פרשת יסמין וינטה: 17 שנות מאסר בפועל לסייעת

היום נגזר דינה של אינה סקיבנקו, הסייעת שהרגה את הפעוטה יסמין וינטה והיא תיכנס לכלא ל-17 שנות מאסר בפועל וגם תשלם פיצויים כספיים. עורך דינם של ההורים, יעקב שקלאר מסביר את משמעות פסק הדין

14/07/2019
עו''ד יעקב שקלאר קבלו עדכונים מעו''ד יעקב
  • RSS

היום גזר בית המשפט 17 שנות מאסר בפועל על הסייעת אינה סקיבנקו במסגרת הסדר טיעון.

הגיע הקץ לחלק קטן מסבלם של הוריה האומללים של התינוקת יסמין, אותם ליוויתי וייצגתי בפרשה, בכל הנוגע לציפייה מורטת העצבים למידת הענישה הצפויה לגננת ההורגת, אינה סקיבנקו. אף שהעונש הצפוי היה חמור, חששו ההורים כי יד המקרה תגרום לשופט להטיל עונש קל, המתחשב בחוסר עברה הפלילי, בגילה הצעיר ובכך שהודתה. כאשר הקריא השופט את העונש והסברתי להורים שכרגע נגזרו על הנאשמת 17 שנות מאסר, ראיתי שתגובתם אמביוולנטית. מחד, נרגעו כשהבינו שהעונש הינו חמור, מאידך, גם 17 שנות מאסר בפועל לא ירגיעו את עלבונם וכעסם אל נוכח רשעותה של הגננת, אשר נטלה מהם את היקר מכל ובוודאי שלא יחזירו את בתם האהובה לחיים.

עו"ד יעקב שקלאר והוריה של יסמין (אלבום פרטי)

שאלה מעניינת שעלתה בבית המשפט, היתה על רקע הרפורמה החדשה בעבירות ההמתה, אשר נכנסה בתוקף ב-10/7, אשר קובעת שעבירה בנסיבות כגון אלה המתוארות בתיק הנוראי הזה יכולה להיות אחת משתי אופציות: האחת, אם המעשים נעשו באדישות, הרי שככל שמעשה ההמתה נעשה באדישות לתוצאה הקטלנית בתינוק חסר ישע, הרי שלפי החוק החדש, עונשו של ההורג הינו מאסר עולם חובה, כדין רוצח. השניה, ככל שמעשה ההמתה נעשה בקלות דעת, הרי שהעונש המקסימלי הניתן להגזר הינו עד 12 שנות מאסר בפועל.

מהו ההבדל בין אדישות וקלות דעת? על כך ישנן הגדרות משפטיות מדויקות. יש לציין שאדישות הינה רמת כוונה גבוהה יותר, אשר לוקחת בחשבון את המוות כתוצאה מצטברת מהמעשה או המחדל אשר הביאו למוות והמלווה בשוויון נפש כלפי התוצאה הקטלנית, בניגוד לקלות דעת, אשר הינה רמת כוונה נמוכה יותר, בה גלומה תקווה למנוע את התוצאה הקטלנית, מה שהינו יותר קרוב לרמה של רשלנות.

לאדם הרגיל אין בוויכוח שהוכרע על ידי השופט יותר מפלפולים משפטיים מייגעים. לנו, עורכי הדין, יש בהכרעה שאליה הגיע השופט, שמעשיה של אינה סקיבנקו הינם ברף העליון, היינו ברמה של אדישות ושוויון נפש כלפי המוות, כדי לקבוע שלו ביצעה את מעשיה כיום היתה נידונה למאסר עולם. כך אכן קבע השופט. אלא, שלאור העובדה שהרפורמה בעבירות ההמתה נכנסה לתוקף רק לפני ימים מספר, הרי שלפי החוק החדש, האפשרות המקלה יותר עם הנאשמת היא זאת שתחול בפועל, ומכאן שהשופט נאלץ לבחור באופציה הקודמת, היינו, עבירת הריגה, שעונשה הוא עד 20 שנות מאסר.

יסמין וינטה ז"ל והוריה (אלבום פרטי)

לעניין הריגתה של יסמין וינטה קבע השופט שטווח הענישה ינוע בין 15-19 שנות מאסר בפועל ולעניין עבירות התקיפה בתינוקות אחרים, קבע שרמת הענישה תנוע בין שנתיים וחצי לארבע שנות מאסר בפועל וביחד גזר 17 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, 120,000 שקלים פיצוי, מהם 20,000 להורי הילדים המותקפים ו-100,000 להוריה המסכנים של יסמין ז"ל.

ביציאה מבית המשפט שאלו אותי ההורים "מה עכשיו?". הבחנתי שהם אובדי עצות, שכן עד כה חיכו לתוצאה וחיו למענה, ועתה, משניתנה להם, בא סוף פסוק לפרשיה העונשית. הסברתי להם כי עליהם להמשיך בחייהם ובמסגרת זאת נגיש כבר מחר בקשה הומניטרית לנשיא המדינה, לשר הפנים ולשר המשפטים לתת להם מעמד חוקי בישראל שיאפשר להם לשקם את חייהם, במדינה שבה הפכו לסמל למאבק הורים למען בטחון ילדיהם.

לקריאה נוספת:

הרשעת הסייעת בהריגת יסמין וינטה, למה עסקת טיעון?

החוק שמרחיב את הגדרת הרצח

הגננת המתעללת, מה קורה עכשיו?

עו"ד יעקב שקלאר (אלבום פרטי)

** עו"ד יעקב שקלאר, הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, מרצה בפקולטות למשפטים ובהשתלמויות לשכת עורכי הדין בנושאי עבודת הסנגור הפלילי

 ליצירת קשר: 052-257-5298 | אתר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה