתי לתאר לה שבמציאות זוהי מלחמת התשה שנמשכת שלוש או ארבע שעות, ואחרי שכבר נרדמה יכול להיות שתתעורר עוד פעם או פעמיים בלילה כי קר או כי חם או כי היא רעבה או כי סתם רצתה חיבוק. בבוקר אני מתעוררת גמורה, וזה למרות שלמזלי בורכתי בשותף מדהים, בעלי היקר, שמתעורר גם הוא, מחליף לזיו ומנסה לתת לי כמה דקות של מנוחה, אבל גם בשניים, זה עדיין דורש הרבה אנרגיה.

לפעמים, גיליתי מצד חברותי נטולות הילדים גם קצת ביקורת: לאחר הלידה סיכמתי עם בעלי שלא אצא עם התינוקת למקומות ציבוריים עד תגיעה לגיל חודשיים.

יכול להיות שאנחנו קצת לחוצים, ולוקים ב'תסמונת הילד הראשון', אז מה, מותר לנו לא? אז זהו, שלא ממש –חברותי חסרות הילדים לא הבינו מה הבעיה לצאת, בשיא הסופות של דצמבר, לבתי קפה? חברה אפילו נפגעה כשלא באתי לבקר אותה עם התינוקת בבית חולים.

לא פעם הייתי צריכה לגרש בעדינות חברות מהבית. זה התחיל בזה שהילדה הייתה קצת עצבנית בנוכחות זרים (אז מה, שתתרגל), ואז רעבה (אז הנקתי) ואז עייפה. חברה עם ילדים הייתה כנראה מבינה שזה הזמן להתקפל – לתת לי לישון כל עוד הקטנה ישנה, אבל עם חברות ללא ילדים המפגש נגמר לאחר רמזים עבים.

אז אם אתן חברות ללא ילדים וחשוב לכן לשמור על קשר עם חברתכן שילדה הנה כמה טיפים מהלב:

1. תקפצו בנוחות: לפני שאתן קופצות לביקור וודאו שזה הזמן הנכון. איכפתיות לעיתים יכולה להתבטא גם בנתינת 'ספייס' לאחר לידה, אנחנו מעריכות את זה

2. שמרו על ביקורים קצרים: אישה אחרי לידה היא שק של עייפות. אנחנו שמחות לראות אתכן ומודות על האיכפתיות, אבל אנא תנו לנו לנצל שעות יקרות מפז של שקט למנוחה

3. המתנה הכי טובה: בובות מתוקות ושמלות מגניבות לתינוקת זה אחלה אבל האמת היא שהמתנה הכי טובה היא סיר מרק טעים, פשטידה, או תבשיל עדשים – לא אכלנו אוכל מבושל כבר שבועות

4. תהיו שם כדי לעזור: גיסתי הציעה את ההצעה הכי מדהימה בעולם ואמרה שאם אני צריכה לנוח או אפילו קצת זמן לעצמי -היא מוכנה לצאת עם הילדה לטיול. לאוורר את הילדה, על מנת לאוורר אותי.

5. תביני אותנו: לא משנה כמה יכינו אותך לזה, או כמה חברות עם ילדים את מכירה ושמעת את כל הסיפורים שלהן, קשה להבין מה זה ילדים וכמה זה קשה ותובעני בייחוד בשנים הראשונות. אל תתבאסי, יום אחד את תביני.

חברה יקרה, מרגע שהפכתי לאם איבדתי קצת מהספונטניות. כל יציאה מהבית ללא הילדה מחייבת מציאת בייביסיטר ראוי+ שאיבה כדי שיהיה לקטנה מה לאכול. סביר להניח שאבריז יותר, שאהיה קצת פחות ספונטנית וכשאנחנו כבר יוצאות יחד עם הקטנה סביר להניח שנבלה את רוב הזמן בחדרי הנקה.

שעות הבילוי שלנו יוכתבו בהתאם לפעוטה. זה לא אמור להגביל אותנו, אבל סביר להניח שאלו יהיו בילויים קצרים יותר, קלילים יותר, שלא יימשכו לתוך שעות שבהן היא עייפה ורוצה לישון.

סביר להניח שהילדה תבכה ואני פחות אתייחס אליך אך דעי לך שאני עדיין אוהבת אותך באותה מידה. עוד שניה היא תרדם וכולי שלך.

 

לי – אור גל היא חברה בקהילת האמהות של סלונה והאגיס "אהבה ממגע ראשון", את מוזמנת להצטרף אלינו >> אהבה ממגע ראשון