4 ארוחות גליליות ומלון בוטיק אחד

אחרי המלחמה ולפני החגים – זה בדיוק הזמן לצאת לטיול בצפון. קבלו המלצות לארבע מסעדות טובות ועוד מלון אחד מפנק

01/09/2014
סיגל פאר קבלו עדכונים מסיגל פאר
  • בדואר
  • RSS

החופש הגדול מאחורינו, וגם המלחמה ככל הנראה. אנחנו, משפחה קטנה, בילינו בגליל רק לפני שבועות ספורים, ממש בשיא הלחימה, כשמצב הרוח היה שפוף, הים סוער והאזור ריק ממבקרים אבל עכשיו מגיעה העונה הכי נעימה לחופשה, אחרי הפסקת האש, לפני החגים או תוך כדי, כשהאוויר פחות חם ולח והים הופך לרגוע יותר.

מלון הבוטיק החדש סי לייף ממוקם ממש מול הים בקצה הצפוני של נהריה. המבנה קיים כבר שנים והשיפוץ יסודי שעבר לפני כשנתיים, העלים לגמרי את מה שהיה שם קודם.

היום אפשר למצוא כאן כ-60 סוויטות מרווחות ויפהפיות שעוצבו ורוהטו בטוב טעם יוצא דופן עם טאץ’ סקנדינבי וצבעוניות שקטה ומרגיעה. חלק מהסוויטות ממוקמות ממש על קו הבריכה הנהדרת, לא גדולה ולא קטנה מדי. המרפסת הקטנה וריהוט הגן המפואר יוצרת תחושה של בריכה פרטית צמודה. הרוב הגדול של הסוויטות ממוקם במבנה קומתי ולכולן מרפסת הצופה לנוף המרהיב של הים הפראי.

סי לייף. סוויטות מרווחות ויפהפיות שעוצבו ורוהטו בטוב טעם יוצא דופןסי לייף. סוויטות מרווחות ויפהפיות שעוצבו ורוהטו בטוב טעם יוצא דופן

בנוסף יש במקום ספא משוכלל המציע מגוון טיפולים וכן חדרי סאונה וחדר מלח ייחודי. בימים אלו אף נבנית בריכה מקורה. ממש מול, בין המלון לים, יש שביל הליכה המזמין טיול רגלי או אפילו ריצה לאנרגטיים שביננו, ולמי שממש לא מתעצל המלון מציע אף אופניים וקסדות.

נעזרנו באפליקציה של אוצרות הגליל כדי להחליט על כיוון. האופציה הראשונה שנבחנה היתה טיול רגלי קטן למונפורט. מהר מאד התברר שזה לא ממש קטן ואנחנו הגענו רק עם כפכפים. הדרך משם לכיוון המוסדות הקולינריים שבאזור היתה סלולה ומזמינה הרבה יותר.

סי לייף, העליה 75 נהריה, 04-6390900

.

פינגווין: מסעדה שהיא מוסד

השניצל של פינגווין. מנת הדגל. צילום: אבנר גדישהשניצל של פינגווין. מנת הדגל. צילום: אבנר גדיש 

משפחת אופנהיימר היא ממקימי נהריה. הם והגעתון היו שם ככל הנראה מאז ועולם, זה לצד זה. ארנסט אופנהיימר עלה לארץ מגרמניה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הוא הצליח להביא את הוריו בדיוק בזמן לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. את בית הכל-בו ובית הקפה המשגשגים הם השאירו מאחור. אחרי נסיונות כושלים להיטמע בארץ כחקלאי, החליט ארנסט לנצל את הידע שנצבר בדי.אן.איי המשפחתי ופתח קיוסק גזוז קטן ונתן לו את השם פינגווין, ע”ש ההוצאה לאור הידועה שגם היא שרדה את פגעי הזמן. הקיוסק הקטן הפך לאבן שואבת בעיר המתפתחת והיזם הצעיר השכיל להמציא, להגדיל ולהרחיב את העסק כשהמשפחה הקרובה לצדו.

במהלך השנים הפך הקיוסק למסעדה, הבן אילן שנסע להתמחות בניהול מסעדות בגרמניה שב הביתה, המקום עבר מתיחות, התכווציויות וגלגולים שונים ותמיד נשאר בתודעה, ומה שיפה יותר – במשפחה.

היום מנהל את המקום אמיר, בן הדור הרביעי במשפחה ומקפיד לשמר את המסורת עם מנות הדגל שעליהן בנוי המוניטין של פינגווין: שניצל, סלט כרוב, גולש ולקינוח שטרודל, מנה עצומה ועשירה שבאמת זורקת אותנו במנהרת הזמן הנוסטלגית לשנות ה-80. אנחנו טעמנו ונהנינו גם מכנפי עוף ברוטב טריאקי וג’ינג’ר ופטריות מוקפצות שהוגשו כמנות ראשונות לצד לחמניות הבית הטריות. התפריט עשיר והכל פשוט, טעים להפליא והמחיר שפויים. אם אתם באזור, במיוחד עם ילדים, זאת הזדמנות ליהנות מאוכל ביתי ואיכותי ולתת כבוד למוסד אמיתי.

פינגווין, הגעתון 31 נהריה, 04-9928855

לאתר המסעדה לחצו כאן

.

בנחלה: המשפחתית

בנחלה. מרחבי דשא ומקום לכל המשפחה. צילום: ritvo photographyבנחלה. מרחבי דשא ומקום לכל המשפחה. צילום: ritvo photography

גם פה יש סיפור משפחתי, שהוא אחד התבלינים הכי אהובים עלי, בתנאי כמובן שהאוכל טעים, ופה הוא לא פחות מנפלא. האחים רן וזיו פרידמן הם בנים למשפחה ששורשיה דווקא בעכו. לימים עברו ההורים לנהריה המתפתחת והקימו בה משק חקלאי. הבנים שגדלו מול הים ירדו למרכז ופיתחו קריירות בכיוונים שונים, עד שרן הבכור התגעגע למרחבים שזכר מילדותו ומטע הפקאן שגדל בו הצית את דמיונו. הוא סחף את אשתו לרעיון וביחד בנו, שיפצו והקימו את בנחלה, מסעדה וגן אירועים. לא עבר זמן רב וגם האח השני זיו, מאס בחיי ההיי טק התובעניים, הצטרף ליוזמה המשפחתית ובחר לממש את האהבה שלו לאירוח.

הקונספט הוא מקום משובח שיתאים לכל המשפחה וגם לאירועים. מרחבי הדשא ומתקני המשחקים הפזורים עליו מאפשרים את זה (ויש אפילו שירותים מיוחדים לילדים). התפריט המוקפד מתאים למבוגרים שלא רוצים להתפשר על איכות. מבחר יינות מיקבי בוטיק בסביבה, בירות מעניינות, בשר מרמת הגולן, שפים לבנונים והתוצאה משובחת. בין המנות שטעמנו ואהבנו: פטריות פורטבלו ממולאות, פטה כבד בקונפיטורת עגבניות שרי, סלמון צרוב עטוף בשומשום, מדליוני סינטה נימוחים, סטייק פרגית בהויסין וקינוחים משגעים לא פחות. גם הקטנים שבחבורה יצאו מסופקים ועייפים. המחירים ידידותיים לגמרי, השירות מופתי והאווירה כזאת שלא רוצים לעזוב.

בנחלה, שכונת רסקו, נהריה, 04-9512074

.

אדלינה: המתוחכמת

אדלינה. אוכל ים תיכוני עם השפעות ספרדיות. צילום: אבנר גדישאדלינה. אוכל ים תיכוני עם השפעות ספרדיות. צילום: אבנר גדיש

אילן אופנהיימר (אביו של אמיר, מבעלי פינגווין שלמעלה) ואדלינה גולדפלד, בת קיבוץ כברי, נפגשו באחת מסדנאות הבישול שקיימה אדלינה בביתה שבקיבוץ. המפגש המקרי הזה הוליד לפני למעלה מעשור את מסעדת אדלינה שהתמקמה בבית האבן היפה בפאתי הקיבוץ, ששימש בעבר כבית התרבות.

מיד עם הקמתה זוהתה אדלינה כמסעדת גורמה אמיתית. טיילי המרכז הפיינשמקרים אימצו אותה כנקודת ציון הכרחית בכל גיחה צפונה והצלחתה סימנה את קפיצת המדרגה שעשה האירוח הגלילי בכלל.

אדלינה, שלמדה בצרפת ובספרד, נתנה את הטון והגדירה את המטבח שלה כים תיכוני עם השפעות ספרדיות, מה שמבטיח תפריט שמככבים בו טאפאס, דגים, פירות ים ובשרים. בשמונה השנים האחרונות מוביל השף רושדי דכואר בוגר הקורדון בלו את המטבח ביצירתיות ובמקצועיות.

נוף לים, יין צונן והבחירה שלנו נפלה על תפריט הטעימות שכולל הרבה מאד מנות קטנות שהתיישבו על השולחן בקומפוזיציה מושלמת, שהיה חבל להרוס אותה. בין המנות אנטיפסטי, פרוסות סלק במילוי גבינה, קרפצ’יו, סשימי טונה אדומה, קרם חצילים מעודן, סינטה עטוף בביקון, מאפה עם בשר עגל ועוד. לקינוח בחרנו בקדאיף עם קצפת מסקרפונה ופירות העונה. אמנם צפוי אבל טעים. בדרך החוצה לא יכולנו שלא להתפעל מפאייה פירות ים שהוגשה לשולחן השכן. יחכה לביקור הבא. המחירים בינוניים ורצוי להזמין מקום.

אדלינה, קיבוץ כברי, 04-9523707

.

אל מרסא: הכי טובה ומפתיעה

הקוקי סן ז'ק האלוהי של אל מרסא. צילום: אבנר גדישהקוקי סן ז’ק האלוהי של אל מרסא. צילום: יח”צ

עכו יפהפייה ממש כמו בגלויות תיירים. הים והנמל מצד אחד, הסמטאות העתיקות הצפופות והמיקס התרבותי הופכים אותה לאחד המקומות היותר קסומים בארץ. בנמל הציורי הילדים מעבירים את ימי החופש האחרונים בין סירות הדיג ובסתם קפיצות התרעננות מהסירות לים. עלאא מוסא, השף והבעלים של אל מרסא, גדל ממש כאן, בין סירות הדיג. את ההיכרות שלו עם המטבח עשה כבר בגיל 15 אצל אורי בורי, בהמשך רכש את ההשכלה הנכונה ונסע לכמה שנים להשתפשף במסעדות מישלן בשוודיה. כשחזר עוד הספיק לעבוד צמוד לדניאל זך בכרמלה בנחלה המיתולוגית וכשהרגיש מספיק בטוח פתח רק לפני שנתיים את מסעדת הגורמה שלו בעכו, ממש בקצה הנמל.

מי שמחפש שולחן עמוס סלטים פלוס חומוס ודגים על האש כדאי שידע מראש שזה לא המקום בשבילו. הארוחה כאן היא בלתי צפויה, חדשנית בנוף העכואי ועשויה פשוט למופת.

אנחנו טעמנו כמנות ראשונות סלט פטוש, סלט עשבים ירוקים טריים בליווי אגוזי קשיו, מולים מוקרמים בפרמז’ן, שמן זית ולימון, ברוסקטות ועליהן פילטים של אנשובים שנכבשו במקום וחציל על האש עם בשר טלה טחון וטחינה ירוקה. כאן עצרנו כי החציל הזה, שהפך למנת בית כמעט בכל מסעדה אפשרית, מגיע כאן לרמות מצוינות שעוד לא נתקלנו בהם. מעדן היא מילה קטנה מדי בשבילו.

בהמשך הגיעה עוד יצירת מופת – קוקי סן ז’ק במרק בטטה עם חלב קוקוס, חרפרף עדין וממש אלוהי. לעיקרית טעמנו רק את הברמונדי על מצע פריקי שהיה נפלא והיינו ממשיכים לעוד לולא יכולת הקיבול המצומצמת שלנו, מה גם שלא היינו מוכנים בשום אופן לפסוח על קינוח. על הכנאפה הזאת חבל לדבר, צריך פשוט לטעום. עבור ארוחה וחוויה ברמה גבוהה בכל קנה מידה תשלמו כאן מחירים בינוניים. שווה את כל הטיול.

אל מרסא, נמל עכו, 04-9019281




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה