5 טרנדים אופנתיים שעשו לנו את זה

הם מגיחים לרגע, כובשים את מיטב הפאשניסטים וגם אותנו, פשוטי העם, גורמים לנו לשאול את עצמנו: איך לא חשבו על זה קודם? ונעלמים כאילו מעולם לא היו פה, עד העונג הבא. קבלו את הטרנדים האופנתיים שבלטו השנה

09/09/2015
ארז עמירן קבלו עדכונים מארז
  • בדואר
  • RSS

צייר לך זקן. צילום: Getty Images

1. גברים עם זקנים

השנה האחרונה היתה בעצם שירת הברבור של חזון הרצל המודרני. טרנד הזקנים שאיחד במיטה חולה אחת את הרבי מלובביץ עם אחמדינג’אד. הוא התחיל באירופה, במחוזות ההיפסטרים של ברלין ולונדון. אלה ששמים דגש על האגביות הנונשלנטית, הבינו סוף סוף שאי אפשר גם להזיע ממאמץ וגם להיות `קול`.

גילוח יומיומי הוא עניין מייגע, אז מכאן היה קל לקרוא מוות לסכינים ולתת לשיער הפנים להתפרע. חופשי. זקן, אומרים, הוא כמו כוסברה - או שממש אוהבים, או שממש לא. אני אומר - אם אתה לא חוזה המדינה, תתגלח! אבל עולם האופנה, מסתבר, הצביע בהמוניו בעד הזקן הגברי. ולא מדובר, חלילה בזקנקן צרפתי מטופח וקצוץ-דק, אלא בזה המלא שלוקח איתו בסיבוב גם את השפם והצוואר.

 

2. הכוכבות לובשות שקוף

בזמן שהגברים מכסים את הפנים שלהם בזקן, הנשים חושפות את הגוף שלהם בשקוף. עולם האופנה הכריז על השקוף כשחור החדש, וכולם מיישרים קו - עור משוחרר לא יוחזר.

כדי לא להסתבך עם עירום מוחלט (שהרי אותו אי אפשר למכור כבגד) רוב המעצבים עקפו את הבעיה עם “שקוף” – זה שמגיע בצורות מגוונות - וואל, תחרה, רשת, שיפון… המון שמות שתכליתם אחת: להראות את הציצי.

פתאום כל הבנות עושות ריהאנה ומסתפקות במדבקות מתחת לרשת. זה חסכוני, ובקיץ הגיהנומי שאנחנו מטפחים כאן במזרח התיכון, זה מציל נפשות. אבל בפרובינציה-כמו-בפרובינציה, הגרסה הישראלית תמיד נגמרת ב-אוי אוי אוי וצקצקנות פולנית. אני מניח שעד הסתיו נוכל כבר להרגע מהחשיפה של ‘סופיה-ילדה-דוגמנית-חולון’ שצעדה על המסלול של בית ‘דיור’ (כבוד!) עם חולצה שקפקפת (פחות כבוד, מסתבר).

בתי השחי הצבועים כבשו את העולם

3. צביעת שיער בתי השחי

מיילי סיירוס, זו שהפכה תוך שנתיים מהאנה מונטנה לאייג'נט פרובוקטיב, גידלה אותו וצבעה בוורוד.

המנעות ממריטת שיער הגוף הפכה בשנים האחרונות למחאה מקובלת נגד מוסכמות חברתיות לגבי תפיסת היופי המקובלת. אז אחרי שהתרגלנו (נו, טוב, אתן התרגלתן) לשיח הפורח ממקום שבו פעם לא צמחו פרחים, השיער החדש קיבל שדרוג - צבע.

באינסטגרם כבר נרשמו האשאטגים מיוחדים לתמונות בתי השחי הצבעוניים, וברחבי הרשת ניתן למצוא מדריכים וסרטונים המסבירים בפירוט איך לעשות את זה נכון.

 

4. סרטוני נוסטלגיה - 100 שנות אופנה

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. אני לא יודע בקשר לשמח אבל בטח היה פה פחות מייאש, פחות מגוזען, פחות יקר וגם לבשו פה בגדים יפים יותר.

השנה היא שנת הסרטונים של איך לעשות את זה כמו פעם; להתלבש, להתאפר, להסתרק, לחיות. כולנו מצעפים עיניים מסונוורות מנוסטלגיה. אחחח. אז איפה איפה הן הבחורות ההן, עם הקוקו והסראפן? אנחנו מחפשים אותן, בעשרות הסרטונים שמציפים את הרשת ומראים לנו איך היינו ואיך נוכל להיות כאלה שוב. 100 שנים של ביקיני, מאה שנים של איפור, מאה שנים של בדידות...

למה בדיוק אנחנו מתגעגעים? לייבוש הביצות? לאין-מזגן? ללחם עם המרגרינה? או לעצמנו כשעוד היינו צעירים, יפים ואופטימיים וחשבנו שהעולם מחכה לנו. רק שנבוא.

 

5. הסבנטיז שוב כאן

ואם כבר געגועים, אז למה לא לעשור שהגדיר מחדש טעם רע מהו - הסבנטיז.

מה היה לנו שם - בדי פוליאסטר שלא נושמים, דשי חולצות וצווארונים מפחידים, מכנסיים מתרחבים וגבוהי מותן שמספרים לכל העולם לאיזו דת נחתכת בינקותך. שמלות מידי ומקסי עם הדפסים "בוהמיינים" שהופכים אותנו לטפט קיר שהתנתק ממקורותיו וצימח רגליים... בקיצור, כל מה שנראה נהדר על פארה פוסט, המלאכית הכי בלונדינית שהייתה לצ'ארלי, והרבה פחות טוב על כל אחד אחר.

אז למה הן חוזרות השנים ה-בואו-נשכח-אותן-בבוידם האלה? תהרגו אותי אם אני יודע. אולי זו באמת הנוסטלגיה שמעוורת את עינינו, אולי כי אנחנו, בהפוך על הפוך מטורלל שכזה, מעדיפים להיות מיוחדים על פני להיות יפים, ואולי כי נגמרו לנו העשורים להתעלק עליהם וחלילה שנמציא משהו חדש לגמרי בעצמנו (לחשוב? לבד? אבל חם!)

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה