5 הפרעות אכילה שלא שמעתן עליהן

בדרך כלל אנחנו שומעות על אנורקסיה ובולימיה אבל ישנן עוד כמה הפרעות אכילה שרובכן לא מכירות למרות שהן מאוד נפוצות

01/05/2016
שרון פרדני קבלו עדכונים משרון
  • בדואר
  • RSS

זוהי כתבה מעוררת מחשבה על הפרעות אכילה שאינן שגורות במוחנו ולכן אינן נמצאות במודעות שלנו. כאשר תרגמתי כתבה זו, הבנתי את החשיבות של להכיר הפרעות אכילה אלו משום שאנחנו יכולים גם להימצא בהן מבלי לדעת. לדוגמא ב”אורתוקסיה נרבוזה”, אנשים אובססיביים לאכילה בריאה. אני מכירה כמה וכמה אנשים אשר מקיפים את חייהם בשאלות “כמה אכלתי” ו”מה אוכל?”, “מה בריא” ו”מה לא בריא” וכאשר מבינים שיש הפרעת אכילה כזו נשאלת השאלה איפה הגבול? וכך גם לגבי ספורט, עליה תוכלו לקרוא בהפרעה שנקראת “אנורקסיה אתלטית”.

נהוג לחשוב כי הפרעת אכילה היא דבר קיצוני מאוד, אך האמת היא שרובנו אוכלים אכילה רגשית והפרעת אכילה מקורה באכילה רגשית. על אכילה רגשית תוכלו לקרוא פה. 

הכותבת מספרת שכאשר הייתה בת 13, הוצאה מבית הספר למשך חודש על מנת להתמודד עם הפרעת אכילה. במילותיה: “כן, הייתי מאוד רזה, אך לא הייתי מודאגת ממשקלי. העניין היה שהייתי מבועתת מלהקיא- מצב רפואי שנקרא אמוטופוביה- והאכילה הנוקשה שלי הייתה תוצר לוואי של פחד זה. כאשר אין לי שום דבר בקיבה משמעות הדבר היא שאין לי מה להקיא. טכנית, הייתה לי הימנעות לגבי אוכל שאני מכניסה לגופי, אך לעין הבלתי מיומנת – כלומר, להוריי, חבריי לכיתה ומוריי- הייתי אנורקסית”.

על פי ה- “DSM5″ , הספר הדיאגנוסטי של כל מחלות הנפש, קיימות שלוש הפרעות אכילה: הפרעת אכילה בולמוסית, אנורקסיה נרבוזה ו-בולימיה נרבוזה. השאר מסווגות כ”הפרעות אכילה ספציפיות אחרות”. המונח המכליל הזה מתייחס לכל סוג של הפרעת אכילה אשר גורמת למצוקה נפשית, אך משאיר הרבה מצבים רפואיים בחוץ, מה שיכול להסביר מדוע אינכם מכירים את חמשת הפרעות האכילה הבאות.

הפרעות אכילה

אורתורקסיה נרבוזה

כולנו מתעניינים באכילה בריאה, אך יש הבדל גדול בין להיות מודעים לדיאטה שלנו לבין לתת לדיאטה לשלוט בנו. בעת שבולימיה ואנורקסיה נמדדות על פי כמות האוכל הנצרכת, אורתורקסיה מתמקדת באיכות האוכל. העיתון “human sport & exercise” מגדיר אורתורקסים כאנשים שנמנעים באובססיביות ממאכלים המכילים בתוכם צבעי מאכל, חומרים משמרים, הנדסה גנטית, שמנים שאינם בריאים, עודף מלח או סוכר וכיוצא בזה. בסופו של דבר הסובלים מן הדבר יציבו לעצמם חוקים לא מציאותיים ואף מגוחכים אשר עלולים לבודד אותם מבחינה חברתית.

אנורקסיה אתלטית

ניתן לראות הפרעה זו בעיקר אצל אתלטים, אך היא הפכה ליותר שכיחה תודות לדעה הרווחת כי “מחוטב זה הרזה החדש”. בזמן שאנורקסים נוקשים לגבי אכילתם ובולימים מקיאים לאחר ארוחות, אנורקסים אתלטים סובלים מצורך להתאמן באופן כפייתי, על מנת לשמור על מאזן קלורי שלילי, תוך כדי שהם שמים דגש על כמות הקלוריות שהם שורפים באימון.

בין כל הפרעות האכילה האחרות, התעמלות כפייתית מקושרת לרמות הכי גבוהות של דאגה בנושא של משקל ושמירה על כושר זאת כתוצאה מתחושת חוסר סיפוק מהגוף, זאת עפ”י “European eating disorder review”. התעמלות כפייתית גם מוזנת ממחשבה שלילית שאיני יכול להתאמן. מחקרים מצאו שאפילו לאחר 24 שעות ללא אימון, המתאמן הכפייתי יחוש אשמה, חרדה, דכאון, עצבנות.

אישה אוכלת בשושו

דיאבולימיה

לפי מחקר שנערך ב- “journal of diabetes science and technology”, לנשים עם סכרת מסוג 1 יש פי 2.4 יותר סיכוי לפתח הפרעת אכילה זו מאשר אנשים ללא המצב הזה. אך במקום אכילה נוקשה או הקאה, הסובלים מדיאבולימיה יפתחו נוקשות סביב אינסולין ע”י הורדה במינון מנות של אינסולין אשר הכרחיות לגוף או ממש אי לקיחת אינסולין בכלל.

מעשה זה גורם לסוכר ולקלוריות שבגוף להישטף החוצה מן הגוף דרך השתן והתוצאה היא ירידה משמעותית ומהירה במשקל. מצב זה שם את החולה בסיכון גבוה לפתח חמצת קטוטית סוכרתית, מה שיכול להוביל לתרדמת. כאשר מתרחשות במקביל סכרת, שגם ככה מצריכה תזונה מסוימת, והפרעת אכילה נוצר מצב המקשה מאוד על טיפול בדיאבולימיה.

פיקה

זו הפרעת אכילה שבה אוכלים דברים שאינם אכילים כמו חול, צבע, נייר ולמעשה זה הרבה יותר נפוץ ממה שאנשים רגילים לחשוב. רואים את זה בעיקר אצל ילדים; בין 10% ל- 32% מילדים בגיל שנה עד 6 מדווחים כסובלים מ”פיקה”. אך מצב זה גם נפוץ אצל נשים בהיריון או אצל אנשים עם מחסור בברזל, בגלל שבחלק מהמקרים החשק נוצר לחומרים שמכילים רכיבים מסוימים שחסרים בגוף (כמו ברזל). מלבד תת תזונה שמאפיינת הרבה אנשים שלוקים בהפרעות אכילה, אלה שסובלים מ”פיקה” נמצאים גם בסכנה להרעלה וסיבוך במעיים כתוצאה מאכילת דברים שאינם אכילים.

סינדרום האכילה בלילה

פה לא מדובר על נשנוש חצות הידוע, סינדרום אכילת הלילה מאופיין באכילה מוגזמת בלילה, למרות שלא בהכרח מדובר פה על התמכרות לאוכל. עפ”י מחקר שפורסם ב- “journal of the American medical association” , אלה שסובלים מסינדרום אכילת הלילה ייצרכו במהלך היום רק שליש מהכמות הקלורית היומית שעליהם לצרוך עד שש בערב לעומת קבוצת הביקורת שצרכו 3/4 מהקלוריות היומיות עד שעה זו. בין שמונה בערב לשש בבוקר הסובלים מהסינדרום צרכו כ- 56% לעומת קבוצת הביקורת שצרכה רק 15%. מחקרים מצאו שסובלים מסינדרום אכילת הלילה היו קרובים מאוד גם לדיכאון, ובגלל שאכילה לילית מכילה בעיקר מאכלים עשירים בפחמימות, מה שמזוהה כאוכל מנחם, סינדרום האכילה הלילית יכול להוות סוג של טיפול עצמי לדיכאון.

לסיכום, הפרעת אכילה נגרמת מיצירת קשרים בין רגשות לאוכל, אומנם לא כולנו סובלים מהפרעת אכילה אך רובנו יוצרים קשרים אלו. לחלקנו יש פחדים סביב אוכל; לא לאכול יותר מידי, מעט מידי, מאוחר מידי, משמין מידי. לחלקנו יחסי אהבה עם אוכל או שנאה עם אוכל, יש כאלה שגם וגם. לכן עלינו להיות עם אצבע על הדופק, עד כמה נושא זה מנהל אותנו ביומיום, נמצא במחשבותינו. לא נרצה להסתכל אחורה על חיינו ולגלות שהעברנו מחציתם או יותר במחשבה או התעסקות עם אוכל, אנו חיים רק פעם אחת, אז בואו נהנה. אם נושא האוכל, השמנה, הרזיה פוגע באיכות חייכם באיזושהי צורה אינכם זקוקים להפרעת אכילה בשביל לטפל בנושא זה ולהעלים אותו מסדר היום.

הכותבת היא שרון שלהב פרדני, פסיכותרפיסטית הוליסטית, רפלקסולוגית בכירה המטפלת באכילה רגשית

צילום: שאטרסטוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה